הדף היומי מסכת זבחים דף עא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף עא

זבוחים דף ע מתחילים בסיעתא דשמיא פרק שמיני פרק כל הזבוכים הפרק שלפנינו עוסק בדיני תערוס בקודשים רש"י במסכת סיומת טויס וכמה מקומות קוראים לפרק פרק אתרו אויבס אומרת המשנה כל הזבוכים יש כאן קורבנות כשרים שנשערבו בחטויסמיסוס חטוי סמיס ס יש הלוך למוישה מסיני חמש חטו שהם אסור להקריב אותם וגם אין להם פידין אפילו שהם יוממו אין להם פדין אלא לא חומש מסיני שמכניסים אותם לחדר בלי מזון עד שמתות חומש החטוים כמו שמפורט ברשי כמו שמתקנים ברשי זה ולד חטוס אדם הקדיש באים אל חטוס וילדה ולד תמורס חטוס אדם הייתה לו באמזחולין והוא אמר עליה שהיא תהיה תמורסח חטוס השלישית זה חטוס שמיסו בעלו ולא הספיקו להקריב אותה עד שמתו ואין כפור למיסים הרביעית היא חטו שנזכה פרו באלו בהחרס אדם הקדיש חטוסינבד הביא חטוס אחרת כעת מוצאים את הראשונה החמישית היא חטוס שאוב ראשנוסו וכבר אי אפשר להקריב אותה אז היו חוטאיסמיס והתערבו בזבוכים אחרים כשרים אוי שהזבוכים התערבו בשועיר הנסקל משל שור שהרג אדם וצריך לסכול אותו אז הוא אמור להיות ות בסקילה אפילו אחס בריבוי אז כעת המשמעות היא שאחס כשירו בריבו שחטו מיסוס הגמורות תקש מה זה אפילו אחס בריבו יומוסו כולון אומרת המשנה מה קורה נשערבו זבוכים כשרים בשורר שנעבדובי אוירה אז רשי אומר שתערב אחד באחד המתקשים מרשי גם מרי באותו דין אז מה הכוונה נבד באווירה כמה דוגמאות אוי שאם מססודום על פי דכוד דו על פי הביילים אמרנו אם יש עדים שהוא המיט הדם אז שר הנסכל הוא אסור בהנוה אבל אם אין שני עדים שהוא המיט הדם אלו מה עדי מעיד או שהבעלים עצמם מעידים אז נכון שהידודי אז בלדין כמעידים אבל זה לא יכול לגרום שיהיהו את השורש שהוא יסק זה רק נפסל למזבח כמו שנראה לאלון שדורשים מן בהמה לאיצריה והנירבה והוא מינ הצון מן הצון לאצמו מוקצה ומן הצוין לא יצנגיח וראשי כאן אומר חידוש למה אי אפשר להרוג את השור על פי הידו הסביילים כיוון שמוידה בקנס פוטר ולהרוג את השור זה קנס אבל טויספס בבקמה שיטבקובצס ועוד מקשים שזה לא קנס לכן הם אומרים באופן אחר למה אי אפשר להרוג כגימורת דורשת כמיססביבילים כך מיססור הקשם שאדם אדם מעיד על עצמו, מודה על עצמו למשל שהוא חילל שבת אז לא סוקלים אותו על פיו. קודם קורב על עצמו אפילו שיש עוד עד ביחד איתו. כך גם אי אפשר לזכול על פי עדות הביילים. הקופונים זה פסולקרובה והתערבו זבחים כשרים עם ה עם הזה עם הבהמה הזו שאי אפשר להקריב אותה. או שיתרבו זבחים כשרים ברוויביה ונירבה. גם הם נסכלים. רויבייה ונירבה לאדם או לאישה. המדובר שוב על פי הידי חוד על פי הביילים זה לא שר הדיסקל ואי אפשר לומר יומוסו כרמוטורים לאדייט לולי הזבח שמעורב בהם אי אפשר למכור את כולם לצורך אותו זבח כמו שנראה לנו כז הוא יצא כרי יש כאן אחד שפסולקרובה מן הבהמה אמרנו לא יצרב והנירבה או שיתערבו במוקצה יקצו את הבהמה לצורך תקרוי וסבדזורה לא יקריבו אותה דורשים מן הצון לא צמוקצה ונבד שעשו אותו לבדזורה והשתחווה לו ומותר להדת אבל דורשים מן הבוקור לאציס הנבד או באסנן שהבהמה הזו נתנה כתשלום לזוינו כתוב בתויר שפסולה על הקרובה אומיר החליפו את הבהמת מורת כלב היא פסולה לקרובה בכיליים רשי מביא כתוב שו רואי חזב כיבולד אז מקריבים אותו אז משוי רואי כסף פרט לכיליים משל כבז ועז אפילו ששניהם כשרים להקרובה אבל כיליים פסו להקרובה הוא בטרייפה רשי מביא את הלימוד כתוב מן הבוקר עוד פעם להוצויצי הטריפה להדת אסור לאכול טריפה אבל מותרת בנוה להשליך את הבשר לקלובים למשל אבל הקרובה זה פסול ובגימור נראה איך ייתכן שהתערבה טרייפה בין שאר הבהמות ולא מכירים את הטרייפה או ביוצא דוויפן כתוב בתויר אשר כסף ויזכולד כיולד פרט ליוצד דויפן שוא נולד על ידי ניתוח אז מחמת הזבח שמעורבם כולם נאסרים להד ולחלל את הקדושה של הקורבן שהתערב באודות טעם על כסף אי אפשר לכן העירו כל התערובת של הבהמות שביניהם יש זבח כשר אירו עד שיסתבו עד שהם יוממו וימוכרו ויובי בדמי היופא שבוהן מאויסי המין למשל המין שהתערב זה אוילו אז צריך להביא אוילו באיזה מחיר צריך להביא אוילו יש כאן כמה בהמות שהתערבו ורק אחת מהם אוילו והשער הם פסולות להקובה אז אז הכי יקרה כולי זו האוילו הכי יקרה בסכום שלה הסכום הזה הוא צריך להביא אוילו ויאמר בכל מקום שהוא הזבח הוא הרי שב הוא בלמו אפשר לבדות אותו יהיה מחולל על כסף זה ויביא מהכסף אוילו הוא ידיים קורבן אחר אומרת המשנה מה קורה נשערבו בחולין תמימים דהיינו או זבח שיתערב בחולין אחד אחר או זבח בהרבה חולין אבל כולם ראויים להקרובה אםרו החולין לצ לצורך סמין למשל היה כאן קורב מוילו התערב עם עוד ארבעה בהמות יש כאן חמישה בהמות אז אומרים מי רוצה לקנות אוילו מי צריך להביא אוילו אז מוכרים ארבעה מ ומקריבים את כל החמישה ו הכהן אומר כל אחד של מיז שזה שזה יקרב אז נמצא שלמיסה זה שהיה צריך להביא כאן את האוילו האוילו קרבה וגם החולין הרי הוקדשו לאוילו והם הוקרבו לשם אוילו על ידי אלה שהקדישו אותם מה קורה אם התערב קודשים בקודשים מין במינוי אותו סוג קורבן אלא של בעלים אחרים למשל אוילו של רובם התערבה בוילו של שמעון כאן אין שום בעיה מביאים את שניהם לקרובה זה יקרב לשי מי שהוא וזה יקרב לשי מי שהוא מה קורה התערבו קודשים בקודשים מן בשינמנוי למשל התערבו אוילו עם שלומים שהזריקה לא שווה והקטרה איננה שווה אוי לא מקטירים הכל שלומים רק את האימורים יש עוד שינויים אירו שניהם עד שהסתהבו עד שיוממו וימוכרו ואז יש לנו כאן דמי אוילו שזה אוילו ודמי שלומי שזה שלומים אבל הוא לא יודע איזו אוילו ואיזו שלומים לכן אם שניהם שוות אותו דבר אין בעיה האם אחת יותר יקרה ויובי בדמי יופי שב ממין זה או בדמי היופה שבמין זה ויפסידמו סו מבסוים למשל באמה אחת הייתה שווה 80 השנייה הייתה שווה 100 שום אחר את שניהם הוא קיבל 180 עוד 20 מביתו ויאמר בכל מקום שיש יש כאן מוי סוילו התחללו על ה-100 כל מקום שיש כאן מוי שלומים על 100 אחרים ואת ה-20 הוא מפסיד מביתו רש"י אומר גם לפנינו באמת זה מוסגר שלא גורסים וימוכו זה מיותר למכור אלא ירו עד שיסתאבו ואז הוא יביא 200 שק אמרנו 80 ו-100 אבל אחד לא יודעים מי זה מי זה ויאמר כל מקום שיוילו מחוללת על 100 כסף אלו כל מוקים שישלו 100 כסף אלו ויקריב רש"י מוכריח שלא גורסים ממוכו כי באופן הבא כמו שכבר כבר נראה בפכו רומייסר אי אפשר לגרוס עם אוכרו כי אי אפשר למכור אותם כמו שרשי מביא שכתוב לא גואל ואינוננים קי חי ולאיש ולטעם ולבלמום אומרת באמת המשנה נשאר והוא בפכו במיסר למשל היה כאן בכור וזה התערב עם אוילו אוילו שהתערבה עם מיסר באימ עכשיו מיסר באימ בפכו זה לא תופס את דומוב גם אם הוממו אז אי אפשר לבדות אותם אלא אוכלים אותם במומום להקריב אי אפשר כיוון שיש שינוי ביניהם אוילו קוליל טוקטור מייסרו אוכלים את הבשר או אפילו שפכויר התערב עם שלומים אז בשלומים צריך לתת שתי מתונה שאין ארבע בפכור נותנים רק מתונה אחת סמיכי יש רק בשלומי ולא בפכור ויומי סר נסוך אז מה עושים ירו שניהם יראו עד שהסתהבו ויביא מעות בדמי היפה שבהם ויאמר כל מקום שהוא הזבח שתופס אדמיו יהיה מחולהל כסף זה ויקריב זאת אם זה אויל אוילו אם זה שלומים שלומים שם מה יש לפנינו יש לפנינו שני בהמות בעלסמום אחת חולין ככפדה ואחת אומיס בלי מומין אז מה עושים שני הבהמות וכלו שניהם כבכור וכמיסר בעלמום שמה עושים אפשר לכל זאת מי שרוצה הקש הגבלות אסור לשחוט אותם בהתליז לא למכור אותם בהתליז לא לשקול אותם בליטרה רשמא מהמשנה מנוכס כל פסול המוקדוש אם דהיינו כל קורבן שהואומם מפודים אותו אז כיוון שאנחנו רוצים שכסף שהגדש ירוויח שיבדו אותו במחיר המלא שלו אז לא יגבילו ישחוטים בהיטליז אחרי שנבדו נמכורים בהיטלשקולר מליטרי כך יקבלו תמורת זה את הכסף המלא חוץ מבחו במייסר שלא פודעים זאת אלא זה נאכל לביילים אין כאן שום רווח להקדש לכן כן יש הגבלות שאסור לזלזל בזה כמו שאמרנו ורשי מקשה למיש זה גימור אלאלון הרי כאן כן כדאי לא להגביל כי יש כאן שתי באמות שאחת המשל היא אוילו. אם אנחנו אומרים ששניהם אחרי שיפדו יהיו את ההגבלות האלו אז ישלמו לאילו לא את המחיר המלא. אז בוא נאמר שאפשר כן לאכול את שתי במות האלו אחרי הפדיון בכל אופן שהוא כדי שגדש ירוויח. אומר רש"י כמו שמבר בגימור הללון אפשר לזלזל בקורבן עצמו כדי שהקורבן הזה ירוויח ויביאו את המחירו המלא. אבל כאן אתה מזלזל גם בפכו ובמייסר כדי שהקורבן השני ירוויח. זה לא עושים. וסיימת המשנה אקו לכול שערף כל שני מיני קודשים אוילו ושלומים שלומים וחרטוס וכדומה יכול להיות שיתרבו ולא יכירו ביניהם חוץ מן החטוס וושום שזה לא יכול להתערב כי תמיד יכירו מי החטוס מושם כמו שהגמורה תבירו אומרת הגמורה מה ראינו בתחילת המשנה כל הזבוכים שנסר בו בחתו מיססבשור הניסקל אפילו האחס בריבומוסו כולום מהיא אפילו המשמעות הפשוטה של המשנה שיש כאן רק זבח אחד שיתערב בריבו שחטוס או בריבו ששרניסקלמה אפילו ודאי אם רוב למיס אז ודאי שמוסוכ כל הזוכים שניסבו בו הן חטו מסס הניסקל אפילו איך עוד חטוס מיסה אחת אושר הניסקל אחד בריבו בעל זבוכים כשרים יומוסו כולון בקשה הגמורה המשנה מיותרת תניחודז למדנו משנה מסכס תמורה כל האסורן לגע במזב ביח אוסרים בכל שן הם התערבו בשאר בהמות אפילו שיש ריבו כנגדם הכל אסור למזבח המישה שם מפרטת הרוביה והנירבה וכולי את כל הרשימה שראינו שם אצלנו במשנה אומר רב רשי אמרית לשמקמד רב שימי שאלתי זאת לפני רב שימי אמרתי את הממר הזו והצריכון הוא הסביר לי את הצריךוסה דוסום אם היה כתוב רק את המשנה במסכת סתמור אבמינה הנמי לגוביה שם מדובר בכל הדברים שמותרים להד אסורים לגוביה. אז מה אמרנו? שבזה אומרים שהכל אסור למזבח עד שהירו וסתבו ויפדו. לא מדובר שם באיסור הנוהבו להדת. אבל אם אתה רובס באיסור שאסור בהנוי גם להדלינו במשנה שרניסלחתיסו אי מלוי. אולי נאמר לגבי האיסור להדור הנובטל ברוב שלא ימוסו. אלו מי אתה לא יודע איזה הקורבן ואיזה לא ואיזה ראוי. אז איירוע עד שהסתבו וימוכרו ויביאו בדמיהם את הקורבן כי לא מחמירים עד כדי כך לאדי שכולם ימוסו אלא רק ליים מזבח מחמירים אז לא יקריבו אותם עצמם רק את הבדיון שלהם קומצ במשנה שיומוסו מחמירים שחטוסמיסו אושירניסקל לא בטל וגם הדת אמור להפסיד שיומוסו מצד שני ואכם ממה כתוב רק אצלנו במשנה ולהמשנה בתמור מינה הנה הוא שמפסידים אותם כיוון שהתערבו דיסורהנינו אבל הנה ששנועים מסכס תמורה שהתרבו רק באיסורי מזבח אי מלוי האיסור שלהם קל יותר זה לא איסור הלוי זה אסור רק למזבח אולי זה יבטל ברוב ואפילו לגבוה אפשר אותם עצמם להקריב כדי לבטל ברוב צריך שתי המשניות שואלת הגמורת דלו איסורנונינו אותונלי גם אצלנו במשנה כתוב באופן שזה לא איסור הנוה זה אסור רק המזבח הרי נכון נכון שהחלק הראשון של המשנה מדברת בשורניסקל בחתו שזה איסור הנוה אבל המשנה ממשיכה וכותבת את אותה לוכה שמסכסמורה שורשנבדוב וירבה ונירבה ונב ומוקצה וכולי אונה גמור מקונה אצלנו במשנה ברובה ונירבה וכולי בכמו כמה הם אוסרים כל שין אוסם קותו מסכס תמורה כתוב שסרים בקול שהם אבל אצלנו במשנה לא ברור נכון שהמשנה אומרת איך עוד בריבוי זה אולי עולה רק על הרשם מדובר באיסור הנועה הברובע ונרבע אז אולי יש כן איזשהו שזה בטל אז נכון שברוב לא מסתבר שזה בטל לא יכול להיות יותר קל מתרומה ואורלה הקרם אבל אולי כמו תרומה שיבטל ב-100 אם יש 100 כנגד מהכשרות לקרובה או ב-200 כמו באור לביקי להקרם לכן צריך להיות כתוב במשנה בתמורה שכל שנשו את הגמורה בניס נוש כתוב רק המשנה של תמורה שאם אנחנו רואים שכל איסור המזבח לא בטלים אפילו בריבו בואי ולא יבואו שלא יהיה כתוב החלק הזה משנתינו אונה הגמרא כן תצטריך עליי שם כתוב רק אושר בכל שם מה כן עושים זה לא כתוב שם זה המשנה אצלנו משלימה שמה עושים שכל התערובתו עד שיסתבו וימוכו ויובי וכולי כמו שראינו במשנה אומרת כעת גמורה מה מה אמרנו בתחילת העניין שמשנתנו באה להוסיף על מה ששנינו בתמורה שגם באיסור הנוה לא אומרים שבטל אלא יומוסו דהד יתנטונלי יש לנו לא במשנה בתמורה במשנה בבדזורה שאיסור הענו לא בטלים ברוב ונסרים להד שמה משנה בבדזורה ואילו אסורים בנוה ואויסר אתתערובת בכל ש אפילו שתרבו באלף מים יין נסך שהתנסך לבדזורה ואבודה קחובים עצמם יש גם בהמשך שורניסל אז למה צריך כתוב כאן אתה רשמישתו שורניס אונה הגמור צריכה דמוסרזור מינה גרסת רשי אבנה אנמי לחולים שמדובר בחולין יין נסך שיתרה ביין כשר וכדומה מחמירים לאסור את הכל אבל אצלם במי שמדובר בקודשים הם לא נפסידינו לכולו יש כאן קורבן כשר שיתרה בשוער הניסקל וכדומה אז אולי כן נעשה את הקונה שאיסור האנו יבטלו ברוב ויוכל להקריב אותם כאילו להפסיד אותם לכן צריך לשנות את משנתינו ואם אורכב אם רק משנת יונב מינה הנמלה קודשים דמויס מאוס להקריב מי שיתערב בו איסור אפילו שהוא בטל ברוב חולין לא מדובר שם לגבי הקרובה אלא להנות מזה לאדם פרטי הם אייסור הנו לבת לברובה צריך לכן גם צריך את המשנה מסכסורה שאיסור הנוה לא בטלים עד כאן דף אין
לצפיה בתכנים נוספים: