הדף היומי מסכת זבחים דף פו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף פו

זבוכים דף פו מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם ואילו אם עולו למזבח ירדו ואפילו שהם כשרים כי הם לא שייכים בכלל למזבח מי הם בשר קודשי קודושים שמעומדים להכיל לקוינים דהיינו כל קודש קדושים חוץ מאוילו ובשר קודשים קהלים שעומדים להכיל אל הבילים ומויסר רומר מביאים את קורב מימר ביום ראשון של כל המועד פסח קומצים מקטירים את הקומץ המוויסור לקוינים ושתי הלחם שמניפים והכל לקוינים ולחם מפונים ושיור מנוכס קומצים את המינחום מקטירים אשרים עומדים לקוינים והקטוירס שעלתה על המזבח החיצון היא לא ראויה לשם כולל יורדים עכשיו מפרט את המשנה שיש כאלו שתלוי הצמר שבראשקבוסים של אוילו רש מביא מסכולין שהראש של אוילו זה לא בכלל אפשט הוא קרב עם עורו ויש צמר בגובה אורפו אצל ראשו ושיער שבזקן תיושים אדם מביא תיש לאילו והרי אמרנו שאת הראש מקרימים כמו שהוא ויש שם שיער והצומואיס של כל הבשר והגידים והקרניים והתלפיים שברגליים תלוי בזמן שהם מחוברים לבשר יעלו מקטירים זאת שנאמר ויקטר הכהן הס הכויל פירשו אבל הם כבר לא מחוברים לא יעלו שנאמר והוסיסו אלסכו רק הבוסו ואדום מביא הגימור ברייסה תון רבונו והקטיר הכהן הכה מזבחו כך כתוב בקור מולו מה זה הכול לרבס הצומוס והגידי והקרניים והתלפיים כמו כן הצמר והשיער יאכל אפילו פירשו מצד שני תמודל וסוסיסוכו הבוס ואדום אי בוסו דום יכול יחלוץ יש מצווה שיחלוץ גידים ועצומ בוסו לג במזבח רק את הבשר תמוד לאמה מצד שני וכטר הכהס הכו כיצד כיצד מיישים את שני הפסוקים מחוברן יעלו יקירו זאת פירשו אפילם ברויש המזביח ירדו אומרת הגיבור מן תנ דשמס לדמ פירשו ירדו דהינו מי הוא התנ של הבריסה ורשי מוסיף זה גם התנא של המשנה כי זה הרי אותם מקורות אותם פסוקים רבי לתניה ברייסה תנקם אומר כך יקר הכונס הכלזבו לרבסו גידים והקר והלפיים אפילו פירשו מקטירים אותו ולמעמקים וסיסוכך רק הבוסר ואדום לאמלוך אוילה תומחזיר הבשר אם הוא פקם על המזבח תחזיר אותו וזירגיד צמס מקטירים אותם הם פקעו לא מחזירים אותם רביזרי מ כל השערצד מחובר בורן יעלו פירשו לא רק שלא יעלו אלא אפילו הם ברויש המזבח ירדו אז מה אמרנו פירשו לא יעלו וכולי וקנל שמשנתנו כרבי שגם אם פירשו ירדו זאת אומרת שאפילו אם את הבשר ביחד עם עצם למשל והעצם פרשם מהבשר אז מוריטים אותם מהמזבח אבל על זה אומר רב זהיר לא ישונו אלא שפירשו כלפי מטו אז דרך ירידהם התרחקו מהמרוכה אז מורידים אותם את הצומ שפירשו אב כלפי מלו אם הם פירשו מהבשר לצד המרוכה זה לא פירשה אלא קרו והודקריבו לעיקול של האש ולא ירדו טמאה גמור ואפילו פירשו הרי רבי סובר שראה כל זמן שמחוברים יעלו ברגע שהם פירשו לא משנה לאיזה כיוון אומר רבי אוכל קומה צריך לומר כך לא ישאון מה שאמרנו שפירשו ירדו אבל הם בכלל קודשים הם אסורים בהנואה אלו שפירשו לאחר זריקה כיוון שבישה זריקסדם הם היו מחוברים אז הזריקה קבעה שהם יוקטרו יחד בבשר אחר כך שהם פירשו זה קודשים פסולים לא הייתה זריקה שהתירה אותם ממילא אז זה אסור בהנוב יש בזה מעילה אבל פירשו כן זריקה עוד לפני הזריקה הם פירשו מהבשר ממילא הם כבר לא עומדים להקטורה אסואזריקה באזריקה ושריסינו והתיר אותם להנהה לאדיוט אפילו למבד מניקט דסקינה אפילו לעשות ות מעצמות ידית לסכין כמו שהזריקה מכשירה את הבשר לאקטור על המזביח כי לכך עומד הבשר כרגע הזריקה מתירה את העצום למה שהם עומדות למה הם עומדות לנו לקוינים עד הזריקה היה בזה מעילה ברגע שהגיע הזריקה היא התירה זאת בהנוהם סובר לו סבר רבה כעוד אומר רבי ירחונו משום רבי שמואל נאמר לא יה יהיה באוילו כתוב בפסוק אויר אויל אשר קריב לכהן לא יהיה ונאמר לא יהיה באושום כתוב בפסוק אחתוס קושום תורחס לו הכהן וגמר לא יהיה אז יש כאן גזרשובה מה אושום עצמו סומותין מרגע שזורקים מדם האושום הבשר מותר באכילה לקוינים אז גם העצום מותרים לבנוה ורשי מוסיף שבבשר יש נויסו מותר לאכול את בשר ראש אושם דווקא באותו יום באותו יום ובלילה שאחריו אחר זה נעשה סוף זה עומד אבל זה שהי חג בדבר שעומד לאכילה כתוב הנויסו מבשר הזבח שורפים אותו אבל הצומויס מותרים לעולם בנוה אף אוי לא הצומוס מוטורין וזה סבר רבי שזה דווקא באופן שפירשו לפני זריקה ואז לכתחילה הם לא עומדים להקטורת אז הם נעשים מותרים בנואה על ידי הזריקה אומרת הגמורה מופנה בהכרח שהגזרות שוב נלמדת במילים שמיותרות די לא מופנה הכלל הוא שאפשר אפשר לדמוד גזרושובה ממילים דומות בשני פרשיות אפילו שהמילים לא מיותרות אבל עד השר להפריך פרכם וכאן יש פרכם איך אתה רוצה ללמוד אוי לומשום איקלם יפרח מה לא שם שכן בסורי מותר לכן גם העצמות מותרות מה שאין כן אוי לו שהבשר עומד להקטור מי אומר שהעצמות מותרות אז ממילא בהכרח שגזרושו במופנת אומרת הגמורה נכון לא יהיה שכתוב באויל יסיר כסיב כיה אפשר לכתוב אויר לאשר הקריב לכהן לא יהיה מיותר ללמד אותי להגזרשובה לאושום שכשם שבאו הבשר והעצמות מותרים קר גם באוילו נכון שהבשר עומד להקטורה אבל הצמות שפיר שודיף נזריקה הם כעת עומדים לנועסקוינים מוסיף רבה דברה למדנו הצומוס קודשים שני חלים למשל קודשים חטוס אושום לפני זריקה מויילים בהם זה עדיין לא הותר לקוינים לאחזריקה אין מווינים בוהם כי מעתה והילך כמו שהבשר עומד להכיל כרגע הצומיס עומדות לנום אבל הצומיס ושל אוילו מויילים בו אין לאוילו אפילו אחרי זריקה אומרת הגמורה אימת תאמר כך ושל אוי לא תלוי פירשו לפני זריקה אין מוינים בוהם כזריקה התירה אותם לאחזריקים פירשו מווינים בו לאוילום כיוון שבש זריקם הוקבעו למזבח אז אפילו שאחר כך פירשו וא אפשר להקטיר אותם הם לא יצאו מכלל מילה ומועלים בהם אומרת הגמורה ופלי גדר רבי לוזו רבי חולק על רבי לוזו דומ רבי לוזו פירשו הצומי של אוילו לפני זריקה מוילים בהם כיוון שפירשו הם לא בני הקטורת אז הזריקה לא עולה עליהם אז הם נשארים ביסור דלא כרבי יש בהם מי ללאום אבל אם הפירשו לאחזריקה לא ינהני ולאן להפך מרבי אז באמת לא יהיה מילה לפי רבי יז מילה לא ייל לו אבל לפי שתסבלוזר לא אז רשי מסביר גם הוא סובר שלמדים גזר ראשוכמו שרבי שמואל למד לא יהיה מאושום אבל הוא טוען דווקא באופן שדומה לאושום כמו באושום שאזריקה הועילה להתיר את הבוס לאכילה אז הזריק מועילה גם להתיר את העצומיס להנוס הקוינים אז כר גם אם העצומיס היו מחוברות לבשר אז הזריקה עלתה גם עליהם כדי להכשירם להקטורה יחד עם הבשר כי כל זמן שמחוברים עומדים להקטורה אז ריקה הועילה גם שאם הם יפרשו לפני הקטורה אז הם יהיו מותרים לקוני בנוה לכן אין מי למדיריסה רק מדרבונון לא ינהן מהם אבל אם פירשו לפני זריקה הזריקה לא עלתה עליהם בכלל אז זה לא דומה לאושום שהזריקה עולה על זה ולכן אם הם פרשו לפני זריקה הוא יעלים בהם אומרת המשנה וכולו כל הפסולים שאמרנו שמולו לא ירדו כמו כן הצומס וגידים שהם היו מחוברים ומלו והאשקה אותם שפוקו מלגה במזבח הם עפו מהמזבח אחרי שהאש נתפסה בהם לא יעז לא יחזירה מהקרקע חזרה למזבח רש"י אומר אין צריך להחזיר אם הוא רוצה להחזיר למדנו לאיל שהוא לא אומר שברגע ששולטו בן הור מותר להחזיר וכן גחל של עץ של עץ המרוכ שפוק מגע במזבח לא יחזיר המה קורה איבורים שקשרים להקטורי שפוק או קומלגה במזבח תלוי אם הם פקעו קודם חצו הלילה היא יהזיר וממילא כיוון שצריך להחזיר אותם הם שייכים למזבח ומיילים בו מי שננהנע מהם אבל אם הם פקו לאחצויס לא ירחזיר ואין מי בוהם כי ברגע שעבר חצוס הם נחשבים כמעוקולים כמו שנראה בגימורה אז דובשנסס מצו סוי והם בזה מעילה מסיימת המשנה כשם שהמזבח מקדש אסור לא יאפלו דברים פסולים ככה כבש מקדש אפילו שמעלו רק על הכבש לא על המזבח לא ירדו כשם שהמזבח והכבש מקצן שרוהם ככה קילים קר גם כלי שורש מקצ'ין אפילו פסולים שנכנסו אליהם נראה בגימורה לעניין מה אומרת הגמורה מה למדנו שתלוי אם האיבורים פקו לפני חצות או אחרי חצות איךדומה באיזה אופן מדובר אדזבו ממיש ממש בשר אפילו לאחצו סנמי ודאי שצריך לעלות בחזרה להקטורה אידלסבו ממיש נעשה ממש כאילו קודם חצוס נמ למה לא צריך להחזיר? אומרת הגמור לאצריכה בשריר הם נעשו קשים האש עלתה בכולם הם נשרפו אבל לא נשו פחם לא נשא ממש אפר אלא כמו עצים יבשים אז תלוי אם עבר החצות או לא מנמ שחצות קובע אומר רב נקרא את שני הפסוקים בתחילת פרשת הסף כתוב כך צער מזבו לימסו אוילו איילו על מגדל המזמח כל הלילו עד הביקר ויש המזמח תוקד בוי הפסוק הבא מלמד את מצווה סטרומסדשן ושן וג אומר רב כל הלילו והקטיר הפסוק הראשון זאת אומרת שכל הלילו זה הקטורה וכוסמ הפסוק הבא כל הלילו והירים הפסוק הבא כתוב ולא שקו בדבד וכולי והירים לא כתוב שם שבבוקר יעשה כך לא שקב קמדיבד אלא זה עולה על כל הלילו שכתוב בפסוק הקודם אז מה קורה כאן האם כל הלילה עומד לאקטורה או כל הלילה עומד לטורמס הדשן התירוץ הוא חלקיו צריך לחצות את הלילה חציו להקטורה וחצי לרומא החצי הראשון כל זמן שזה לא נעשה אפר ממש אז זה עדיין אין בזה עיכול וזה לא ראוי לטרומהסדשן אלא אם כן זה נעשה ממש אפר החצי השני של הלילה אפילו שלא נעשה ממש דשא לא נעשה ממש אפר אלא רק התקשה זה כבר רוי להרומן זה כבר כבר נקרא דשן ברור אומר רש"י שבשר ממש אי אפשר לקרוא לו דשן אחרי חצוס אלא מה כמו שאמרנו מדובר בשריר מוסי רב כאן לכאורה מה הרב אומר שמץסטרו שדה שמתחילה רק מחצוי סלילו לפני חצויס הלילו זה לא שעשה רומבן הבין אפילו באופן שזה שפר אז הוא מקשה על ממש מסכסיומה משנה מפורשת מתי עשו תרומס הדשן אז תלוי בכל יום טורמס המזבח תומס הדשן מלא מחתו הוא מניח זו במזרוח שכבש והנז והוא נבל מקרויסגבר אוס מוכל מלפו מהחוב אז יש שני פירושים בגימור ביומה האם כסגב הכוונה שהתרנגול קורה או היה ממונה במקדוש הקופונים זה קצת לפני אלו השחר אז בערך באותו זמן או קצת לפני או קצת אחרי ביועים הכיפורים עשו זאת בחצוי הלילו ברגולים ב1 רגולים בא שמוירסו רישונו רשי אומר כמו שנראה לאלון בהרגולים הגיעו הרבה קורבונס ויש הרבה דשן והשאירו את כל הדשן כדי זה נוי למזבח אחרי תומס הדשן צריך לסדר את התפוח היה כזה צורת תפוח של כל הדשן לסדר את המרוכש יוכלו בבוקר לשחות את התומיד היה הרבה עבודה אז אכן הקדימו ועשו את רומס הדשן בסוף השליש הראשון של הלילה וסל כדוך מחצוזיר רק מחצות מתחיל זמן תומסדשן איך מקדמינן אז איך הקדימו ברגולים לשות לפני חצות אומר רבי יחונון באמת הפסוקים מתרצים כמו שרב תירץ הפסוקים באים לומר שחצי חצי שחצוס עושה עיכול לגבי שרירה לפני חצוס הם עדיין בכלל הקטר שלא נעשו אפר מחצס והילוך האיברים שנעשו שרירי עומדים לטומס הדשן מה שאלת מינה אנחנו יודעים שאם נעשה ממש דש ממש שפר גם לפני חצות אפשר לתרום לזה יש פסוק ממש מה שנאמר כל הלילו אינו יודע שעד הבויקר אם לומר לי שאפשר להקטיר עד הביקר המספיק שיהיה כתוב כל הלילו ברור שכל הל זה עד הבוקר מה אתה מוד לאמר עד בויקר עד ביקר זה מתייחס לפסוק הבא שעד בויקר והיריםדהינו תוקר לבואק ראש לילו שטרוסדשן אז כל הלילו ויקטיר מחצו זה נעשה ראוי לטומסד שם זה שרירה מתי תורמים בפועל אז אומרים לך לא בבוקה בלוס השחר אלא תים בויקה קצת לפני כמה לפני יכול להיות קצת יכול להיות הרבה זה הפסוק לא אומר אלא זה ניתן לחכום לקבוע לפי צורך השעה לכן כך אלכו כל יומה מקדימים לפני אלו השחר מקרויס גבר סגי כי זה מספיק להספיק את כל הבודס המקדוש שנעשה תום השדה של מקרויס הגבר ביו הכיפורים שכל האבויד מותלס על הכהן גודל משום חול שדכהן גודל שיוכל לנוח בין אבוידס אז אמרו מחצויס בחצו תומסדשן וכך יה לו זמן לנוח על הזמן של הקובסטומד ברגולים דנפשקורבונס דקדס ישראל מגיעים כלל מקדימים לבוא ומביאים את כל הקורבונה שלהם שמרס רשונו כדקותו סיפ של משנה לא יויסו קריסגבר מגעס למקדוש עד שיס עזור מלא מישראל וכמו שהסברנו כמו שרשי אומר לאיל צריך לסדר אחר כך את כל האפר הנותר לכן הקדימו לעשות טומסדשן בסוף השליש הראשון של הלילה עד כאן דף פוב
לצפיה בתכנים נוספים: