הדף היומי מסכת סנהדרין דף ט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף ט

[מוזיקה] סנהדרין דף ט מתחילים בעזרת השם שורה רביעית מלמעלה במילים רב ינה אמר סיפור מאוד מרגש התפרסם בשנים האחרונות על בחור ברוסיה שיום אחד ביקש מראש ישיבה באחת הישיבות שם שהוא רוצה להתקבל ללמוד בישיבה קיבלו אותו ללמוד ו הוא ניסה עם כל הכוח להבין מה שמדברים אבל הוא לא הבין לא היה לו שום ידיעות בתורה הוא לא היה רגיל ללמוד תורה ה היה מאוד קשה לו להבין בכל זאת השאירו אותו להיות בישיבה עברה תקופה והמקום בישיבה נהיה צר מהכיל את התלמידים ורבים שידבקו ללמוד להכנס להיכנס ללמוד בישיבה לא היו יכולים לקבל אותם מחמת חוסר מקום אז נזכרו באותו תלמיד שנמצא כאן בישיבה שהוא לא מבין והוא לא לומד אולי באמת יתנו את המקום שלו ופנו אליו בעדינות אולי באמת יחפש לעצמו מסגרת אחרת איפה להיות והוא לא בשום אופן אני רוצה להיות כאן בישיבה אחרי תקופה פנו אליו שוב ואחר כך עוד פעם ככה אחרי כמה פעמים ראש הישיבה פונה אליו אומר לו מה באמת העניין שלך אתה הרי לא מבין למה לך להיות כאן אז הוא מרים את השרוול והוא מראה לראש הישיבה צלקות שיש לו על היד ואז הוא אומר אני רוצה לספר לראש הישיבה סיפור היה פעם אחת שהייתי במסעדה כאן ברוסיה ונכנסו חיילים אנשי ביטחון רוסיים סגרו את המסעדה ולקחו למעצר את כל אלה שישבו שם איקוני פצעוני נסעו את רדידי מעליי ממש ישרו את אותו ור והוא מנסה להבין מה אתם רוצים ממני עד שבסוף אחרי הרבה מאוד איסורים אמרו לו שבאותו זמן במסעדה היו קבוצת אנשים לא הגונים שהרבה מאוד הוללו ל למקום למדינה וכיוון שאתה ישבת איתם אתה חלק מהם אבל אני בכלל לא מכיר אותם אני לא יודע מי הם בכלל לא הבנתי על מה אתם לא והם התעקשו וקו ויסרו תודה תספר מה עשית מה היה חלק שלך מה עוד עשיתם אנחנו לא מאמינים לך שאתה לא חלק אם היית איתם אתה חלק מהם ואז הוא אמר אחרי שהצלחתי להשתחרר חלחלה בדעתי ההכרה וההבנה של להיות חלק נטפל לעוברי עבירה הופכים להיות חלק מהמהם אז אמנם שם זה היה שלא בצדק אבל אני אגיע לבית דין של מעלה ישאלו אותי מה עשית כאן בעולם אני אומר אני הייתי בישיבה למדת לא אבל הייתי נטפל לעושה מצווה אם הייתי חלק מהם אם הייתי מהם הייתי חלק מהמהם אני אגיד אני הייתי בישיבה ואף על פי שאני לא מבין כלום אבל אני נמצא פה בישיבה אז אני חלק מבני הישיבה ואז כמובן אף אחד לא העלה בדעתו אחרי כזה הסבר משכנע לתת לתלמיד אחר להיות במקום התלמיד היקר הזה על פי הרעיון הזה אומר אבינה אני יכול להבין את הויכוח בין רבי מאיר לרבנן במשנה לגבי דין שבאים לעשות בפרשת מוציא שמ רע שבעל מקדש אישה אחר כך מכניס אותה לחופה ובזמן משנה והתלמוד זה היה בשני זמנים שונים היום זה נעשה בזה אחר זה באותו זמן אז היה נעשה בשני זמנים שונים קודם כל היה מקדש למשל הרית מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל הייתה הופכת להיות אשת איש ורק אחרי איזה 12 חודש או זמן אחר שם היו קובעים אז הוא היה לוקח אותה מבית אביה לבית בעלה מה שנקרא מכניס אותה לחופה ומאז היא הייתה נקראת נשואה בלשון של התורה בזמן שהיא רק מקודשת היא נקראת ארוסה מאורסת מאורסה לא כמו איך שאנחנו רגילים היום שהם החליטו להתחתן אז זה כבר נקרא מאורסים לא מאורסה הכוונה ש ממש אשת אי שקיבלה קידושי ר הי עדיין לא נשואה הנו היא לא נכנסה עדיין לחופה עדיין לא יצא מבית אביה לבית בעלה אדם שקידש אישה ואחרי 12 חודש הכניס אותה לחופה והם נישאו והוא טוען כמו שהתורה אומרת אומר להביא הנערה לא מצאתי לבטח בתולים ויש כאן שלושה נידונים נידון אחד שבזה הבעל נאמר כי הוא טרח כל כך בסעודה ואיין אדם טורח בסעודה ומפסיד אותה מיד אחרי החתונה לטעון שהוא לא רוצה להיות נשוי לאישה הזאת בגלל ש לא מצאתי לבטח בטולים אם זה לא היה נכון הוא לא היה עושה את זה חזקה שהוא נאמן ובאמת הוא יהיה פטור מלשלם לה את כתובתה את ההתחייבות המונית שאדם מתחייב בשטר הכתובה לאישה אם הוא יגרש אותה כם במקרה הזה הוא יהיה פטור הוא יהיה נאמן גם בלי עדים נידון שני זהם באים עדים שהיא זינתה היא הרי ישת איש מאז ש קבלת הקידושין אז היא תהיה חייבת מיתת בית דין של סקילה וזה נידון שני נידון שלישי זה כשזה מתהפך על הבעל שאבי הנערה מוצא עדים שמזיעים את העדים של הבעל איך אתם אומרים שאתם ראיתם בערב פסח שנה זו וזו בירושלים את מה שאתם מעידים הרי באותו זמן אומרים העדים אם אנו הייתם בכלל ב בטבריה מקום אחר והתורה נתנה נאמנות לעדים שמזמן העדים אחרונים ובמקרה כזה מתברר שהבעל סתם הוציא שם רע על בתולת ישראל ולכן נותנים לו מלכות והוא חייב 100 כסף וזה כבר נידון שלישי אם כן יש לנו כאן שלושה נידונים לפתור אותו מכתובה לחייב אותה סקילה ולחייב אותו מלכות וכנס לפי רבי מאיר במשנה מוציא שם רע דנים אותו שלושה דיינים תפי דת חכמים 23 והשאלה היייתה במה הוויכוח וראינו בשיעור הקודם חמישה הסברים לוויכוח היום בעזרת השם נראה עוד שלושה רבנה אמר את ההסבר הראשון מתוך השלושה כגון שהיו כאן יותר משני עדים היה כאן עד אחד שנטפל לעוברי העבירה אותם העדים שהעידו עדות שקר ונמצא אחד מן העדים קרוב או פסול לעדות והוויכוח רבי מאיר חכמים כמפלגה בפלוגתא בוויכוח ש דרבי יוסי ורבי ליבא דרבי עקיבא שנחלקו בדעתו של רבי עקיבא דתנן כמו ששנינו על מה שנאמר בתורה על פי שניים מדים היה מספיק שיהיה כתוב על פי שניים מדים יקום דבר אם יש לך שני עדים שמעידים על מעשה אנחנו מאמינים להם התורה מוסיפה או על פי ש עדים יקום דבר רבי עקיבא אומר אם שניים קשרים לעדות ודאי שלושה למה כתוב על פי שלושה לא בשלישי להקל עליו אלא להחמיר עליו כי התברר שמידי שקר לעשות דינו של השלישי כיוצא בשניים האלו אפילו שגם בלי העדות שלו הנידון היה חייב מיטה על פי שניים הראשונים בכל אופן אם כל העדים הוזמו כל העדים שבאו להעליל על בן אדם שהוא מיתה בסוף הזמו אותם כי איך אתם אומרים שהבן אדם הזה עשה איסור במקום נגיד בירושלים בערב פסח שנה זו וזו הרי באותו זמן הייתם איתנו בטבריה אם אנו הייתם מקום פלוני אומרת התורה ועשיתם ללא לאותו עד כאשר זמם לעשות לאחיו אם הם חייבו מיתה אז מחייבים אותם מיתה אז אפילו השלישי שגם בלעדיו היו מחייבים כיוון שהוא נטפל לעוברי עבירה דינו כ עוברי עבירה אומר רבי עקיבא אם כן הנשה כתוב את הנטפל לעוברי עבירה עוברי עבירה על אחת כמה וכמה ש שישלם שכר את הנטפל לעושה מצווה כעושה מצווה זה הרעיון שהבאנו בסיפור בחירת השיעור שזה מאין הרעיון הזה רבי עקיבא משווה שלושה עדים לשניים בדבר נוסף ומה שניים אם נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה כיוון שאין כן שני עדים כשרים אף כשיש שלושה עדים שאפילו אם נמצא אחד מהן קרוב ופסול עדיין יש כאן שני עדים כשרים בכל זאת עדותן בטלה ומנין שאפילו אם הייו שם 100 עדים ונמצא אחד מהם קרוב הפסול גם כן עדותן בטלה תלמוד לומר עדים המילה הזאת באה לרבות ש אם אחד מתוך העדים נמצא קרוב ופסול כל העדות בטלה ועל דברי רבי עקיבא אמר רבי יוסי דברים אמורים שעדותם בטלה כשנמצא אחד מהם קרוב או פסול אפילו כשיש יותר משני עדים זה רק בדיני נפשות כי התורה אומרת ושפטו העדה נכון צריך לשפוט ולמצוא את הדין צדק אבל מוסיפה התורה והצילו העדה צריך לחפש אחר זכות לבטל את העדות כדי שלא יהרגו לא מי שהעידו עליו ולא את העדים אם ימצאו שהם זוממים לכן עדותם בטלה אבל דיני בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר העדים שהם כששרים זה דעת רבי יוסי שאומר שרק בדיני נפשות נאמרו דברי רבי עקיבא אבל בדיני ממונות אפילו אם אחד נמצא קרוב הוא פסול השאר יכולים להעיד רבי אומר גם בדיני ממונות זה כך אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות אם נמצא אחד מהם קרוב הוא פסול או פסול דותם בטלה מוסיף ר רבי ומתי בדיני נפש מתבטלת העדות רק בזמן שתרו בהן באלה שעשו איסור גם הקרוב הוא הפסול זאת אומרת אותו עד היה חלק מהעדות הוא תרא במי שעובר את האיסור שהוא יהיה חייב אז הוא גילה דעתו שהוא חלק מהעדות אז אם אחד מהם נמצא קרוב או פסול אז כל העדות מתבטלת כי התורה הקישה את כל העדים זה לזה אבל בזמן שלא יתרו בהן זאת אומרת שניים מתוך השלושה יתרו באותו אחד שאם הוא יעבור איסור הוא יהיה חייב עונש זה וזה אבל הקרוב או הפסול לא אתרה הוא רק בא ומעיד אז אם בסוף הוא נמצא שהוא קרוב או פסול אז הוא לא מבטל את כל העדות אלא העדים שגם הטרו נחשבים כמו העדים היחידים ועדותם עדיין קיימת וכי אם לא תאמר ככה מה יעשו שני אחים ועוד אחד כשר עמהם שראו באחד שהרג את הנפש הם רואים בן אדם שבא להרוג מישהו אז לא יכולים פה להעיד כי יש כאן שלושה עדים מוכרחים לומר שרק מי שיתר באותו רוצח שאם הוא ירצח הוא יהיה חייב מתת בית דין רק הוא מצטרף לעדות ואם כן רק אחד מהאחים והשני יטרו בו ואז הם יוכלו להעיד עליו זה דעת רבי אבל כבר אמרנו דעתו של רבי יוסי שאפילו אם לא יתרו כולם נחשבים חלק אחד של עדות כל אלה שמעידים הם יחד אפילו אם רק שניים טרו והשלישי לא תרה אותו שלישי נמצא קרוב או פסול כיוון שעדותו בטלה עדותם גם כן מבוטלת בזה הויכוח רבי מאיר וחכמים מדובר כאן שבאו שלושה עדים להעיד ש ונמצא אחד מהם קרוב או פסול ואותו קרוב או פסול הוא לא היה מבין אלה שעתרו הוא שתק רבי מאיר סובר כמו רבי יוסי שבדיני נפשות גם אם הפסול שתק הוא מצטרף ועדותם בטלה ואם כן נשארה כאן התביעה של הבעל רק שהוא רוצה להפסיד אותה את כתובתה שזה יכול גם בלי עדים ומספיק שלושה לכן רבי מאיר אומר שמספיק שלושה חכמים סוברים כמו דעתו של רבי שכיוון שהפסולת כולו מצטרף לעדות ודות מתקימת בעדים האחרים שכן טרו לכן יש כאן דיני נפשות צריכים 23 דיינים הסבר שני בוויכוח היא בתמה כגון שיתרו בה אחרים ולא תרו בה העדים עצמם השאלה אם אלה ש מטרים צריכים גם להיות הידים בעצמם כמפלגה בפלוק דרבי יוסי ורבנן דתנן רבי יוסי אומר לעולם אינו נהרג עד שיהיו פי שני ידיו מטרים בו אבל אם אחרים טרו בו ואחרים מעדים יש שניים טרו ושניים אחרים מידים הוא לא נהרג שנאמר על פי שניים מידים יומת המת הוא דורש מהפסוק הזה שדווקא עעם אותם אדים הם גם ידים וגם אתרו בו שעל ידי זה הוא ימות רבנן אבל חולקים על רבי יוסי לפי דעתם גם אם שניים אחרים טרו בו הוא נהרג צריכים שיתרו בו ויעידו בו זה לא צריך להיות אותם שניים ובזה הויכוח רבי מאיר וחכמים כי כאן מדובר שבאמת אחרים מטרו בו רבי מאיר ובר כמו רבי יוסי שכיוון שלא העדים הם אלה שיתרו אז לכן לא יהיה כאן חיוב מיתת בית דין ולכן מספיק שלושה דיינים כדי להפסיד אותה את כתובתה וחכמים סוברים כמו דעת רבנן שגם אם אחרים אתרו ולא העדים בכל זאת חיוב מיתת בית דין יש כאן לכן צריכים 23 דיינים הסבר שלישי בוויכוח אי בתמה כגון שהעדים שהבא הלוי כדי לחייב אותם מיתת בית דין של סקילה תקחו בבדיקות בשאלות ששאלו את העדים אז לא הייתה התאמה בין מה שכל אחד מהם אמר אבל זה לא היה בחקירות בשאלות הבסיסיות אלא זה בכל מיני פרטים צדדיים איזה צבע לבש אותו אחד איזה צבע של בגד לבש אותו אחד וכדומה ש שהשאלה היא האם באמת העד צריך לתת את דעתו לכל הפרטים הקטנים כשההוא בא להעיד אז כם מדובר כגון דת כחוש בבדיקות אחד אמר שבגדיו היו לבנים והשני אמר שבגדיו שחורים ולא הכחוש בחקירות אבל לגבי העדות הבסיסית של החקירות שזה דברים שהעדים חייבים לדעת מתי זה קרה ואיפה זה קרה בזה באמת הם אמרו דברים ש דברים שווים שניהם אמרו אותו דבר וכם מפלגי בפלוט לבן זכאי ורבנן ויכוח רבי מ רבנן זה האם באמת יש כאן דיוון בדיני נפשות או לא כשהם שהכחיש אותם בבדיקות דתנן מעשה בעדים שהעידו על מעשה שנעשה מתחת לעץ תאנה ובדק אותם בן זכאי בזה שהוא שאל אותם האם היו העוקצים של התאנים העוקץ של התאנה על הפרי התאנה האם זה היה דק או גס אוהבה והם לא ידו והוא ביטל את עדותם רבנן חולקים על בן זכאי והם סוברים שעדותם לא מתבטלת העדים לא צריכים להעלות בדעתם את כל פרטי הדברים וזה גם הוויכוח רבי מאיר וחכמים רבי מאיר סובר כמו בן זכאי שכיוון שהכחיש אותם בבדיקות עדותם בטלה אז בכל מקרה לא יהיה כאן מיטת בית דין לכן כל הדיון כאן זה לגבי הכתובה אם הוא חייב לשלם אולו זה דיני ממונות מספיק שלושה חכמים סוברים כמו רבנן שהעדות הזאת היא קיימת כיוון שההכשרה בחקירות שזה עיקר ה בדיקה אז אם כן יש כאן נידון לגבי חיוב מיתת בית דין לכן צריכים 2 שלושה דיינים וזה השלמנו את ההסברים בוויכוח רבי מאיר וחכמים כמה דיינים צריכים להיות בהרכב לגבי דין של מוציא שמר כעת עוברת הגמרא לנושא אחר אמר רב יוסף אנחנו יודעים שעדים שמעידים ובודקים אותם הם נאמנים אבל מה אם בסוף באים זוג אחר של עדים ומצליחים להוכיח שהעדים הראשונים היו שקרנים אז העדות מבוטלת אבל יש חידוש מיוחד שתורה מחדשת ש עם העדים השניים מעידים על העדות הראשונה ואומרים על העדות הזאת אנחנו לא יודעים אם הסיפור ש עליו הם מעידים נכון או לא נכון יכול להיות שהוא נכון אבל דבר אחד אנחנו יכולים להעיד שהעדים האלה לא ראו את הסיפור כי הם היו איתנו באותו זמן במקום אחר אומרת התורה שבזה העדות האחרונה מזימה את העדות הראשונה והם הופכים להיות עדים זוממים והם נענשים באותו עונש שהם זממו להעניש את מי שהם העידו נגדו אם הם זממו להרוג מישהו אז הורגים אותם עכשיו מה יקרה אם בסוף באים זוג שלישי של ידים ומזמוזים להזים את העדות הראשונה אנחנו מזימים אותכם איך אתם אומרים שבאותו זמן הייתם עם העדות הראשונה מקום פלוני אתם הייתם איתנו במקום שלישי נמר העדים שנים העידו על דבר שהיה בערב פסח בירושלים באים העדים השניים ואומרים איך אתם מספרים שראיתם עידות בירושלים בערב פסח אתם הייתם איתנו באותו ערב פסח בטבריה ואז באים עדים זוג שלישי של עדים ואומרים אתם אומרים שהייתם ידים האלה בטבריה ולכן לא יכול להיות שהם היו ירושלים אתם איתנו הייתם בצפת באותו זמן אז אם כן נמצא שהידים האחרונים התורה נותנת להם כוח שהם נאמנים ואם כן עושים לעדים הזוממים מה שהם זממו לעשות לעדים הראשונים עכשיו נספר את זה פה במקרה שלנו אמר רב יוסף הביא בעל דים שזינתה יש לה דין של נערה מאורסה שזינתה שחייבת מיטת סקילה של בדי והביא ועדים אחרים וזימון לידי הבעל אמנו הייתם איך אתם מעידים שזינתה בערב פסח בירושלים אמנו הייתם בערב פסח אותה שנה בטבריה אז כיוון שהם הפכו להיות זוממים העדים הראשונים אז עושים לעדים את מה שהם זממו לעשות לנערה מאורסה אז זממו דבר ראשון להרוג אותה דבר שני שהבעל יהיה פטו משלם את כתובתה אבל כיוון שהורגים את העדים האלה אז יש כלל שמענישים בעונש החמור יותר כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייב אותו ולא משום שתי דברים של רשעות שהוא עשה קם לי בדרב מיני יעמוד לו בעונש הגדול יותר כיוון שהעדים האלה חייבים מיתה הם פטורים מלשלם מה שהם הזיקו בכתובה ידי הבעל נהרגים ואין אין משלמים ממון עכשיו אם באים זוג שלישי של עדים חזר והביא הבעל עדים וזי מום לידי הב עדי הב נהרגין כי הם זממו להרוג את העדיים הראשונים שהעידו על הסיפור שהיה בירושלים הם אומרים אתם הייתם איתנו בטבריה אז ם אלה שאומרים הייתם איתנו בטבריה שזמנו להרוג את העדים שהעידו על הסיפור שהיה בירושלים אז הם עצמם נהרגים ומחדש רב יוסף שאף על פי שהם נהרגים הם גם משלמים המון את אותו 100 כסף שהתורה מחייבת את הבעל שבסוף מתברר שהוא שיקר והוא סתם הוציא שם רעל הנערה בתולה צריך שם להביא הנערה מהכסף במקרה שהעדים השניים נמצאו זוממים הם כן יצטרכו לשלם ממון למה כיוון שתשלום הממון שהם מתחייבים זה לזה לבעל הם צריכים לשלם אותם מהכסף ודיני נפשות מה שם מתחייבים זה לזה לעדים של הבעל שאותם הם רצו להרוג אז לכן הם מחייבים גם את הנפשות וגם את הממון ואמר רבי יוסף הלכה נוספת אדם שפלוני רבעו לאונסו בעל כורחו אז הוא הנרא ואחר שראה את המעשה מצטרפין להורגו את אותו רשע למה כיוון שה בן אדם שמעיד על עצמו הוא לא אומר על עצמו שהוא גם היה לא בסדר כי הוא אומר שזה היה בעל כורחו אז הם שני מידים כשרים אבל אם הוא מעיד שהוא חלילה רוהו לרצונו אז אם כן רשע הוא אותו אחד שמספר שמישהו עשה דבר רשעות הוא מספר שהוא בעצמו גם היה שותף לרשעות הזאת אז הוא לא יכול להעיד התורה אמרה אל תשט ידך עם רשע להיות עד חמס ודורשים אל תשט רשע עד רשע לא כשר להעיד אז לכן אם הוא אמר שזה היה לרצונו הוא בעצמו רשע והוא לא יכול להעיד רבה אמר חולק על רב יוסף הוא כן יכול להצטרף ולהעיד למה כי את עצמו הוא לא יכול לפסול על מה שהוא אמר שזה היה לרצונו הוא לא נאמן אדם קרוב אצל עצמו וקרוב פסול עידות ואין אדם שים את עצמו רשע אז אם כן לגבי מה שהוא אמר על עצמו שזה היה לרצונו הוא לא נאמן הוא לא יכול להעיד על עצמו ולגבי מה שהוא אמר על אותו פלוני שהוא עשה מעשה רשעות שהוא עבר על האיסור על זה הוא כן יה נאמן כי רב הסובר מה שנקרא בלשון הלמדנית פלגינן דיבורה מחלקים את דיבורו על החלק שהוא דיבר על עצמו הוא לא יכול להגיד אבל על החלק שהוא דיבר על השני הוא נאמן ואם כן כן מחייבים מיתת בית דין את אותו רשע על פי שני האדים גם ה גם אותו אחד שאומר שהמעשה היהה איתו גם כן נאמן והעד השני ועל פי שני העדים האלה מחייבים מתד ב דין את אותו אחד ואמר רבא אדם שאומר ראיתי איך פלוני בא על אשתי הוא ואדם אחר שגם רע מצטרפים להרוג את אותו אדם שעבר על האיסור אבל לא להורגה הוא לא יכול להצטרף כדי להרוג את אשתו מכוח אותה העדות כיוון שמאמינים לו על השני אבל לא על אשתו כיוון שהוא קרוב לאשתו הוא לא כשר להעיד קרוב פסול להעיד מה הקמ שמלן מה החידוש של רבא פלגן בדיבור שאפשר לחלק את העדות מה שהו היד ביחס לאדם שנגדו הוא מעיד מקבלים את דבריו ומה שהוא מעיד ביחס לאשתו לא מקבלים את דבריו כי הוא קרוב היינו אך זה מה שכבר רב אמר בהלכה הראשונה שהוא חלק על רב יוסף מתרצת הגמרא מהו דתימא אנחנו היינו יכולים לומר שרק אדם קרוב אצל עצמו אמרינן ולכן הוא לא נאמן לעשות את עצמו רשע אבל שאדם קרוב אצל אשתו לעניין שנחלק את דבריו לא אמרינן ועייל והוא נאמן בעדות על חברו הוא יהיה נאמן גם על אשתו ויהרגו אותה על פי עדותו ג משנן שאומרים אדם קרוב אצל אשתו גם לעניין לחלק את דבריו והוא נאמן רק בעדות שהוא העיד על השני ולא על אשתו ואמר רבא עדים שהעידו בבית דין פלוני בא על נערה מאורסה אבל הם לא יכולים להעיד מי זה והו זמו ה נהרגין כי הם רצו להרוג את אותו פלוני שהם כן אמרו מי זה הם אמרו מי היה האיש אבל הם לא אמרו מי הייתה האישה אז כיוון שהם רצו להרוג את האיש אז הם אם הם הוזמו התברר שהם היו עדים זוממים הם נהרגים ואן משלמים ממון טובת הנעת כתובתה של הנערה כיוון שהם לא הזכירו מי הנערה אז אם כן הם לא היו לא באו להפסיד אותה אבל אם הם אמרו שפלוני בא על ביתו של פלוני הם הזכירו גם את השם של האישה והו זמו אז נהרגין כי הם זממו להרוג את אותו פלוני וגם את הנערה המאורסה ומשלמים משלמים להביא הממון דמי כתובתה ממה שהם רצו להפסיד לה כי הרי ה אבא צריך לקבל את מה שהיא הייתה אמורה להרוויח כי היא הייתה עדיין נערה שבח נעורים לאביה אז למה בכל זאת למה מחייבים את העדים גם מיתה וגם ממון הרי הכלל הוא שם מחייבים מיתה הם אמורים להיות פטורים ממון כיוון שדמי הממון הם התחייבו לאבא לזה ואת חיוב נפשות הם יתחייבו לזה לנערה ולאיש ולכן כיוון שהחיוב הממון והנפשות זה על שניים הממון זה לאחד והנפשות זה לאחר אז הם מחייבים את שניהם ואמר רבא אם העדים העידו פלוני רבוה את השור לא הזכירו של מי השור אז אם כן הם לא באו כאן להפסיד שור של אף אחד והעדים הוזמו נהרגין כי הם זממו להרג את אותו פלוני ואן משלמים ממון אף פי שהם זממו גם להרוג את השור כיוון שלא יודעים שמי הוא בעל השור אז אם כן בעצם ה הם לא באו להפסיד כאן אף אחד אבל אם הם העידו פלוני רבה את שורו של פלוני הזכירו גם כן איזה שור מדובר של מי והוא זמור נהרגין כי הם זממו להרוג את פלוני ומשלמים ממון לבעל השור כיוון שהממון שם התחייבו זה לזה לבעל השור ונפשות הם התחייבו לזה לאותו פלוני שהם העידו שהוא רווה את השור שואלת הגמרא הטו למה למה רב היה צריך לומר ש שאם החיוב מיתה זה בגלל אחד והחיוב ממון זה בגלל אחר אז הוא חייב גם את הממון הינו אח זה כמו שאמר במקרה הקודם מתרצת הגמרא משום דב ב אלבי כיוון שהיה לו שאלה לגבי דין דומה לזה לכן הוא אמר קודם כל את הדין הזה אף על פי שהוא פשוט כדי להביא את השאלה על הדין הפשוט הזה דב רבא רבא הסתפק אדם שבא ועיד בבית דין עם עד נוסף פלוני רבה שורי מהוא אם הוא מעיד על השור של עצמו שמישהו עשה דבר איסור איתו האם גם השור נהרג או רק אותו שעבר על האיסור מצד אחד האם אנחנו אומרים מי אמרינן אדם קרוב אצל עצמו הוא לא יכול לומר על עצמו שהוא רשע ואין אדם קרוב אצל ממונו ולכן כיוון שהוא נאמן לגבי אותו איש שעבר על האיסור הוא גם נאמן להעיד על השור שלו ושור נהרג על פיו או דילמה או שנאמר אמרינן גם אדם קרוב אצל ממונו ולכן נחלק את דבריו ונאמין לו רע כדי להרוג את אותו אדם שעבר על האיסור אבל על השור הוא נחשב קרוב והוא פסול לעדות ולא הורגים את השור בתר דב הדר פשת אחרי שרב השאל הוא בעצמו השיב אנחנו אומרים רק אדם קרוב אצל עצמו ולא יכול להרשיע את עצמו בדין ואין אנחנו אומרים אדם קרוב אצל ממונו לחלק את דבריו לכן כשהוא מעיד שפלוני עשה דבר איסור עם השור הורגים לא רק את אותו פלוני אלא גם את השור ועד כן דף ט [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: