הדף היומי מסכת סנהדרין דף ח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף ח

[מוזיקה] סנהדרין דף ח מתחילים בעזרת השם דף ז עמוד ב שורה השנייה מלמטה מספרת הגמרא או שזיכני דרב המארח שרב היה בא להתארח אצלו אתה לקמ לדינה בא פעם לפני רב לדין תורה אמר לו הוא אמר הזכיר לרב לוו שזיכני וכי אתה לא מתארח אצלי אמר לו אז רב השיב לו הן כן אני מתארח אצלך נכון אמר לי אמר אותו מארח לרב דין היית לי יש לי דין תורה אני רוצה שאתה תדון ביני לבין הבעל דין שלי אמר לי אז רב אמר לו חס וחלילה בסיל נלך לדינה אני פסול לדון אותך יש לי לך הכרת הטוב אני זוכר את הטובה שעשית איתי כשתבוא עם הבעל דין שלך אני אתתא לטובתך אני לא יכול לדון אותך לא יכול לדון בינך לבין הבעל דין שלך אני אביא לך דיין אחר אמר לי רב לרב כהנה רב ביקש מרב כהנה פוק דיני צוות דונ אותו אדם רב כהנה כשהוא דן חזי הוא ראה שאותו אדם אותו מהרח של רב אב גיסבי הוא מדבר גבוהות הוא סומך ובוטח שרב יבוא ויעזור לו אמר לי רב כהנה אצית אם תציית לדין צית אז תציית ויהיה טוב ואם לא תציית פיקנ לרב מונח אני אוציא לך את רב מהכוח שלך זאת אומרת הוא לא יעזור לך הוא יה הוא יעניש רב קנה יעניש את אותו מארח של רב אם הוא לא יציית לדין כמו שהפסק יהיה לא משנה אם זה יהיה לטובתו או שזה יהיה לטובת השני וזה באמת לומדים מתחילת הפסוק שבו משה רבינו מדריך את הדיינים איך לדון דיני תורה לא תכירו פנים במשפט אין דבר כזה להכיר פנים לאחד מהם בגל שאתה מכיר מישהו אז אתה נוטה לטובתו ממשיך הפסוק ואומר כקטן כגדול תשמעון אמר רש לקיש שיהיה חביב ליך דין של פרוטה כדין של 100 מנה למה הלחתה לעניין מה זה נאמר הי לאמה יונב ומפסקי לעיין ולפסוק פסק ישר פשיטה פשוט מה זאת אומרת מה מותר לגזול פרוטה ודאי שחייבים לפסוק פסק ישר למי הפרוטה הזאת שייכת ואסור לתת פרוטה אפילו פרוטה לאדם שלא קדין אלא קדומי זה בא לחדש שלחוב את הפסק דין של פוטה כמו של 100 מנה אם באים לפניך שניים שרוצים לעשות דין תורה אחד יש לו דין רק על פרוטה והשני יש לו דין על 100 מנה את מי אתה מקדים מי שבא קודם אם זה של הפרוטה בקודם אתה דן את הדין שלו לפני השני ממשיך משה רבנו ומצווה את הדיינים שם בפסוק לא תגורו מפני איש אמר רב חנן אל תכניס דבריך מפני איש מלשון לאגור אם יש לך מה לומר תאמר אל תפחד מהדין אל תפחד מאף אחד אם יש לך דבר בהלכה בעניין הזה שכעת דנים בו ואתה יכול לומר אותו תאמר אותו ואל תאסוף את דבריך אל תפחד מאף אחד ואל תאסוף את דבריך מפני אף אחד ממשיך משה רבנו ואומר כי המשפט לאלוקים הוא זאת אומרת אתה בעצם עושה כאן משפט לקדוש ברוך הוא זאת אומרת אתה מטריח את הקדוש ברוך הוא אמר רבי חמא ברבי חנינא אמר הקדוש ברוך הוא לא דיין לאותם דיינים רשעים שנוטלים מזה ממון ונותנים לזה שלא כדין כי הם לא מספיק לבנו והיו מתונים בדן אלא שטריים אותי להחזיר ממון לבעליו זאת אומרת זה שיצא שלא בצדק חייב בדין הקדש ברוך הוא יחזיר לו את מה שהוציאו ממנו וכביכול מטריחים את הקדוש ברוך הוא שיצטרך להחזיר את הממון לבעליו ממשיך מש רבנו ואומר הדבר אשר קשה מכם תקריבו אלי אמר רבי חנינא יש אומרים התן מה שאמר את רבי יושיע זה סוג של שררה כזאת תקריבו אלי תקריבו אל השכינה אני בסך הכל שליח של השם ולפי דעתם על הדבר הזה שהוא נהג שררה לעצמו נענש משה ולכן כשהגיעה הפרשה של ירושות מ קודם לרשת איזה קרוב קודם מבין הקרובים וכולי הפרשה הזאת משה רבינו לא זכר אותה עד שבאו בנות אדם ששמו צלופחד ושאלו וטענו טענות ואז משה רבינו באמת הלך לשאול את הקדוש ברוך הוא את משפט ם ואז הקדוש ברוך הוא גילה לו גם את פרשת נחלות אבל זה בא על ידי בנות צלוב חד ולפי הדעה כאן בעצם זה היה עונש על מה שהוא נהג שררה בעצמו שהוא אמר תקריבו אליי דבר שיקשה מכם שנאמר ויקרב משה את משפטן לפני השם מתקיף לרב נחמן בר יצחק מי כתיב והשמיע שוודאי יהיה לי מה להשמיע תקריבו אלי ושמעתי כתיב מה שמע שזה לא תלוי בידיעה שלי אני סך הכל לשמע היא ג מירנה גמירנ אם אני למדתי ואני אידע מה לענות אני אענה לכם מה ששמעתי ואם לא ואם לא אזיל נה וגם מירנה אני אלך וילמד אז אם כן מה הטענה על מה שוא אמר קרבון אליי בסך הכל לא אמר תביאו אליי לא אמרתי שאני ידע תמיד מה לענות לכם אז אם כן אין שום טענה על משה רבנו אלא למה לא נאמרה פרשת נחלות על ידי משה רבנו מיד אלא זה היה צריך להגיע על ידי שאלה ששאלו בנות צלופחד כי נתניה כמו ששנינו ברייתא ראוייה היייתה פרשת נחלות באמת שתיכתב על ידי משה רבנו כמו כל התורה כולה התורה לא היייתה חסרה הפרשה הזאת גם אם לא היו בנות צלופחד אלא שזכו בנות צלופחד והעניין נכתב על ידן וכן להפך ראוייה היייתה פרשת מקושש עצים שמחלל שבת שהוא חייב סקילה שמיטת בדן של סקילה הפרשה הזאת הייתה ראוייה שתכתב על משה רבנו כי לא היה דבר כזה שהתורה הייתה חסרה פרשה היא בכל מקרה הייתה כותבת את הפרשה הזאת אלא שנתחייב אותו עם מקושש שחילל שבת ונכתבה הפרשה הזו על ידו ללמדך שמגלגלים חובה על ידי חייו מגלגלים את הפרשה שנאמר בדין מחלל שבת שחייב מיתת בדן של סקילה על ידי אותו אדם שחילל שבת ומגלגלים זכות פרשה שנאמר בה הזכות שהקרובים יורשים את קרוביהם על ידי בנות צלופחד שהיו זכאיות הפסוק הבא כתיב אומר משה רבנו וצווה את מי את שוטם בעת ההיא ושני פסוקים אחר כך כתיב וצווה אתכם את הציבור בעת ההיא אמר רבי אלעזר אמר בשם רבי סמלא נכון יש מצד אחד זרה לציבור שתהה הדיין עליהם ומצד שני יש זהרה לדיין שיסבול את הציבור שיהיה לו סבלנות אליהם עד כמה צריך הדיין לסבול את אול הציבור אמר רבי חנן וית מש אומרים שמר את זה רבי שבת כמו שאב יש לו סבלנות לבנו כאשר ישה האומן את היונק גם בדברי הפרידה שמשה רבנו נפרד מעם ישראל לקראת סוף ספר דברים כשההוא מצווה את יהושע אז מצד אחד כתיב כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע השם היינו תהיה כמו כולם ביחד עם כולם לא תהי לא תהיה לך איזה שררה עליהם וכמה פסוקים אחר כך כתיב כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי משמע שאתה תביא אותם אתה תצטרך עליהם תהיה תנהג שררה אמר רבי יוחנן הפסוק הראשון אמר לו משה ליהושע אתה והזקנים שבדור מהמהם שייעשה את כל מעשיו על פי זקנה הדור אבל הפסוק השני זה דברי הקדוש ברוך הוא ליהושע אמר לו הקדוש ברוך הוא ליהושע לא כמו שאמר לך משה רבנו שתבוא ביחד עם הזקנים ותקבל את עצותיה אלא טול מקל ואכל קוד קודם תהיה תנהג שררה על עם ישראל כי צריך מנהיג אחד דבר אחד לדור ואי אפשר שני מנהיגים אין שני דברין לדור טוב אחרי שדיברנו קצת בדברי הגדה הדרכה מביאה הגמרא על מה שראינו במשנה על ההרכבים של בית הדין שיש דברים שעושים על ידי שלושה דיינים מביאה הגמרא תנא ברייתא שנראית כאילו היא מדברת על הלכות ברכת המזון זימון בשלושה נחנו מכירים את ההלכה הזאת ששלושה שאכלו כאחד אומרת המשנה בפרק שביעי במסכת אבות חייבים לזמן אומרים נברך שאכלנו משלו וכולם עונים ברוך שאכלנו משלו וכולי אז מבארת הגמרא על מה הבריתה הזאת מדברת מה ה זימון האם הכוונה הי לאמה לבר זימון והתניה ראינו בריתה שמדברת גם על זימון וגם על ברכת זימון ששניהם בשלושה וכי תאמה אם תרצה לומר שהברית היא מפרשת פרוש שכ מפרש מהי זימון הכוונה לבריכת זימון והתניה ראינו בריתה שלישית זימון בשלושה וברכת זימון בשלושה אז ברכת זימון אנחנו יודעים מה זה זה שלושה שאכלו כאחת חייבים לברך ביחד ומזמנים עושים את הברקת הזימון אבל יש כאן דבר נוסף שה שליח מזמין את הבעל דין לדין תורה אלא מה זימון אזמון לדין שולחים שליח בית דין שולחים שליח להזמין את בעל הדין לבוא אל בית הדין צריך להזמין את אותו בעל דין בשליחות כל שלושת הדיינים כיד אמר רבא כמו דבריו של רבא שאמר הנה בטלת הדיין שלושה הדיינים דית ויושבים וזיל שליח בית דינה ואמר מומד אחד שליח בית דין הלך והזמין את בעל ן רק בשליחותו של אחד מהדי לא אמר כלום אם הנתבע לא מגיע אי אפשר להעניש אותו עד דאמר משמי דקול הוא רק אם הוא שליח של כל שלושת הדיינים והוא מזמין בשם כולם רק אז אותו נטבע חייב לבוא הנ מילי מה שאמרנו שאם הוא מזמין בשם אחד מהם לא מענישים את הנתבע אם הוא לא בא זה הכוונה דווקא בלא יום הד דינה כי שזה לא יום שבו יושבים בית הדין ועזרה תיקן שבתי דינים ישבו בימי שני וחמישי אם זה לא בימים האלה אז אם השליח בא ומזמין בשם דיין אחד והבעל דין לא הגיע אז לא מענישים אותו אבל בימי שני וחמישי או ביום הד דינה ביום שבו יושבים הבתי דינים אם ישבו בזמנים אחרים אז בזמנים אחרים אבל בכל אופן אם זה זמן שנקבע שבית דין יושבים לט לאן בא אין לנו את ההבדל בדבר הזה גם אם הוא מזמין בשם אחד מהמהם אז בעל דין חייב לבוא ואם הוא לא בא מענישים אותו משנה למדנו על הדברים שדנים בהרכב של דיינים בהרכב של שלושה דיינים שזה גנב שתפסו אותו הוא משלם תשלומי כפל ואם הוא גנב שור או כבש שה שחט את השור העשה או מכר אותו שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמישה את הדינים האלה דנים בשלושה דיינים וכולי מדובר פה על דיינים שכולים דיני כנסות מוסמכים אחד אחרי השני עד משה רבנו מביאה הגמרא שלח לרב נחמן בר רב חסדה לרב נחמן בר יעקב ילמדנו רבנו דיני כנסות זה שאדם משלם לא את הנזק שהוא עשה אלא הוא משלם סכום קצוב או שהוא משלם איזשהו סכום מסוים הרבה פעמים זה יותר מהסכום שהוא באמת הזיק וכמה דיינים דנים אותו אז אנחנו כבר אמרנו את המסקנה שזה שלושה דיינים שיינים ממש מוסמכים שקיבלו שמיכה לא שמיכה סתם שהם למדו ובא מישהו ואמר טוב אתם יכולים לדון ידין ידין אלא שהדיינים עצמם שמשמחים קיבלו שמיכה מדיינים שלפניהם עד משה רבנו שהדבר הזה נכון לזמן הקלטת השידור לא קיים בדור הזה זה היה קיים עד דור מסוים בכל אופן זה ה מסקנת הדברים שצריכים שלושה כאלה שרק הם יכולים לדון דיני כנסות אבל בהתחלה הוא שאל אותו דיני כנסות בכמה בכמה דיינים שואלת הגמרא מה הק מי בא אלי מה בכלל השאלה הננ תנה כתוב מפורש במשנה בשלושה אלא השאלה שלו היייתה האם יחיד מומחה שבדיני ממונות אמרנו שהוא יכול לדון זה כם מיבא אלי דאין דיני כנסות או לא האם גם דיני כנסות הוא יכול לדון או רק דיני ממונות שהוא דן שהמזיק צריך לשלם את הנזק אבל כשהוא רוצה שהאדם ישלם סכום קצוב שהוא לא דווקא תשלום הממון של הנזק שזה דיני כנסות האם אפשר על ידי היחיד מומחה או לא אמר לה אז רב נחמן בר יעקב השיב לו למד את זה במשנה ניתו תשלומי ה כפל ותשלומי ארבע וחמישה שם כנס בשלושה מה הי שלושה אי לם השלושה הדיוטות אם נאמר שזה שלושה דיינים שהם לא מוסמכים והרי האמר אבוה ד אבוך אבי אביך שזה רב חסדה אמר בשם רב משמי דרב אפילו עשרה והן דיוטות פסולים לדיני קנסות אם הם דיוטות לא משנה כמה הם הם לא יכולים לדון דיני כנסות אפילו אם הם ערה אלא צריך לומר שהכוונה לשלושה מומחין כאמרו שה מומחין דהיינו שיחיד מומחה לא יכול לדון דיני כנסות רק שלושה לפי דעת רבי מאיר יש מקרה נוסף שדנים בשלושה דיינים מומחים וסמוכים זה הפרשה של מוציא שם רע ועל זה חכמים חולקים והם אומרים המוציא שמ רע נידון בהרכב של 23 דיינים כמו איך שדנים דיני נפשות שבאים לחייב מתת בית דין במוציא שם רע יש שלוש אפשרויות מה דנים כאן שרות ראשונה דבר שלא צריך בשבילו אפילו הדים אם הבעל טוען הרי בזמן המשנה והתלמוד היו מתחתנים בשני שלבים גם היום זה שני שלבים רק היום זה נעשה זה אחר זה באותו זמן אבל בזמן המשנה והתלמוד זה היה נעשה בשני זמנים אחרים היו מקדשים את האישה נותנים לה כגון טבעת ואומרים לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו זו כדת משה וישראל ואז היא הייתה מקודשת היא הייתה אשת איש אבל הייתה נשארת עדין בבית אביה עד שנה או זמן אחר שקבעו ביניהם שאז היא הייתה מה שנקרא נכנסת לחופה היא היייתה הולכת מבית אביה לבית בעלה ואז הם היו חיים חיי נישואין כאן מדובר על בעל שקידש את אשתו ואחרי שנה הכניס אותה לחופה והם חיים חיי נישואין ואז אומרת התורה הוא אומר לאבי הנערה לא מצאתי לבטח בתולים ואם כן זה מקח טעות התחתנתי איתה על דעת שיש לה ובסוף נתברר שאין לה אז הנידון הראשון האפשרות הראשונה שהדיון הוא לגבי האם הבעל חייב לשלם לה כשהוא גרש אותה אם הוא רוצה לגרש האם הוא חייב לשלם לה כתובה שזה שזה התחייבות ממונית שהוא מתחייב ל בשטר כתובה שאם הוא יגרש אותה הוא ישלם לה אם הוא צודק אז הוא פטור מלשלם לכתובה הא יוצאת בלא כתובה וכיוון שכל תשלום הכתובה זה תקנה של חכמים במקרה הזה הם האמינו לבעל כי חזקה אדם לא טורח כל כך הרבה בכל העניין של החתונה הסעודה הגדולה ובסוף הוא מפסיד את כל החתונה סתם מתברר שהוא כנראה מסתבר שהוא כנראה צודק ולכן הוא לא צריך להביא דים והוא נאמן לדבר הזה זה נידון אחד לגבי מוציא שם רע נידון שני אם מביאים עדים שהסיבה שהבעל אומר לא מצאתי לביתך בתולים מה שכתוב בתורה זה כיוון שהיא זינתה והיא זינתה אחרי שכבר התקדש אז אם העדים מעידים שהם יכולים להעיד על הדבר הזה אותה נערה מאורסה חייבת מתת בית דין של סכילה זה נידון שני אבל כאן ודאי חייבים עדות גמורה אפשרות שלישית נידון שלישי כאן במוציא שם רע זה לא שהבעל מזמין לדיון אלא שאבי הנהרה מזמין לדיון אם באים שני עדים ש ש מזימים את העדים שהעידו על הנערה המרשה שהא זינתה אחרי האירוסים הם אומרים לעדים האלה איך אתם מעדים על המעשה הזה היכן היה המעשה הזה לפי העדות שי עדתם נאמר בירושלים באיזה יום נאמר בערב פסח שנת כך וכך באותו זמן לא הייתם בכלל בירושלים אם אנו הייתם בטבריה אז אם כן העדים האלה הוזמו אז אומרת התורה שנותנים מלכות לבעל הזה שהוציא שם רעל בתולת ישראל והוא חייב לשלם כנס 100 כסף ואם מי רוצה הוא לא יכול לגרש אותה אין לו שום זכות לגרש אותה אחרי זה אז אם כן יש כאן שלושה נידונים במוציא שם רע ומשנה כתוב שלפי רבי מאיר הדיון הוא בשלושה דיינים ולפי חכמים הדיון הוא ב-23 דיינים הגמרא מביאה בדף ח וגם בדף הבא דף ט שמונה הסברים לוויכוח למה לפי דעת רבי מאיר א צריך שלושה דיינים ולפי דעת חכמים 23 דיינים במשנה חכמים מסבירים שיש בו דיני נפשות כי אם בסוף יבואו עדים שיעיד ו שבאמת היא זינתה אחרי שהיא היייתה מאורסת היינו קיבלה כבר קידושין מאורסת בלשון של התורה הכוונה שה כבר התקדש בקידושין ממש נתנו לה טבעת קידושי רק שי עדיין לא נכנסה לחופה ולכן היא לא נקראת נשואה אז אם הגיעו עדים שבאמת זינתה כשהייתה אישת איש אז היא חייבת מיתת בית דין אז אומרים חכמים צריך כאן שהדיון יהיה ב-23 דיינים עכשיו בשביל להיכנס לדיון לבאר את הויכוח בין רבי מאירל חכמים למה לפי רבי מאיר צריך שלושה ולפי חכמים צריך 23 הרי שניהם מדברים על אותו מקרה אז אם יש כאן באמת דיני נפשות רבי מאיר אמור להודות שצריך 23 ואם אין כ דיני נפשות אז חכמים אומרים להודות שמספיק שלושה אז בעצם במה הויכוח כאן אז הגמ נכנסת לנושא הזה בהתחלה היא הבינה שמדובר כאן שהוא רוצה רק להיות פטור מלשלם לכתובה כשהוא מוציא אותה אם כן מובן למה לפי דעת רבי מאיר מספיק שלושה דיינים סך הכל הוא רוצה להיפטר מ לכתובה כשהוא מוציא אותה אבל מה הטעם של חכמים למה לפי דעתם צריך 23 דיינים כיוון שיש אופן שיהיה דיני נפשות אם הוא היה מביא דים שזנתה שואלת הגמרא וכי יש בו דיני נפשות מיוי אז מה אם יש אופן שיש דיני נפשות הרי כעת הוא רק רוצה להפסיד אות ה כתובתה אז זה דיני ממונות אז צריך שיהיה מספיק שלושה דיינים לכן מביאה הגמרא את ההסבר הראשון ב וח אמר אולה הוויכוח בין רבי מאיר וחכמים זה האם חוששין ללז חוששין לעז כמי לגי האם חוששים שכיוון שיצא הכל שהבעל טבא את האישה כדי להפסיד את כתובתה אז הדבר הזה יתפרסם ויבואו עדים שעד עכשיו הבעל בכלל לא ידע מם והם יעידו שהיה באמת שהיא זינתה ואז הצטרכו 23 כי הרי היא יכולה לבוא לידי חיוב מיתה של סקילה לכן כבר בתביעה של הבעל מביאים 23 דיינים רבי מאיר סבר אין חוששים ללז לא חוששים שזה יתפרסם ואז יבואו דים ויעידו שבאמת זנתה וכעת מה הדיון להפסיד את הכתובה מספיק שלושה ורבנן סוברים חוששים ללז אולי זה יתפרסם ויבואו דים שזינתה ואז יהיה כאן חיוב מיתת בית דין אז כבר מהתחלה מביאים 23 דיינים הסבר שני בוויכוח רבה אמר כול עלמה כולם מסכימים ללז לאו חיישינן לא חוששים שיתפרסם הדיון ואז יבואו דים על דבר שלא אלינו בהתחלה דעתינו שיבואו ויעידו שהיא זינתה ואז יחייבו אות ה מיתת בדים אלא כיוון שכאן הוא בא לטבוע שה שההוא יהיה פטור משלם לכתובתה אז במקרה שאנחנו מדברים עליו שהוא רק בא לטבוע אם הוא באמת רק בא לטבוע את כתובתה באמת גם חכמים מסכימים שמספיק שלושה ואכה מתי החכמים אומרים שצריכים 2שה חוששין לכבודן של ראשונים כמי לגי אם חוששים לכבודם של הראשונים מה פירוש מה הבעיה מה כבודם של הראשונים ה הדיינים הראשונים הח במה ס כם באיזה מקרה אנחנו עוסקים כגון דקני ב2 לתה הבעל אמר שיש לו עדים שהיא זנתה ואם כן צריכים פה בית דין של 23 ובאמת יתנסו 23 למידן דיני נפשות בשביל לראות אם חייבת סכילה בסוף הוא לא מצא עדים ויודו התפזרו הדיינים ואמר להוא הבעל אמר הועיל ואין לי דים דיינו לי מי ה דיני ממונות תדון לי לפחות דיני ממונות בשלושה כדיי שאני לא אצטרך לשלם לה את כתובתה חכמים סוברים שחוששים לכבודם של הראשונים שכבר ישבו לדון בדיון הזה וצריכים כעת 23 דיינים גם להפסיד את כתובתם כיוון שכבר התכנסו 23 אז לא מסיימים את הדיון רק על ידי שלושה אלא צריכים את ה-23 רבי מאיר סובר שלא חוששים לכבודם וכיוון שהיו צריכים אותם כ שהדיון היה לדיני נפש אבל כעת כשכל הדיון הוא בדיני ממונות באמת מספיק שלושה דיינים מנסה הגמרא להקשות על ההסבר הראשון של אולה מי טבי קושיה מברייתא חכמים אומרים במוציא שמרה זה תלוי אם טבעו ממון אם התביעה היא תביעת כתובה מספיק שלושה דיינים ואם טבעו נפשות רצה לחייב סקיילה דנים ב-23 אז בשלמה לרבה אפשר לבהר אם הבעל והו ממון תחילה תחילת הדין היה רק להפסיד את כתובתה שבשביל זה לא צריך הדים אז דנים בשלושה אבל אם טבעו נפשות תחילה שהוא בהתחלה אמר שיש לו דים שהא זינתה אז אפילו אם לבסוף הוא לא מצא עדים והוא רוצה לטבוע ממון לה הפסידה את כתובתה צריך לדון ב-23 משום כבודם של הדיינים הראשונים כמו שביאר באמת רבה אלא לפי דעתו של אולה שסובר שדעת חכמים שצריכים 23 משום לז היינו אפילו אם הוא בסך הכל טובע את כתובתה להימנע מלשלם את כתובתה מכנסים 23 דיינים כי אולי זה יתפרסם ויבואו עדים שזינתה ת חייבת מתת בית דין קשייה באיזה אופן שייך שיהיה טבעו ממון בשלושה גם כשהוא טובע רק ממון צריכים 23 כי אולי זה יתפרסם ויבואו ידים שזינתה תחייב את סכילה אמר רב אה אני ועוד חכם גדול מאוד אני מכנה אותו הרי שבחבורה שנינו הסברנו את הבריתה לשיטת או להתר גמנה ומנו את מי אני מכנה הרי שבחבורה רב חיה בר אבין הכה במס קינן בבריתה כאן באיזה מקרה אנחנו עוסקים שהביא הבעל עדים שזינתה והביא האב עדים אחרים ויזמו אותם לאותם מידי הבעל וכמו שאמרנו כאן זה כבר הדיון שלישי שרוצים לחייב את הבעל מלכות ומ כסף על זה מדברת הבריתה ואומרת הבריתה שאם הב בא לגבות 100 כסף ממון מהבעל שנמצא שקרן אז הוא יכול לטבוע אותו בשלושה ולא חוששים ללז שיבואו עדים כי התברר שהטענה ה הטענה של הבעל הייתה שקר כל הטענה שלו היייתה על סמך עדים ו באו והוכיחו שהם משקרים אז אם כן אין לנו חשש שיבוא עכשיו ידים שהיא זינתה ויהיה פה דיני נפשות וגם אין כאן חשש לכבודם של הראשונים כי זה דין אחר דין ראשון הבעל היה טובע כעת עכשיו האבא טובע אז אין כאן עניין שהראשונים פתאום לא קוראים להם אולי באים ומזלזלים בהם בזה שבהמשך של הדיון לא קוראים להם כי יש פה עכשיו דיוון חדש ולכן אם בא לגבות ממון שלושה ו זה דווקא מדובר שבאמת הצליחו להוכיח שהעדים האלה היו במקום אחר הזמו אותם ובמקום שיש לחשוש שיהיה דיני נפשות היינו בתחילת הדין אם אין להבעל עדים והוא רק רוצה להפסיד אותה את כתובתה חוששים שמה יבואו עדים שזינתה ואז יהיה כאן תביעה על סקילה ויצטרכו 23 דיינים ללכן כבר מההתחלה לפי דעת חכמים יושבים 23 דיינים לדון בנידון הזה כעת מביאה הגמרא עוד שלושה הסברים ההסבר של הביה של רב פפה ושל רב אשי שמבאר למה לפי דעת רבי מאיר מספיק שלושה דיינים ולפי דעת חכמים צריך 23 שלושתם מסכימים ש גם רבי מאיר מודה שכפות כאן דיון על מוציא שמ רע ודאי צריכים 23 דיינים כי אולי זה בסוף יתגלגל לחיוב מתד בית דין כי חיישין לילה אז אתה מתחיל פה דיוון להיפטר מלשלם כתובה יבואו ידים כשזה תפרסם שהם יכולים להעיד שזיינתי אולי זה יבוא לידי שיחייבו את המיטת בדין וגם אם ט טען הבעל שיש לו ידים שזנתה ובסוף הוא לא צ אז הוא רוצה רק להיפטר מכתובה גם כן צריכים 23 משום כבודם של ראשונים הם התחילו את הדיון הם צריכים להשלים אותו ואכה במז קינן כאן באיזה מקרה מדובר שהייתה בעיה בהתראה בשביל לחייב מיתת בית דין ברוב המקרים ברוב המוחלט צריך לפני כן להתרות בבן אדם שאם הוא יעבור על האיסור הזה הוא יהיה חייב מתעד בדי וו יש כאן שלושה הסברים מה היייתה לפי דעת רבי מאיר הבעייה בהתראה של העדים שלכן לפי דעתו לא יהיה כאן חיוב מיתת בידין לפי הבאה מבאר אח במס קינן טרובה סתם שטרובה רק שתהיה חייבת מיטת בידין ולא פרטו שהיא תהיה חייבת סכילה ורבי מאיר כמו הי טנה הוא סובר כמו דעת רבי יהודה שצריך לפרט איזה מיטת בית דין ה אדם יהיה חייב אם הוא יעבור על האיסור לתניה כמ ששנינו בריתה יש מקרה אחד של אדם שעובר על איסור שאם יש עדים שהוא עבר הוא חייב מיטת בית דין אפילו אם לא תרו בו זה אדם שמסיט ומדיח את חברו לעבוד עבודה זרה שאז שני עדים מסתתרים ואותו אחד שהסיתו אותו לעבודה זרה בא עוד פעם למסית ושואל אותו מה אמרת למה באמת כדאי לעבוד עבודה זרה חלילה ואז הידים שומעים איך הוא איך הוא מסית אותו לעבודה זרה בלי להתרות בו מחייבים אותו מיתת בית דין אבל שאר כל חייבי מיתות שבתורה אין ממיתין אותם אלא בבית דין של 23 והדים והתראה שיתרו בו לפני המעשה שאם הוא יעבור על האיסור הזה וא יהיה חייב מתד בית דין לפי דעת נן מספיק עד שיודיעו שהוא חייב מיטה בבית דין אז אם כן חכמים סוברים כאן כמו רבנן בבריתה הזאת שבגלל שהעדים אומרים כמה מקר שאנחנו מדברים עליו לפי דעת הבה העדים אומרים כן התרנו בו רק אמר טרנו בא רק אמרנו נ שם היא תעבור על האיסור היא תהיה חייבת מיטת בדן לא אמרנו שיא תהיה חייבת סקיילה בכל זאת יש כן כ דיון על דיני נפשות אבל רבי מאיר סובר כמו דעת רבי יהודה שהוא אומר שאין ממתים עד שיודיעו באיזה מיטה הוא נהרג וכאן הרי לא אותה נערה המורסה שזינתה לא הודיעו לה שתהייה חייבת סכילה רק אמרו לה שתהייה חייבת מיתת בית דין לכן לא יהיה כאן חיוב של מיתת בית דין לכן לפי דעתם לפי דעת רבי מאיר מספיק שלושה דיינים רב פפא אמר למה התראה כאן יש דיוון האם זה בסדר או לא החה באישה חבירה הסכינה מדובר כאן שהא יודע דינים ו יא לא התרו בה כן לפי דעת רב פפה מדובר שלא יתרו בה מה הבעיה בהתראה שפשוט לא יתרו בה ונידון הוא האם בכלל צריך להתרות בה היא יודעת דינים היא יודעת ש שזה אסור והי יודעת שחייבים מיטה והיא יודעת גם איזה מיטה חייבים גם מפלגי הויכוח בן רבי מאיר וחכמים בפלוק דרבי יוסי בר יהודה ורבנן ד תניה רבי יוסי בר יהודה אומר חבר שהוא בקי בדינים איין צרך התראה גם אם לא התרו בו כיוון שהוא ידע איזה חיוב מיתת בית דין הוא חייב אז אז הוא כבר ננש לפי שלא ניתנה התרעה אלא כדי שיוכלו עדיין אים להבחין בין שוגג לבין מזיד שהוא לא יכול לא יוכל לומר סבור הרייתי שמותר אבל חבר שיודע את ההלכות הוא לא יכול לומר סבור הרייתי שמותר לכן אינו צריך התראה ורבנן חולקים וסוברים שגם אישה שהבקיע בדין אם צריכה התראה ובזה הוויכוח רבי מאיר סובר כמו רבנן שהיא צריכה התראה ולכן כיוון שהם אומרים שלא תרו בה לא יהיה כאן חיוב מיתת בדים ולכן מספיק שלושה וחכמים סוברים כמו רבי יוסי יהודה ש היא לא צריכה התראה ולכן יש כאן דיון לגבי חיוב מתת בית דין וכן צריך 23 דיינים רב השי אמר את ההסבר השלישי מה הבעייה בהתראה של העדים שיתרו בה שהם תעבור על האיסור היא תהיה חייבת טרובי מלכות ולא אטרו בי קטלה טרובה שתהייה חייבת מלכות אם היא תעבור על ה איסור לא אמרו לה שתהיה חייבת מיתת בית דין של סקילה במקרה כזה היא באמת חייבת מלכות אף על פי ש אונש היה אמור להיות מיתת בדן של סכילה אבל אם תרו בה במלכות תהיה חיבת מלכות רק מה השאלה היא כמה דיינים צריכים בשביל לחייב מלכות כמפלגה בפלוק דרבי ישמעאל ורבנן דתנן רבי מאיר סובר כמו דעת התנה הראשון שחיוב מלכות בשלושה ולכן גם מוציא שמרא שרוצים לחייב מלכות בשלושה משום רבי ישמעאל אמרו שחיוב מלכות מחייבים ב ן של 23 ובאמת רבנן סוברים כמו דעתו לכן אפילו שבאים לחייב אותה בסך הכל מלכות בשביל זה צריכים 23 דיינים עד כאן דף ח
לצפיה בתכנים נוספים: