הדף היומי מסכת זבחים דף צג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף צג

זבורכים דף צדיג מתחיל בסיעתא דשמיא תחילת הדף ראינו במשנה שדם חטו שניתז על הבגד הבגד טעון קיבוס אבל דווקא בחטוס כשרה ולא בחטוס פסולה מביאה הגמור ספק בוא מיני רומי ברחומים מרב חיזדה ניטז דם חטוס כשר על בגד טומא והבגד הוא טמא אז הוא מטמא את הדם מה הוא האם אנחנו אומרים זה כמו דם פוסלו שנטמע קודם לכן שהוא לא מצריך קיבוס או לא אומר בובר ישוע מדקוכ מכך שמסתפק באופן זה דווקא שמ מנו שזה פשוט לו אוסכו של אדם וניפסלו אין דומות קיבוס דלא כדס רבקי שרנו בסוף הדף הקודם אלא כדעת משנתנו רק מה כן מסתפק מי לבז החזה שאם אדם נפסל ואחר כך ניטז בזה הוא סבבה לא יקר בקיבה אפילו שתשקושר הוא לא מצריך כיבוס אבא בסחסל אבל כאן ברגע שאדם נוגע בבגד באותו רגע הוא מצריך קיבוז באותו רגע הוא נטמע שניהם באים ביחד אז זה כן מצריך קיבוש הידים לא ישנה כי למעשה ברגע שהוא נוגע בבגד הוא נטמע אז ממילא נגיעה זו לא יכולה להצריך קיבוס כי זה כבר טמא זה הספק של רובי ברח אומר אומר לי אמר לו רב חיזדה הספק שלך תלוי מחלוקסים פלוגר לזור ורבו על בדרבה וכדק וכבר נראה לתניה רבז מטו שנתמו חטו שירבו איפה פורדומו מזים על זה על טום ממסם נטמעו למשל נגע בהם שרץ בכל זאת מתערין את האדם מטו מסמס כאילו לא נטמאו רחוים חולקים עליו ומה החוכה של רב לוזו שהרי נידו שנטמע במס מה זה נולו גם לפני שהיא טובלתוסו ורק אחרי יעזוה שלישי ושביעי היא טובלת לשתה טומס בתבילה אחת לנידוסו ולטומס מיס היכן רואים זאת כי לא מצינו בתוירו שהוזקקה לטבול לנידוסו לפני שתקבל הזוה ורק אחר כך תוכל לקבל הזוה אז מכאן אני מוכיח שמי חטו שנטמעו לפני הזהוסון הם גם את ההרים לכאורה יש כאן קושי שם מתי המים נטמעים? בשעה שהם נוגעים בגוף הנידו ואז הרי הם מתארים אותה אז זה בא בבת אחת ואמר רבי רב לוזו שהוא כן לומד זה מזה בשיטס רבקי ורבי יאמרו דאומר העבורס כלי של מיחטוס על גבי מוקטומה אפילו שזה רק מעל כמוך דומה במקום הטמא וזה נטמע ממילא גם כאן מרגע שהוא מזה ממחטוס על הנידום כשהמים מגיעים מעל על גופה מעל אוויר הנידו הם כבר נטמעים כמו שרב קיורבו אומר ואז זו היכל מתי כשהם נוגעים בבשרה ממילא הטומאה כבר לפני זה ובכל זאת התירה לא אומרת שנידו לא יכולה לתאר מטומסמס על ידי הזוהב אז זאת אומרת שגם מים שנטמאו מתהרים היכן אמר זאת רבקה דתנן המסכספורו תנור של חרס אם נפל לתוכו שרץ אז מטמא כל אוויר התנור כל שנכנס לאויר התנור נדמה. היה תנור שעמד סמוך לקיר ובקיר היה חלון ובו היה מונח לוגין קד עם איטוס. ואו אדם עומד חוץ לתנור. דהיינו התנור עומד בין האדם לבין הכותל ושרץ בתנור של חרס והואיש את האדם יוד החלון. הוא מושיט את ידו מעל התנור אל החלון ונותה לסלוגן שלמחטוס ומביאו אליו והבירוי על פי תנו כל התנורים שלהם מפה שלמה למעלה רבקי ומטמה וחומי מתערין מה הם נחלקו בו פליגת רבקי וסובר במי חטוס יש מעלה מיוחדת שהם בשאר דברים כמו נרדומה שאפילו שהמי חטוס נמצאים רק מעל מקום טמא כאילו שנמצאים במקום הטמא והם נטמאים ורבונו סברה לאף כמו נחדום ממילא חטוס לא נטמעו כרבי ביא רבה וישי והביה לא ייתכן כך כי למדנו שאפילו רב עקיבא שנחלק בלוגי שמי חטוס מוידר רבקה בהזוה שהבי על כלי חורס טומאה או על גבי משקב מוישב טומה שהיא יעזו את תורה מה הכוונה כל מה שרבי עקיבא אמר זה רק באופן שכלי מי חטוס עבר מעל מוקמם טומה מה קורה אם יש כאן אדם טמא טומסמס הוא צריך לקבל הזוה ועומד לפניו הדם ממי חטו זה מזה עליו ביניהם נמצא כלי חורס טמא או משקבו מוישו למשל שזו ישב על זה וזה מטמ מי שנוגע בו וכשהוא מזה אז הזוה עוברת מעל הכלי חרס או מעל המשכבו מוישוב ואז היא מגיעה אל התוממס הזוה תורה רבי עקיבא גם מודה שאין לחודובו שמטמה למלו כלמטו שהוא מטמא באוהל כשהוא מהיל על דבר כאילו שהוא למטה והוא נוגע אלו כזיס מן המס כזיס ממס מטמא בויל מי שמעיל מעליו גם נטמע הוא שאר כל המעילן מה הכוונה לייסוי אבן המנוגס אבן מבית שהיה בו נגע צורס אז גם הוא מטמא באויל הקופונים אז אי אפשר לפרש כמו שאמרנו שבאזנידו איך לומד רב לוזו מאזו הסנידו שגם מים שנטמאו מתארים הרי בעזר הסנידו זה בא בבת אחת אז אמרנו כי בשיט רבקבו יאמרו זה לא ייתכן כרי המים שמגיעים מעל הנידו הם לא נטמעים רק שהם נוגעים בגוף הנידו נתמאים ומה באמת הפשט מה ההבדל אלמר הבדקולל מלגבי מי חטוס כולם מודים לו כמו נחדומה וכשהמי חטוס עוברים מעל מוקטומה הם לא נתמאים בעצם מדיריסה רק זה גזר דרבונו לפי רבי עקיבא בוקפליגה רבי עקיבא סוב גזרנן שם יונוח אנחנו אומרים אם נאמר שכשהוא מעביר את המי חטוז מביא זאת אליו הם לא נטמעים הוא יטאה וגם יחשוב שגם אם הוא מניח את מי חטז בתוך התנור בתוך אוויר התנור הם גם לא נטמעים לכן הוא גזר ורבונו סבר לא יגזרינם ולכן הוא מועיד רבי עקיבא בהזוה שהוא לא מעביר אלא זורק שהזוה נשארת תורה כן נופק נופק ברגע שהזו יוצאת מידו אין לו כבר שליטה אבל לא יכול להניח אותה לא שייך לגזור ממילא אז צריך לפרש באופן אחר ורבי לוז שמביא ראיה לדבר מזונידו ורבונו שהם סוברים שזה לא ראיה במיקו מפליגה אומר הביה בדוני טומוגדומו שבסושפליגה מטוס שנתמו לפני הזוס האם אפשר ללמוד את דינם מטומ שבותשה כמו בנידו שטומסמי והזוה בם כחוד מהסוב סובר דונין אפשר להשוות בין המקרים ומרסובבסרים אין דונין אין ראיה נכון שבנידו המים מים נטמאים אבל זה בא בבת אחת עם הזוה לכן הזוה כשרה אבל אם המים יתמעוד לפני הזוה אז הזוה פסולה ממילא טוען רב חיזדה אחרי כל ההקדמה הזו שהבאנו דברי רבא ודברי הביה אז גם השאלה שלך רומי ברחומה אם ניטס דם חטוס על בגד טמא זה תלוי במחלס הזו לפי רבלוזו זה לא טעון קיבוס כטומ שבשס נפילה זה כמו טומ שלפני הנפילה ודם שנטמע לא מצריך קיבוש לפי חכ חומים אי אפשר לדמות בין העניינים אלא נכון שדם טומה לא מצריך קיבוש אבל אם הטומא והנגיעה בבגד באים ביחד אז זה כן טעון קיבוס רש"י אומר למה אמרנו על בדרבה למה לא אמרנו על בדביה כרי הבא דחה את דברי רבי מסביר רש"י הבית תלמידו שרב היה לא נחלק עליו ודל לפניו ותרגם הדבר לפניו ורבי הודה לו אז זה למעשה נשאר פירושו של רבי כפי שהביה אמר לו שצריך לפרש עד כאן דרך אחת ופירוש המחלוקס של רבי לוזר וחכומים ולפי דרך זו אז השאלה שלפנינו לגבי דם שניטז על בגד טמא גם יהיה תלוי מחל כזו אבל דרך אחרת רוב הוא אמר דכולל מאין דונין אבל לא זו גם מודה שאי אפשר לדמות טומה והזבאים ביחד מטומה שהגיע לפני הזוה רק באוכל לגבי הזוה באוק המפליגה דרב לוזובר צריך ומצטרפז כבר הזכרנו שיש מחלוקס רב סובר הזו שמחטוס יש בה שיעור מסוים אבל לא אכפת לי שהשיעור הזה מגיע בפעמיים זאת אומרת אפשר לעשות חצי שיעור ועוד חצי שיעור גם בנידו לא מצינו בשום מקום שדינה שונה זאת אומרת שגם על נידו אפשר לעזור בפעמיים עכשיו כך כשהוא מזה את ההזוה הראשונה על הנידו אין בזה עדיין שיעור והזוה הזו כבר נטמעה בנגיעת אתה בגוף הנידו ועדיין אז לא חלה אחר כך שהוא משלים ומזה פעם שנייה ועכשיו יש שיעור שלם אז חוזרת הזוהר שלו מצטרפת עם השנייה אפילו שנטמאה עוד קודם אז לכן מכך הוא מוכיח שגם איך אחת שנטמאו לפני הזוה מתארים ורבונו סברה הזוה אין צריך אושיר אפילו הטיפה הכי קטנה שבעולם של מי חרטו שמגיעה לגוף הטומק כבר מתארת אותו אז ממילא כשמזים על הנידו אז כבר באזוה הראשונה הנה ניתרת אז הזוה והטומה באים ביחד אי אפשר ללמוד משם שגם טומה שלפני הזוה גם לא פוסלת את המים אז לכורה לפי רובה הספק בניתז הבגד טומה לכולעלמה יהאונקיבוס כי אנחנו אומרים שלכולעלמה אם זה מגיע בבת אחת אז אי אפשר לדמות את זה למה שהיה לפני מה ראינו במשנה חטוס פסולו וכולו אם ניטז מדמה על הבגד הוא לא טעון קיבוס מה המקור תוון רבונון כתוב שם בפרשה מדו דומו זה מיו דומו של זו ולא ידומו של החרס מדם כשירואים מותז אז תעון קיבוס ולא מדם פסולו עכשיו נחלקו רבי עקיבא ורבי שי ורבי שמעון מה הפסוק בעלמ רבי עקיב שס ונפסלדומות קיבוס כאדם היה לו זמן שהיה כשר להזוה רק אחר כך הוא נפסל רק אם לא יוס לכתחילה ודפס לכתחילה אין דומות קיבוס ורבי שמעון אומר איך עוד זה ואח זה אין דומות קיבוס לכאורה רבי עקיבא צודק אם יש לך רק פסוק אחד תמעט רק מי שלא יצ שסושר מי שאז שסכושר זה חידוש יותר גדול מיכת למט גם את זה טעם בן רבי שמעון יש עוד מיוט כסיב אויסו וכסיב דומו אחרי הפסוק של קיבוס מריקה ושטיפה כתוב כל זוכר בקחל אויסו אז יש לי כאן שני מיוטים אחד לאחד שסכויש ואחד ללאיס שסכויש כמו שמוסף כמהצד ורב עקיבא אומר יש לי רק מיוט אחד כי אויסו פרט לטרומה כמו שנראה לאלון לגבי מריקה וושטיפש לכלים שיתבשל בהם בשר אחטוס זה בא לת שטרומלו תרומה שבישלו בכלי לא צריך מריקה ושטיפה ממילא נשאר לי רק מיוט אחד של שכתוב מדומו ולא מדם אחרת אז אני אומרת רק פסולו לכתחילה ולא פסולו שהייתה על שס הקויש רב שימן הוא לא צריך מיוט לתרומה לטעמי נראה ללום במשנה דומר קודשים קלים שתבשלו בכלי תונם יריקו שטיפה המקור לכך לראה לאלון כל שקנטרומי ממיל עוד מיות לאיס שסכויש ונפסלו שגם אם הוא טז מדמה לא טעון קיבוס אומרת המשנה ניטס דם מן הצבו של החטאת על הבגד אין אותו קיבוס כמו שנראה בגימורים מה קורה ניטז מן הקרן אחרי שהכהן נתן מדם אחטוס על הקרן או מן היסוד של השיריים אין אותו קיבוס והגימורת תבאר את המקור וראה שמביא מפרק בישמי שמן הקרן הכוונה מהקרן ממש אחרי הזוהם המן היסוד אין הכוונה אחרי השפיכה כי גם לפני השפיכה אלא מה שראוי ליסוד אחרי שהכהן נתן את דתונוס על ארבע קרונוס אז מה שנותר בכלי זה כבר שיריים וזה כבר לא מצריך קיבוס אומרת המשנה נשפח אדם על הריץ פה מצובר הבהמה והסופוי וניטז על בגד אין טון קיבוס אין טון קיבוס אלדם שנזכבל בכלי וראו להזכורה זה נוח נראה בגימורים אומרת הגמור רבונן יכול מן הצב של הבהמה לבגדון קיבוס לאמר אשרי זה לאמרתי לכלז שיתקבל בכלי תניידוך יוכונית מן הקרן ומן היסוד יתון כיבוס תמוד לאמר שי זה לשון עתיד דבר שעומד להזוה פרט לזה שכבר הוא זו מה ראינו נשפח על הרצפה וכולי אותו לא מולי למה צריכה משנה לסיים אין תור קיבוס לדם שנזכרב לו בכלי הרי אמרנו שאם נשפח על הרצפה והסופו אינטון קיבוס אומרת הגיבור מהטעם קורה זה לא דין נוסף מה הטעם נשפחה לרצפה בסוף קיבוס לפי שאנטון קיבוס אדם שנזכבל בכלי ורו להזרו להזוה רוז לימות מי לימותה קיבל פוכס מקדה הזוה בכלי זה אופכס מקדה זוה בכלי זה וחזר והירב את שני הכלים יחד צריך לקבל את כל אדם שצריך לשיעור הזוה בכלי אחד בבת אחת אז אז אם הוא קיבל בשני כלים אחר כך הוא ירב אותם אז זה לא ראוי להזוה ואם הוא טז מהבגד מהאדם הזה על בגד הוא לא טעון קיבוס מה המקור לקרדתי רבי חלפטו ברשו לא לגבי מי חטוס קידש מיחטוס הוא ירב אותם באיף הפורו פוכוס מקדי הזוה בכלי זה ופורכוס מקדי הזוה בכלי זה יש שיעור צעיר שיוכל לטבול בזה את הגודסיזוב יש בזה פחות מהשיעור וביחד יש כן שיעור לא יקידש כמו כבר נראה את המקור ואז זה יבואלהו בדמהו אז רש"י אומר שמדובר בחטוס פנימיס פשטס כפסוק שהגמור תביא ללון בחטוס פנימס לא בחטוס ריצונו אם הוא קיבל פחוס מכדי הזוהיה בכלי זה פחוס מכדי הזוי בכלי זה וחזר וירום האם זה קבו לכשרה או לא ומה הספק לחסי המקור במי חטו שצריך לקבל את כל לקדש את כל השיעור הזוי בבת אחת זה מהלוך למישה מסיני ומילה אי אפשר ללמוד משם לחטוס כי הוא ילכס גמרינן הכלל הוא אין דוני מהלוך אפשר ללמוד דין אחד מפרשה אחרת דבר שכתוב בתורה בפירוש אבל לא מלוך מיש מסיני אוילמה אוסמתז לאלו שמסינה יש מקור בפסוק תחסיב וטובל במים לא כתוב במים אלא במים במים הידועים במים שנזכרים למעלה קידוש זאת אומרת שבש"ס קידיש כבר יש שיעור של וטוב על במים ולא שתקדש קצת וקצת ואחר כך תערב אותם אם זה המקור אונם מקסיב כתוב וטוב על הכוינס צבוי באדום והיזו מן אדום שבע וכולי אז כתוב באדום וטוב על באדום שבדם הראשון בשס הקבול כבר יהיה בו שיעור של בטובל זה הספק תושמע לאומר רב זריקה אומר רבי לוזור אב בדם לא יקידש אם הוא לא קיבל בבת אחת באותו כלי את כל השיעור שכדי הזוהם אומר רוב תן יקר בברייסה וטובל כתוב ולא מספג הוא צריך לטבול את אצבור בדם לפני הזוה מהחטוס לא שיקנח את האצבע בשולי הכלי או בדפנות הכלי וכך יגיע אדם על אצבעו עוד לימוד באדום כמו שאמרנו עד שבדום שוטביל מעיקור בשס הקבולה דם הראשון משמע כתוב בא דם דם הידוע עכשיו יש עוד לימוד כתוב והיזו מן הדום מן הדום שבעניין מאותו דם שהוא טבל בפעם הראשונה הוא צריך לעזות גם את הזוה סבאות דהיינו השיריים שנשארו אחרי הזוה על האצבע הם פסולים צריך לקנע חתם כמו שנראה ולטבול שוב לפני כל הזוה רשי מסביר כי מן אדום זה מיותר היצרך כתוב ואיזו שבע פרמים כתוב הרי מדובר על אדם מה זה מין אדום מן אדם שבעניין כל אחד משבע פרומים אומרת הגמור ויצטריך למיכתא בדום גם חמון הרג וטוב עליו אמינה אף על פי דלק שיעור טבי למיק מספיק שבשס טבילה יש לי כבר שיעור וחמונה באדום באדום שהזכרתי שהוזכר כבר ל הקבולה שם תדבו זאת אומרת שבקבולה כבר צריך להיות שיעור והיא חמונה רק בדומינה אחרי שכבר יש שיעור בשס הקבול ובכלי יש שיעור לא צריך לטבול אפילו מספג החמטוב על צריך לטבול את האצבע בדם מן אדום שבי נמות מי כמו שאמרנו מרוב לימות שירהם שבאצבע הם פסולים להזוה צריך לטבול שוב את האצבע מסייע לרבי לוזר אומר רבי לוזו שירים שבאצבע אחרי שהוא הזה כבר את הזוה פסולין צריך לקנח אותם ולטבול מחדש לזוה שבאות אומר לרובים ברבד לרב אומר תלמידו אומר תניבז בבריסה מה למדנו אומספניס וניזו עד מי על הבגד עד שליזו כנגד הפרסיבוס מי שיזן טונקיבוס לכאורה מוכמה עד שלא יגום המילה הזאת את הקולז זס טום קיבוס אפילו ניטז מהאצבע בין הזו להזו מהשיריים שבאצבע רק מי שגום על האזס את כל האז אז ניטעז מהאצבע לבגד אין טום קיבוס זאת אומרת שהשיריים שבאצבע כשרים להזוהים כי אם הם פסולים אז דם פסול לא מצריך קיבוס אז קושיה אומרת הגמרא לאי אוכמר עד שליוצס מי הוא טבל את האצבע ועדיין לא יזה לפני שהוא הספיק לעזות טעז על הבגד טור קיבוס מי שיוצס ז מודו זה הכוונה גומר הוא כבר זה אז כל מה שנשאר על האזבע זה שיריים אפילו שיש לפניו עוד זו אין טון קיבוס וכמו שרובה אמר כמו שרב לאזור אמר איסב לרובה למדנו מיש למסכספורו פורדומו לוקחים אותה לרזיסמר משחו שוחטים אותה כנגד פיסחו של איכול והוא מזה שם שבע הזו אלוכיח פני אל מויד גומר מלהז את שבע הזו מקנחדוי בגופו של פורו כדי שאדם שנשאר על ידו ישרף יחד עם כמו שכתוב שאסורו ואז בסורו ואז דומו על פירשו ישריף מה רואים כאן גומרין לא יגומר לו לפני שהוא גומר לעשות את כל שבע הזוועס הוא לא מקנח את אצבעו כי יכול להמשיך להםזות מאותו יד אותו דם שעל האצבע זאת אומרת שהשיריים לא נפסלים אומר לה אמר לו רוב ולא גומר מקנח ודוי בגופו של פרקו סיעים הכל לא יגומה מקנח את זבוי בין הזו זכשירה עם פסולים שואל את הגמור בישלי מגומה מקנח יוד בגופו של פורו שנאמ וסורה וספור לאינו וגם אדם צריך להישרף כמו שבנו אלו אצב הזוה להזוה במים מקנח אז רש"י מסביר הוא לא יכול לקנח בגוף הפרה כוא ילכלך את אצבעו וידפקו בו נימים שערות הוא לא יכול לעזור את הזוה שבאות בכזו אצבע אומר הבאה הוא מקנח את האצבע בין הזוה להזוה בספס המזרק בשפת המזרק הוא מקנח את אצבעו כדיחסיב וסיפר עזר שם מפורטים הכלי שורש אז המזרקויס איך קוראים להם כפוריזוב למה קוראים להם כפוריזוב הם היו עשויים זהב ומשמשים לכך שכפור זה לשון קינוח עלשם שמקנח בו אצבעו עד כאן דף צג
לצפיה בתכנים נוספים: