הדף היומי מסכת מכות דף יב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת מכות מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת מכות דף יב

[מוזיקה] מכות דף יב תחילים בעזרת השם שורה 13 מלמעלה מריש לקיש נספר היום מעשה שלא היה מעשה שעתיד להיות לעתיד לבוא כשהקדוש ברוך הוא יפרע מכל אומות העולם הוא יפתח קודם להיפרה בצבא מרום בשרי האומות בעולם העליון בעולמות העליונים ולאחר מכן הוא יפרע באומות בעולם הזה וכמו שנאמר בישעיה ורש מביא את הפסוק ישעיה פרק כד פסוק כא והיה ביום ההוא יפקוד השם על צבא מרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה אז לומד רש"י שתחילה הקדוש ברוך הוא יפקוד על השרים של אומות העולם שנמצאים בשמיים ולאחר מכן הוא יפרע מהאומות עצמם שנמצאים בעולם הזה אחד מהשרים שהקדוש ברוך הוא עתיד להיפרע ממנו זה שרו של רומי רש"י מביא את השם שלו לא אומרים את השם בשפתיים אלא את האותיות של השם סמאל ל והקדוש ברוך הוא עתיד להיפרע ממנו לעתיד לבוא ו הוא יהיה סבור שהוא יכול לברוח מהדין של הקדוש ברוך הוא אבל יהיו לו שלוש טעויות הוא עתיד לטעות עתיד שרו של רומי לטעות לעתיד לבוא שהקדוש ברוך הוא יבוא להיפרע ממנו הוא יברח לעיר לאחד מהרי המקלט בצרה תכתיב מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מהעיר מקלט בתרה יהיו לו שלוש טעויות בזה שהוא יברח לשם הטעות הראשונה שהוא טועה שאינה קולטת אלא העיר בצר והוא גולה לעיר בצרה שבתוך ארץ ישראל שהיא לא הייתה עיר מקלט טעות שנייה שהוא טועה שאינה קולטת אלא הרוצח בשוגג והוא הרג רצח בעם ישראל מזיד היה בטעות שלישית טועה שהרי אינה קולטת אל האדם והוא הרי מלאך הוא אמר רבי אבאו 48 הרי מקלט שניתנו ללביאים לא ניתנו להם להשתמש בהרים האלה לקבורה כתיב ומגרשיהם אשר סביב להריהם אפילו המגרשים שסביב ההרים יהיו לבהם ולרכושם ולכל חייתם לחיים ניתנו ולא לקבורה אלא איפה קוברים אז הרמב"ם כותב שהיו מקציבים להם מקום מחוץ לתחום לקבורה לא בתוך התחום של ההרים בבקשה הגמרא מיטיב משנה כתוב מהלשון שמה שכתוב לגבי רוצח בשגגה שכולל לעיר מקלט שם תהי דירתו שם תה מיתתו שם תה קבורתו אתה רואה שכן קוברים בתחום של הרי מקלט כי הרי שם זה הרי הלביאים שם היה הרי המקלט אונה הגמרא רוצח שני אותו כן קוברים שם דיגע לי ברחמנא כי התורה מגלה בפסוק שגוברים אותו שם אבל אנשים אחרים לא ניתן לקבור בתחומם של הרי הלביאים במשנה למדנו כשם שהעיר קולטת ככה 2000 ממש שסביב העיר התחום של העיר גם קולט שואלת הגמרא אור מינו אני אקשה לך סתירה בברייתא כתוב שדורשים מהפסוק וישב בא בעיר המקלט עד מות הכהן הגדול עד אז הרוצח ושוגג יושב בעיר מקלט דורשים בא בעיר עצמה ולא בתחומה של העיר אמר הביה הביה לא קשה זה לא סותר במשנה כאן שכתוב שהתחום קולט מדובר לקלוט מפני גואל אדם שגואל אדם יהיה אסור לו להרוג אותו היינו הקרוב של הנרצח ברגע שהרוצח בשגגה כבר נקלט בתחום של יהיה מקלטי אסור לגואל אדם להרוג אותו בברייתה כאן שהתחום זה לא מקום בשביל הרוצח ושגגה זה הכוונה שהוא לא יכול לדור שם אלא הוא צריך לדור בעיר עצמה ולא בתחום של העיר שואלת הגמרא אם הנידון בברייתא הוא לעניין לדור למה צריך ללמוד את זה מפסוק מיוחד תיפור כללי מספיק שהוא לא יכול לגור שם כי הרי המקום סביב העיר זה מקום שהוא לא מיועד למגורים דין עוסין בהרי הלביאים ממקום שהוא שדה מגרש שצריך להיות פנוי לגמרי ולא ממגרש שדה ולא ממגרש ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש אתה לא יכול לעבור את המגרש לעיר אתה לא יכול לגור שם אמר רב ששט לא נצרכה הבריתה למעט אלא שהרוצח לא ידור סביב העיר באיזה מחילה תחת הקרקע למחילות שאפילו שזה לא בעל חשבון המגרש והשדה במקרה כזה הלביאים כן מותר להם מותר להם לעשות עיר תחתית מתחת למגרש והשדה אבל הרוצח לא יכול לגור בכזה מקום משנה למדנו רוצח שיצא חוץ לתחום אז במקום כזה ברגע שהוא לא בתחום של העיר מקלט הגואל אדם יכול להרוג אותו יש ויכוח רבי יוסי גלילי ורבי עקיבא האם מצווה לגואל אדם להרוג אותו או שזה רשות וכן לגבי שאר אדם זאת אומרת ברגע שזה מצווה לגואל אדם אז שאר אדם זה רשות אם לגואל אדם זה רשות אשר אדם אסור מביאה הגמרא תנו רבנן הפסוק אומר ורצח גואל אדם את הרוצח מכאן לפי דעת רבי יוסי הגלילי לומדים שמצווה ביד גואל אדם להרוג את הרוצח ואם אין לו גואל אדם רשות ביד כל אדם להור אורגו דברי רבי יוסי הגלילי שסובר שהגול אדם יש לו מצווה ושער אדם זה רשות רבי עקיבא אומר הרשות ביד גואל אדם להורגו וכל אדם שהרג את הרוצח חייבין עליו מיתה כמו דין של רוצח מה הייתמד רבי יוסי הגלילי שסובר שיש מצווה כי מי כתיב אם רצח גואל אדם כתוב ורצח לשון ציווי אז המצווה רבי עקיבא מדייק שזה רשות מי כתיב ירצח כתוב ורצח ורצח זה לשון שזה רשות וזה לא מצווה אמר מזוטרה ברטוביה אמר בשם רב רוצח שיצא מחוץ לתחום הרי המקלט ומצאו גואל אדם והרגו נהרג עליו הגואל אדם חייב מיתה שואלת הגמרא כמן כמו מיסובר רב מה אסור לגואל אדם להרוג אם הוא יוצא מחוץ לתחום זה לא כמו רבי יוסי הגלילי שסובר שמצווה ולא כמו רבי עקיבא שסובר שזה רשות הגמרא הודה אמר כתנא רב סובר כמו תנה שלישית תניה רבי אליעזר אומר הפסוק אומר ולא ימות הרוצח עד עומדו לפני העדה על המשפט מה הפסוק הזה בא ללמד אותנו מה התלמוד לומר לפי שנאמר ורצח גואל אדם את הרוצח אין לו דם היינו אם הורגים אותו זה לא נקרא שפיכות דמים יכול מיד שתכף שרואה אותו יוצא מהר מקלט יכול כבר להרוג אותו תלמוד לומר שרק אחרי שיטרו בו בית דין שאם יצא יוכל גואל אדם להרוג אותו רק אז גואל אדם יכול לרצוח אותו אם הוא יוצא שוב עד עומדו לפני העידה למשפט אבל אם עוד לא התרו בו שאם הוא יצא מעיר מקלט יוכלו להרוג אותו אסור להרוג אותו זה דעת רבי אליעזר וכמו דעתו אמר רב את דבריו שואלת הגמרא ורבי יוסי הגלילי שהוא סובר שיש מצווה בע גואל אדם להרוג לפי רבי עקיבא שיש רשות בעיד גל אדם להרוג ברגע שהוא יוצא מתחום העיר הי עד עומדו לפני הידן משפט מדרש שבי הרי לכאורה מהפסוק הזה רואים שרק אחרי שהרוצח בשגגה עמד בפני בית דין והתרו בו שאם הוא יצא מהתחום אז גו אדם יוכל להרוג אותו אותו אז הם הרי סוברים שגם בלי זה הוא יכול מה מה הם לומדים מהפסוק הזה ההוא מבאלי הפסוק הזה הם צריכים לכדתניה לברשה לדרשה שהם דורשים בברייתא רבי עקיבא אומר מנין לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו אין פוסקים את דינו למיתה עד שיעמוד לדין בבית דין אחר הדיינים עצמם לא יכולים לדון את דינו למיתה מוד לומר עד עומדו לפני העדה למשפט זאת אומרת שלא ממיתים רוצח עד שיעמוד בבית דין אחר זאת אומרת אין דבר כזה זה שהדיינים שראו אותו רוצח הם בעצמם פוסקים את דינו כי הם לא יכולים למצוא שום צד זכות להציל אותו צריכים איזשהו בית דין שימצא צד זכות אולי הם יכלו להציל אותו ממיטה הדיינים עצמם יכולים להיות עדים להעיד על מה שהם ראו אבל הדיינים יוכלו למצוא כל מיני נקודות איך יוכלו להציל אותו מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא פסוק אומר אם יצרו יצא הרוצח מחוץ עיר מקלטו ורצח גואל אדם את הרוצח אז מותר לגואל אדם להרוג אותו אין לי אלא שיצא במזיד ואם יצא בשוגג מן הרוצח בשוגג יצא מתחום יר מקלט בשוגג מן הען שמותר לגואל אדם להרוג אותו תלמוד לומר כיף לשון אם יצו יצא מכל מקום גם אם זה היה בשוגג שואלת הגמרא והתניה למדנו ברייתא שאם הרוצח יצא מעיר מקלט במזיד דינו שנהרג אבל אם הוא יצא בשוגג חוזר לגלוט לא מקלט אסור להרוג אותו אונה הגמרא לא קש היתה שכעת הבאנו היא כמנדה אמר אמרינן שזה שכתוב כפר לשון אנחנו לא אומרים שזה בא לרבות משהו אלא דיברה התורה כלשון בני אדם שלפעמים כופלים את לשונ את לשונותיהם ולכן לפי דעתם באמת אם הוא יצא בשוגג אז אסור להרוג אותו הבריתה הראשונה דורשת שהכפל הלשון מלמד שאפילו בשוגג אם הוא יצא הורגים אותו כמו המנדה אמר לא אמרינה דברי התורה כללשון בני אדם אלא כל דבר שכתוב הוא בשביל שנדרוש ממנו אז יש כתוב כפל הלשון שנדרוש אפילו בשוגג דמוותר אמר הבא מסתבר לדרוש את הפסוק כאן כמו המנד אמר דיברה תורה כראשון בני אדם ואם כן הכפל הלשון לא בא לומר שאפילו בשוגג אם הוא יצא מחוץ לתחום כבר דמו הותר שלא יהיה סופו חמור מתחילתו מה תחילתו במזיד אם הוא רצח הוא נהרג ובשוגג גולה אף סופו אם הוא יצא מעיר מקלט אם הוא יצא במזיד הוא נהרג על ידי גואל אדם אבל אם הוא רק יצא בשוגג הוא חוזר חזרה לג גלות מביאה הגמרא ויכוח אם בן יכול להיות גואל אדם על אביו תנחדה הב שהרג את בנו בנו השני שהוא אחיו של הנרצח נעשה לאביו גואל אדם ותניה ידח בריתה אחרת אין בנו נעשה לאביו גואל אדם לימה אולי נאמר ה מה שכתוב שהבן נעשה גואל אדם לאביו זה כמו רבי יוסי הגלילי שסובר שיש מצווה להיות גואל אדם הברייתא שאומרת שהבן אינו נעשה עשה גואל אדם לאביו זה כמו דעתו של רבי עקיבא שסובר שאין מצווה ולכן הוא לא יכול להיות גואל אדם לאביו כי הוא מכורב ומצווה בכבודו של אביו דוכה הגמרא ותסברה וכי סבור ששייך שיהיה אצל הבן דין גואל אדם באביו הרי בין למן דאמר מצווה ובין למן דאמר רשות מי שרי וכי תסבור שיהיה מותר לבן להיות גואל אדם להרוג את אביו והרי אמר רבאבר רבונה וכן שנה שנו בבית מדרשו של רבי ישמעאל תנבי רבי ישמעאל לכל העבירות שבתורה שאבא עבר אין הבן הזה שליח בית דין אביו לא להכות אותו מלכות ולא לקלל אותו היינו נידוי חוץ ממקרה אחד בלבד מסית עם אבי וסית לעבוד עבודה זרה אז מותר לבן להיות שלב בית דין להרוג אותו שהרי אמרה תורה לגבי מסית בלבד לא תחמול ולא תכסה עליו אלא ודאי אין כזה מושג שבין נעשה גואל אדם להרוג את אביו ולא כשין סתירה בין הבריתות הברייתה השנייה מדברת בבנו שהוא אינו נעשה גואל אדם לאביו ומה שראינו בברייטה הראשונה שבן נעשה גואל אדם מדובר בבן בנו לא בבנו אם הסבא רצח את האבא הנכד יכול להיות גואל אדם ולהרוג את הסבא משנה נוספת אילן שהגזע נמצא בתוך התחום של 2000 ממש שסמוכים לעיר מקלט עומד בתוך התחום והענפים נוטים מחוץ לתחום או הפוך שהגזע עומד חוץ לתחום של העיר מקלט והענפים נופו נוטה ונכנס לבתוך התחום אומרת המשנה שהכל הולך אחר הנוף הולכים אחרי הענפים בפשטות הכוונה כמו שהגמרא הבינה בהתחלה שכל העץ תלוי במקום הענפים אם הענפים נמצאים מחוץ לתחום אז העץ כולו נחשב כמו שהוא מחוץ חוץ לתחום ולכן אסור לכן לא יכול הרוצח אפילו להראה על הגזע שבתוך התחום ואם הפוך שהענפים נמצאים בתוך התחום אז גואל אדם לא יכול להרוג את הרוצח אפילו אם הוא נמצא מחוץ לתחום על הגזע כיוון שרוב ה כיוון שהענפים נמצאים בתוך התחום שואלת הגמרא איך אתה אומר שהולכים אחרי הענפים הורמיני כשיה לך סתירה המשנה אומרת לגבי מעשר שני שזה לא משנה איפה הגזע ואיפה הענפים זה משנה איפה הבן אדם עומד אילן שהוא עומד בפנים ונותן לחוץ הענפים הם מחוץ לחומות של ירושלים או שהוא עומד מבחוץ הגזע והענפים נותנים לבפנים ירושלים זה לא משנה איפה האילן עומד זה משנה איפה הבן אדם עומד כל שמכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ אתה יכול לאכול במסע שני רק בתוך החומה של ירושלים זה לא משנה איפה האילן עומד ואיפה הענפים שלו עומדים ואיפה הגזר זה לא משנה אם אתה בתוך ירושלים אתה יכול לאכול מעשה שני מחוץ לירושלים לא אז אם אתה נמצא על האילן תבדוק אם המקום שבו אתה נמצא על האילן נמצא בתוך התחום של החומות שנמצא בפנים החומה או שנמצא מבחוץ לחומה אז בהתחלה מתרצת הגמרא מה אתה משווה פה מדברים על מעשר שני על הריט אתה מקשה את זה כרמית לגבי מעשר שני התורה טולה בחומה וזה תה רחמנה כמו שכתוב לפני השם אלוקיך תאכלנו אז הולכים לפי המקום שבן אדם נמצא משנה מה המקום של הענפים ומה המקום של הגזע לגבי הרי מקלט לכאורה בדירת דרחמנא התורה טולה את הקליטה שהוא נקלט בעיר מקלט בשביל להציל אותו מיד גואל אדם וזה שהוא גר כי בעיר מקלטתו יהיה שב עכשיו יותר קל לגור על הענפים מאשר אשר על הגזע בנופו מתדר לי בעיקרו לא מדר לי שואלת הגמרא מה אתה אומר שיש הבדל בין מעשר לבין הרי מקלט ורא ממעשרה מעשר גם לגבי מעשר יש משנה מפורשת במסכת מעשרות דתנן בירושלים עליך אחר הנוף ובארי מקלט עליך אחר הנוף התנקם במשנה אומר מפורש שכמו שבעיר מקלט הולכים אחרי הענפים גם במעשר שני הולכים אחרי הענפים אמר רב כהנה לא קאש אין סתירה בעצם גם מעשר שלי וגם הרי מקלט זה אותו רעיון והוויכוח הוא בין רבי יהודה ורבנן שלפי דעת רבנן הולכים לפי המקום שבן אדם נמצא בפועל ורבי יהודה הוא מחדש שהולכים אחרי הענפים דתניה רבי יהודה אומר לגבי פירות מעשר שני שצריך לאכול דווקא בירושלים אם הוא רוצה לאכול את זה במערה והמערה הפתח נמצא במקום אחד והמערה נמצאת מקום אחר לפי מה הולכים הכל הולך אחר פתחה אם הפתח פתוח לירושלים אפילו שהחלל של המערה מתחת חוץ לירושלים אפשר לאכול שמה עשר שני אם פתח המערה מחוץ לירושלים אפילו שחלל המערה מתחת ירושלים אסור לאכול שמה עשר שני ואם הוא בא לאכול על אילן הכל הולך אחר הנוף אחר הענפים של האילן אתה רואה מכאן שבאמת יש הבדל בין רבנן לבין רבי יהודה הוא זה שאומר שהולך הולכים אחרי הענפים שואלת הגמרא אין לך ראיה שרבי יהודה הולך אחרי הענפים אפילו בשביל להעקד אימושמעת לרבי יהודה איפה שמענו בדברי רבי יהודה שהולכים אחרי הענפים אפשר לומר שזה בדווקא במקרים שזה יוצא לחומרה גבי מעשר זה יכול לצאת לחומרה בשני המקרים גם לגבי אם הולכים אחרי הגזע שהגזע נמצא מבחוץ וענפים מבפנים וגם כשהגזע בפנים והענפים מבחוץ אפשר למצוא לחומרה בשני הצדדים איך נמצא לחומרה כשהגזע מחוץ לחומה והענפים בפנים עיקר בחוץ ונופו מבפנים אפשר לומר הרי כשמעשר שני נמצא מחוץ לירושלים התורה אומרת שאתה יכול לפדות את המעשר שני והפירות הופכים להיות פירות של חולין והקדושה עוברת לכסף שאת הכסף צריך להעלות לירושלים ולקנות עם זה אוכל ולאכול בירושלים אז כשהפירות עדיין לא בירושלים אפשר לבדות אותם אבל ברגע שהם בירושלים כבר אי אפשר לבדות אותם אז אם כך אפשר לומר שיש כאן חומרה כזאת כי היחיד בנופול מהציפריק כמו שאם הפירות נמצאים על הענפים שהם בתוך ירושלים אתה לא יכול כבר לבדות אותם כי הם בתוך ירושלים נחמיר ונמר שהפירות שנמצאים על גבי הגזע בעיקרו נאמין לו מהציפרק אפילו שזה עדיין לא נכנס לירושלים אתה כבר לא יכול לבדות את זה אפשר גם לומר חומרה במקרה הפוך כשהגזע נמצא בפנים והענפים בחוץ עיקרום מבפנים ונופו מבחוץ אפשר להחמיר כי היחיד בנופו לא מעציא הכיל ולא בדיעה כמו שאתה לא יכול לאכול על גבי הענפים כיוון שנמצאים מחוץ לירושלים אלא אם כן אתה פודע את זה אף בעיקרו גם על הגזע אפילו שהוא בתוך ירושלים נחמיר ונאמר שלומר צייל אתה לא יכול לאכול מעשר שני שם כי זה נמצא כמו נחשב כמו מחוץ לירושלים אתה לא יכול את זה בלא פדיע אם לא פדית את זה וחיללת את הפירות אתה לא יכול לאכול את זה שם כי זה נקרא כמו שהפירות נמצאים מחוץ לירושלים אז אם כן לגבי מעשר שני אפשר להחמיר לשני הצדדים אלא לגבי הרי מקלט אתה רוצה לומר שרבי יהודה מדבר את דבריו גם לגבי הרי מקלט הרי אנחנו מוצאים שרבי יהודה מדבר את דבריו אפשר לומר שהוא מדבר רק להחמיר אז ביש למה כשהגזע מחוץ לאר מקלט וענפים בפנים עיקרו בחוץ ונופו מבפנים אפשר להחמיר ולומר כי היחיד בנופו כמו שאם הרוצח נמצא על הענפים שזה בתוך התחום של המקלט מחמירים שגואל אדם לא יכול להרוג אותו שם לא מעציק לי אז גם אם הוא נמצא על הגזע שמחוץ לעיר מקלט בעיקרון נמי לא מעציקה תליי גול אדם לא יכול להרוג אותו אלא איך יש לך אפשרות להחמיר במקרה שהגזע נמצא בתוך מקלט וענפים בחוץ עיקרו בפנים ונופו בחוץ כאן לכאורה זה רק להקל כי איך חיד בנופו מציקתלי כמו שבענפים שמחוץ מקלט גואל אדם יכול להרוג אותו כי הוא הרי נמצא מבחוץ אז נקל ונאמר שגם אם הוא יעמוד על הגזה בעיקרון נמימה ציקתליי הגואל אדם יוכל להרוג אותו אבל זה לא ייתכן כי הרי הרוצח בשגגי הוא נמצא בתוך התחום של הימקלט למה מה אתה מתיר לגוי אדם להרוג אותו אז אם כן אפשר לומר שדבריו של רבי יהודה נאמרו רק להחמיר ולהחמיר שייך במעשר שני לשני הצדדים אבל בהרי מקלט לא נוכל להחמיר לשני הצדדים אמר רעבה אפשר לומר גם במקרה שהגזע נמצא בתוך התחום והענפים נמצאים בחוץ יש אפשרות שנאמר להחמיר ובעיקרו אם הגזע נמצא בתוך העיר מקלט וה רוצח נמצא על הגזע דכול עלמה לא פליגה דלא סיקטיל וודאי שהגועל אדם לא יכול להרוג אותו כיוון שהוא נמצא לגזע בתוך התחום ואם קי בנופו אם ה רוצח נמצא על הענפים שמחוץ לתחום של העיר מקלט אז הוא בפועל נמצא מחוץ לעיר מקלט וגואל אדם יכול להרוג אותו אפילו שהוא עומד על הענפים איך הוא יגיע לשם שם בחיצים ובצרורות הוא יראה עליו לכולם לא פליגד ציקתלי כולם יודעים שהוא יכול להרוג אותו מתי הביכוח רבי יהודה ורבנן כי פליגי ועיקרו דרגה לנופו במקרה שהדרך היחידה שגואל אדם יכול להגיע אל הרוצח משגגה זה רק אם הוא יכנס לתוך התחום של העיר מקלט יטפס שמה על הגזע ואז יגיע אל הענפים שנמצאים מחוץ לא מקלט ויהרוג את הרוצח בשגגה שנמצא על הענפים שמחוץ מקלט רבי יהודה מה סבר מותר כי ועיקרו דרגה לנופו ה גזע הוא כמו סולם בשביל להגיע לענפים ולהרוג וזה מותר ומרסר דעת חכמים לא בעיקרו דרגה לנופו אסור לגול אדם להיכנס ולהתאפס על הגזע בשביל לעלות ולהרוג אותו אנחנו לא מחשבים את זה כמו סולם אלא אנחנו אומרים שבעצם נחשב כאילו כאן ה כאן כאילו נכנס לתוך העיר מקלד בשביל להרו להרוג את הרוצח וזה אסור על זה אומר רבי יהודה שבעיר מקלט הולכים אחרי הנוף שלא ניתן לעכב את הגואל אדם להשתמש בגזע אלא הוא יכול כן להרוג את הרוצח תירוץ נוסף לבאר את המשנה לפי רבי יהודה הרב רשי אמר מה מה הכוונה שלנה במשנה שהולכים אחר הנוף היינו אף אחר הנוף מחמירים גם לפי העיקר לפי הגזע וגם לפי הענפים במקרה שהענפים מחוץ לתחום של העיר מקלט וה מהגזע בפנים אסור לגל אדם להרוג אותו אם הוא נמצא על הענפים כי מחמירים ללכת אחר העיקר במקרה הפוך שענפים נמצאים בתוך התחום של מקלט מחמירים לפי הנוף שלא יהרוג גואל אדם את הרוצח אם הוא עומד על הגזע אפילו שזה מחוץ לתחום משנה נוספת רוצח בשוגג שגלה לעיר מקלט וחזר והרג שם באותה העיר שוב פעם ושוגג ואינו יכול כעת לגלות לעיר אחרת כיוון שאסור לו לצאת מעיר מקלט בגלל הפעם ראשונה שהוא רצח בשוגג הוא גול מהשכונה שהדר בה כעת לשכונה אחרת באותה עיר מקלט שהוא כבר נמצא בה בין לוי שהמקום ששמה הלויים גרים זה בהרי מקלט אם הוא הרג בשוגג הוא גולה מעיר לעיר כי מותר לו לצאת מהמקום הזה מהעיר הזאת כי הוא הרי לא גולה לכאן הוא הולך באמת להירט אחרת מביאה הגמראנו רבנן ברייתא התורה אומרת לגבי רוצח בשגגה ושמתי לך מקום אשר נוסע דורשים שהקדוש ברוך הוא הבטיח למשה שהוא בעצמו יזכה לעשות את המצווה להבדיל הרי מקלט ושמתי לך בחייך מקום שמקומו של משה הוא יהיהר מקלט ממקומך היינו מחנה לביאה והרי הלביאים הם יהיו הרי מקלט אשר ינוס שמה מלמד שהיו ישראל מגלין במדבר היו גולים גם בזמן שהיו במדבר לאן מגלין שם עדיין הרי לא היה הרי מקלט היו מגליל למחנה לביאה מכאן אמרו חכמים בן לוי שהרג בשוגג גולה מפלך לפלך מעירו לעיר מקלט אחרת כמו שראינו במשנה ואם גלה לעיר שלו לפלכו אז בסדר אם הוא גלה משכונה לשכונה בתוך אותה העיר פלכו הכל טוב זה גם נחשב לו לגלות הוא יכול לגלות גם לשם אף על פי שזה אירו כמו שבמדבר מחנה הלביאה היה קולט גם את הלביאים אמר הבחה בריידרביקה מה יקרא היכן רואים בפסוק ששייך לגלוט משכונה לשכונה כי כתוב במקום כי שם ישב כי בעיר מקלתו ישב דורשים פעמים שגולל לאותה עיר שכבר קלתה אותו כבר אם הוא רצח פעם שנייה או לוי שרצח שאם גלו משכונה לשכונה השכונה השנייה קולטת אותם משנה נוספת רוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו אנשי העיר מקלט שאינם יודעים שבא לדור שם מפני שהוא רצח לכבד אותו יאמר להם רוצח אני ואם אמרו לו אנשי העיר מקלט אף על פי כן שהוא רוצח רוצים הם לכבד אותו יקבל מהם את הכבוד זה שהרוצח צריך לומר להם שהוא רוצח לומדים מה שכתוב מה שנאמר וזה דבר הרוצח אנחנו חייב לספר להם שהוא באמת רצח בשגגם מי משלם על המגורים שהרוצח גר בעיר מקלט לפי דעת רבי יהודה הרוצח משלם מעלים היו שכר ללביאים דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר לא לא היו מעלים להם שכר עכשיו אחרי שמת הכהן הגדול והגולה לימקלט משתחרר משם אם הוא לפני כן היה עם שרה למשל נשיא יואהב בית דין לפי דעת רבי מאיר חוזר לשררה שהיה בה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה היה ויכוח במשנה האם הגולה לעיר מקל צריך לשלם שכר על מה שהוא גר ללביאים אמר הרב קהנה המחלוקת דווקא בשש הרים שהבדילו משה ויהושע להרי מקלט הרי היה 48 הרים שישה מתוכם הבדילו משה ויהושע ובזה הוויכוח דעת רבי יהודה מר סבר שמה שהפסוק אומר שם והיו לכם מערים למקלט זה רק לקליטה שאם גואל אדם רוצה להרוג אותם הם הם העיר הזאת קולטת אותם ששם אסור לגואל אדם להרוג אותם אבל הם צריכים לשלם על מה שהם גרים שם ודעת רבי מאיר הוא סובר מה שכתוב לכם הכוונה לכל צורככם אתה לא יכול לקבות תשלום כי התורה נתנה להם זכות להגיע לשם זה דווקא לגבי השש ערים אבל בשאר 42 הרי הרי הלביאים שהם ההרים של הלביאים רק שאפשר לרוצחים לבוא לשם ולהינצל מגלל אדם דברי הכל היו מעלין להם שכר שואלת הגמרא אמר לירבה הרי כתוב לכם הוודאי לכם לכל צוככם משמע אז אם כן לא סובר רבי יהודה איך איך יתכן שזה הכוונה רק לקליטה אלא המערבה המחלוקת ב-42 מרא הלביאים דעת רבי יהודה מר סבר הפסוק אומר ועליהם חוץ משש הרי המקלט תתנו עוד 42 עיר אותם המקומות שהלביאים גרים והם גם יהיו הרי מקלט אז אנחנו לא לומדים שזה הופך להיות ממש כמו הששי מקלט שלא צריך לשלם על המגורים שם אלא רק שה-42 מרי הלביאים כי אך הם כמו שיש הרי מקלט לקליטה שהם קולטות את הרוצח מפני גואל אדם אבל הוא הצטרכו לשלם על מה שהם גרים שם ללביאים ודעת רבי מאיר הוא סובר שמה שכתוב ועליהם על השש תתנו עוד 42 שיהיו ממש כיענך כמו השרי מקלט מהנח כמו הששרשם מקלט לכל צורככם הם לא צריכים אפילו לשלם על מה שהם גרים שם הפני נעמי גם ה-42 הנוספים הרי הלביאים שניתנו לגולים לכל צוככם אבל בששם מקלט כיוון שכתוב לכם דברי הכל אומר רבא לא היו מעלין להן שכר לא צריכים לשלם להלביאים במשנה ראינו ויכוח בין רבי מאיר שסובר שאחרי שהרוצח בשגכה חוזר מהרי מקלט הוא חוזר גם לסררה שהייתה לו לפני כן נשיאות אב בית בדין רבי יהודה אומר שלא מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא לגבי עבד דברי שמשתחרר מהאדון שם כתוב ישב אל משפחתו ולחודת אבותיו ישוב דורש רבי יהודה למשפחתו הוא שו ואינו שב לחזקה מה שהחזיקו אבותיו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר שכן אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו למה כי כתוב אל אחוזת אבותיו כמו מה שהחזיקו אבותיו סיפה הברייתא וכן אותו דבר יהיה בגולה שכשהוא אומר גבי דברי מילה מיותרת ישוב היה מספיק שיכתוב ויצא מעמך הוא ובניו אמו ושם אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו המילה היא שוב שוב שמיותרת באה לרבות את הרוצח ולכן וכן בגולה מבארת הגמרא לעניין מה מה וכן בגולה כדיניה ברייתה כתוב לגבי גולה לעיר מקלט ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו ברגע שמת הכהן הגדול אל ארץ אחוזתו אומר רבי יהודה הוא שב ואינו שב לשררה מה שהחזיקו אבותיו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אף הוא שב לחזקה מה שהחזיקו אבותיו מנין לומדים את זה לומדים גזירה רשבה כיוון שהמילה ישוב שכתובה לגבי עבד דברי היא מיותרת וכתוב גם לגבי מי שגולה לעיר מקלט לשון שבעה ישוב גמר שבעה שבעה מעטם לומדים מעבד עברי שכשהוא חוזר לפי דעת רבי יהודה שהוא לא חוזר לשררה שהחזיקו אבותיו בעבד דברי שישחרר מאדונו אז גם רוצח שיוצא מעיר מקלט לא חוזר לפי רבי מאיר שאומר לגבי עבד דברי שהוא כן חוזר לשררה של אבותיו אז גם לגבי גולל עיר מקלט כשהוא יוצא משם הוא חוזר לשררה שהפזיקו אבותיו הדרן הלך פרק שני פרק אלונה הגולים עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: