הדף היומי מסכת זבחים דף צ

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף צ

זבורכים דף צחילים בסיעתא דשמיא 10 שורות האחרונות של הדף הקודם ראינו במשנה מיסר קודם לאיפוז וכולו כיוון שזה מין זבח אז זה קודם לאיפס אומרת הגמרא עד רבי אופס קדמה שכן קודש קדושים אפילו חטוף שזה להחיל הסודום זה קודש קודושים השאין כמיסר זה קודשים קלים יש רק חלק של האימור זה קודשי קודשים אומרת הגמורה פילוכה מן זה וחודף מביאה הגמורה אומה רבינה ברשילה אימורי קודשים קלים כבר הזכרנו שהם מתקדשים למזבח על ידי זריקסדם לפני זריקסדם עדיין הם לא הובררו למזבח בכל זאת שיוצו לפני זריקסדובים אם יצאו מהזורה פסולים אפילו שלגבי מעילה לפני זריקסדום הם עדיין לא קדושים אבל לגבי פסול יוצה הם כבר נחשבים קודש קודושים עוד לפני פני הזריקה ותנה טונה התנה שלנו מסייע לדברים כי מה ראינו במשנה שמסר קודם לא אפס מפני שהוא זבח ועוד סיבה ויש נו קודש קודושים דומוב ואימורין מה שאין כן בפס עכשיו כך הם רוצים לומר מה המעלה שלו לגבי אופס שיש בו חלק של קודש קודשים אדם והאימורים מה שאין כן באופס הרי שלי מאימורים באמת לשניו באופס בחט וסוף לא מקטירים כלום אלו דם מיסה אבל לגבי דם הם שווים בין בחטוסוף יש זריקה ובין במיסר יש זריקה אז צריך כתוב מפני שהוא זבח ואם מורוף קדוש הקדוש עם השן כן בויפוס אלו בזה שהמשנה אמרה דומ ואמורין קומש מלון שזה הם קדושים שניהם באותו זמן אימורין כידומוי מה דומוי לפני זריקה מיד בקבולסדם אדם כבר קדוש ונפסל ביוצה אפמורן קודם זריקה וככלו להו קודש קדוש ומדומסל ביוצא אף מורסל ביוצא כ המשנה קוראת לזה קודש קודשים אז המשנה מדויקת כדברי רבי שילה אומרת הגמור נ מסייע לי נסייע לדבריו שרבינמחלסמוים למדנו בוס קודש עם קלים שיוצו לפני זריקסדומים אחקר זרקו את הדם רבי יוחנן אומר כושר רשלוקיש אומר פוסל רבי יוחנן אמר כושר אוסיף לוצס הרי אחרי העזריק מה יעשו עם הבשר יוציאו זאת מחוץ להזורק הרי החילס בוס קודשים קהלים בכל העיר אז גם אם זה יצא לפני הזריקה זה כשר ואחר כך נזרק אדם אפשר לאכול את הבשר רשלוק שמר פוסל עדיין לא הגיע זמן אוילוצס לפני הזריקה כי זה עדיין לא מותר באכילה אז הוא נפסל עד כאן פליגה רבי יוחנן ברשלוקיש אלו בבוסר ובזה מכשיר רבי יוחנן מהנימוק כיוון שסיף לוצס אבל באימורים שאין סופם לצאת לוי אפילו שהם יצאו לפניזרי כסדם לכולל הם נפסים אז כדברי רבי דבר שילה נוכה הגימור לו ייתכן הוא הדין דבימורינם מפליגה ורבי יחנון מכשיר כי רק זריקה עושה את האימורים לקודש קדושים ובאמת רשלו כישו סובר כמו רבינה ברשילה כי אם בבשר הוא פסל ודאי שבאמורים ורבי יוחנן באמת יתכן שהוא חולק עליו אומר רש"י ומה שכתוב רבי יוחנן אמר כושר אויל וסויפילוצס רבי יוחנן לא אמר את הנימוק הזה או וסויפוצץ הגמור הוסיף הזאת רק הטעם שרבי יוחון ענו כיוון שרק אחרי הזריק זה קודש קדושים ולפני זה זה קודשים קם של פסנים ביוצה ממילא גם בימורים זה כך וידק מפלג בבוסו למה המידו את המחלוקס בבוסו לא יודע חוק דרשלוקיש ואפילו בוסיפו לוצס אחרי הזריקה אומר עדיין לא הגיע הזמן לא לוצס באמת רבי ירחון נחלק עליו גם לגבי אימורים אומרת הגימור לימ שדברי רבינה כתנו נחלקו בזה תנועים למדנו אימורי קדוש עם קלים שיוצו לפני זריקסדובים רב לזרמר אחר כך זרקו את הדם אין מי בוהם כזריקה לא מועילה לקבוע אותם למזבח שיהיה בהם מעילה ממילה גם ואין חייונל משום פיגל לא סתומה אם הקורבן הזה הוא פיגול אז מי שאוכל מהבשר הזה הוא לא חייב קורס משום פיגול כיוון שזריקסדם היה אחרי שהיימורים יצאו טור מה הזורה אז הזריקה לא הועיל על האימורים אז לא קורבו כל מתיריהם וכדי שיהיה פיגול צריך שקורבו כל המתירים ועליהם לא נזרק אדם אז מי שאוכל מהאימורים האלו הוא לא חי משום פיגול כמו כן אם זה נותר אחרי הזמן והוא אכל מהאימורים האלו הוא לא חייב קורס כי איי נויסו אלא בבוסור הקשר להכילה בתוך זמנו אבל זה בכלל לא עומד להכילה עם שום טומס הגוף הוא גם לא חייב אומר רש"י בגימור מנוכס דורשים מה שמותר ר לתהוירין אז אם הוא אוחז כשהוא טמא אז הוא חייב אמה שלא מותר לתוירים אין חייב משום טומאה אז בעצם מדובר בבוסור גם מימורים התרבו מהפסוק אשר להשם שאם אוכלים אותם בטומא אז לוקי וחיב קורס אבל דווקא כאלה מום שדומים לבשר שהם אחרי זריקה ומותרים לתואירים אבל לא לפני זריקה ואלה האימורים שיצאו מהזורה לפני זריקה ואחקר זרקו את הדם אזריקה לא הועיל עליהם כך אומר רב ליעזר רב עקיבו אומר אזרי כמועילה אפילו שהאימורים יצאו ולכן מילים בהם כם נעשו קודש קדושים וחיונלם על אכילתם משום פיגולנו סו ותומה מה אליו לכאורה המחלוקס מדברת בדהודרלינו האימורים יצאו לפני זריק הסדה מחוץ לאזורה הכניסו אותם בחזרה ואז זרקו את הדם בזה פליגה ובכל זאת אומר רב לזר שהזריקה לא מועילה למה הזריקה לא מועילה כעתם בפנים כי הם נפסלו ביויצה רב עקיבא אומר הם לא נפסלו ביוצאה ולכן אזריק מילה הוא בהופליגה דמסב מפסל ביוצה אומר הסברי סבר לאסל ביוצה אז נחלקו בדברי רבי דבר שילה אומר רב פופלו יתכם בדודרלינו אם החזירו את האימורים בחזרה כולם לפליג שמוזריקה דלא כרבינה כיוון שהם לא נפסלו כיוון שעדיין הם לא קודש קודשים הם לא נסלו ביוצ אפשר להכניס אותם בחזרה ולזרוק את הדם ויהיו בהם כל הדין האלו ואוכ המחליקס מדברת בדסניו איבר פליגה שהם היו מחוץ לאזור בשסריקה ובהופליגה דמרב לזר סובר אין זריקס ליוצ דבר שמונח מחוץ לאזור הזריק לא מועילה לו מרסיב זזריק מילס ליוצה אבל שניהם יתכן סברים דלא כרבנברשילה שזה לא נפסל ביוצה מקשה הגמורה איך רב פופה מעמיד ככה את המחלוקס היבור רב פופע עצמו דאמר מסכס בנוכס שם נחלקו רבי זר בקיב מחלקס דומה בחג השבועס מביאים כפס הצרס יחד חדמם שתי הלחם שתי הלחם הם מתקדשים על ידי הזריקה של כבסת מה קורה הם יצאו מהזורשת הלחם בין השחיט לזריקה ועל זה נחלקו רביז רב עקיבה האם הזריקה מועילה לשתי הלחם באופן כזה או לא ואמר שם רב פופה בדיסניו ברואה אם שתי הלחם נמצאים בשס הזריקה מחוץ לאזורה כולם לפליגה שלא מועילה להם הזריקה רק בדעלינו לגב פליגה המחלוקסי כשהחזיר אותם האם הם נפסלו ביויצה והזריקה לא מועילה או אז איך הוא אומר כאן שהמחלוקס לגבי האימורי קודשמקנים זה באופן שהם עדיין בחוץ אומרת הגמורים הנמי לגבי שתי לחם דלב גוף דזיבחה שתי הלחם זה לא חלק מהכבוסים רק על כל ידי זריקס הכבוסים הם נהי מותרים אז כיוון שהם לא חלק מהם אז ודאי אם הם בחוץ רב עקיבא מודה שלא מועילה להם זריקה לכן אמר רב פופה שכל המחלקת כשהחזירו אותם אבל מורן דגוף דזבחו זה חלק מהזבח זה אותו קורבן שיש את הדם שזרוקים ויש את האימורים שמקטירים אז בדיסנאי ברואה פליגה אז אפילו שהאימור נמצאים בחוץ סוברק שהזריק מועילה עליהם כי זה מאותו קורבן עצמו רב לזר סובר שלו אבל אם החזירו את האימורים ייתכן ששניהם סוברים דלא כרבנברשילה מר בהמשך המשנה אויפוס קודמל למנוכז וכולו כיוון שאויפוס יש בהם דם אומרת הגמרא עד הרבה מנוכס קודמוס שכן ישנו בציבו כביוחיד מנחו יש גם בציבור מנחס אומר ושתי הלחם קורבן עוף אין בציבור כתוב בקורף והקריב לו שיוחיד היוחד מביא אוף ו ציבו מביאנוף אומרת הגמרא פילוכה מנדום ממדי זה גובר ולכן אופוסקמין מה ראינו מנחס חוטה קודמת למנחס נדובה כיוון שהיא בעל חטא אומרת הגמרא דרבי מנחס נדובה קודמס שכונו שמנו לבוא יחד עם הסולת מה שאמנחס חב בלי שמ לבנו אונה הגמור אפילו כמנחס חוטב על חטא עדיףת דמפרס יש בה כוח לכפר אז יש בה יותר גדושה בואלו מנחס סוטה ומנחס נדובה איזה מן קודמסוטה הכוונה אישה שבעלה הזהיר אותה אל תתייחדים עם פלוני התייחדה הוא צריך להעלות אותה לירושלים לבדוק האם זינסו או לא ומביאים מינחו בשעה שבודקים אותה השאלה מי קודם מי נכס נדו בקודמו שכןאונו שמן לבואנו משן כמכסוטיתה דילמס קודמו שקבו לבררובן זה מסייע לברר על ידי שתיית המים המעוררים האם מזינתה או לא יש לזה גדמה זה יותר קדוש תוש מה במשנה מנחס קודמסדובה מהשמחסית מנחס נדובה כי היא באה לכפר או מנחסית לאי קודמת דובה אומרת הגמור מקונ על מסח מפני שהיא מחפרס מפני שהיא בו על חטא קותונה אז זה כולל גם חסויטה וונ שלסיתה בו על חטא אז היא גם קודמת נדו ויתכן אולי המשנה מתכוונת גם לזה אז אי אפשר לפשות מהמשנה תושמע ראינו בבריסה זו קודמת לזו מנחזו קודמת לזו במה מדובר כמראה למה היא קודמת שזו בו מן החיטים וזו בו מן הסוירים וחיטים חשובים יותר מסוירים עכשיו כרב מה מדובר מלב מנחסנדוב שבא מחיטים קודמס למנחסיטה שבא מסועירים תוכה הגמור אלוהי כוונת הבריסה מנחס חויטה שהיא באה מחיטים קודמת למחסיתה שבאה מסוירים אומרת הגמורה אם זו כוונת אברהיסה תיפוקלי שמחסיתה קודמת למחסות דהו מכפרס והוא מסות לא מכפרס אונה הגמור בחזרה ולומי כמו שאתה חשבת שזו קודמזו הכוונה מסנדו וקודמסמסוטה אז למה הנימוק שזה חיטי וזה סרים גם תאמר תיפוקלי דזו טונו שמן לבנו וזו שלסיטה אין שמן לבנו אלו מה תענה לי חד מטר מנוקית אז במילא בין אם מדובר בגדי מסנחס חוטית למנחסיתה בין אם מדובר בגדים מסמחסדו מנחסיתה ישנעם שני טעמים מנקתו אחת ממילא לא יודעים במדובר אז אי אפשר לפשות בתרס הקודש מוסיף לכאורה מעצם זה גם אם נאמר שהבריסה מדברת בקדימה של מנחס חוט למנחסיטב אבל הנימוק הוא שחיטמין יותר חשוב מסוירים אז מאותה סיבה גם מנחס תדובה תקדם למנחסיטה כי זו מחיתים אזו מסעירים אומר אומר הטרס הקוידש ייתכן שמנחס נדוב אפילו שהיא באה מחיתים זה לא גובר על המעלה של מנחסוטה שבאה לברר אובן רק מנחס חוטה שאין למנחסית עליה שום יתרון וזה מועיל מה שהיא באה מנחית אם להחשיב אותה ממילא נשאר בספק מה ראינו חטוס אוף קודמס לאסוף מינמי למה המקור דו רבונן אמר בתו לגבי קורה ויורד ישנם אוירס שעליהם לא מביאים חטס רגילה לא חטוס קבועה אלא חטוס שהיא אוירדהינו אם הוא עשיר הוא מביא בהמה לחטוס אם הוא אני הוא מביא זוג עופות זוג האופות אחד או לו אחד חטוס אם זה דעלוז גם לזה אין לו כסף מביא מנחו אז כתוב שם והקרי ושרשר לחטוס ראשונו מה תמוד לאמר המילה רישונו שאין תמוד לא ללמד שתיקרב רישונו קרקנאמר סיני יעשו לו אז מובן שהחטוס קודמת אלו מה הכוונה ראשונו זה בא לו לחטוס ראשונו אתה יודע למה היא קריבה ראשונה לפני אוילו כי היא חטוס זה בונה לכל חטיס שיקדמו לאילו הבוסמון בין חטוסוף קודמת לאילסוף בין חטוס באימ קודמת לאילס באימ ואפילו חטוסוף לאילס באימ למשל יולדת השירה היא מביאה באימה לאוילו ועוף לחטוס גם אז יקריבו את העוף החטוס לפני הועילה שהיא בהימה אפילו שעוף הרבה יותר קטן ופחות חשוב מבמה אלכוך הסיכום הוא כך חטוסוף קודמת לו הסוף זה יוצא סשיניסו לו אז מובן שהחטוס ראשונה חטוס באמ קודמת לאלס באמ זה ראינו בדף הקודם מדרוב רחמונה כתוב בלבי פר שני בבוקו חטוסוף קודמת לאלס באמ מזה בוא נוב לזה נצרך הפסוק לחטוס רישונו זה בונב שתמיד חטוס רישונו אפילו שהאוילי בהחטוסף בקשה הגיבור הסתיר לכך תוש מה אמרנו שיולדת השירה מביאה כבש בין שנוס לוילו ובין יוינויסור לחטוס היא מניה מביאה שתי עופות עוף לוילו באופ לחטוס אז הבריסה מפרטת שלוש הבדלים שיש בין אופן זה שולדס השירה לקור מועל ויו שמביא זוג עופות אחת לאל ואחת לחטוס שמחמת שלושת ההבדלים האלו האויל קודמס רב לזרמון כל מוקם שנסחלפוטוס שהעוף בא במקום החטוס בקור מילה ויירד העיקר הוא להביא חטוס באימוד דל אז מתחלב בשתי תוירים אוילה וחטוס חטוס קודמס כמו שלמדנו לחטוס רשווינו כי עיקר זה החטוס כרי אם הוא עשיר מביא רק חטוס אבל וכאן ביולדת שהעוף תחס אוילו בו והבהמה עיקר אתה אוילו קודמס כמו שכתוב שמהפסוק איך עוד לאילו ואכוד לחטוס אז ממילא כשהיאה אז באמלא לאילו ועוף לחטוס האויל לא קודמת כך גם כשהיא עניה מביאה שתי עופות אז האויל לא קודמת לחטוס עוד סיבה כל מוקם שבו על חטא זה בא לכפר על חטא חטוס קודמס וכמיולדת היא לא חטאה אז אוי לא קודמסיבה שלישית וכל מוקם ששניים באים תחס חטוס בכל מולה ויוירה למשל מי שנכנס מידש בטומה בשוויג שתי העופות של וחטוס באים תחס חטוס אחת כרי השיר מביא רק חטוס חטוס קודמס וכאן ביולדת שממקום הבהמה מגיע רק עוף האוילו כי השירה גם מביאה עוף לחרטוס אז אוילו קודמס לכאורה מה הכוונה שלושת הסיבות אומרות לי שמקריבים קודם את האוילו של ה של הולדת לפני החטוס אז אז רואים שאפילו החליפין דהינו כששניהם עופות ביולדת הניה אז מקריבים קודם את האוילה ואחר כך את החטוס ודאי שבעשירה מקריבים קודם את האוילו של באמ ואחר כך את החטוסוף זה סתירה עלברס שהבאנו שחט אוסוף קודמת לילס באמ מיל משנתינו מדובר הכל חטוס אוסוף חטוס קודמת חטוס באימילס באים חטוס קודמת אבל בברייסה למדנו שאפילו חטוסוף קודמת לאלס באימ כאן רואים סתירה לכך אומר לא באמת גם רב לזר מתכוון שמקריבים קודם את החרט ואחר כך את הוילו מה שהוא אומר את שלושת הסיבות למקרו הקדימו הקוסוב למה בפסוק מקדימים את האוילו לפני החטוס אבל באבוידו החטוס קודמת כמו שאמרנו זה בו נוב כך מפרש רש"י אבל טויס אומרים מה חידוש הוא זה הרי כך כתוב בפסוק מה זה בא לומר לי לכן מביא מפירוש שפירש רבינו חיים למקרוא הכוונה צריך להקדיש מי שמביא אוילו וחטוס והיולדת שמביאה את שניהם אז צריכה קודם להקדיש את הילו ואחר כך את החטוס אבל העקרבה אחת אז קודמת עוד קושיה תושמדנו פורים קודמין לאילים ואילים קודמין לקבוסים כבוסים קודמים לשעירים מילה מזו דחגורבונסמוסופים שחג הסוכות והשעירים הם חטוס הכבוסים הם אוילו בכל זאת האוילו קודמת לחטוס למה כי זה כבש וזה סויר כבש יותר חשוב אז ודאי שבבהמה ועוף נגדים את הבהמה לפני העוף אפילו שהבהמה היא אוילו והעוף הוא חר ס אומרת הגמור אלוי כל הבריסה מדברת לנדובה שפורים אילים כבוסים לשעירים הכל אוילוס וסיבה תקדימה היא פורים קודין לאינים שכן ישרבו בנסוכים לפעם מביאים 13נים לנסוכים ולא 12נים בחין אדים לכבוסים מאותו טעם א 12 כבש ייסורן כבוסים קודמים לשעירים שכנסרבו בעליו כשמקטירים את האימורים אז מכבס מקטירים גם את העלייה את הזנב בסועיר אז רעשי אומר אפילו שכעת אנחנו עוסקים באוילוס שהכל קוליל אז גם בסויר מקטירים את הכל אבל יש צד ריבול המזבח בשלומים וחטוס שכבש מקריבים את העליו בסועיר לא אז לכן בכל מקום גם באוילו כבש קודם לסועיר אבל לא מדובר באוילו וחטוס הכל אוילוס עוד קושיה תושמע פר כהן מושיח שכהן הורה לעצמו היתר והוא חטא צריך להביא פר כידם לפר אלמדובו של ציבור שבזנגודל רואה בהתו ס והציבור חטא על פיהם מביאים פרד של ציבור שניהם חטו זה קודם שמביאים אוירס כתוב כשסורף הפרישון ריש לפריד לכל מעספר משיח קודם פרדוב של ציבור קודם לפרדסקובים שהציבור עבד עבודזור על פי רז בזוג מביאים פר וסויר אז הפר שעבודזורה זה אוילו הפרדוב של ציבו זה חטוס אז חטוס קודמת לאילו פרבוידס קיחובים קודם לסירבודס קיחובים מה רואים שהפער לפני הסויר ואף אגב דפרס ככוב עם אוילו וסיר כחוב עם חטוס אז רואים שיש אוילו שקודמת לחטוס אומרת הגיבורי עד שאתה מקשה עלי מהסייפה תסייע לי מהרישה ואם מרישה פרדובו של ציבו קוד לפרסובים למה כי חטוס קודמת לא אומרת הגמורה בחד מינה מלא קרמ דחטוס קודמ ברור ששניהם פורים אז החטוס קודמת זה אני יודע כינה בטרי מינה אתה באת וחידשת בברי סה שחטוס אפילו שהוא קטן יותר מהמין של אוילו החטוס קודמת חטוס עוף אוילס בהם הם מביאים קודם את הרוף כאן רואים לא כך שיש לי פר וסועיר כיוון שהפער גדול יותר חשוב יותר אז הוא קודם לסועיר אפילו שהפר אוילו והסועיר הוא חטוס אשכחוננו לדקוד לחטוס אז גם ביולדת עשירה שמביאה בהמה לאוילו ועוף לחטוס בהמת אויל תקדם אמר מרו משמי דרוב בברמורי באמת כמו שאמרנו זה בו נועב כל חטוס קודמת אפילו שזה עוף זה קודם לבהמה כאן זה יוצא מהכלל חטוס כחובים חוסר א' כתוב בתור לך תוסף בלי א' זה בא לרמז לחיסרון א' שאינו כשאר חטוס שכל חט שבתורה הבאה אם לא החטוס קודמת וכאן האו לא קודמס דרך אחרת רבינו אמר כמישפות כסיבו כתוב באותו פסוק של פרס שלזור ומנחוס וניס כמשפות משמע כמו שזה כתוב כך תסדרבודוס והפער כתוב לפני הסועיר אז יוצא מהכלל אומרת הגמורה אשתדוס לאוכ שיכן שכתוב כמשפות אז זה לפי הסדר שכתוב זה יוצא מן הכלל אפשר לחזור גם לבריסה הקודמת שהקשנו ששם כתוב שפורים קודמים לאילים אילים קוידמים לקבוסים כבוסים לשעירים אז אמרנו לכורה מדובר ביום טבסוקס ואפילו שהכבש אוילו וסוירחטוס הכבש קודם אז לכאורה כיוון שהוא גדול גדול יותר לא כיוון שהוא גדול יותר כי בעצם תמיד חטוספני או לא רק שם אפילו תמשובר פורים דחג נמכשפוטום כסיב בהור כסדר שכתוב ושעירים כתובים אחרונים אחרי הכבוסים לכן הם באים אחריהם מסתפקת הגמור בוילהו עומדים לפנינו שלוש קורבנות חטוסוף ואילס באמ למשל יולדת הביאה את שניהם ומיסר איזמן קודם יש לי כאן גלגל החוזר תגדו חרטוסוף כיוון שחטוס קודמת לאילו אם אני הולך לחטוס עוף יש לרי את המיסר המיסר דקוד לו ראינו במשנה שבאמס מיסר קודמת לכל העופות לגדי מיסר כיוון שזה קודם לחת הסוף היא כילס קודמיש לי אוילו ומיסר אוילו יותר חשובה אוילויקוליל תגנום אוילס באמ אם אני ניגש לאילס באמ קחת הסוף דקוד לא אז מה אני עושה אני נמצא כאן בגלגל חוזר אז היה ויכוח בין חכמי ב לחמ ארץ ישראל או כקן בבובל תרגימו מין זבח עודף בכל זאת הזה שמייסר הוא זבח הוא קודם ולכן יקדים את המייסר ואחרי המייסר אז החטוס ואוילו הוא לא יכול להקדים את אוילו אפילו שזה זבח כי יש לי גזר הקוסוב שבחטוס ואוילו החטוס קודמת לאילו כך אמרו בבובל במהרוב ואמרי לא בו אוילס בהמה בחטוסוף החשיבות של אוילס בהמה שבאה יחד עם חטוסוף ובכל זאת אחטוס קודמת אפילו שאוילו היא בהמה אז היא נכנסת אל ה אל החטוסוף והגבעתו ממיסר מה אומרים המייסר יש לו חשיבות על גבי חת הסוף כיוון שהוא מין זבח אוילס באים מזה גן מין זבח יש לזה גם את אותה חשיבות בכל זאת התירה גזרה שהחת הסוף קודמת לאילסבהמה אז החשיבות הזו שיש בחט הסוף כלפי באימ היא מגביעה את חטוף יותר ממיסו ולכן הסדר הוא קודם כל חטוסוף ואחר כך אוילו ואחר כך מיסו אומרת המשנה כל החטוס שבטוירו קודמוס לשומוס חוץ מהשם בצורו מפני שהו לכשר אדם שמביא שני קורבנות חטוס וושום אז תמיד החטוס קודמת כמו שראינו במשנה הקודמת כיוון שדומונית על ד קרונוס ול היסוד מה שכן שום כשהמצוירו נטהר הוא מביא אושום וחטוס אז האושם קודם כהאושרו מכשיר אותו להכילה סקושים'ים להיכנס לביס המקדוש אז הטהר תלויה בו אז הוא חשוב יותר מהחטוס טוייסס מקשים הרי החטוס מצורת גם נצרכת לאותו עניין לפני שהמצור יביא את החטוס הוא גם לא יהיה טהור להיכנס לביסמ לאכול קודשים אז אדרבה חטס מצורו יש לה שתי מעלות קודם כל היא מכשירה בדיוק כמו הראשון ושינית יש יש את העניין של הכפורה אחתס מכפרת אומר טויספס כיוון שמידם אושם נותנים עלה באוינו של מצירו תנוח אוזנוים אז זה יותר מכשיר זה עיקר ההכשר ולכן זה קודם לחטוס עוד כלל אומרת המשנה כל השומוס שבתוירו בואן בני שתיים ובואים בכסף שקולים חוץ מהשם נוזר ושם מצוי ראשן בואים בני שוסנום ועם בנויים בכסף שקולים יש שש סוגי השומוס ארבעה מהם הם בגיעים בני שתיים איל שהוא בשנתו השנייה וצריך שיש שווה לפחות שני שקלים כי באשם מילוס כתוב באר ככו כסף שקולים ולמדים אושומטולו והשם גזלילוז בגזרשו ובארקחו בארקחו וכמו כן למדים לשם שיפחרופו בגזרשו לילשם נוזיר ובעשם מצוירו כתוב כבש בן שנוסוי ומכך שבאיל בן שתי שונים כתוב כסף שקולים שניים אז זה שהוא שנה פחות הוא כבר אז זה לא בשתי סלוים אומרת המשנה כל הקורבנות שאוכלים את בשרם אז כשם שקוד בן בקרובוסון לפי הפירוד שלמדנו במשנה הקודמס קודמ בחילוסום למשל אם יש לי לאכילה פשר אחרט זה פשר רושום פשר אחרטוס קודם אושום קודם לטוידו טוידו לשלומים שלומים לפחור אומרת המשנה מה קורה שלומים של אמש הגיעו שלומים לאזורה לא הספיקו להקריב אותם היום הם ניתחו למחרת ושלומים שליוים הגיעו שלומים היום שלמש קודמין להקריב לשל יום כי הם באו אתמול שלומים של אמש חטוס וורשם של היום וכולם עומדים להקרובה שלומים שלמש קוידמים מקריבים אותם קודם דברי רביון כי זה זלזול להשות אותם עד למחרת כבר שבאו ראשון יקרבו ראשון למעשה בגימור בדף הבא נראה שזה דווקא הם כבר שחטו את השלומים חכו אומרים חטוס קודמס מפני שקוד ש קודושים וכבר ראינו במשנה ליל שחטוס קודמים לשלומים אפילו שהחטוס או האושם הגיעו היום והשלומים כבר הגיעו אתמול אומרת המשנה וקולון כל בשר קודשים שנאכל לקוינים הקוינים רשוים לשנוז בכילוסון לא זאת איך שהם רוצים לאכלון צלוין ושלוקין זה מבושל הרבה זמן ובבושונים כרגיל לאסס לטויח תבליחולין ותב לטרומה אפשר לטבל גם עם תבלינים של חונן וגם עם תבלינים של תרומה כי גם תרומה וגם הבשר הזה נאכל לוקינים דברי רבי שמעון גם לא יתן לתב לטרומה שלא יוב לדפסול זה רב שמר אמר לשיטוס שלמדנו ליל רב שמר סובר מביאים קוד של ספסול מותר להגביל זמן אכילת קודשים ותרומה אז כמו כן כאן כשאני מטבל את הקודשים ותרומה אז נכנס תם הקודשים בתבנינים של התרומה ואם הבשר יוותר אחרי הזמן והוא יעשר באכילה גם התבלינים יעסרו באכילה אז אני מגביל את זמן אכילת התרומה ואני מביא זאת ידי סיכוי שזה יפסל מותר לא חוששים רמר סובר אסור לגרום לתרומה שתבוא ידי פסול לכן אסור לטבל את בשר הקודשים שנפסל בנויסור בתבלינים של תרומה רק בתבלינים של חולין עד כאן דף צדיק
לצפיה בתכנים נוספים: