דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת סנהדרין דף כ
[מוזיקה] סנהדרין דף כ מתחילים בעזרת השם שורה תשיעית מלמעלה במילים דבר אחר החכם מכל האדם שלמה המלך אומר במגילת קהלת הכסף יענה את הכל שאדם לא יתעצל מלצאת למלאכתו ולהתפרנס ולהרוויח כסף כי עם כסף הוא יכול לקנות את כל הדברים שהוא צריך כאן בעולם אבל יש דבר אחד שאפשר לזכות בו רק אם אין כסף רק בלי כסף אדם שיש לו כסף חסר לו את הדבר הזה הגמרא מביאה ארבעה דורות של תורה ויש דיוון מי הוא הדור המהולל ביותר והדיון הזה נאמר על דברי פסוק נוסף שאומר שלמה המלך את הפסוק הזה הוא אומר בספר משלי שקר החן והבל היופי יש שני דברים שהם לא בדרגה הגבוהה ביותר אלא ה מוגדרים כמו שקר הם מוגדרים כמו הבל ויש את הדבר השלישי שהוא מהולל אישה יראת השם היא תתעלל יראת שמיים אז איזה שני דברים הם במעלה פחותה ביחס לדבר דבר השלישי שהוא המהולל אז לפי פירוש אחד האמת הפירוש הראשון כבר הבאנו בסוף השיעור הקודם שנדבר על מלחמת היצר כמו שאמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אבל הפעם נדבר על מעלות התורה הדורות שעסקו בתורה מי מביניהם המהולל ביותר אז לפי פירוש אחד שקר החן זה דורו של משה רבנו שעסקו בתורה הרבה בכל זאת ביחס לדור אחר הם מוגדרים כמו שקר והבל היופי זה דורו של יהושע שגם הם הרבה עסקו בתורה דורו של משה זה חן חן של תורה דורו של יהושע זה יופי יופי של תורה ובכל זאת יראת השם היא תתהלל זה דורו של חזקיהו המלך כותב רשי את הדרשה שהגמרא מביאה בהמשך המסכת בדף צד על הפסוק בישעיהו פרק י וחובל עול מפני שמן עול של אויבים חובל נשבר מפני שמן מפני איזשהו שמן זית על מי זה נאמר על דורו של חזקיהו המלך שדלק נר של שמן בבתי מדרשות אנשים עמלו ועסקו בתורה בדקו בכל ארץ ישראל מדן ועד באר שבע כולם היו תלמידי חכמים לא מצאו בהם ם הארץ זה בזכות זה חובל עול בזכות זה ניצחו במלחמה היה הרבה תורה ראת השם הי תלל התורה שמכונה ראת השם שזה דורו של חזקיהו זה התורה המהוללת מבין כל הדורות מבין התורה שהייתה בכלל הדורות האחרים פירוש אחר דבר אחר שקר החן איזה דור היה תורה עם חן זה דורו של משה ויהושע ואף על פי כן זה מוגדר שקר ביחס לדור אחר והבל היופי באיזה תורה באיזה דור היה יופי יופי של תורה זה דורו של חזקיהו שדיברנו עליו ואיזה דור הוא המהולל ביותר יראת השם היא תתהלל זה דורו של התנא ידוע רבי יהודה רבי יהודה ברבי איליי למה מה היה כל כך מיוחד בדור הזה אמרו עליו על רבי יהודה ברבי איליי שבישיבה שלו היייתה דחקות כל כך נוראה שהיו שישה תלמידים מתכסים בטלית אחת מרוב עוני מבאר במרגליות הים שהטלת הכונה לאיזשהו בגד מכובד יותר לא הבגד הבסיסי של האדם שזה ודאי כל אחד היה לו בגד בפני עצמו אבל היה איזה בגד מכובד יותר שמכונה טלית שכש שהיו צריכים לצאת לאיזה מקום היו לובשים את הטלית הזאת אז לא היה לכל אחד כזה בגד אלא שישה תלמידים היו מתכסים בטלית אחת ועוסקים בתורה והיו עוסקים בתורה מתוך הדחק התורה שלהם היא המהוללת ביותר רואים מכאן את המעלה הגדולה של תורה מתוך הדחק שאדם יכול לומר אדרבא שהקדוש ברוך הוא ייתן לי פרנסה בעשירות וככה אני אלמד תורה אם אדם יבנ תורה מתוך עשירות זה מעלה גדולה אי אפשר לזלזל בשום דבר גדול שאדם עושה אבל אדרבא שאדם משמח ויהיה מאושר על כל רגע שיש לו זכות לללמוד תורה מתוך הדחק כי יש לזה מעלה יראת השם היא תתעלל זה דורו של רבי יהודה ורבי אליי דווקא כי הם עסקו בתורה מתוך הדחק זו הייתה מעלתם זו היייתה חשיבותם ביחס זה דבר מבהיל ביחס לדורו של משה רבנו ביחס לדורו של יהושע בנ ביחס לדורו של חזקיהו המלך אומרת המשנה אנחנו מדברים על ההלכות של מלך אז יש סיפור בתחילת ספר שמואל ב' ש נהרג שר הצבא של שאול המלך שכבר נפטר באותה תקופה אבנר בן נר הוא נהרג על ידי שר הצבא של דוד המלך יואב בן צרויה עכשיו ליואב בן צרויה היה חשבון ישן עם אבנר בן נר בלי קשר לזה שיואב בן צרויה היה שר הצבא של דוד ואבנר בן נר היה שר הצבא של שאול שהייתה מלחמה בין שאול לבין דוד חוץ מזה יואב בן צרויה היה חשבון עם אבנר בן נר שהרג את אח שלו אסאל ואבנר בן נר נהרג על ידי יואב בן צרויה והפסוק מספר על הלווייה של אבנר בן נר שדוד המלך כתוב שהוא היה הולך אחרי המיתה של אבנר בן נר עכשיו דוד היה מלך הפסוק הזה מלמד אותנו איך מלך מתנהג בלוויה וכתוב שהיה הולך אחרי המיתה אז יש כאן כעת ויכוח בין דעת רבנן לבין דעת רבי יהודה איך לבאר את הפסוק הזה איך יתכן שדוד המלך ישתתף בהלווייה האם מותר למלך להשתתף בהלווייה אז לפי דעת רבנן אסור לו אפילו אם זה אחד מהקרובים שלו מת למלך מת לו מת אינו יוצא ללוויה הוא נשאר בארמון הוא לא יוצא מפתח הפטרי שלו רבי יהודה אומר אם רוצה לצאת אחרי המיתה יוצא שכן מצינו בדוד שיצא אחרי מיתתו של אבנר בן נר ללוותו שנאמר והמלך דוד הולך אחרי המיתה אמרו לו חכמים זה לא רעיה בדרך כלל מלך אסור לו להשתתף בהלווייה זה לא כבוד המלכות לא היה לא היה הדבר הזה אלא לפייס את העם הם חשבו שדוד ציווה להרוג את אבנר ב נר כי הוא היה שר הצבא של ש שאול שרצה להרוג אותו והאמת היא שזה לא נכון כי אבנר בן ר בא לעשות שלום עם דוד ואז יואב בן צרוייה הרג אותו ודוד המלך רצה להראות לכולם שבאמת זה לא הייתה ההוראה שלו וזה לא היה רצונו אדרבא זה היה נגד רצונו של דוד לכן הוא הלך להשתתף בהלווייה של אבנר בן נר אוא לא מפרטים ממש את כל הסיפור כי זה מדובר פה על סיפור רוך עם כמה וכמה הסתעפויות אבל הרעיון של הדבר היה שיואב בן צרויה הרג את אבנר בנר שר הצבא של שאול זה לא היה ברצונו של דוד דוד רצה להראות לכולם שזה היה נגד רצונו ולכן הוא השתתף בהלווייה הזאת זה גרם שיהיה שלום בעם ויקבלו את מלכותו של דוד ולכן אין מכאן ראיה שמלך יכול לצאת ללוויה עמן את הסיבה הזאת זה היה צורך גדול בשביל שלום המלכות עוד אומרת המשנה הלכה נוספת שקשורה לאבלות של מלך וכש מברין אותו אנחנו יודעים שהסעד הראשונה אחרי ההלוויה זה נקרא סעודת האה ובדרך כלל אוכלים את זה משל אחרים אז כש מברן אותו בסעודת ההבראה בגלל שהוא מלך והוא חשוב אז הוא צריך לתת לו איזה כבוד וכל העם מסובין יושבים על הארץ והוא מייסב יושב על גבי מיטה מסויימת שנקראת דרגש הגמרא תבאר שני הסברים מה הכוונה דרגש מביאה הגמרא בעקבות ההלכה הראשונה במשנה שדוד המלך השתתף בהלווייה של אבנר בן נר הגמרא מביאה עוד הלכה שיש בה ויכוח האם דוד המלך כשהוא התנהג בהלווייה של אבנר בן נר בצורה מסויימת זה הוכחה שכך צריך להתנהג והאם אפשר ללמוד מזה או שהייתה לו כאן כוונה מיוחדת משום שלום המלכות במה שהוא עשה מעשה מסוים בהלווייה אנחנו מדברים כרגע על היכן הולכות נשים בהלווייה אז לפי דעת רבנן זה תלוי במנהג המקום מקום שנהגו נשים לצאת אחר המיתה יוצאות אחר המיתה והאנשים לפני המיתה ובמקום שנגו אנשים לצאת לפני המיתה יוצאות אנשים לפני המיתה ואנשים מאחורי המיתה זה דעת רבנן רבי יהודה אומר לעולם נשים לפני המיתה יוצאות שכן מצינו בדוד המלך שדוד המלך יצא אחרי מיתתו של אבנר שנאמר והמלך דוד הולך אחר המיתה ואם אנשים הלכו גם אחר המיתה איך ייתכן שדוד המלך הלך ביניהן דוד המלך היה צריך ללכת לחורה בין האנשים ולא בין נשים אמרו לו חכמים הסיפור של השתתפותו של דוד המלך בהלוויה של אבנר בן נר זה לא ראיה למקרים אחרים באמת שם דוד המלך הלך גם בין אנשים והייתה בזה גם כן מטרה חשובה לא היה הדבר אלא לפייס את ההם והוא הצליח לפייס אותם התפייסו שדוד המלך כדי לפייס את העם היה דוד יוצא מבין האנשים ונכנס לבין אנשים ויוצא מבין אנשים ונכנס לבין האנשים שוב ושוב כדי שיראו אותו כולם ולכן הוא הלך גם אחרי המיתה אפילו אם אחרי המיתה הלכו נשים ואיך ראינו באמת שהוא הצליח לפייס את העם שכולם ממש ראו שהוא מלווה שנאמר וידו כל העם וכל ישראל כי לא הייתה מהמלך להמיט את אבנר אלא זה היייתה החלטה אישית של שר הצבא שלו יואב בן צרויה דרש רבא מה דכתיב הפסוק אומר ויבוא כל העם אז הקרי קורים את המילה להברות מלשון הבראה להפיס את דעתו של דוד אבל הכתיב איך שזה כתוב בספר הנביא זה לא עם ב אלא עם כ מלשון כרת לאחרות וקרינן להברות אנחנו אומרים להברות כי הם נכונים בתחילה כשראו את דוד בלוויה של אבנר רצו להרוג אותו להכרות אותו חשדו בו שהוא נתן את ההוראה להרוג את אבנר ולבסוף אחרי שראו שהוא מצטער על מותו באו להברות אותו בסעודת הבראה כאילו הוא אחד מהאבל אבנר בן נר נהרג בעצם שלא על פי כללים רגילים של מלחמה כי באמת הוא בא לעשות שלום עם דוד המלך והוא נהרג והקדוש ברוך הוא לא עושה דין בלי סיבה אז הגמרא מביאה כעת שתי דעות למה הוא נענש דעה ראשונה אמר רב יהודה אמר בשם רב מפני מה נענש אבנר שנהרג על ידי יאב מפני שהיה לו למחו בשאול המלך שלא יהרוג את נויר הכהנים באחת המלחמות זאת אומרת אחד המרדפים ששאול רדף אחרי דוד להרוג אותו לא ניכנס כרגע לכל הסיבות למה אז דוד המלך ממש היה ברעב נורא הוא הגיע לנוב עיר הכהנים היו שמה כהנים כמובן ו הכהן שמה הביא לו הוא ביקש ממנו משהו לאכול עכשיו אותו אותם אותו כהן שהיה בנו יר הכהנים לא זכו לי כרגע את שמו א שאל אותו מה קרה והוא לא ידע ששאול המלך רוצה להרוג אותו זה היה עדיין לא ידוע הדבר הזה שאל אותו מה מה מה מה הסיבה אז הוא אמר שהוא לא אכל והוא מאוד רעב אמר לו שאין לו שום דבר מה לתת לו חוץ מלחם הפנים ודוד המלך אמר שמכיוון שהוא נמצא ברעב כל כך גדול שהוא בסכנה אז הותר לו אכילת אפילו לחם הפנים הוא הביא לו לחם הפנים הוא הביא לו את החרב של גולית ואז באו וסיפרו את זה ל שעול המלך שעול המלך אמר שכל תושבי נויר הכהנים הם בעצם הורדים במלכות בזה שהם סייעו לאויב של המלך לדוד המלך שהיה אויב של שאול והוא הרג את כל נויר הכהנים והיה לאבנר בן נר שר הצבא של שאול השפעה על שאול ו היה צריך למחות ב ומכיוון שהוא לא מחה בו אז לכן הוא נהרג בסופו של דבר על ידי יואב בן צרויה דעה שנייה רבי יצחק אמר אבנר כן מיחה בשאול שלא יהרוג את נויר הכהנים והסיבה שהוא נהרג הגמרא תביא בהמשך אומר רב נחמן בר יצחק שמכיוון שאחרי ששאול המלך נפטר נהרג יותר נכון אז דוד המלך היה צריך להיות ה אי שעול המלך כבר לא קיים אז דוד המלך צריך להיות המלך עד אז שעול המלך היה מלך של עם ישראל דוד המלך אומנם שמואל הנביא כבר המליך אותו למלך אבל הוא בפועל לא מלך על כל עם ישראל עכשיו כשאול המלך נפטר היה צריך להיות שכולם מקבלים את מלכותו של דוד במקום זה אבנר בן נר הלך והמלית את בנו של שאול המלך איש בושת למלך על עם ישראל ולכן השתהתה מלכותו של דוד בעקבות זה שנתיים וחצי עד שהוא מלך על כל עם ישראל עד שכולם קיבלו את מלכותו ולכן אבנר בן נר נענש כי הוא עכב את מלכותו של דוד המלך בשנתיים וחצי אבל הגמרא כעת מביאה איך הפסוקים מסתדרים בין לפי רב ובין לפי רבי יצחק רב סובר שאבנר בןר לא מיכה ורבי יצחק סובר שהוא מיכה ולא נענה ושניהם גם רב וגם רבי יצחק מקרא אחד דרשו פסוק אומר ויקונן המלך דוד אל אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר ידיך לא קשורות לא אסורות ורגליך לא אזוקות באזיקים של רגליים שנקראים נחושתיים הם לא הוגשו לפני זה כ נפול בני אבלה נפלת זה הפסוק א זה הפסוק שמביא את מה שדוד המלך אמר על אבנר אז לפי דעת רב שהוא המנדה אמר שאומר שאבנר בןר לא מיכה הוא דורש החי כ אמר דוד הרי ידיך לא היו אסורות ורגליך לא לנחושת הוגשו יכולת למחות בשאול מה זאת אומרת שההוא הורג את כל נויר הכהנים מה הית מה לא מחית עכשיו זה מובן למה כנפו לפני בני אבלה נפלת לפי דעת רבי יצחק שו המנדה אמר שאומר שהוא מיכה ולא נענה לו שאול אז הפסוק מביא שדוד המלך תפלא תמו הי מתמה למה כמות נבל ימות הרי ידיך לא נהגת כאילו הם היו אסורות ורגליך לא התנהגת כאילו הם היו לנחושת כי הרי מחית מכדי מחוי מחית מה הית קנפו לפני בבני עבלה נפלת כונן עליו למה באמת ובאמת למנדה אמר מיכא מה היתם הנש למה באמת אבנר בןר נענש על ידי זה שיואב הרג אותו אמר רב נחמן בר יצחק שהוא עכב שיה את מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה כשהוא המליך את בנו של שאול איש בושת על ישראל ו בזמן הזה דוד המלך היה מלך רק על יהודה וש בוש את מלאך שנתיים ועוד חצי שנה אחרי שהוא סיים את מלוכת לקח עד שישראל קיבלו את דוד למלך על כל ישראל ואם אבנר לא היה ממליך את איש בושת ישראל מקבלים מיד את דוד על כל ישראל ההלכה השנייה שראינו במשנה לגבי הסעודה הראשונה שאול אוכל סעודת אברה אז אצל מלך כשמו אותו הוא לא יושב על הארץ העם יושבים על הארץ והוא יושב על גבי מיטה שנקראת דרגש מביאה הגמרא שני הסברים מהי דרגש הסבר ראשון אמר אולה מיתה רגילה רק שהמיטה הזאת מיועדת למזל גד זה הכוונה מזל ארסה זה מיטה ארסה דגד זה מיטה של מזל מניחים בבית לא משתמשים במיטה הזאת היו עושים את זה בשביל מזל טוב ועל המיתה הזאת מושיבים את המלך כשהוא אבל מקשה הגמרא אמרו לי רבנן להולה מיק מידי יש דבר עד הדנ לא טוני עד עכשיו לא הוא לא ישב על הכיסא הזה ודווקא עכשיו באבילו אשתא מטבלי משבים אותו מה ה הוא חשוב יותר בזמן אבלותו שהוא משתמש בדבר שבדרך כלל הוא לא משתמש מתקיף לרבה מה הי כושיה מה הקושיה מה אין עוד דבר שעושים לאבל שלא עושים לו בדרך כלל דילמה מדידה י האכילה ושתיה אולי זה בדומה לאכילה ושתיה שמצאנו ד דדנה כשהוא לא בימי אבלו אין דין להאכיל אותו ולהשקות אותו לא חליני ולא השקיני משל אחרים אלא הוא יכול לאכול ולשתות משל עצמו השתה בסעודה הראשונה של סעודת ההבראה כמוכן לי וכ משקין לי נותנים לו לאכול ולשתות משל אחרים אף על פי שהוא נראה בזה חשוב יותר זה לא סותר אז אם כן גם יכול להיות שמשיבים אותו במיטה מיוחדת שלא משבים אותו בדרך כלל אלא היא קאשיה אם אפשר להקשות על דבריו של אולה שאומר שדרג ש זה מיטת המזל ה קאשיה אפשר להגשות עליו מדברי הבריתה הבאה שמדברת לגבי הלכה שהייתה נוהגת בעבר שאול היה הופך את כל המיטות של הבית תוספות במסכת מועד קטן כבר כותבים שביטלו את המנהג הזה אבל בכל אופן כשכן הופכים את כל המיתות של הבית יש ויכוח בין רבנן לבין רבן שמעון בן גמליאל מה עושים עם המיטה שנקראת דרגש לפי דעת רבנן אינו צריך להופכו לכבותו אלא זקפו הוא מעמיד אותו על שתי רגליו על הצד הקצר של המסגרת שעליה מונח המשטח שעליו שוכבים מעמידים את זה ככה ואם יעלה בדעתך איסל ק דתך שזה הכוונה מיטה רגילה רק שהיא מיטה של מזל ארסה דגדה המי אינו צריך לחפותו למה לא צריך להפוך אותו ותניה הכופה את מיתתו אול שצריך לקפות להפוך את מיתתו לא מיתתו בלבד הוא הופך קופא אלא כל המיתות שיש לו בתוך ביתו הוא הופך הוא קופא אז למה את הדרגש אם הוא כמו כל מיטה אחרת הוא לא צריך להפוך אבל מהדברים של רבנן הגמרא מביאה שזה לא קושיה מה הקושיה דילמה אולי שמה הסיבה שלא צריך להפוך את הדרגש מדי הבה כמו מיטה שהיא מקום אחסון מיוחדת מיטה מיוחדת לכלים דקתני כתוב בבריתה אם היייתה מיטה מיוחדת לכלים אם היא לא מיוחדת לשינה אינו צריך להפוך אותה אינו צריך לכפפה וכיוון שדרג ש לא מיועד לשינה אלא למזל לא צריך להפוך אלא היקשה קשם יש קושיה על דבריו של אולה שאמר שדרגה שזה מיתת המזל יש קושייה מהדעה השנייה מידת רבן שמען בן גמליאל שהוא אומר אם יש לאבל דרגש בביתו וצריך להפוך את הדרגש לא צריך להפוך אלא המיטה הזאת הייתה עשוייה המסגרת שהיו מעבירים חבלים על המסגרת שבהם היו מחזיקים א את המשטח שעליו היו יושנים אז אומר רבן שמן גמליאל לא צריך להפוך את המיטה אלא פשוט פשוט פותחים את הקשרים של החבלים ואז המשטח שעליו יושנים נופל מתיר קרביט את הקשרים של המשטח שעליו שוכבים שמחוברים בלולאות למסגרת של המיטה ומשטח השכיבה הוא נופל מאליו אז אם כן רבן שמ גמליאל חולק על רבנן לגבי אול רגיל שצריכים להפוך שם את כל המיטות מה עושים לגבי דרגש רבנן אומרים שמעמידים את הדרגש על צידו ו רבן שמום גמליאל אומר שפשוט פותחים את ה לולאות של הקשירה ועל ידי זה המשטח שעליו יושנים נופל זה מה שלפי דעתו צריך לעשות והי סל כדת חרסה דגדה יעלה בדעתך שדרג ש למיטה רגילה רק שמיועדת למזל טוב קרביט מיטלי וכי יש לה איזה לולאות מיוחדות שאין במיטות אחרות הרי במיטה רגילה אין לולאות אלא מבארת הגמרא הסבר שני מה הכוונה דרגש כי אתה רבין כשרבין הגיע מארץ ישראל לבבל הוא אמר אמר לי ההוא מרבנן אמר לי זה חכם מי היה אותו חכם רב תחליפ ה שמו שמי שהוא היה נמצא הרבה בשוק של מעבדי האורות הב שכיח בשוק הדגל דה ה ואמר לי הוא אמר לרבין מה הדרגש מה הכוונה של המיטה הזאת שנקראת דרגש ארסה דצל מיטה שהמשטח של השכיבה שלה עשוי מאור והיו רצועות יוצאות מהמשטח וקושרים אותם למסגרת בלולאות ואם כן מובן למה רבן שמ בן גמליאל אומר שמספיק לפתוח את אותם לולאות ואז המשטח נופל ואי אפשר להשתמש במיטה הזאת היא לא מיטה שמידת למזל טוב ובכל זאת ה צריך להפוך אותה א פשוט מתיירים את הלולאות האלה ואז המשטח המיועד לשכיבה כמו הדיקט הזה היה נופל וכך לא היו יכולים לישון על אותה מיטה מביאה הגמרא אמר רבי רמי אמר בשם רבי יוחנן גם במיטה רגילה יש איזה משטח שמחובר עם חבלים למסגרת של המיטה וומה ההבדל בין דרגש לבין מיטה רגילה דרגש סרוגו מתוכו היכן משחילים את החבלים שעליהם המשטח עומד שוכב עושים נקבים סביב במסגרת בצד המסגרת ומשחילים בתוך הנקבים את אותו חבל ועל החבל הזה מניחים את המשטח מהאור אבל מיטה לא עושים נקבים במסגרת אלא מלפפים את החבלים של המשטח סביב המסגרת עצמה סרוגה מעל גבם לא עושים נקווים במסגרת מקשה הגמרא מברייתא מפורשת מט ששם אנחנו רואים שבמסגרת של מיטה רגילה גם כן יש נקווים שדרכם משחילים את החבלים הבריתה מדברת לגבי שאנחנו יודעים שסתם דבר שאין לו שום חשיבות אם יגע בו דבר שמטמא הדבר הזה לא יטמה מה סתם איזה אבן ברו חוב לא מקבל את טומה בשביל שדבר יקבל טומא צריך שיהיה לו איזשהו חשיבות צריך להיות אדם כלים אוכלים משקים אב צריך שיהיה לזה איזשהו שימוש מסוים עכשיו אם אני באמצע תהליך של הכנת כלי מאיזה שלב הוא כבר נחשב דבר שיש לו חשיבות שמקבל טומא י שלזה מסכת שלמה שנקראת מסכת כלים עכשיו הנושא הזה הבריתה מדברת כשבאים כעת להכין לייצר מיטה באיזה שלב זה כבר מוכשר לקבל טומא מתי הוא כבר נחשב שיש לו חשיבות כלי עץ מתי מקבלים טומ מדברים פה על אחד מכלי העץ על המיטה המיטה והריסה של תינוק משי שופים מאז שמשיית את העץ היו משייפים את העץ באור הדג זה היה כמו נייר זכוכית כזה והיו מחליקים את העץ בשביל ליפות אותו ואז הוא מוכשר לקבל אז הוא נחשב כלי חשוב ואם זה כמו דברי רבי ירמיה בשם רבי יוחנן שהוא אומר שהיו מלפפים את החבל סביב המסגרת אז למה צריך להשקיע כל כך הרבה ביופי של המסגרת אם מיטה מסורגת מעל גבה למה ל שיפת אור הדג חליקה היא הרי מכוסה בחבלים אלא לכן מבארת הגמרא הסבר אחר באמת גם מיתה וגם דרגש עושים נקבים במסגרת עצמה כדי להשחיל שמה את החבלים ה וה קשירתו מתוכו מיתה דרגש משחילים את החבל בנקבים מיוחדים שיש במסגרת ומה ההבדל בין מיטה לדרג ש מיטה החבלים נכנסים ויוצאים בחורים שקיימים במסגרת ועל החבלים האלה מניחים את המיטה את הפלטה הזאת את המשטח שעליו שוכבים ההולי ופוקי החבלים נכנסים ויוצאים בביזיון בנקבים שבמסגרת עצמה דרגש זה דבר שיש לו מין לולאות מיוחדות שמחוברות למסגרת אומנם שמים אותם באמת דרך אותם הנקבים אבל הלולאות נשארות קבועות במסגרת והמשטח עצמו יש לו גם כן כאלה חבלים והולי ופוקי באבקת משחילים את החבלים באותם אם לולאות הלולאות אומנם קבועות במסגרת אבל המשטח שעליו שוכבים החבלים שלו לא משחילים אותם בתוך המיטה בתוך הנקבים שבמסגרת של המיטה אלא בלולאות שקבוע במיטה הלולאות נשארות קבועות במסגרת של המיטה וכשרוצים לשים את המשטח שעליו שוכבים על המסגרת אז פשוט מכלים מחברים את החבלים באותם הלולאות שכבר קיימות סביב המסגרת בכל אופן היה ויכוח בין רבנן לבין רבן שמעון גמליאל מה עושים לגבי מיטה כזאת שנקראת דרגש בזמן של אבלות לפי דעת רבנן זוקפים את המיטה הזאת ולפי דעת רבן שמום גמליאל פותחים את הלולאות והמשטח נופל כמו מה ההלכה אמר רבי יעקב אמר בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כמו רבן שמן גמליאל שמתיר את הלולאות ומפיל את המשטח כעת מבארת הגמרא מה היה ההלכה במיטה כזאת ש יש את הרגליים של המיטה והרגליים של המיטה בדרך כלל מגיעים עד המסגרת אבל כאן אנחנו עושים כזה דבר כדי שהמיטה תהיה כמו כזאת קילה שיכלו לפרוס על זה איזשהו סדין בשביל להגן מיתושים וכדומה אז היו עושים מין מוט שעולה מעל המסגרת לא רק רגלי המיתה יש רגליים אלא היו מעמידים מוט מעל המסגרת ואז היו עושים כמו צורה של של צורת הפתח כזה כמו צורה של חט ומעל זה שמים כזה מין סדין אז מיטה כזאת שנקטה שניץ ארוכים שהיו זוקפים ומחוברים למסגרת של המיטה באמצעיתא אחד למרגלות המיטה והשני לרשותה כמו שהסברנו מן צורת הפתח כזה מעל המשטח אז א אי אפשר הרי להפוך מיטה כזאת מה אתה הופך אזה הרי הרי יש שמה את הקרש את המוט שמעמידים בצורת הפתח למעלה אז מה אתה תעמיד אותו הוא התנדנד ייפול אין לו מקום להתהפך אתה לא יכול להפוך אותו אז לכן מה עושים זקפה על צידה כמו שאמרו רבנן לגבי דרגש פשוט מעמידים את המיטה הזאת ובזה זה מספיק ודיו כעת מביאה הגמרא משנה נוספת לגבי הלכות של מלך אם המלך מחליט שצריך לצאת למלחמה הוא הולך לבקש רשות מהסנדלים את העם למלחמת הרשות על פי רשות של בית דין של 71 כמו שראינו במשנה בתחילת המסכת שצריכים רשות של הסנהדרין וכן המלך פורץ גדר שדה של מישהו אחר לעשות לו דרך קצרה ולפי דעת רשי זה אפילו בשביל השדה של המלך ואיין זכות לבעל השדה להיות ממחה בידו של המלך הדרך שהמלך פורץ אין לו שיעור אלא לפי צורכו עוד אומרת המשנה כש מנצחים במלחמה ומקבלים את השלל כל העם בוזזים ונותנים למלך את השלל והוא נותן חלק בראש ובורא ראשון את החלק היפה ונטל מחצה כמו שנראה בגמרא עכשיו מבארת הגמרא מה החידוש כאן שהמלך מוציא את העם למלחמת הרשות על פי רשות של בית דין של 71 תנין החד הזמנה למדנו את זה ברשימה של הדברים שעושים על ידי סנהדרין של 71 בתחילת המסכת אן מוצאן למלחמת וט אל עלפי בדן של 71 מתרצת את הגמרא כאן הסיבה שכותבים את זה זה כדי להביא את ההלכה לגבי מלך איד תנה כל מלדי מלך כיוון שהמשנה כאן מפרטת את ההלכות של המלך תענ נעמי כתוב כאן גם את הדין שמוציאים למלחמת הרשות שנאמר על המלך הקדוש ברוך הוא אומר לנו בתורה ש שניכנס לארץ ונאמר אנחנו רוצים גם כן מלך אז שום תשים עליך מלך יש הלכות מיוח של מלך בתורה ובספר שמואל כתוב שהעם ביקשו אנחנו רוצים מלך עד תקופתו של שמואל לא היו מלכים היה שופטים ישוע בן נן אחר כך היו השופטים כמו שמפורש בהרחבה בכל ספר שופטים כל השופטים ששפטו את עם ישראל היינו הנהיגו את עם ישראל ושעם ישראל ביקשו מלך זה היה נראה ששמואל הנביא מאוד מאוד א מאוכזב מזה שבכלל ביקשו מלך היה שמה כל מיני תופעות מעניינות שהקדוש ברוך הוא הראה שהוא לא אוהב את זה שביקשו מלך שם כתוב ש שמואל הנביא אומר להם אתם מבקשים מלך תדעו לכם כשיהיה לכם מלך הוא יוכל לעשות כך וכך לקחת את הבחורים שלכם ולמלחמה ולשאר דברים כל מיני דברים שהוא אומר להם ו השאלה היא האם הוא אומר את זה לפי רשי כדי לגרום להם שבאמת יהיה להם ראת כבוד למלך או שבאמת המלך יש לו רשות לעשות את כל הדברים שמפורטים שם בספר שמואל אז יש בזה שתי דעות דעה ראשונה זה דעת שמואל אמר רב יהודה אמר שמואל כן כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו מה שכתוב ששמואל הנבי אומר המלך יעשה כך וכך תדעו לכם שיהיה לכם הורה ממנו זה לא סתם שהוא אמר להם את זה כדי שבאמת יהיה להם אול של המלכות וכל זה אלא באמת מוותר על פי הלכה למלך לעשות את כל הדברים שמפורטים שם וסימנך שמואל אומר שמה שנאמר בשמואל המלך מותר בו ורב חולק הוא אומר זה לא באמת מסמכותו של המלך אלא לא נאמרה הפרשה הזו בספר שמואל לאיים עליהם שיהיה להם יראה מהמלך איך אנחנו יודעים שצריך שיהיה יראה מהמלך שנאמר בתורה שום תשים עליך מלך שתהה אימתו עליך האמת היא שביכולת יש ויכוח תנאים בבריתה רבי יוסי אומר כמו דבריו של שמואל כלמו בפרשת מלך מלך מותר בו רבי יהודה אומר כמו דעתו של רב לא נאמרה הפרשה הזו אלא כדי לאיים עליהם שכן הדין שהם צריכים להיות יראים מהמלך שנאמר סום תשים עליך מלך שתהה מתו עליך וכן היה רבי יהודה אומר שלוש מצוות נצטוו ישראל לקיים אותן בכניסתן לארץ מצווה ראשונה להעמיד להם מלך מצווה שניה להחריד זרעו של עמלק ומצווה שלישית לבנות להם בית המקדש בית הבחירה רבי נוראי אומר לפי דעתי לא נאמרה הפרשה הזו של סום תשים עליך המלך היא לא מצווה כמו שאומר רבי רבי יהודה וכאן אנחנו נכנסים לוויכוח חדש לגמרי שהקדוש ברוך הוא אומר אתם תיכנסו לארץ ישראל ותאמרו אשימה עליי מלך כל הגויים אשר סביבות סום תשים עליך מלך האם הקדוש ברוך הוא אומר אני מצווה אתכם תשימו מלך או שהקדוש ברוך הוא אומר תשמעו מבחינתי עם ישראל איזה עם איזה זכות יש לכם אני המלך שלכם אנוכי השם אלוקיך אתם לא צריכ ים עוד מלך אבל אם תבואו ותאמרו השים מעליי מלך ככל הגויים אשר ותי טוב שום תשים עליך מלך אז השאלה היא האם זה מצווה או שזה רשות אז ראינו את דעתו של רבי יהודה שזה מצווה רבי נהוראי אומר לא זה לא מצווה לא נאמרה הפרשה הזו הלה כנגד תרומתם הקדוש ברוך הוא ידע שעם ישראל רגזו על שמואל וירצו מלך הקדוש ברוך הוא נתן רשות שנאמר ואמרת שימה עליי מלך שום תשים עליך מלך יש לך רשות לשים תניה רבי אליעזר אומר האמת היא אפשר לומר אולי בדרך אפשר שאלו ואלו דברי אלוקים חיים אפשר בקלות להסביר שאין פה באמת ממש ויכוח כן אבל אומר רבי אליעזר זה באמת תלוי איך מבקשים מלך רבי אליעזר אומר זקנים שבדור כשהם ביקשו מלך כעוגן שאלו הם ביקשו בסך הכל מישהו שישפוט אותם לא בשביל להיות כמו כל הגויים שנאמר תנה לנו מלך לשפטנו לקפוץ את העם לקיים את התורה אבל עמי הארץ שבהן קלקלו שנאמר והיינו גם אנחנו ככל הגויים ושפטנו ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם מלחמות הם לא הבינו שניצחון המלחמה לא תלוי במלך אלא בהשם תניה רבי יוסי אומר על מה שמקודם אמר רבי יהודה שלוש מצוות נצטוו ישראל לקיימן בכניסתן לארץ אז רואים שרבי יוסי הגב סובר באמת כמו רבי יהודה שזה מצווה לעמיד מלך רק שרבי יוסי מבאר מה הסדר מה עושים קודם ומה עושים אחר כך אז הוא מביא את השלוש מצוות כמו שהביא רבי יהודה להעמיד להם מלך להחריד זה ראש של עמלק ולבנות להם את בית הבחירה עכשיו מה קודם למה איני יודע איזה מן צריך לקיים תחילה צריך למצוא מהתורה לסדר כשהוא אומר שבשביל מלחמה בעמלק צריך שיהיה מלכות בעם ישראל כי יד על כיס י היינו כיסא שזה מרמז על מלכות מלחמה להשם בעמלק הוה אומר שצריך להעמיד להם מלך תחילה ואין כיסא אלא מלך שנאמר וישב שלמה על כיסא השם למלך רואים ש כיסא זה מלך ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחילה או להחריד זה הראש של עמלק תחילה כשהוא אומר והניח לכם מכל אוכם וגומר ורק אחר כך היה המקום אשר יבחר השם וגומר ואומר קודם כל צריך להחריד זרו של עמלק תחילה לפני בניה בית המקדש ואחר כך בונים את בית המקדש כן בדוד הוא אומר הוא רצה לבנות את בית המקדש רק אחר שהוא נח מאויביו ובכלל אויביו זה עמלק כמו שכתוב הי כי ישב המלך דוד בביתו והשם הניח לו מסביב ואחר כך כתיב ויאמר המלך אל נתן הנביא רנה אנוכי יושב בבית הרזים בית חזק בית טוב וארון האלוקים יושב בתוך הירייה וגומר צריך לבנות בית מקדש אז אם כן אחרי שהמליכו מלך הרטו את עמלק בנו את בית המקדש כעת כיוון שבנו וישב שלמה על כיסא השם אומר אש לקיש בתחילה קודם שמשה קודם ששלמה נסע נשים נוכריות מלאך שלמה גם על צבא השמיים על העליונים שנאמר וישב שלמה על כיסא השם מלך גם על צבא השמיים ואחרי שנסע נשים נוכריות לבסוף מלך רק על הבריות של העולם הזה על התחתונים שנאמר כי הוא שולט רודה בכל אבר הנהר מתפס ועד עזה זה בכל העולם רק שיש ויכוח בין רב ושמואל אחד אומר תפסח בקצה אחד של העולם בסוף העולם ואז בקצה השני בסוף העולם ומטפס ועד עזה זה בעצם כל העולם ואחד אומר שהם קרובות זו לזו תפסח ועזה עד ד אבוי תוי וכיוון ששתי המקומות האלה היו קרובים ודאי שהשלטון בהם היה שלטון חזק וכשם שמלאך בכזאת חוזקה על שתי המקומות האלה על שני המקומות תפסח ועל אעזה כך מלך על כל העולם כולו שלטון ממש חזק זה היה בשלב השני אחרי שהוא מלך גם על העליונים בשלב השני הוא מלך על כל העולם בשלב השלישי לבסוף כשעבר זמן ולא חזר בו ולא גרש את אנשים הנוכריות לא מלך אלא על ישראל שנאמר אני שלמה שמכונה כולת הייתי מלך רק על ישראל בזמן מסוים וגומר ולבסוף בשלב נוסף שהוא עדיין לא גירש אותם נשים נוכריות לא מלך אלא על לירושלים שנאמר דברי שלמה שמכונה קהלת בן דוד מלך רק בירושלים ולבסוף אחרי זמן נוסף לא מלך אלא על מיטתו שנאמר הנה מיתתו של שלמה וגומר שכתוב שמה 60 גיבורים סביב לה ולבסוף לא מלך על מקלו שנאמר זה היה חלקי מכל המלאים מה שהוא מחזיק בידו זה רב ושמואל יש ביניהם ויכוח אחד מהם אומר חלקי זה מקלו ואחד מהמהם אומר זה גונדו זה שאומרים שזה הכוונה לתתו בגדו רשי מבאר מרב הי גאון שזה הכוונה כלי חרס אומר הגאון מוילנה מה מה מה אתה בא להגיד שלמה המלך מלך על מקלו זה נקרא למלוך זה נקרא שנשאר לו אלא יש מכאן חיזוק גדול אומנם שלמה המלך מלאך מלכות שאנחנו לא יודעים על עוד מלך בעם ישראל במשך כל זמן היותינו לעם עד הזמן הזה שהייתה לו מלכות כל כך מושלמת על כל העולם כולו וגם על הצבא השמיים ובסוף מה נשאר לו האם לא נשאר לו כלום התשובה היא נשארו לו שני דברים איזה שני דברים אומר הגאון מוילנה זה מרמז על שתי התקנות ששלמה המלך תיקן שמפורש מסכת העירובין דף כא בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידיים א יצא בת קול ואמרה בנים חכם ליבך ישמח ליבי גם אני הוא תיקן שתי תקנות שבשבת הרי עשו לטלטל מרשות היחיד לרשות הרבים ואפילו ברשות היחיד עצמה תיקנו חכמים שמקומות שנראים כמו רשות הרבים גם כן לא טלטלו בהם אלא אם כן יעשו עירוב להפוך את המקום כולו לרשות אחת שזה נעשה בדרך כלל על ידי מקל צורת הפתח וכדומה זה תקנה אחת תקנה שנייה זה שהוא תיקן נטילת ידיים שזה גם נעשה על ידי כלי מקידה של חרס שני הדברים היחידים שנשארו לו זה שתי התקנות שהוא תיקן בדברי תורה לא משנה מה עובר על האדם הדבר היחיד שבסוף נשאר זה התורה ראינו במשנה מלך פורץ גדר לעשות לו דרך וראינו בהמשך מה קורה כשיוצאים למלחמה ומנצחים ויש ביזה הוא נותן חלק בראש מביאה הגמרא בריית תנו רבנן כשישראל ניצחו במלחמה ונפל בידיהם שלל אוייבים אוצרות מלכים ממלכי אומות העולם נותנים למלך ושר ביזה שבו זזים מחצה למלך ומחצה לם אמר לי הבאי לרב דימי ויש אומרים שהוא אמר את זה ל רבח אמרי לה ל רבח מובן בשלמה למה עוצרות מלכים למלך כי זה הדרך העולם מה אתה רוצה להביא לאדם אדיות איזה שרבית מלוכה כתר אורח דמיל תי להביא חפצי המלך המפסיד למלך שניצח אלא שאר ביזה ש בוזז שמרנו שנותנים מחצה למלך ורק מחצה נותנים לאם מנלן מנין לומדים את זה דכתיב הפסוק אומר בדברי הימים שהמליכו את שלמה ואת הכהן הגדול וימשכו להשם לנגיד את שלמה לצדוק לכהן גדול יש הקש בין המלך לבין כהן גדול מקיש נגיד לצדוק מה צדוק הכהן הגדול כשמחלקים פעם בשבוע את הלחמים שנמצאים על השולחן לחם הפנים בין הכוהנים שעובדים באותו זמן נותנים מחצה לא לכהן גדול ומחצה לשאר הכהנים שנמצאים שם שעובדים שם באותו זמן לאכב אף נגיד אף מלך מחצה מהבי למלך לא ומחצה לשאר רחו וצדוק כהן גדול גופי מינה למני ומרים שהכהן גדול מקבל מחצה מלחם הפנים לתניה ברייתא רבי אומר והייתה לאהרון ולבניו נותנים את לחם הפנים לכהן גדול ולשאר הכהנים וכיוון שיש השוואה ביניהם לומדים מחצה מהלחם הפנים לאהרון ומחצה לשאר הכהנים מחצה לבניו עד כאן דף כ e
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה