הדף היומי מסכת זבחים דף צו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף צו

זבורכים דף צדיק בוא מתחילים לסיעתא דשמיא 13 שורות האחרונות של דף הקודם ההוא תנורה מספר את הגמורה עוד מעט נראה את הקרש של משנתינו ההוא תנורה דיתחו בו תיחיה תנור שמרכו אותו בעלייה בשומן של בהמה שמותר באכילה ואז עפו בו לחם רש"י אומר זה כזה מין טיגון שעושים מלחם ותשין התנור בעלייה והואפין את הלחם המכרי שתחור נמצא שהלחם יש בו בלי טעם של בשר אוסרו רב בר אילי למיכלו לריפטה לאוילום הוא אסר לאכול את הלחם שפו בתנור הזה לעולם אפילו אם הסיקו את התנור ולכאורה בעסק הבלייות יוצאות ואפו בו לא אינו יוצא מדי דופיו ולא רק שהוא עשה לאכול את הלחם יחד עם חלב זה ברור אפילו במלחה אפילו לאכול את הלחם בטיבול במלח הוא הדין סתם לאכול את הלחם רק בדרך כלל מטבלים לפחות במלח דילמה אוסי למלך לבקות שמה יבוא לאכול את הלחם הבשרי בקותח זה מין טיבול שהיה בזה גם מי חלב זה חלבים אסור לאכול כזה לחם בכלל מיסקשה הגמורה למדנו אין לו שינסיסה בחולוב אסור לעשות לחם חלבי לכן אסור להלוש את העיסה של הבצק בחלב וימלוש כל הפס כולו אסורו אפילו לאכול את הלחם לבד מפני ארגליר שמה יבוא לאכול את הלחם עם בשר היו יוצב אין תושנסטן הוא בעליו ואם תושפר שם לחם כל הפס כולו אסורו שם יבוא לכל זאת עם חלבי עד שיעשטנו אז ברגע שהוא משיק את התנור הביות יוצאות וכעת אפשר לאפות בו לחם תיוב תדר אליי שהוא עשר לאוילום אמר אי אפשר להכשיר את התנור תיובתה אומר לרבנל רבשי כמהחדו סברה בברא אילי ואפשר להכשיר אמה יום הרב גדי רוז בפסח אישובירו בישלו בהם חמץ אין מה לעשות צריך לשבור אותם לפני פסח למה אפשר להשיק אותם אומר לי רב מוקלו ההי מה שלמדנו שאפשר להשיק את התנור ולהכשיר אותו בשל מתכס הבשל חרס לא מועיל ולכן גדרות של חרס צריך לשבור אותם ולכאורה לפי זה צריך לומר שמה שהפריחו דברי רבי בר אילי כיוון שהוא עשה גם תנור של מתכת ואי בו ישמם בתנור של חרז גם הועי להסיק אבל דווקא תנור אפשר להשיק אותו ולהכשיר אותו. זה התנורסיקו מבפנים. שם נכנסו הבליס ושם מסיקים בפנים. אז כל הבליס יוצאות אבל זה הסיק בחוץ. כשבישלו בגדרי החמץ רוצים להכשיר אותה. איך מכשירים אותה? אז מלבנים אותה על ידי מה שמסיקים אותה מבחוץ. לא מכניסים גחלים לתוך הכלי. ממילא הביות הפנימיות לא יוצאות. מקשה גמורה למה צריך לשבור ונבד הסוק בפנים שמלא את הגדרות בגחלים ויעשה הסוקם בפנים כמו שמכשירים את הנוע אמר שפלו את הנוש חרס אפשר להכשיר כמו כן יכשירו את הגדרות של חרס ונה הגמור חייס עליו דמתברה הוא חושש שהם ישברו אז אם נתיר לו להשיג אמרו להשיג בפנים הוא לא ימלא זאת כל מלא בגולים הוא לא יעשה זאת קרוי כי הוא חושב שישור לכן לא התירו להכשיר על ידי ליבון של להכניס גחלים בפנים גדרות של חרס רק תנור אפשר להכשיר מסכם את הגיבור אלקוח אי קוביה רש"י אומר רעפים חלולים כמישטת גדרה לפעמים שטחים אותו בשמן ואופים בו לחם שקראו איתי חייה כזה איזה מחוץ שעושים מרעף סיק מבחוץ זה לא כמו תנור שמסיקים בפנים ואוסיר לא מועיל להסיקו כדי להכשירו מקשה כת הגימור וזה הקשר לעניינינו אלו אתה אומר שאפשר אפשר גם חרס להוציא ממנו את הביות רק צריך שהם בפנים נקרא גדיר של מקדוש המשבירו נהדרנו לכבשונוס יש את הקונה בליבון הרי רש"י כאן מה שהזכרנו רש"י בסוף השיעור הקודם רש"י אומר שהמסקונה היא שכל מה שהתירת צריכה לשבור כלי חרס משום הבלייה לאל עצם הבישול לא גזרס קוסוב ממילא אם אפשר להוציא את הבלייה אין ניין נשבור אז רש"י אומר על הפסוק עצמו לא קשה שכתוב שה צריך לשבור כל חרסמת מוחקים כמהגמור את המילים אומר החמונה כי במישקון הם לא היו קבועים הם נסו במידבו לא יכלו להעמיד כבשונות לצרף כלי חרס הבמקדוש שיפעילו כבשם בתוך הזורה שבו היוצר הוא מייצר את הגדרות שמכניסים את הגדרה לשם אז היא מתלבנת מבפנים מבחוץ זה אין חשש שהיא בקור כי הוא מכניסם לתוך הכבשן לא ממלא אותם בגחולים המפורשים דנים אם כן למה לא מגילים כך את הגדרות בפסח למה יש שבירו נאמרו בזה תירוצים הקופונים אז למה במגדוש היו צריכים לשבור את כלי אחר שבישלו בו בשר קודשים אומר רב זירא לפי שאנו כיבשונוז בירושלים משום מעשן שהוא משחיר את קרות הבתים כמו שמובא במסכת בו בקמר הבי וכיויסין השפטוס באזורו שוברים את הכלי חרס והבעזורו מתמלא בשברי כלי חרס השתמיצה השתמת מהבדתונישמי בקלמב קלמו בזה שם מקום שנקרא שם הבזור שהייתה שם כמו שכתוב קורס נבוי הקופונים שמאי היה שם בעיר הזו אז הוא שנה ברייסה היה אחד מהסורוניסים במקדוש שברי כלי חרס ששברו שם נבלועין במקוימון כשהגמורה לאוד אומר רב נחמן אמרה בברבואה הזכרנו בשיעור הקודם תנו של מקדוש של מתכסוה לכאורה למה כי אם היו עשיזות של חרס היו צריכים לשבור אותו כל פעם נבי דחר חרס דסיקים בפנים ואפשר להכשיר אותו גמורנוחנמה ולא זו הסיבה שעשו שמה תכס רק סיבה אחרת וכמו שטוס מתקנים כיון דקשת הללחם ולחם הפונים פיוסון בתנור וגדוש בתנור אבל לכלי שורש וכלי שורש דחרס לאבדינן רשי מסביר ששאר המנוכס צריך להכניס בהם שמן את השמן מודדים בכלי שורש אז ממילא אז צריך לעשות עוד בפנים והם נעשים בכלי שורש שורס אז הם נעשים לכתחילה בכלישורס הלישה שלהם כל ההכנה שלהם אבל שתי הלחם הלחם הפונים שהם בלי שמן שהלחם שמביאים בחג השבוע לחם מפונים כל שבוע אז לשם ואורכים זאת מחוץ להזורה רק אפייתם הנה נעשת בפנים והתנור הוא הכליישורש שמקדש אותם אז ממילא צריך שיהיה כלי שורש התנור כי באותו תנור הפו את שתי הלחם לחם הפונים וכלי שרס שורש אי אפשר לעשות מחרס ואפילו רבי יוסי ברבי מודה שמסכת סוכה שהוא אומר שכלורס לא חייבים להיות של מתכת לא יקר מרן לו דעיץ ושונה מחכו שאומרים דווקא שם מתכס אבל דרס לא כמו שמבואר שם שיש מיוט לחרס אז ממילא כמובן שכלי שורש של עץ גם לפי סבדל שאפשר לעשות אבל תנור אי אפשר לעשות מעץ אז מה נשאר לעשות עשו את התנור ממתכת מספרת הגמרא רב יצחרוק ב ודברוגל קמי דרומחומה היה רגיל ללמוד מרום בחומה יום אחד הוא עזב את רבו רומי שוקי ואוזי לרב שישס הלך ללמוד אצל רב שישס יום אחד פוג רומי ברח חומה פוגש את תלמידו לשעבר רב יצחוק בודה אומר לי לאומר רומי לרב יצחוק על קאפטן נקטון הריכה אוסלו ליד יש משל על גסי אירוע גבטנים הם משתדלים לעמוד במקום גדולים והוא אומר על קפטה הדוקס הוא החזני בידי וריח המלוכה נקלט לתוך ידי כמו כן אתה משום אז דסלוך לקמיד רב שישס אתה חושב שאתה יושב בפני רב שישס אבסלוך כרב שישס אתה נהיה גדול כמוהו אומר לי רב יצחוק לו לא לגאווה התכוונתי רק משומך הלכתי אליו מה אתה הרבי כי בהנ מלסה כששאלתי אותך שאלה פושיט לי מספורה אתה פושט לי מסברה מה קורה אחר כך כי משכח למסניסה אם אני מוצא אחקר ברייסה שאומרת לו כמוך פרחו ופרחו דבריך כי הרי שמ צדמו במקום ברייסה איןנה כלום רב שישס כי בינ מילסמנ כשאני שואל שאלת רב שישס פושיטלי ממסניסה הוא מביא לי תשובה ממשנה מבריסה רשי אומר משניות סדורות בפיב כמו שמסופר בעירובין בחינם משכס משכחס מסניס אופרכה גם אם אני מוצא ברייסה שכתוב לא כמוהו מסניס או מסניסי אז זה ברייסה מול ברייסה אז ממילא ובדבריו לא מופרחים אומר לי אמר לו רומי לרבי יצחוק בעי מני מילסה תשאל אותי עכשיו שאלה דיב שטלוך כמס ניסה מה זה כי מסניסה רשי אומר אני אענה לך מסברה אבל כשתדגדג במשניות במריסס תמצא כמותי אז הוא שאל אותו בוא מני שאלות את הרב יצחוק לכן הקר של הקם בישל בשר קודשים במקצי למשל הוא מילה רק חלק מהסיר טון מריקו שטיפ כל הכלי או אין טון כל הכלי רק המקום שהוא בישל אומר לי אמר לו רומי אינו כל הכלי מדדעזוה דם חטוס שניטז על הבגד שנינו במשנה שטון קיבוס אלומו כםדם אומר לו רב יצחו גבו לא יתונכי אתה הבטחת לי שאני נמצא בבריסה במשנה כמותך לא מוצא אומר לי מסתבר כבגד יש כן משנה על כך הרי מסתבר שזה כמו בגד ועל בגד יש משנה מה הבגד אין נתון קיבוס מוקבנה כמו שמפורש במשנה אףנתו מריקושטיפה אלא מוקם בישול אומר לי אמר לו רבי יצחוק מי דומה איזו השוואה דם שהוא טז על בגד לא מפעפע בכל הבגד לכן לכן צריך קיבוש רק המקום ההוא בישול בכלי מפעפע ומתפשל בכל הכלי וטויסס טמאים באמת מיקו מבואלי מהתה השאלה של רבי יצחוק אם כשבקצת כלי עלי שמבשל בו חם ושר הכלי צונן נשאר צונן כב בואו אליי אז מה אומר לו בשליש מפאפיה אם זה נשאר צונן זה לא מפאפיע אם כל הכלי חם אז פשוט שמפאפע בהכל וצריך מריקו שטיפה ס נשארים כאן בקושיה ש בקובצס מתרץ והויד אומר לו תניה להפך מדבריך ראינו בבריסכך חוזה שאמורה בדם חטו שניטז על בגד ממריקה ושטיפה שאמורה בקיילים שיבשלו בהם קודשים צד שני וחומר במריקוש בזוהר מבארת חומו בהזוה שהזוה ישנו בחטוס חיצונו בחטוספנימיוס עוד דבר וישנו לפני זריקה אדם עדיין לפני זריקה והוא מצריך כבוז לבגד שקמריקה ושטיפה שהפסוק מדבר רק בחתו הנהכלות בחטוס הפנימיו שכל בשרם נשרף כי כתוב כל זורך בקחלסו וגם זה שייך רק אחרי הזריקה שאז הבשר מותר באכילה חו במריקה ושטיפה שמריקה וושטיפה נוגז בן בקודשי קודשים בקודשים כאן כמו שראינו במשנה ועוד חומרי ביש במקצלי מריקו שטיפה כל הכלי מה שאין כן בהזה שזה נוהג רק בחטוס ומריקו שטיפה נוהג בקול הכלי וכאן צריך לחבש רק אתמולקם אדם מפורש שצריך למרק ולשטוף את כל הכלי טוייסס מוסיפים למה לא אמרו שיש עוד חומרה כי אין החומרה שאמרנו בהז שישנו לאחר הזריקה מה שאין כן הזוה על בגד זה רק לפני זריקה לאחזריקה כמו שראינו במשנה אומר טויספה זה לא חומרי אחרי זריקה ברור אחרי שהייתה כפורה בבוידס הדם א זה מצריך מריקושטף החידוש החומרי הוא בז זה שאדם עדיין לא עשה את הכפורס שלו והוא מצריך כיבוס הקופונים רואים ברייסה מפורש כך אומר לי אמר לו מורי תניה יקר בברייסתניה אני חוזר בי ותיי ממי מה המקור באמת שצריך למרק ולשטוף את כל הכלי אומר קרו ואם בכלי נכויש בושול משמ בכל אופן ואפילו שהוא בושה רק במקצי אז צריך למרג ולשטוף את כל הכלי מרן במשנה איכות קודש קודשים וכולו ראינו מחלייקס האם גם בקודשים קלים או רק כל הקודשי קודשים מה מקורות תוון רבונון כתוב בפרשה שם חטוס אין לי חטוס שהתבשלה בכלי צריך למרק ולשטוף כל קודשים מנין תעמוד לא קודש קודשים היא ולאב דווקא קודש קודשים אלא גם קודשים קנים כמו שכבר נראה אם כך שכל הקודשים יוכל שנמר בסתרומה שגם היא נקראת קוידש שאם בשלו תרומה בכלי צטרך למרק בלשטוף תעמוד לא עם האויסו כתוב יוחלס אחי מריקושטיפה פרט לטרומה דברי רבי יהודה רבי שמעון קודש קודשים תאוני מריקושפה קודשים קלים אינון תאוני מריקושיפה כסיב קודש קודשים קודשי קודשים אין קודשים קלד רבי יהודה לכור רב שימן צודק ה כתוב קודש הקדוש אונה הגמורה מדצריך אוסוך למותרומה מכלל דקודשים קלים תוכושתפ אם תאמר שקודש קודשים לאו דווקא קודש קודשים אלא כל קודש אז ממילא הייתה לאב מינה לרבות גם תרומה צריך אויסו למה תרומה אבל אם קודש קודשים כפשוטו יראה קודש קודשים ולא קודשים קלים אז ברור שתרוג גם לו אז למה צריך אוסו מכך שהתר צריכה לכתוב אויסו למה תרומה אני מבין שקודש קודשים כולל בתוכו גם קודשים קלים ורב שמנו מלוך אויסו לא בא למה תרומה אלא כדאמרינן כמו שלמדנו בצג שהוא דורש אויסו כשירוב לא יפסולו לכן רב שמעון אומר יש לי שני מיוטים לפסולו בין 13 שס בין 13 שקשה הוא חולק שם על רבי יהודה באמת ממילא ייתכן באמת לפרש שקודש קודשים זה לאב דווקא וכך מפרשים שקודש קודשים כולל בין קודשים קלים בין קודש קודשים כשהגמור טרומ לאיבוש מריקה ותניבריס די ראשבי של בבו לא יב של בכול מחמת הביות ואם בי של בנון טם צריך לבדוק האם הבשר הבשר שבלוע נותן טם בחלה ו שישים כנגד אם הוא בישל תרומה בכלי לא יבשל בו חודין לצורך זרים שאסורים בחילה תרומה ואם בישל בנויסנתם אם יש בתרומה בלואה לתת טעם בחולין אם אין שישים אז החולין שרים אזורים אז רואים שצריך הגעולה כדי להפליט את האיסור של התרומה שבלו היה בכלי שלא יאסור את את הבישולים הבאים אונה הגמרא כמה תרוצים שהיסוד שווה נכון שצריך הגאולה אבל לא צריך מריקו וושטיפה ומה הייחודיות שהוא מריקו ושטיפה אומר הביה לא צריך מיות אלא לדמרמר מה שהזכרנו בי שבמקצי טול מריק שטיף כל הכלי או תרומה לא יצור למוק בישול כי מה שאומרים בקצום צריך מריק את כל הכלי אפילו באופן שזה לא מפעפע זה גזרקוסו בדין מריקושטיפה מה שאני כוצית בליס מספיק מקום שבלה הבדל שני רוב אומר לא יצריך אלו לדום מה בתור הסקוינים דורשים את הפסוק ומירג ושף במוים במוים ולא י ביין במים ולא י במוזוג מים ויין שמזוגים שני חלקי מים ואחד יין, שני שליש מים ושליש יין או תרומה שהעניין הוא רק להוציא את האיסור שבלוע אפשר להגעיל בכל משקין אפילו ביין אפילו במוזוג הבדל שלישי רבי ברור לומר לא יצריכה אלא ידומר שנראה לאלון מריקה וושטיפה בצוינן חוץ מהגאולה שעוסים בחמין צריך מריקה וושטיפה בצונן בפנים בחוץ כמו שנראה לאלון או תרומה שהתמעתה מתורסמריקו שטיפה אפילו בחמין מספיק רק הגאולה בכמין לבד אומרת הגמור אכל מדונ מחלוקסלון מריקושט שניהם בצנן אז מובן אל מדו מריקה בחמי זה הגולה ושיפה בצנן אז מה יקמר ממה את מטת רומה אומרת הגמור שטיפסה וקודשים צריך אחרי אמריקבמין צריך שטיף בצוינן בתרומה צריך רק את הגאול בכאמין ואחר כך לא צריך שטיף בצוינן עד כאן דף צדק בוב เ
לצפיה בתכנים נוספים: