הדף היומי מסכת מכות דף ה

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת מכות דף ה

[מוזיקה] מקס דף ה אשר מתחיל בעזרת השם במשנה אומרת המשנה משלשים במומון והם משלשים במקוס מה הכוונה כיצד העידו שני עדים באו לעיד או שלושה עדים ארבעה עדים לא משנה כמה שהוא חייב לחבי רוי מוסם זוז ונמצאו זו ממין כעת צריך לקיים בהם כשר זמן משלשים ביניהם מחלקים את התשלום ביניהם וכבר דיברנו בתחילת דג ג מה הכוונה משל שתי פירושים ברשי אז למשל אם הם שתי עדים כל אחד נותן לו 100 אם הם ארבעה עדים כל אחד נותן לו 50 וכך הלאה זה הכל במומ אבלו שהוא חי מלכס 40 באו ועידו שעבר אויר שהוא חייב מלכס ונמצאו זה ממין אז לא אומרים שכל אחד לכי חלק אלא כל איךוד ואחוד מעיד ז ממין לא יקרבו אם דהיינו למתס מלקס אומרת הגמורה מינמילה שכל אחת סופג את הרבים ולא נחלק ביניהם כמו שמחלקים במומן אז שתי דרכים דרך ראשונה פסוק דרך שנייה סברה אומר הביה ממ ראשו בחי ומלקיוס כתוב אם בנקוס ראשו ונמרושו בחי מיססבזן כתוב אשר הוא ראשו לומוס אז למדים זה ראשובה מה לאלון אין מיסה למחצו שכמה עדים באו והידו על אדם שהוא חייב מיסה והזימו אותם אז ברור שלא ימיתו כל אחד חצי אי אפשר להמיט חצי בהכרח להמית כל אחד מהמזרם ימין אף כאן אין מלכוס למחצו רוב אמר זה נלמד מסבורה בענן כאשר זומם לעסיס לאכיו שיקבל לנידון מלכות שלמה זה מהזממו ממילא ואם נלקה לכל אחד חלק ולקה לא מתקיים כשזומם כל אחד מהם רצה שהוא ילכה למטס אז הוא צריך ללקות כנגד זה למטס שואלת הגמור יוכ מומינמי הרי כל אחד זמם ששלם 200 אז שכל אחד ישלם 200 אונאה הגמורי רובי יסביר לך מו מוין מצטרף כשהוא מקבל מאחד 100 מהשני עוד 100 אז יש לו ביד 200 אומר רשי והרי קיבל מה שרצו להפסידו בין כולם מלקוס לא עם מצטרף אז הריטוו מסביר מומון הרי משלמים לזה שהם העלילו עליו אשמגיע לידו המומו זה מצטרף לכל הסכום מה שאם כמלקס אז הנידון זה שהליל עליו הוא לא מקבל כלום מלקים אותם אז אין כאן מה שיצרף אין מה שיחבר בין החצי מלכות שהוא יקבל לחצי מלכות שהשני יקבל לכן בהכרח ללכות כל אחד מלכות שלמה ידוע בעולם הישיבות ההסבר של הבסליבי בסליבי על התור פרשס בשלח הוא אומר באמת החילוק פשוט שבמון 100 זוזים הם ממש החצי מ-200 וכשכל אחד נותן 100 אז ממש כשזזמם פעמיים 100 זה 200 אבל מלכס כשמלכים אדם הקעה הראשונה כואבת ההקעה השנייה כואבת עוד יותר כי הבשר כבר נלקע המקה השלישית כואבת עוד יותר העידים רצו לחייב אותו למטהס מלכס אחד אחרי השני לא מכה ואחרי יומיים עוד מכה ממילא כשילקו לאחד חצי ולשני חצי אז לא קבלו כל אחד את מה שהם זממו לא כיוון שזה כואב ברמה אחרת לכן בהכרח להלקות לכל אחד מהם למטסמלקס אומרת המשנה ולמיסה המשנה שלפנינו היא המשנה היסודית מה זו הזומה מתי זה הזומה מתי זה רק חושה שלא לא גזר התירה להאמין דווקא לשניים אומרת המשנה כללו כך אינו אידים נסים זמין עד שיזימו אתעצמון שהעידים שבאים להזים אותם יזימו את עצמם של האדים מה הכוונה כיצד אומרו שניים העידו מעידמו באיש פלוני שאומר גס הנפש כיוון שהוא הרג את חברו אז צריך להרוג אותו אומרו לו הם באו שניים אחרים ואמרו איך אתם מעידים שביום זה וזה מקום זה וזה ראיתם שרוב הורג שימן שהרי נרגזה אוירגזה אונו שמן אומנו אוקלני אז לא יתכם מה שאתם מספרים אין אילו זו ממין בזה אין את חידוש להמין לשניים אז שניים כנגד שתיים אי אפשר לעשות כלום מתי יש כן כשזומם אבל אומרו להם איך אתם מעידים שהרי אתם אוס ממונו אוסמו פלוני אז לא יכלתם לראות את העדות זה הזו מסצמון הרי אלו זו ממין גזירס הכוסוב להמין לאדים השניים ונהרוגין על פיהם שת זה גזרס הקוסוף כמו שנראה בגימור את המקורות יש מסבירים ספרות בזה מה ההבדל בין הזום וכזול להכושה מה קורה באו החירים שניים העידו שהוא הרג את הנפש באו נקרא להם שמות רובם ושמם אמרו איך אתם מעידים אונויסם ממילא אז אתם מגיע לכם יסה בואו אחרים הגיעו שניים אחרים והידו אנחנו ראינו שרובן הרג את שימן והזימו שוב באו אותם רון ושימן שהזימו את הראשונים והזימו גם אותם באו אחיירים והזימום הגיע כת שלישית וגם אותו דבר וגם אותם זם אותו רובן ושימן הזימו גם אותם אפילו מיו כי תזו חזו וכולם הוזמו על ידי אותם עדים כולם יורגו כמובן שאחרי כל עדות אז נגמר הדין מחדש למיסק צריך גמר דין כמו שנראה לאלון והם הוזמו ואז מטילים עליהם כשזומם הגיעו עדים אחרים ושוב גמר דין ושוב זמן לת אותם עדים בכל זאת גזירסכוסמינים להם כלפי כולם כך סובים חכומים רבי יהודה אומר איסטטיס איזו ברגע שמזימים קט ועוד קט אז התברר שהיא קט של אידוס שרה וסטיה היא סותה מהדרך אומר רש"י כך נטלו עצה ביניהם להזים את כל הבעל העיד עליו מה עם כלם כל העולם היית באותו מקום ממילא ואנו רגל קטראש בלבד שםזימו למה קטראשו כן נראה בגמורה מה כוונת המשנה אומרת הגמורה מנו הנמילה שהזומ זה דווקא מונומהדים מביאה הגמורה שתי מקורות מקור ראשון אומר דדומקרום כתוב בפרשה זה ממים והנה איד שקר אויד שקר אונו באוכיב מסביר הרמבם פירוש המשנהס לא כתוב הנה אידו דוס שקר כתוב הנה איד שקר עד שתיק שוקר גופו של אדוס מדברים על גוף העדים אתם לא יכלתם לראות את זה כי מונואיסם מקור שני דבי רבי שמואל תוון בשבתו של רבי שמואל שנו כתוב בדמזים ימין לענויס בוי סורו אז שתיסר גופו שלידוס עדות המוסרת מסירים אותה מהמקום לא הייתם שם רק אז גזרס הכוסוב להאמין לשניים מביאה הגמורה כמה הלכות של רובה חידש אומר רובה בואו שניים ואומרו במזרח בירו בירו זה טרקלין גדול בצד מזרח של הבירה ראינו שורק פלינס הנפש ובואו שניים ואומרו איך אתה מעידים כך ולי במערב בירונויסם באותו זמן אז חזינם בזנם בודקים המשערים אי כדי קם בבמרב בירו מרז חוזו למזר בירו אפשר לראות משם מה שקורה במזרח אינו לזר ממין נכון היינו במערב וראינו מה קורה במזרח אז מאמינים מאמינים לראשו שונים ואם לאבקים ורואים שאי אפשר לראות זה מרחק מדי גדול הרי אלו זומין שואלת הגמור פשיט מה רוב חידש לנו עונה הגמור רוב חידש מהו דתמה לייחוש לנו בריה נחו שם המאור איניהם של אלו בריא והם צופים למרחוק יותר מה שאנחנו כעת בודקים ורואים שאי אפשר לראות משם המסביר הרטבו אז ברור שלא הייתה אב מינה שמשום חשש לנויר בריה אז נהרוג את הנידון אל הכוונה לא נהרוג לא אותו ולא את האדים אולי הם ראו כומש מלון שהם לא ניצנים והורגים אותם אומר הרטבו קיימלום בסנדרין דאזלינם בדין נפושת בסרו ביין לקול בין לחומרי ואומרים הם מרוב העולם שהם לא יכולים לראות אם רוב העולם לא יכול לראות ממזרח למיריב ממילא הורגים אותם דין דומה ואומרובה בואו שניים ואומרו בסורה בצפרה בחד בשבת או רק פנס הנפש ביום ראשון בבוקר ראינו בעיר סורש שפלונה הרג את הנפש ובואו שניים אחרים ואמרו איפה הייתם בבוקר לא יודעים אבל בפניה בחד בשבתה ביום ראשון לפנות ערב אמונהיס בנהרדו אז בודקים חזינן אם מצפר לפניה אם הבוקר עד הערב מוצא אוזל אפשר להגיע על ידי הילוך על ידי נסיעה מסור לנהר דואה לאבוז ממין כי זה מתאים נכון שהיינו בנהר דואה ובבוקר היינו בסורה ויליו אם אפשר להגיע אבוז במין שואלת הגמורה שוב פשיט מה רוב מחדש עונה הגמורה מה עודמהם גם אם בודקים ורואים שאי אפשר להגיע אז אולי לפחות אותם לא נהרוג כמו שהריטב הסביר לאיל דהיינו את שניהם לא נהרוג לא את הנידום ולא את האדים כי לייחוש לגם לפרך אומר רש"י מין גמלים יש שהם קלים במרוצתם כוף הפורח כומש מלון שלא חוששים לכזה דבר נדיר והורגים אותם חידוש נוסף ווא אמר רובה בואו שנ שניים לבזדן ביום שלישי בשבוע ואומרו בחד בשבת לפני יומיים ביום ראשון אורג פלוניס הנפש ובואו שניים ואומרו לא ייתכן מה שאתם מעידים אמונו אויסם בחד בשבתה ביום ראשון הייתם איתנו מקום אחר לחלוטין אבל הם מוסיפים ומעידים המעשה שהם אמרו הוא מעשה שהיה ביום אחר אלא בתרי בשבת וביום שני אתמול או רק פלונס הנפש לפני שאתם מעדתם מיום שלישי ביום שני הוא כבר הרג ולא יועיד אלא אפילו אומר מזימים אתם ימון נאסם יום ראשון אבל כבר לפני זה ערב שבס או רק פלנס הנפש הם הקדימו זאת לפני בכלל מה שהם סיפרו הראשונים בכל זאת המוזומים נהרגים ולא אומרים אמנם הם ידי שקר כיוון שהזימו אותם שהם לא היו במקום הזה אבל לא שייך להניש אותם כי מעידו בגברטילה באדם שהוא כבר הרוג כר מתברר כעת על פי האדים השניים שהם בחזקת אמיתיים כרגע כל ממש לא מזימים אותם שביום שלישי שעידו עליו כבר היה עליו חיוב מיסה או כיוון שביום שישי הוא כבר הרג או שביום שני הוא כבר הרג לא אומרים כך למה דבעידנ דקומסדה בשעה שהם העידו גברה לו ברקטולהו כשהם באו ביום שלישי להעיד שהוא חייב מיסה עדיין לא היה מוטל עליו חווייבס מיסה רק כעת אחרי שהזימו אותם באים מעדים ואומרים הוא כבר היה הרג ביום שישי או ביום שני אז רש"י מסביר לכאורה כעת מעידים שכבר ביום שני או אפילו ביום שישי הוא כבר הרג אז למה הוא לא נחשב כגבר בקטולה אומר רש"י חידוש גדול כי בינתיים עד שלא העידו הוא יכל עדיין להודות ולהיפתר אדם שבא לבזם ואומר שהוא הרג את הנפש אז הוא נפטר ממיסה גם אם יבואו כעתדים ויעידו שהוא הרג לא ימיטו אותו ממילא נמצא שבשעה שה שאלה שהוזמו העידו הוא עדיין לא היה חייב מיסה כי עדיין נתן לו אופציה להיפתר מהמיסה ולכן אפילו שאותו הורגים על פי האידים השניים גם אותם הורגים זה חידוש גדול של רש"י תויספש ראשון מקשים לא מצינו בשום מקום בש"ס שאדם שמודה שהוא חי מיסה הוא נפטר ממיסה לכן הם מפרשים באופן אחרון אבל רב עקיבה קם בגיל הש"ס הוא טמע גם על פירוש הטיספס מה הוא צריך בכלל לפרש פירוש אחר לכאורה ההסבר עוד יותר פשוט לא כמו רש"י ולא כמו תסיספס כמו שמיד נראה קנס זה כמו מיסה אם באים ומעידים שהוא חייב קנס ומעדים אחרים הזימו אותם רק אמרו שבאמת עשה את המעשה של מחרבת הכנס עוד לפני שהם העידו אז זה כמו מיסה שאפילו שהוא צריך לשם על פי הידים השניים הם צריכים לשם לו קשזומם מה שאם כן במומוין הם באים ומעידים שהוא חייב ממון לחברו באים אחרים ומעידים אתם ימנויסם ביום זה שאתם מעידים שראיתם את ההלוואה אבאמת ההלוואה הייתה ביום לפני יום אחרי לא משנה לפני שעדתם אז במומו אומרים כיוון שכמיל היה חייב מומון אין בזה קשזומם יש לנו מיסה וקנס שזה אדם עדיין לא נקרא כמחויב בשעה שמעידים וממוי שהוא כן נקרא כמחויב אז עוד מעט נראה שרשי על פי שיטתו מפרש גם בקנס אותו דבר וטס מזכירים שם רשי שכבקנס מוד בקנס פוטו במון הודז בדדים כמועידים אז במקש עליו חיוב אבל בקיב אומר טמני לא מוצרחו לזה הבר הוא מאוד פשוט במומו גם כשאין עדים בכלל הוא יודע את האמת שהוא חייב לחבר מומין הוא חייב לשלם לו אז שהם באים ומעידים על אדם שהוא בעצם חייב רק הם באמת מעידים שקר כי הם אומרים את המעשה לא כמו שהוא היה הם באמת לא יכלו לראות זאת אז הם העידו על דבר שכבר הוא במיל חייו אז לא שייך להניש אותם מה שאם כן בקנס ובמיסה אפילו שהוא עשה את המעשה שמחייב אותו בקנס או שהוא עשה מעשה שמחייב אותו במיסה אין לו חיוב לשלם את הקנס לפני שבזם מטילים עליו את חיוב קנס אין חיוב קנס לפני שבזם פוסקים זאת כמו כן מיסה אדם שרחמו לסן חילל שבת אין לו עניין ללכת ולהמיט את עצמו אסור לו להמיד את עצמו מהבד עצמו לדעס רק שבזן פוסקים עליו מיסה אז הוא נחשק ברקטולה ויש אומרים שאפשר להכניס את הפירוש הזה בדברי רש"י שואל את הגמורה מהיקומשמלון מה רוב המחדש לנו שאפילו שהאדם הזה נהרג על פי העידות של השניים בכל זאת הורגים גם את הזים ימין תנינה זהו משנה מפורשת לאלום בדבוב שם נראה שאם אדם משל הרג את חברו ויש שתי כיתי עדים שמעידים על אותו מעשה שתי זוג עדים אחד עמד בחלון אחד והזוג השני עמד בחלון אחר והם לא ראו זה את זה אז הם שתי כיתות נפרדות לפי כוח נמצס אחס מהם זה ממס על אחת מהם הגיעו עדים ואמרו איך אתם אומרים שראיתם שם בחלון שהורג אותו אם נועיס למקום אחר הוא והי נהרוגים והשניו פטורו השניו נשארה עדות כשרה הטעם לא הזימו אז הוא נהרג על פי האדים השניים בכל זאת גם הם נהרגים משום קשזומם אז מה הרובה מחדש לנו אומרת הגמרא באמת בחלק הזה שרובה אין חידוש רק הוא התחיל בזה כדי שהוא רצה לסיים סעיף מהשם כן בגמר דין הצטריך אלי כמו שנראה להעלום בסוף הפרק איתם שבאים לבזן ומעדים אנחנו ראינו בבזן אחר שהאדם הזה הגיעו עדים שהוא חייב מיסה וחקרו ופסקו עליו חיוב מיסה רק הוא ברח לפני שביצו את זה בפועל אז הבזן השני יכול להרוג אותו על פי העידות הזו עכשיו כך אדם שנגמר דינו בבזן שהוא חייב מיסאה הוא כבר נחשב כאדם ארוג גבר רקטילה ומי שרוצח אותו בידיים הוא פטור ממיסה כל שכמי שרק זומם להרוג אותו ממילא עזרוב מסיים באו שניים לבזם ביום שלישי ואומרו בחד בשבת ביום ראשון לא ראינו שהוא הורג רק נגמר דיני של פלויני ראינו היינו בבזן פלוויני וראינו שפוסקים עליו חיוב מיסה ובאו שניים ואמרו איך אתם אומרים שהייתם שם בב בזם וראיתם בחד בשבת אמונויסם לא יכלתם לראות את פסק הדין אלו זה נכון בערב שעבס עוד לפני זה נגמר דינו של פלוני ולא יויד אלא אפילו אמרו בתרי בשבת רק ביום שני נגמר דינו של פלוני אפילו שהם מאחרים זאת אבל הם מיסה ביום שלישי שהם באו העידים ממים לעיד עליו כבר היה לך המיסה אין אלו רוגים דבעידסד בשעה שהם העידו ביום שלישי גברתו כי התברר על פי האדים השניים שאותם מאמינים שכבר נגמר דינו לפני יום שלישי או ביום שישי או אפילו ביום שני ממילא הם באו להעיד באדם שגם אם הורגים אותו בידיים לא חייבים מיסה אז ברור שלא נקיים כשזמם ממשיך רוב כמו שהזכרנו וכן לעניין תשלום מקנס הכלל הוא בקנס שמי שמוידה בקנס פטור אז זה כמו בדיין נפשס שיש הבדל בין עדות על גוף המעשה לעדות של גמר דין שזה מחייב אז מה בואו שניים ואומרו בחד בשבת גונה וטובחוברוך באים ביום שלישי לבזן שני עדים ומעידים ביום ראשון זה וזה גנב בהמה מחברו הוא שחט אותה או שהוא מכר אותה והוא חייב לשלם לו ד וה ד וה זה קנס הקרן זה ממון המה שהוא מוסיף עוד שלוש או עוד ארבע תלוי שור עושה אז זה קנס ובואו שניים ואומרו באחד בשבת אםיסם אז לא יכלתם לראות את המעשה אלו בתרי בשבת ביום שני עוד לפני שעדתם גונה וטובחומוך וכמובן שברור שמדברים על אותה בהמה משלמין אפילו שהוא חייב לשלם גם הם משלמים כשוזמם בליו אלא אפילו אומר שניים בערב שבס כבר גונה וטובחמו חר משלמים ובעידנ דקומסד ביום שלישי שהם העידו גבר לו ברטא שלומינו אז אומר רשי כמו שפירשנו ליל כיוון שיכל לפתור עדיין את נפשו כי היה מגיע לבזן ומודה ד שגונה וטובחומוך ולא לשלם אז נמצא שהם בעדותם הפסידו אותו אבל דווקא קנס אבל בעידות מומון משל הם העידו על הלוואה אותו מקרה הם לא הפסידו אותו כלום כי בעצם התברר שעה מחויב עוד לפני עדותם וכמו שהסברנו אלי בשם רבי קיבי אייגר אז ההבדל הוא שונה קצת שבמו החיוב הוא כבר בפועל ובקנס לפני פסק בזן עדיין אין חיוב בפועל מה קורה בואו שניים ואומרו אמרו בחד בשבת גונה וטובח ומוחר וניגמר דינוי ראינו את פסק הדין בבזן ביום ראשון שהוא חייב דו ובו שניים ואומרו בחד בשבת מונויסם אז לא אכלתם לראות את פסק הדין אלוהר ש בסגונה וטובחומוך וניגמר דין דו ולא יודע אפילו אומר בחד בשבת גונה וטובחומוך ובטרי בשבת נגמרדינו כך אומרים השניים אין משל ממידים זה ממיםד כשהם העידו ביום שלישי גברתשלומינו כרגע מהדים השניים מעדים שעוד לפני יום שלישי כבר חיובו אותו באזן וגם אם היה מודה היה נפטר אז הם כבר העידו על אדם שהוא כבר חייב אז אפילו שזה דוד שקם השם העידו הם לא באו להזיק לו ממון שהוא לא חייב אז אין כאן חיוב כשזזומם מראן במשנה רבי יהודה אמר אם הם מזימים אחד אחרי השני סטאטיסו וכולו ולכן אינה נהרגת על הכת הראשונה נשאלת השאלה היא סטטיס אנחנו חושבים שמדי שקר אפילו כת כת ראשון נם לא נהרוג אומר רבי אבו שקודמו והורגו כבר הרגו את הכת הראשונה לפני שתבוא כת השנייה דהיינו רבי לא התכוון לומר שיש דין להרוג את העדים הראשונים אלא בעצם כיוון שהסתרתסזו אז לא הורגים אף אחד הכת האדים הראשונה כבר נהרגה מה אפשר לעשות שואלת הגמורה מידה ואוה מה שכבר היה היה למה צריך לשנות זאת שכת ראשון נהרגת אין כאן דין יש כאן מציאות קיימת וכואבת אלו מרובה אוכיקו אמר אם אינו אלו כת אחס נהרגס אם המזימים רק כת אחת אז נהרגת אי כתפה יהיה מזימים יותר מאחד אינרוגים רבי אמר כך סטטיס איזו ואינו הנהרג באיזה אופן הורגים עדים זמימים אלוקת רשן בלבד רק שמזימים אחת בלבד שואלת הגמורה בלבד כמר משמע שיש עוד אחרת הראשונים מוסיפים שאיכלו גם להקשות כתוב כת ראשון אומרת שיש גם שנייה כאשריה ובדרך כלל קש ש בשונה מתיובטה זאת אומרת שלא הופרח לגמרי אומר הרטבו כי בעצם צריך לדחוק שכוונת רבי יהודה כמו שרוב ואמר הכלשון קצת קשה מספר את הגמור מת נראה את הקשר היצה דעשו סעדה הגיעה אישה לבזנ והביאה עדים שיעידו לטובתה למשל שזה וזה חייב לה כסף ושתעקו העידים נבדקו בבזן והם הכחישו זה את זה מצאו שהם שקרנים שלחו אותם הביתה איססד הביא ידים אחרים שעידו אותו דבר וגם והם וישתקו אז לי ססד אחרינה הביאה כת שלישית דלא שתעקו אין נמצאו דברי אמת אומר שלוקיש אורז כזו הוא סובר כדעת רבי שבפעמיים יש חזוקה והיא כבר הורזקה להביא ידי שקר אז לא נקבל את הכת השלישית אומר לי רבי לוזלשלוקיש אם היא אוזקו לחזר אחרי ידי שקר כל ישראל מאורזקו לשמוע לה שאתה בא ולהחזיק את הכת השלישית שמדים כשרים ודים כשרים להחזיק אותם כידי שקר כיוון שהיא הוחזקה להביא לפניהם ידי שקר כך טען רבי לוזו זמנים פעם אחרת אבו ויישורשלוקיש ורבי לוזו כמרבי יחנון אוס כי הי מיס לקמיו הגיע כזה מעשה לפניהם אומר רשלוקיש אורז כזו וא אפשר לקבל את הכת השלישית אומר לרבי יוחנן לרשלוקיש אם אורז כזו כל ישראל מי הורזקו עוד חזי לרבי לוזו בישוס החזיר אשלוקיש את פניו והסתכל ברבי לוזו בפנים זועפות כי הוא הבין שמהשר שרב לוזר אמר לו אז זה כי הוא שמע את זה מפי רבי יחנון והוא לא אמר לו אז מפי רבי יוחננון אומר לי שמס מי לי בברנפכה ולאמרס למשמי שמעת זאת מרבי ירחנו ולא אמרת לי זאת משמו רבי ירחנון קינו ברנפכה המובא כאן שרשי בסנדרין אומר שתי פירושים או כבי היה נפח או שהיה מאוד יפה אז קראו לו בלושן סגינור בן נפח כמו שקוראים לבן יפה קושי חנאה מסביר שהטענה של רשלוקיש הייתה אם היית אומר לזה בשם רבי יחנון לא הייתי חולק עליו עכשיו לגופה דברים לא אומרת הגמורה רשלוקי שאמר אורזקזו דומק רבי הודה הוא אומר משנתנו תסיסו וורזקה לאזים רבי חון דמ רבונו הגמורה הבינה שזה אותה דרגה מה שרשלוקיש אומר שאחרי פעמיים אני אומר כתבי ידי ידי שקר זה כמו שרב יהודה טוען שקד שהזמה שתי כיתות עדים אז רואים שהיא מתכוונת להזים כל מי שרק יגיע אז שניהם סוברים שבכזה זה אומדס אפשר לפסול עדים אומרת הגמורה לא אומר לושלוקיש אנו דמרלך אפילו לרבונן את קל קמר רבונן אוסום דלק דקומד אין אדם שמחזר אחרי הדים לסוחרם ולרגילם תמיד לבוא לבזן להזים את כל הבאים אז אני אומר כן הם מזימים אותם ואותם ואותם מאמין להם אבל לאכהודקומהדר יש קדישה שמבקשת לזכור ידי שקר אז גם החוכרים יודעים שאחרי פעמיים שראינו שמביאה ידי שקר כבר אי אפשר להאמין בקשה רבי מאיר אריק בתל טוירה מה אתה אומר במשנתנו אין מי שיחזר למה זה שמעידים עליו שהוא הרג מחזר אחרי העדים שיזימו את האדים שאמרו עליו שהוא הרג אומר הטלטויר מבואר בירושלמי שמי שבאו עדים שהוא הרג חייב מיסה אז עד שנגמר דינו הוא חבוש בבית האסורים אז הוא לא יכול לזכור אדים כך אומר לך שלוקיש ורבי יוחנן המלוך אנו דאמרה אפילו לרבי יהודה עד כאל לקום רבי יהודה אוסום דמרינן יש כאן דבר משונה או תוקולל מגבענה אבוקימה כל העולם היה איתם במוקפליני כל מי שמגיע הייתם איתנו הייתם איתנו זה דבר משונה אבל לאכ אני יד בסדוסה הכת השלישית יודעת מה הדבר הזה והן הראשונים שהוקחשו לא בסדוסה הם היו שקרנים הכת השלישית לא שקרנית אין שום קשר מכת אחת לחבותה אומרת המשנה יסוד ידוע אינועידים זה ממנהרוגין עד שיגומר הדין דווקא אם נגמר הדין של הנידון להרג ורק אחר כך כ מוזמו שרצדו כינומרים עד שיורג בפועל רק אז בקמים כשזומם שנאמר נפש תחס נפש למיסה הם כבר מאירים שהפסוק נפש תחס נפש לא נאמר בזה אלא נפש בנפש אבל נלך עם הגרסה הזו העיקרון אותו עיקרון דווקא שכבר הרגו נפש אומרו להם חכומים כבר נאמר והסיסם לא יקרשר זומם לסיס לאוכיב משמ והרי אוכיב קי ולא שהוא כבר נהרגבו מציין שעיקר המקור זה המקור הידוע ד שרשי בחומש מביא שכתוב ועשם כאשר זומם זמם להרוג לא שכאשר אוסרו כן נקטו לאוכי לרבדמיסה כך הם ענו לצדוקים ואם כן אומרים חכומים לא מונה מה נפש תחס נפש זה בא לומר לי יוחמישו שקיבלו את דוסון ברגע שקיבלו את הדותן והזימו אותם לפני שגמרו את דינו של הנידון יורגו תעמוד לא עם הנפש תחס נפש או הנה הורגין כמו שאין בתחילת המשנה עד שיגומר הדין אם כבר נגמר דינו אז כמותטל עליו עונש מו גבר רקטילי זה כבר נפש אז נסעתו נפש תחס נפש נפש בנפש כם עדיין לא נגמר דינו לא אבל בעצם אפילו שהוא לא נהרג אלא רק אשר זומם או לאכיו אז הוא נהרג אומרת הגמרא טוני בריאס למדנו בריב יומר ככה היה שמו של החכם לא יורגו אם הם רק זממו להרוג ונגמר דינם על פיהם נהרוגין הורגו אם כבר הרגו אותו בפועל ורק אחר כך הזימו אותם רוגין אומר הבייה אומר אוב אביו שברבי אומר לו בני לו קלברך מרו כלכך אמרו אם הם רק זממו להרוג הורגים אותם אם הם גרמו להרגה בפועל לא נהרוג אותם ולמיסה יש כאן קושי הרי בפשטס בריבי יש לו מקור כמו שאמרנו כאשר זומם ולא יקשרוסו אז מביא רב שמור רוזובסקי שבתוסד בבקם וגם בריתבו במשנה משמע שאין אין כאן מיוט כשר זומם ולא יקשרוס אלא יש כאן לימוד כשר זומם מספיק לישו זמם אבל אין כאן מיעו שאם כשרוס או לא אלו יש לי מקור כשזומם אז הוא טוען עכשיו אני אלמד בקלוחמר באופן כאשרו אומר לו יענה לו בנו לימדתונו רבנו שאין אין שמדין אי אפשר להעניש על פי כלבמה נכון שזה כלבו אי אפשר ללמוד עונש מכלבוכומו תתניה איך רואים את היסוד הזה יש מקור מכך בתורה כתוב איש אשר ריקח אסח חויסוי בסוביו אוי בסימוי יכותו רק מאביו או רק מאמו כתוב שם בסיום ונכרסו אין לי שיש חיוב קורס אלו בסובב שלא י בסימוי או ובסימוי שלא י בסוביו מה קורה אחות רגילה שהיא בסיימי ובסוביב מנין שגם עליה יש חיוב קורס תמוד בסיום הפסוק ארבס אחויסוי גילו אבוינויסו זה מלמד קורס גם לזו נשאלת השאלה אומרת הבריסה עד שלא יאמ גם בלי הפסוק הזה יש לי אני יכול לדעת זאת בדין בקלב אם אונש קורס על מי על בסובב שלא י בסימו בסימו שלא בסובי בסובב ובסימי לא קולשכן או לומדת לימדה אותך כאן שאינו שם מנדים וצריך פסוק גם לזה אוינשמענו יש לנו מקור לקורס לאחות כזו אז הורי מנין שיש גם לו יש חיוב מלכס תמוד לאמה ארס חוסכו בסביכו אוי בסימו זה לאסגלה אין ללא בסובב שלי בסימי הוא באסמו שלא בסוב בסוב בס מנין תעמוד לרז בסביכו מלסבי החוסכו זה מיותר ללמד הלכות ואב עד שלא יאמר יש לי מן הדין מה עם הוזר על בסימ שלא בסובב הוא בסובב שלא בסימ בסובב הוא בסימ שכן או לומדתו שאם הזהיר מן הדין גם הזורי אי אפשר לימוד מן הדין ויקמור אמר הנה במשנה שלא מקמים דין הזומה אלא אם כן היה גמר דין מקור הוא מנפש בנפש אז זה מדבר בחי ומיסס חי ומלקיוס מיניים הם העידו על אדם שהוא חייב מלכות והם הוזמו מנין שהם לא חייבים מלכות אלא אם כן נגמר דין על פיהם תלמוד לא ימר ראש רושה כמו שראינו ליל ש כתוב במלכיס רושם מחמיסס רוש מדים בגזרשובה חי וגוליוס מנין העידו על אדם שהוא חייב לגלוט ומוזמו שראינו בתחילת המסכת שספרק עשה הרבים מנוללון שהחיוב הזה לספוג את הרבים זה רק אם נגמר הדין על פיהם שהוא חייב גלות רשי מסביר כיוון שלא מדין כשר זומם הממלקה שלהם אז אי אפשר ללמוד מגזרושו וראש ראש זה מלמד את עיראק על מה שנאמר ראש רושה באופן שהם הרשיאו את הנידון ללקות הגמורה אסיר רוצח ויצח ורוצה במיזית כתוב מויסיוס רוצח ורוצח בשוג נאמר לא נושומו רוצח אז כשם שבמיזי למדנו נפש בנפש רק אם נגמר הדין קר גם גולוס תניה אומר רבי יהודה בן טב הוא מקדים ואומר רוצה להראות כמה הוא בטוח בדבריו ארב בני חומו אז רש"י אומר פירוש פירוש ראשון שהוא אמר זאת בלשון שלילית לא אראה בנחמת ירושלים אם זה לא כך וכך הגמורה הפכה זאת לברכה אמרה ארנחומו פירוש אחר ערב בנחומו נשבע שימותו בניו ויצטחו לנחם אותו אם לא יורגתי אי זו באו שני עדים לעיד שזה וזה חייב מיסה והזימו רק את אחד מהם ועדיין לא נהרג הנידון רק נגמר הדין על פיהם והרגתי אותו לאצי מלמ של זדוקים שיומרים אינוז נהרוג עד שיהיה הורגניד בפועל אומר לשמן בשוטח בביכוח שלך עם הצדוק אם אתה צודק אבל ארב בנחומן לא שפחתםנוקיש הרי יום רוחומים במשנה לאלום וראה ש מביא כאן את המקור נדבר זו שם אינו דמז נהרוגנ שיוזומו שניהם ואלונ שיזו שני וכאן הוא זם רק אחד מהם אז הוא פטור ממיסה מיד קיבלום רבי יהודה מלבוי שנומו אוירוא אלו לפני שם בשוטח שאם הוא יטה הוא יתקן אותו וכל יום שרבי דמטבויה משתתח על כבר שלו יסועד שהוא שהוא הרג אותו וכולי נשמע ולא הבחינו מי הכל כי זה היה בלילה או ביום ולא ראו אותו וכספור עם הום לאמ כילו של הורוג ההורוג צועק מכברוור על זה שהרגו אותו בחינם אומר אמר רבי דבן הבואי כולי שלי הוא שאני יושב ומפייס אותו תידו ראיה לכך למוכור מס אומר על עצמו אז הוא לא רוצה לאמר לשון שלילי אתה אומר הומס אתה אומר אחרי מיססד מטבוי תראו שאין כל נשמע הכל יפסק כי זה קולי כך אמר הבטב אחרי הרבה דורות אומר ברי ד רובל רבשי איך הוכיח רביד טבוי מזה שאחרי מיתתו הכל יפסק שזה קולו ולא קולו של ההרוג באמת ייתכן שזה קולו של ההרוג רק מה למה זה הפסיק ברגע שבדמת הבואי מת דילמה בדין קום בעדי ברגע שרב דמתבו הגיע לבזן של מלו אז ההרוג אמר איתו שם בדין ולכן הוא הפסיק לצעוק הנה מפיוס פיסה רבי דמטבו הגיע ללמס אז הוא פייס שם את ההרוג ולכן הוא הפסיק לצעוק אז אין ראיה מזה שהכל הפסיק מי היה כל שצעק עד כאן דף ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: