הדף היומי מסכת סנהדרין דף לז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף לז

[מוזיקה] סנהדרין דף לז מתחילים בעזרת השם ד לו עמוד ב במשנה למטה איך היה הסדר של ישיבת הסנהדרין הייתה כחצי גורן עגולה חצי מעגל כדי שהדיינים יהיו רואן זה את זה ושני סופרי הדיינין עומדים לפניהם אחד מימין ואחד משמאל ושניהם כותבים את כל דברי דיינים דברי הדיינים המזכים ודברי הדיינים המחייבים היינו כל סופר כתב הכל כדי שאם אחד יטעה יוכלו לתקן את זה על פי הסופר השני רבי יהודה חולק הוא אומר היו שלושה סופרים אחד כותב רק דברי ה מזקין ואחד כותב רק דברי המחייבים והשלישי כותב את דברי כל הדיינים דברי המזכים ודברי המחייבים וככה אנחנו מרוויחים שני דברים דבר ראשון שהדיונים הדעות כתובים פעמיים וגם שאלה שכותבים רק חלק זה שכותב דברי המחייבים וזה שכותב את דברי המזכים הם יכולים לכתוב בנחת כי הם לא צריכים לכתוב ממש את הכל ושלוש שורות של 23 תלמידי חכמים יושבים לפני הדיינים על הקרקע בחצי עיגול כל אחד ואחד מהתלמיד חכ כמים היה מכיר את מקומו איזה הוא חכם המכיר את מקומו באיזה שורה הוא יושב באיזה מקום בשורה השורות והמקומות היו מסודרים לפי החשיבות של היושבים ואם הוצרכו לסמוך אדם נוסף להושיב אותו בבית הדין סומכין את התלמיד חכם הראשון והחשוב ביותר מן השורה הראשונה שהיא השורה החשובה ביותר ואותו היו משבים בבית דין וכל תלמיד חכם היה עובר ממקומו בשורה מקום אחד קדימה וכיוון שבשורה הראשונה כעת פנה מקום בסוף אז אחד מן התלמידי החכמים שבשורה השנייה החשוב שבהם היה מתקדם ובא לו לשורה הראשונה וכל תלמיד חכם בשורה השנייה כעת היה עובר ממקומו בשורה מקום אחד קדימה וכעת התפנה המקום האחרון בשורה השנייה אז אחד מן השורה השלישית החשוב שבשורה השלישית היה מתקדם ובא לו לשורה השנייה וכך כל תלמיד חכם היה עובר ממקומו בשורה מקום אחד קדימה וכיוון שהתפנה כעת מקום בשורה השלישית בוררין להן עוד אחד מן הקהל שלא ישבו עד עכשיו במקומות של תלמדי חכמים ו מושיבין אותו במקום האחרון שהתפנה בשורה השלישית ולא היה אותו אחד מן הקהל יושב במקומו של הראשון שעלה לבית דין כי הרי הוא הפחות מבין שאר התלמידי חכמים שיושבים בשורות אלא הוא היה יושב במקום הראוי לו בסוף השורה השלישית ראינו שהיו יושבים הדיינים בצורה של חצי עיגול מנן מילי אמר רב אחא בר חנינא אמר כ הפסוק אומר בשיר השירים בשבח של עם ישראל שררך הגן הסר עלך הסר המזג וגומר שררך זו סנהדרין ולמה נקרא שמה שררך היינו תבורך שההיא יושבת במרכזו בטבורו של העולם היינו בבית המקדש שהוא במרכז העולם הגן שהסנדק עעל כל העולם כולו השער שהיא דומה לירח לשער מכאן לומדים שהסדר היו יושבים במעגל על יחסר המזג זה בא ללמד אותנו שאם מוצרך אחד דיינים של הסנהדרין לצאת מחוץ לשקת הסנהדרין בשביל השקו רואין אם יש שם מלבדו עוד 23 כנגד סנהדריה קטנה של 23 אז הוא יכול לצאת ואם לאב אם לא נשארו 23 חוץ ממנו אינו יוצא תמיד חייבים להישאר שם 23 מתוך הדיינים ממשיכה הגמרא לדרוש את הפסוק בשיר השירים כתוב בתנך רימת חיטין דורשים מה רימת חיטים חיטים זה דבר ש כל אחד צריך זה המזון הבסיסי של האדם הכל נהנין ממנה אף הסנהדרין הכל נהנין מ טעמיהם וסברות הם סוגה בשושנים ממשיך הפסוק בשיר שירים ואומר זה מדבר על עם ישראל על המעלה שלהם שאפילו יפרישו את ישראל מן החטא בסך הכל כמו גדר סוגה של שושנים שיש בהם בסך הכל קוצים זה לא גדר אבן חזקה בכל זאת עם ישראל לא יפרצו בגדר הזאת בהן פרצות כדי לעבור על החטא אין צורך ך להפריש את עם ישראל ריחוק יותר מדי גדול מן העבירות אפילו בריחוק קל ישראל לא יעברו על התורה והיינו כמו הביאור הדרשה הזאת מצאנו סיפור דמר ליהו מינה היה איזה מומר אחד שאמר לרב כהנה אמריו אתם פוסקים נידה שהיא אסורה לבעלה שר חוד בעד גברה היא מותרת להתייחד עם בעלה מה אפשר שהאש תיגע בנעורת שנדלקת בקלות ואינה הבת לא תדליק אותה מה אתם לא חוששים שהם יכשלו הרי בעצם היא אסורה עליו איך אתם נותנים לה להתייחד איתו אמר לי השיב לו רב קנה לא חוששים לזה כי הרי התורה העידה עלינו סוגה בשושנים אפילו גדר של שושנים כמו סוגה בשושנים כמו גדר של שושנים שסך הכל קוצים בכל זאת זה מספיק בשביל שישראל יתרחקו מ עבירה לא יפרצו בהן פרצות רש לקיש אמר יש לי דרשה אחרת מנין לומדים שלא צריך להפריש את עם ישראל בריחוק גדול מן העבירות ואפילו בריחו קל לא יעברו מאחה פסוק אומר בשיר השירים כפלח הרימון רקתך דורשים אפילו ריקנים אפילו חוטאים וריקים ממצוות שבעם ישראל מלאן מצוות כרימון הם אינם שטופים בחטא לא צריך כל כך להפריש אותם בריחוק מידי גדול אנחנו בראש השנה יש בינינו שנוהגים לאכול גרעינים של רימון ומתפללים יהיה רצון שירבו זכויותינו כרימון וכי אנחנו מקללים את עצמנו שנהייה כמו פושי ישראל שיהיה לנו זכויות רק כמו רימון אלא אפשר לבאר ביאור נפלא יש הבדל בין מלאים מצוות כרימון אפשר לדייק כתוב כאן אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון לבין מה שאנחנו מתפללים שירבו זכויותינו כרימון מה ההבדל זכות יכול להיות ממעשה אחד הרבה זכויות אדם בא לבית הכנסת אנשים רואים שהוא בא לומדים ממנו באים גם כן ואז מתרבים זכויותיו כשאנשים למדו ממנו אדם עושה מעשה טוב לומדים ממנו הוא מזכה את הרבים אז יש לו זכויות של הרבים זכויות יכולים להתרבות זה דומה לגרעינים שאנחנו מתפללים שהזכויות שלנו יתרבו כמו הגרעינים של הרימון שמרימות אחד יש בו כל כך הרבה הוא הפרי עם אפשר לומר עם הכי הרבה גרעינים שיהיה לנו כל כך הרבה זכויות שבכל פרי יש כל כך הרבה גרעינים שמכל גרעין אפשר לזרוע אילן שמכל אילן יכול לצמוח עוד הרבה מאוד רימונים שהזכויות שלנו יתרבו כמו הרימון שיש בו הרבה מאוד גרעינים שזה מרמז על הרבה זכויות כל גרעין יכול להרבות עוד ועוד ועוד פרדסים של רימונים אבל פרשי ישראל הצרה הגדולה שלהם שהם מלאים מצוות כרימון מצוות זה דבר אחד ומר זה מצווה אחת היא מצווה אחת יחידה זה לא דבר שיש לו דבר שהוא מתרבה אם הוא מתרבה זה הזכויות של המצווה שמתרבים אז לכן אנחנו יכולים להתפלל שיתרבו זכויותינו כרימון כך אפשר לומר בפירוש של התפילה שאנחנו מתפללים בראש השנה למה זה לא סותר את הגמרא כאן שמלאים מצוות כרימון בכלל אופן רבי זירה בא ואומר עכשיו פירוש נוסף מנין לומדים שאיין צורך להפריש את עם ישראל ריחוק מידי גדול מן העבירות מה פסוק אומר שכ שיעקב אבינו נכנס לקבל ברכה מיצחק לפני שיצחק עזב את העולם הוא הגיע עם בגדים של עשו וכתוב וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו השם מה זה שהוא הריח את ריח בגדיו אל תקרא בגדיו אלא בוגדיו שאפילו הפושים של עם ישראל יש להם ריח במצוות מספרת הגמרא הני בריוני אנו בריו בורים ופוחזים דהה בשבבי דרבי זירא הם זכו שהיה להם שכן טוב טוב לצדיק טוב לשכנו דב המקרב להו רבי זר היה מקרב אותם כיחיד להו בתיובתא הוא ידע את הסוד שהדרך היחידה להחזיר אנשים תשובה זה על ידי קירוב לבבות ואבו קפדי רבנן רבנן הקפידו על רבי זר למה אתה מקרב אותם אנשים כאלה איך אפשר בכלל לקרב אותם אבל הוא המשיך לקרב אותם כנח נפשי ד רבי זר כשרבי זרה עזב את העולם אמר אותם אמרו לעצמם עד הדנה עד כעת אב אחריך קטין שקי היה רבי זירא שהיה מכונה חריך שוכב שהוא הכניס את רגליו לאש נכרכו אז הוא היה מתפלל עלינו אב בעלן רחמה היה מתפלל עלינו שהקדוש ברוך הוא ישמור עלינו בזכותו היה לנו באמת אפשרות קיום השתה עכשיו כשרבי זהיר נפטר מן באילן רחמי מי יבקש לינו רחמים ררו בליבו יתחרטו על מעשיהם בליבם עבדו תשובה הם חזרו בתשובה שאפילו בוגדיו אפילו הבוגדים שבעם ישראל יש להם ריח ריח של מצוות במשנה ראינו שהיה שלוש שורות של תלמידי חכמים לפני הדיינים ם היו צריכים לסמוך דיין היו לוקחים את החשוב ביותר מהשלוש שורות מושיבים אותו דיין ואז זה שישב לידו היה מתקדם למקום הראשון וכך כל אחד היה מתקדם מקום כשהגיעו לסוף השורה היה נשאר שמה מקום ריק אז היה מתקדם אחד שהיה בראש השורה השנייה לסוף השורה הראשונה ואז בשורה השנייה גם כן כל אחד היה מתקדם מקום ואז בסוף השורה השנייה נשאר מקום ריק אז אחד מראש השורה הראשונה היה יושב בסוף השורה השנייה אמר הבי שמע מנ קנדי רואים כשאחד צריך לעבור מקום לעלות לסנהדרין קולו נידי כל אחד עובר מקום בשורה שלו למקום יותר קדימה והיא נמצא אם כן שמי שהיה עכשיו בראש השורה השנייה עכשיו נהייה בסוף השורה הראשונה מי שהיה בראש השורה השלישית נהייה עכשיו בסוף השורה השניה ומוזל שיאמר לשאר התלמידי חמים עד הנ תבנה ברשע עד עכשיו הייתי יושב בראש השורה שלי ושתה כעת כשאתם מקדמים אותי מטוטו לי בדנ אתם ישבים אותי בסוף בזנב של השורה הבאה אמר הבי הוא לא יכול ליטון את זה דמרי חי הם יכולים לומר לו בחזרה עדיף שתאי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים עדיף כ לשבת בסוף השורה החשובה יותר מאשר בתחילת השורה הפחות חשובה משנה נו כיצד מאיימין את העדים שלא יעידו עדות שקר על עדי נפשות כשהם באים להעיד לחייב אדם מיתת בית דין היו מכניסים אותן לחדר ומאמן עליהם והיו אומרים להם שמה תאמרו את עדום גם אם לא ראיתם ממש את המקרה אלא מעומד מאומדן שנראה לכם אתם כמעט בטוחים אולי אפילו אתם בטוחים אבל לא ראייתם או משמועה ששמעתם ממישהו אחר או שאתם עד מפי עד אתם מישהו העיד בפניכם שככה היה או מפי אדם נאמן אתם מעידים אתם לא יכולים להעיד ככה אתם צריכים להגיד על מה שבעצמם ראיתם שמה אי אתם יודעים שסופי לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה ואם אתם תשקרו תגלה השקר יפסלו לעדות אולי אפילו יבואו שני עדים שיאמרו איך אתם העדים באותו יום שבאותו יום במקום פלוני היה דבר כזה וכזה אמנו הייתם באותו יום במקום אחר ואז העדים הופכים להיות זוממים ואז עושים להם את מה שהם זממו לעשות לאחר ועוד אומרים להם אהבו יו דין שלא כדיני ממונות דיני נפשות מדובר פה בכלל בדרגה אחרת בסיפור אחר לגמרי דיני ממונות אם אדם הפסיד לחברו שלו כדין אז הוא מחזיר לו תשלום נותן לו את הממון שהפסיד אותו ובזה מתכפר לו מפייס אותו ומתקפל לו אבל דיני נפשות דמו ודם זרי איו גם הילדים שהיו אומרים לוולד תלויין בו במי שהרג אותו וכן ילדי ילדיו עד זמן סוף העולם עד סוף הדורות זה נחשב כאילו ה הרג את כל הדורות האלה שבאו אחר כך שכן מצינו בקין שהרג את אבל אחיו שאמר לו הקדוש ברוך הוא מה עשית נאמר שם כל דמי אחיך כתוב ל רבים דמי צועקים אלי מן האדמה אינו אומר דם אחיך הוא הרג סך הכל את אבל אלא נאמר דמי לשון רבים דמי אחיך כי דמו ודם זרי אותיו כמה אנשים יש בעולם מיליארדים וזה הכל משט הבן השלישי שנולד אחר כך שממנו הושתת את העולם ואם היה גם את הבל יכול להיות שהעולם היה כפול תראה כמה אנשים הרגת דבר אחר שנאמר דמי אחיך לשון רבים שהיה דמו של הבל מושלך על העצים ועל האבנים במקומות רבים בכל אופן איזה עוד דבר היו מאימים על העדים שלא יעידו עדות שקר אמרו להם לפי כך נברא האדם הראשון יחידי בעולם הקדוש ברוך הוא הה יכול לברוא הרבה אנשים בפעם אחת למה הוא ברא רק אדם אחד הרי שר החיות נולדו יותר מאחד נבראו יותר מאחד ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא כל מקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא מאדם אחד יכול לצאת עולם מלא כמו שיצא מאדם הראשון אל תעיד עדות שקר ויהרגו אדם שלא כדין כי על ידי זה מאבדים נפש שהיא כמו עולם מלא אוד טעם מה הסיבה שאדם נברא יחידי מפני שהקדוש ברוך הוא רצה שלום הבריות שלא יריבו ביניהם יאמר אדם לחברו זאת אומרת אם היו נבראים שניים אז ה היה אומר אחד לחברו אבא אבי הראשון שממנו אני נולדתי היה גדול וחשוב מאביך אז כדי שלא יאמרו את זה כולם נולדו מאבא אחד טעם נוסף שלא י יהיו המינים הכופרים אומרים הרבה כוחות שולטים בשמיים הרבה רשויות בשמיים אז אם היו נבראים שני אנשים היו יכולים לומר שכוח אחד ברא אדם איש אחד וכוח השני ברא את האיש השני חלילה לכן נברא אדם אחד כדי להראות שאין עוד מלבדו ודבר נוסף טעם נוסף למה נברא אדם לבד להגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא שאדם יוצר הטבעה טובע כמה מטבעות באותו חותם בחותם אחד אז כולם דומים זה לזה כי הם נוצרו לפי הצורה של הכלי ויש כלי אחד מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע את צורת כל אדם בחותמו של אדם הראשון כי כולם נוצרו מאדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחברו כל אחד נראה אחרת לפיכך לפי שכל אחד חשוב כעולם מלא כל אחד ואחד חייב לומר לעצמו בשבילי נברא העולם אני חשוב כעולם מלא ואין כדאי לי לעבור על אווירה ולמות כעונש על כך כי אם כן אני נמצא מאבד עולם שלם ממשיכים ואומרים לעדים ושמה תאמרו בליבכם אם להרוג אדם זה דבר כל כך נורא מה לנו ול הצרה הזאת למה לנו להעיד עידות נפשות לא נעד בכלל עונים להם עלו כבר נאמר והוא עד או ראה או ידע אם אתה יודע העדות אתה חייב להעיד אם לא יגיד ונסע עוונו אתם לא יכולים למנוע את עצמכם מלעד אם ראיתם ושמה תאמרו בלבכם מה לנו לחוף בדמו של זה עדיף לנו עדיף להם לעבור עליו ולא להתחייב על הריגתו עונים להם ועלו כבר נאמר בעבוד רשעים רינה אם אתם צודקים ועדות שלכם תתקבל על דרבא אתם לא צריכים לחשוש לזה שיהרגו אותו במשנה ראינו שמאיימים על העדים אתם באמת ראיתם את מה שאתם מעידים או שאתם אומרים את זה עומד עומדן הדעת תנו רבנן כיצד מעומד עד כדי כך אומר להם הדיין שמה כך ראייתם שרץ אחד אחר חברו לחורבה ורצתה אח אחריו ומצאתם סיף בידו של הרודף ודמו של הנרדף מטפטף מהחרב והבן אדם הרוג ומפר אתם יכולים להעיד אתם לא יכולים ת אם כך ראיתם לא ראייתם כלום זה נקרא העדות על פי עומדן עד כדי כך תניה אמר רבי שמעון בן שטח הוא נשבע שהוא יענש אראה בנחמה אם לא ראיתי סיפור דומה אחד שרץ אחרי חברו לחורבה ורצתי אחריו ראיתי סייף בידו ודמו של הנרדף מטפטף מן מן הסכין והרוג מפרפר ואמרתי לו לרוצח רשע מי הרגו לזה או אני או אתה זאת אומרת רבי שמעון בן שטח ידע בדיוק מי הרוצח אבל הוא אומר לו מה אעשה אני לא יכול לתקן אותך מה שנקרא מה אעשה שאיין דמך מסור בידי הוא לא יכול לגרום לו מיתת בית דין שהרי אמרה תורה על פי שניים מדים יומ את המת קודם כל שניים ובנוסף צריכים ש יהיו עדים במקרה הזה אני אפילו לא יכול להיות עד כי הרי לא ראיתי הוא לא ראה יכש הוא רצח את השני אבל הקדוש ברוך הוא שהוא ה יודע כל המחשבות הוא יודע בדיוק מה קרה כאן הוא הפרא מאותו האיש הרג את חברו אמרו חכמים באמת ככה היה לא זזו משם רבי שמעון ואותו רוצח עד שבא נחש והשם ישמרנו קישו ל הרוצח והרוצח מת שואלת הגמרא אבל למה הוא מת על ידי נחש וי בר נחש הוא והרי אמר רב יוסף וכן שני בבית ברייתא תני בבית מדרשו של חזקיה מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלה הסנהדרין חברי הסנהדרין הוגלו מלשכת מבית המקדש והם לא יכולים לדון דיני נפשות אבל הביצוע של עונש ארב מיתות בית דין על מי שמחויב מיטה לא בטלו שואלת הגמרא למה אתה אומר שלא בטלו והרי ודאי שהם בטלו אתה לא יכול הם לדון דיני נפשות כיוון שהסדר לא נמצאים בלשכת הכוונה שלא בטלו ש זה לא הכוונה שעדיין דנים דיני נפשות בבית דין אחרי שיתבטל הסנהדרין אלא שדין שמיים על מחוייבי ארבע מיטות בית דין לא בטלו מי שנתחייב סכילה מזדמן מן השמיים או שהוא נופל מן הגג או שחייה דורס תו ומפיל תו ועל ידי זה זה נחשב סקילה מי שנתחייב שריפה או נופל בשריפה בדליקה או נחש מקיו והערב לנחש שורף אותו אתה רואה שנחש זה שריפה עכשיו מיטת שריפה מי שהתחייב הריגה בסייף או נמסר למלכות ומוציאים אותו להורג בסייף או שודדים ליסטין באים עליו והורגים אותו בחרב מ שנתחייב חנק או טובע בנהר ונחנק מהמים הו מת באקרה שנקראת רוחי שזה גורם שאדם מאבד את הנשימה ואם כן אותו רוצח נחש הרג אותו אז הוא נענש בשריפה אבל רוצה אח דינו בסייף ולא בשריפה אמרי ההוא חטא אחריתי אבבי אותו רוצח היה לו חטא שהוא חייב עליו שריפה ואמר ולמה באמת הוא קיבל הרי הוא חייב או על ידי סעיף או שריפה למה נתנו לו את העונש החמור יותר של שריפה ואמר מר מי שנתחייב שתי מיתות בית דין ידון חמורה מביניהם ושריפה חמורה מסייף מכל מקום כשדים באים להעיד בדיני נפשות אמרה המשנה ששואלים אותם ראייתם מפורש או מאו מדתם מעידים וכולי שואלת הגמרא בדיני נפשות הו דלא המדינ א בדיני ממונות אמ דינן למה רק בדיני נפשות אומרים לעדים האם מעומד אתם ראיתם אתם חושבים שהוא חייב או שראיתם מפורש שהוא עשה מעשה שמחייב אותו מתד בית דין למה מדיני ממונות לא אומרים להם את זה האם זה בגלל שבאמת בדיני ממונות אפשר להעיד אפילו על פי עומדן ולפי זה כמן כמו מ שנתה המשנה שלנו כמו רבי יחא תניה ברייתא רבי יחא אומר אם ראינו גמל נושך האחר בין שאר הגמלים ונמצא גמל הרוג בצידו שיש עומדן שהוא הרג אותו בידוע שזה הרגו ובאמת מחייבים את בעל הגמל הנושך בין הגמלים לשלם על הנזק של אותו שנהרג אז רואים שבדיני ממונות לפי רב אך אפשר להעיד על פי עומדן אבל חכמים חולקים האם נמר שהמשנה שלנו ה רק לפי דעתו של רבי אחא דוכה הגמרא לא באמת גם בדיני ממונות אי אפשר להעיד על פי עומדן ושלא כדברי רבי אחא ובכל זאת רק בדיני נפשות שואלים את העדים האם זה על פי עומדן כי הרי לטעמך לפי שך שאתה סובר שדבר שמאיימים על ידי נפשות ולא על ידי ממונות זה אומר שזה פוסל רק בדיני נפשות הריי הדין של עד מפי עד שאני לא יכול להעיד על פי משהו שמישהו אחר העיד בפניי אני בעצמי צריך לראות את הדבר שעליו אני מעיד אני לא יכול להעיד על פי עדות של מישהו שהעיד בפניי דקט זה כתוב בדיני נפשות בדיני נפשות כתוב שאומרים את זה לעדים אתם מעידים עד מפי עד או שאתם ראייתם את זה בעצמכם מה רק בדיני נפשות ודלא אמרינן שאין מפיד כשר א בדיני מונות אמרינן שהוא כשר והרי תנן במשנה בדף כט ששם כתוב כל הדברים שאומרים ל עדים בדיני ממונות וגם שם כתוב כל ההלכות של דיני ממונות של החקירות של דיני ממונות שם כתוב שאמ העד אמר הלוה אמר לי שאני חייב לו הוא הודע לי שהוא חייב אבל הוא ר יכול לומר סתם צחקתי עליך כי לא הוא לא איחד אותך כעד אז לכן זה לא נחשב עדות או בן אדם אומר אני עד מפי עד איש פלוני אמר לי שהוא ראה שהוא חייב לו אז ההלכה היא שלא אמר כלום עד שהעד יאמר ויחד עם השני בפנינו הודה על ובל המלווה שהוא חייב לו 200 זוז אז במשנה לגבי דיני ממונות כתוב שזה ההלכה שעד מפי עד פסול אבל לא כתוב שאומרים את זה לעדים עצמם תדעו לכם שאתם לא יכולים להעיד מפי עד וכאן בדיני נפשות כן אומרים להם את זה על מה אף לגב פסילה בדיני ממונות ודאי ש ד מפיד פסול גם בדיני ממונות כי המשנה שם המפורש אומרת את זה בכל זאת אמרינן להו אומרים את זה לידים רק בדיני נפשות בדיני נפשות אומרים לעדים אתם מעידים את זה עד מפי עד או שאתם מעידים את זה כי ראייתם בעצמכם בדיני מאמונות לא אומרים להם את זה אף על פי שגם שם זה פסול הח נעמי אותו דבר גם לגבי עדות מעומד גם לפי דעת חכמים שעדות מעומד אי אפשר להעיד אפילו לא בדיני ממונות אף גד פסילה בדיני ממונות אמרין לוא בדיני נפשות אבל לומר לעדים האם אתם עדים מעומד או מראיה מפורשת שראיתם אומרים את זה רק בדיני נפשות ולא בדיני ממונות כמו לגבי יד מפי יד שזה פסול גם בממונות וגם בנפשות ורק בנפשות אומרים את זה לעדים אומרים להם אבו יודים וכולי מזהירים אותם ואחד מהדברים שאומרים להם ש אף על פי שקין הרג את הבל אומר לו הקדוש ברוך הוא כל דמי אחיך היינו דמו ו זרותו תלוי בקין פירוש נוסף מה זה כל דמי אחייך למה דמים לשון רבים שדמו של אבל היה מושלך על העצים ועל האבנים אמר רבי יהודה ברי רבי חיא מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות פציעות פציעות שלא היה יודע מהיכן הנשמה יוצאה כי זה היה רצח הראשון עד שהגיע לצווארו ומת ולכן יש ב דם הרבה מקומות וזה הכוונה דמי לשון רבים ואמר רבי יהודה ברידר חיה מיום שפתחה הארץ את פיהה וקבלתו לדמו של הבל שלא יהיה ניכר על האדמה שוב לא פתחה את פיה לעולם לטובה שנאמר מכנף הארץ מהכנף של הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק מקצה הארץ מכנף הארץ שמענו תהילת השם לא מפי הארץ כארץ לא פותחת את פיה לטובה לעולם אבל לרעה כן התי התי חזקיה אחיו של רבי יהודה בן רבי חיא שהרי כתוב ותפתח הארץ את פיה ותבלה את קורח ועדתו אמר לי אז רב יהודה השיב לחזקיה אחיו לרעה הארץ פתחה את פיה פעם שנייה מה שאמרתי שהיא לא פתחה הכוונה לטובה לטובה לא פתחה לעולם וזה שבאמת היייתה קבורה להבל זה נראה שזה נחשב דבר טוב הגמרא אומרת מסכת ברכות ש על זאת התפלל כל חסיד אליך לת מצו אחד מהפירושים זו קבורה כי קבורה זה דבר טוב ואמר רבי יהודה ברי ד רבי חיא מאמר נוסף גלות מכפר את עוון מחצה חצי עוון מעיקר כ שהקדוש ברוך הוא בהתחלה העניש את קאן כתיב קין אמר שהעונש שלו הוא והיתי נה ונד ולבסוף אחרי שהתחיל לגלות כתיב וישב בארץ לא כתוב נא ונד אלא רק נוד הגלות קפרה לו על החלק של נא והוא נענש רק בנוד חצי כבר תכפר לו בעצם הגלות אמר רבי יהודה גלות מכפרת על שלושה דברים שאדם היה צריך להענש בהם מיטה בחרב וב מגפה דבר וברעב שנאמר היושב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר זה מי שנשאר יושב והיוצא לגלות ונפל על הכשדים הצרים לכם יחייה והייתה לו נפשו לשלל רואים שכיוון שהוא גלה מחוץ לעיר הוא ניצל משלושת הדברים הקשים האלה רבי יוחנן אמר גלות מכפרת על הכל לא רק ממיטה שנאמר בירמיה כיתבו את האיש הזה יכניה מלך יהודה שיהיה ערירי גבר לא יצלח בשום הצלחה בימיו כי לא יצלח מזרעו איש יושב על כיסא דוד ומושל עוד ביהודה זה היה לפני שהוא גלה ובטר דגלה אחרי שהוא גלה תכפר לו כתיב בדברי הימים שאחרי גלותו הוא לא היה רירי אלא הוא הוליד בנים ובני חוניה אסיר שאלתיאל בנו אז רואים שכן נולדו לו למה כי הוא גלה אז אז תכפר לו גם זה שהוא היה אמור שלא יהיה לו עוד ילדים בדברי הימים כתוב לגבי בני חוניה אסיר למה הוא נקרא כך ש שהי ברטו אמו כשהייתה עם אביו יכניה בבית האסורין שעל טיאל נקרא כך על שם ששתלו קל שהוא נוצר שלא כדרך הנש לים למה גמירי מקובל אצלנו שאין האישה מתעברת מעומד ואשתו של כוניה כן התעברה במעמד דבר אחר למה הוא נקרא שאל תיאל שנשאל על שבועתו אל שהקדוש ברוך הוא נשבע שלא יהיו כוניה בנים הטיר ל צמו בבית דין של מעלה את השבועה הזאת והיו לו בנים בדברי הימים כתוב זרובבל על שם מה הוא נקרא כך שנזרע בבבל נוצר בבבל ומה שמו נחמייה בן חכליה שמו עד כאן דף לז
לצפיה בתכנים נוספים: