הדף היומי מסכת זבחים דף סח

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף סח

זבוכים דף סח מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה בשיט המקובצס כותב כאן בצד שבעשרתפים הבאים רשי הנדפס איננו מרשי הוא מביא רש"י מכסב יד בדרך כלל נלך בדרכו של רש"י הנדפס ונקרא לו רש"י נזכיר גם מרשי בכסב יד אומרת המשנה כל הפסולין שמולקו למשל כהן טמא שהוא פסולבידה הוא מלק את העוף מליקוסון פסולו הגיבור תבאר מחלוקס מה הכוונה קל מה באים לרבות אבל ואינומת בביסבליה המליקה מטהרת שהיא לא תהיה נביאה בדומה למה שראינו במשנ כיוון שהפסול לאבא קוידש ומליקה הועילה לגבי זה שאם יעלה על המזבח הוא לא ירד אלי הוקתר אז לכן זה גם לא נבלה מולג בשמאל כמו כן אם הוא מלאק ביד שמאל שזה פסול כי כתוב למדנו לה שהכן שכתוב אצבע או קרונה זה דווקא ימין וכאן כתוב ומלק הכהן אוי בלילה כתוב ביוםצבו ישראל כל האבודס בלילה פסולות או שוחת חולין בפנים אוקצ'ין בחוץ עינון מתם מוסבי סבליה האופנים הראשונים מולג בשמאלה בלילו אז כמו שאמרנו כיוון שהפסול היה בקודש א אבל שוחתחולים בפנים וקוצ'ים בחוץ הרי בפנים אין שחיטה לחולין בעוף קודשים אין שחיטה בשום מקום בכל זאת אין לזה דין כמו שנראה בגימורה את המקור לכך ורשי מוסיף על פי הגמורה שבזה הכלל ששנינו בסיפה יש גם בכלל זה שאם הוא שחט קודשים בפנים במקום למלוק אותם גם אז היא לא נביא ללטמא בסיסבלי כמו שנראה את המקור בבריסה בגימורה אבל כעת מביאה משנה שני אופנים שהיא כן מולק בסקין במקום בציפורן אז מליקה זה לא כיוון שצריך דווקא בעצמו של קין גם במקום שחיטה זה לא יכול להועיל והרי אמרנו ששחיטה בכל מקרה זה גורם שלא תהיה נביאה כמו שהגמור בחולין אומרת או כי הוא מחליד או שהוא דורס דהיינו אם אליקה נעשת לא בהולכה והבה אז דרוסש זה אחד מהפסולים של שחיטה אוכל דה כיוון שהסכין היא מוכבת כמו שמבואר שם בחולין. עוד אופן מולק חולין בפנים. חולין לא שייר בזה מליקה בין מעשה בפנים בין מעשה בחוץ וקודשים בחוץ. קודשים בחוץ הרי קודשים בחוץ הם פסולים או והוא הדין אומר רש"י כמו שהגמור תבר שזה מרבים בזה הכלל אם הוא מלא כ חולים בחוץ או אם הוא הביא קורבן אבל שלא בזמנו תוירין שלא הגיע זמנון הם צעירים מדי ובניינ שוב זמנו כבר הזכינו הרש מביא מהמשנה זה מסכ סכולין כתוב בתויר תמיד תמיד כתוב בני יוינו ותוירים בשום מקום לא כתוב יוינו ובן תויר אז לכן תוירים צריכים להיות דווקא גדולים ולא קטנים בני יו דווקא קטנים ולא גדולים ואם עשה טוירים כשירים מביא רשם יגמור בחו שיזהיבו אם עשה בנינו פסולו למיציבו נוצמו זבת שסיב צברו עוד אופן שהייתה בעל הסמום שחסר לאיבר שיוב שוגע פה הכנף שלה התייבש לגמרי שניסמס אינו העין שלה יצא מהמקום ושניקט הורג לו זה מחוס רב נכון שאין תמוס וזיכוס באופס עוף לא צריך להיות תמים זה הכל לגבי למשל דוקין שבעין שזה פוסל רק בבהמה אבל אם מחוסרי אז על זה אומרים הקריבונו לפחוסכו וזה פסול גם בעוף אז בכל האופנים האלו מתמה בביסבליה המליקה לאיל כלל וזה נביאה והכלל הוא שעוף טהור שהוא התנבל מי שאוכל אותו נטמע הוא בגדיו זה הכלל כל שפסו לבקודש היא באה להזרה בכשרות ושם נפסלה אינמת בסבליהם כמו שראינו ברשה לאפסול בקוידה של עוד לפני זה הייתה פסולו מטמה בביסביה אומרת הגמורה אומר שמאיל ולילו הוא מלק ביד שמאל או מלק בלילה אין מתם מבי סבלה כמו שראינו במשנה אבל זר וסקין מתעם בסבל הסכין ראינו במשנה אבל הוא בא ומסיף רב שאם זה שמלק היה פסול לאבוידה הוא היה זר או אפילו כנן אומר רש"י אבל הוא אוינן ביום שמת לומת מאחד משיבס קווב או שהוא הרל או שאר הפסולים אז המליקה לא מועילה כלל וזונבילה שמתמד ביסבלייה שואלת הגימורה מה ישנה שמואל דיסה הכשר בים הכיפורים כיוון שביום הכיפורים האבויד נעשת בשמאל לכתחילה איזו אבוידה אומר רש"י שהכהן גודל נכנס לקודש הקודשים הוא נותל את המחתוים הגחולים ביד ימין ואת הכף שבא מונחת אקטוירס ביד שמאל אז יש אופן שהשמאל משמשת לבוידה ולילו איסלכשירו ביבורים ובדורים הקטר חלובים זה כל הלילה מכיוון שיש אופן שקשר ממילא גם באופן שלא כשר אז אמול לא יירד והמליקה מוציאה מדינבילה אם כך זר נמה איסלך שיר בשחיטה כיוון שזר כשר לשחוט כל קורבן שהוא אז גם אם זר מלק נכון שמלי כפסולה אבל אם לא יירד ולפחות לא תהיה נבילה אונה גמור שחיטה לו אבוידי אומר רש"י כסביד כרגם בחולין שחיטה נוהגת אז זה לא חלק מהבוידסום כל בהמה גם בהמה זכוני שרוצים לאכול אותה צריך לשחוט אותה ממילא לא מצינו אבוידה שקשיר בזר מה ששחיטו קשיר בזר כיוון שזה לא אבוידה מליקה שהיא אבוידה אז אם נעשה את ידי זר אין כמליקה בכלל מקשה הגימורה ולוי לא ראינו אף פעם ששחיטי ואומר רב זיראה שחיטה ספורה דומו בזר פסולו ומך ורבו רב אראה מה המקור של רב זיר אלעוזו וחוקו כתוב שם בתור שצריך לתת זאת לאלוזו לשחות אלוזור הכוין וכתוב בתחילת הפרשה זויס חוקסתויר וכאן שכתוב חוקו אז מה שכתוב בפרשה הזו זה לאיכובה אז רואים ששחיט בזר פסולות אומרת שזה אבוידה ובכל זאת בשאר הקורבנות הזר יכול לשחוט אז תלמד משם שגם מליקה בזר לפחות זה יואי שלא תהיה נבילה אומרת הגמורה לא בעצם שחיטה היא לא אבוידה הקשינפורדו דקוד בדקבייסי אין עלי קדושקום לא מכירים אותה ביסה מקדוש שוחטים אותה בהר הזיסים אז ממילא זה כמו קדוש הזדומים כמו שאדם מקדיש לבדק הבייס ומה שעושים בה זה לא אבוידה מה שזר שחט אותה פסול זה גזרס הכוסוב אז אי אפשר ללמוד משם ששחיטת קורבן נחשב את כבוד המקש לא הבין את כל התירוץ לכן הוא מקשב ולא יקול דכינו וכי זה לא קלוח כבדקבזבו כהונה קוד שמזביח מביה אז ודאי שבזה השחיטתי אבו בכל זאת מכשרה זר אז גם אליבזר תועיל אומר רב שישברידרה לא ודאי שבפורדומו אין כאן אבו דכלל מה שאלת אם כך למה צריך כהן מי דדה ואמרוסנגוים כמו לקב קבוע על נגע צורה שמוטור טמא דלהבוידונה כרגע בפור הדום יש גזר הקוסו בעצם מה שעושים בפור הדומו זה לא אבוידה אז אי אפשר ללמוד משם ששחיטה היא אבוידה בקשה הגמורה עדיין מקור אחר ונלף מבומו בבומו בשעה שהבומוס כשרות שמה אין קיהון כל אחד כשר להקריב שם גם זר כמו שנראה בסוף המסכת אז כיוון שמצינו אופן שלכתחילה יכול זר למלו דהיינו אוי לאסוף למשל שבא בבומו אז קר גם אם הוא מלאג ביס המקדוש לפחות זה יועי לתר מדי נבילה עונה הגמורה מבומו לא יוליף בומו לגבי ביס מקדוש היא כמו חול אז אי אפשר ללמוד משם לב מקדוש מקשה הגמרא ולוי לא למדים מבומ לביישמקדוש אוטן ימינן ליויצה אימורים שיצאו מחוץ לאזור הם יפסלו אז לכתחילה הם אסורים בהקטרה מנין שמעול על המזבח לא יירד שהרי יוצא קוש בבומו כר בבומו אין בכלל מחיצות אז רואים שכן למדים מבומו אונה הגמורת תענה אז זו היסטירה סוילו סומך לי כמו שנראה לאלון יש מקור בפסוק זו הסתרה סוללו לכל הפסולים חוץ מכמה שאמול לאו לא ירדו אז זה עיקר המקורו מה שהוא טלה זאת מזה שיועץ כושר בומו זה רק הסמחת בעלמי כי בעצם אי אפשר ללמוד מבומו כי בומו לגבי ביסקדוש נחשב ככל עד כאן למדנו את שיטתו של רב שיטה חולקת ורבי יוחנן אמר זר שמלק אז המליק מועילה שזה לא נביאה אין מתמה ביסה בלייהם כלמדי מבומו בבומו לכתחילה ז יכול למלוק אז גם בביס מקדוש המליקהילה אם לא לא יירד במילא זה לא נביאה אבל סקין זה כמו שראינו במשנה אם הוא מלאג בסכין מתמה ביסבלי כי זה לא מליקה ולא שחיטה ומעולם לא מצינו באופן כזה שקשר בקשה הגימורה על רב מרן משתתנות נען כל הפסולין שמולקו מליקוסם פסולו אז מעצם זה שכתוב פסולין שמולקו אומר הקרן נוירו אי אפשר להקשות על רב כי הולך תכן שמדובר בכהן טמא כהן טמא הרי שייר בקורם ציבו ששם טרוטומו אז גם בקורם מיוחדמו לא יירד ולכן לא מטמא אבל מה כל מרבה מי יש לרבי יוחננון כליסוי אפילו זרם אלו לרב קל ליסוי מי אונהגמורה המילה לו מיותרת ליסוי השמאל ולילו הפסול הכוונה לא שהקוים פסול אלא עשה זאת באופן פסול בשמאל או בלילה בקשה הגמור שמאל וללו בהדקותונה הרי כתוב בהמשך המשנה הגמורתוני ועוד המפרש קודם הוא כלל כל הפסולים ואחר כך הוא נותן דוגמאות תוש מה ראינו בסיום המשנה זה הכלל כל שיופסו לבקודש אינ מתם יבגודם בסיסבלייהם מה הכלל בא לרבות שלא ראינו לייל במשנה בשלמל רבי יוחננון כל סויזר שלא מפורש במשנל אלו לרב ליסו ימי אונה גימור ולתיימיך שאתה כך מקשה הכלל השני שכתוב בהמשך שלא יהו לבקודש זה כן לבטמא ליסו מי אלו רייסויה שחיטה סקושים בפנים שזה לא מטמא לא מפורש במשנה זה מוזכר בזה הכלל כמו שהזכרנו במשנה כשמשה רשי מביא שם שאם הוא שחט במקום למלוק אז כמו שנראה בברייסלון את המקור לכך אילון סיף ששם כתוב שאם היה פסולו מחוץ לקוידש זה פסול זה מטמא ליסו המליקס חולים בחוץ במשנה ליל כתוב רק אם הוא מלא חולים בפנים גם אם הוא מלא חולים בחוץ אז זה נביאה בב הגמורת תניה קבוס רבי יחנון מולקו את הקורב עוף זר או מולקו פוסול שרפסולים למשל אורל אוינן וכדומה או הפיגול והנויסר והטומה זה לא נבלה אין מטעם מן ביסבלייה פיגול כיוון שבעצם הקורבן מפוגלוידס הועילו להכיל על זה שם פיגול אז זה לא נבהילה וממילא נכון שאסור לאכול זאת מי שאוכל חיב קורס אבל הוא לא נטמע נויסטו מהרקובם בעצם היה כשר אחר כך הוא נטמע או שהוא נותר אחרי הזמן אז לא אומרים ברגע שירד האתר של הכיל סקו'שים אז למפריע התברר שמתח זה נביאה כי זה לא עבר שחיט רק מליקה לא זה נשאר בזה שזה לא נביאה וזה לא מטמא מישהו אחר זאת מביא הגמורה אומר רבי יצחוק שמעתי שתיים שמעתי שתי הלכות אחס קמיצס זר מין חושזר קמץ במקום כהן ואחס מליקס זר עוף קוב נוף שמקום שכהן ימלוק זר מלק אז שמעתי אחז באחד מהם תירד אפילו שזה עלה על המזבח לא מקטירים תירד ואחז שמעתי שלא תירד אלא בדיעב מקטירים זאת ולא ידע במה מדובר זאת אומרת לא ידע מתי כשר בבדיבד ולא התרד ואחת פסולה אפילו בדיבד שכבר עלתה ותרד אומר חזקיה אני יאמר מסתברה קמיצה תירד מליקה לאתרד שואלת הגמורה מה ישנה מליקה דישנו בבומו כמו שהזכרנו ליל כיוון שבבומו לכתחילה זר יכול למלוק אז גם בביסמקדוש אסור לזר למלוק ביום מלק זה פסול בדיעבד אם זהל המזבח לא ירד אם כך קמיצ צנה מישנה בבומו כרי בבומו אין כיהון אז גם ז יכול לקמוץ אז גם בסיסמקדושמר שאם מאלות הקים אצל המזבח אחרי שזר קמת זאת לא יתירד וכי תאמה אין מנחה בבומו כמו שיטס רבי יודע לו בדף קיג שבבומו לא מקריבים מנחו אם כך לשיטתו גם אינופס נבומו אז מנין יהיה לך מקור למליזר דומרב שישס לדיברמר יש מנחו בבומו בבומה מקריבים מנחו יש גם אופס בבומו לדיבר אין מנחו אינו אפס מטימ כי מה המקור שלו שאין מנחו כי כתוב ויזבכו זבוכים שלומים בסיני שם זוד היה בומו לפני יעקום הסמישקון אז הוא דורש זבוכים ולא ימנו דווקא דברים שנשחטים אם כך זבוכים ולאיפס שזה לא זבח לזה נמנק אז ממילא ממו נפשך לשיטת סובר שמנחו גם אז אין לך מקור למלי כזר ולשיטה אתה סובר שיש אופס יש גם אנוכס אז תלמד שגם קמיצס זר כשם שבבומו זה קשר לכתחילה כרגע בסמקדוש אמול לא יירד אלו אימה אין קידוש בכלי שורז במנחו בבומו נכון גם למנדומה שיש מנחו בבומו אבל אי אפשר ללמוד מבומו מה שאין כן מעוף של בומו כן אפשר ללמוד כולכים אמת למנדו שיש אופס ויש מנוחה בבומו למה עוף נמלק בבומו ונמלג במקדוש אותו דבר אין שום תוספת אחרי המליקה אז ממילא אומרים בבומו זר כשר לכתחילה למליקה גם בסמקדוש אם זר מלקו לירד מה שאין כן מנחו אז האבידישונה כשמקריבים מנחו בביסמקדוש אז קומצים את המנחו דווקא קוין קומץ הוא מכניז אות לכלי שורס לקדש מה שאין כן כשמקריבים מנחו בבומו בבומו אין כלי שורש אז קומצים ומיד מוליכים את הקומץ ומקטירים בלי לקדש אותו בכלי שורס ממילא אי אפשר ללמוד אחד מהשני אי אפשר לומר קמיצה בבומו כשרה על ידי זר אז קרגן קמיצה שנעשתה עלזר בבסיס המקדוש תהיה כשרה על כל פונים שם אוסולת כעבודשונה לגמרי הקמיצה במקדוש צריך לקדש אותה בכלישורס אחר כך בבום או לא ולכן אי אפשר ללמוד אחד מהשני שאין כמליקה שנעשה בבום או באותו אופן שנעשה במקדוש אפשר ללמוד משם שאם מולק זר אם או לא יירד עד כאן דף סخ חס
לצפיה בתכנים נוספים: