הדף היומי מסכת זבחים דף נט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף נט

[מוזיקה] זבוכים דף נט מתחילים בסיעתא דשמיא שתי שורות האחרונות שלף הקודם ורב שרבייה בשיעור הקדם למדנו רב זיראה רצה להוכיח כדברי רבי יוחרונו בשם רבסוב שרבי יויסי סובר שכל המזבח עמד בצפון הזורה מהמשנה מסכס מידויס כמו שראינו בשיעור הקודם את כל החשבון אחר כך ראינו שרבדבר הפריך כי ייתכן למעמד את המשנקדס רבי רבי יהודה ומה שראינו שם שהרחיקו את המרוכה ארבע מוייס ארבע אמוסיס זה לא כולל את העם היסוד ועם הסיבובב עכשיו נראה דרך נוספת רב שרבייה הוא בעצם סובר כמו רב זיר לגבי החשבון לא כמו רבדה והוא סובר באמת שהדמויס זה כולל העם יסוד ועמוסב וממילא החשבון שרב זיר עשה שמכך יש להוכיח שכל המזבח חמד בצפון זורה נכון אבל הוא בא מכיוון אחר ורב שרבי אמר מי אמר שהמשנה היא רבי יויסי דהיינו סתם רבי יוסי שהוא רבי יוסי בן חלפטה מי אומר זאת אז רב זיר אמר כרבי יויסי הוא שמענו שהוא אומר שמי שניטל מבחוץ לבפנים וכן להפך צריך להיות במקום הכי קרוב הכלל הזה מוסכם על כולם וממילא גם רבי יוסי הגלילי גם הוא סובר את הכלל הזה והומני כדעת מי שנינו שנייה משנה מסכת סטומ שמנה יש להוכיח שכל המזבח עמד בצופון רבי יוסי הגלילי שממנו שמענו בפירוש כמו שכבר נוכיח שכל המזבח עמד בצופון אבל סתם רבי יויסי דן רבי יוסי בן חלפטה מי אמר שהוא סובר שכולם מזבעה בצופן נכון שרבי יחנון קיבל כך מרבסוב אבל אין לנו הוכחה מהמשנה תכן שרבי יוסי מחלפת סובר כמו רבי יהודה שהמזבח עמד באמצע היכן רואים שרבי יוסי הגלייל סובר שכל המזבח כמ בצופו לתניה רביסגלימר מתוך שנאמר ונוסעתס הקיר בין אויל מויד וגמר ובין המזבח אז בעצם הקיור צריך לעמוד בין המזבח לאיל מוד המצד שני נאמר וסמזבח או אוילו וגוימ כתוב בהמשך סום פסח אויל מויד מה הפסוק אומר לי מזבח בפסח אוהל מוייד ולא הקיר בפסח אוהל מויד הקור לא יכול להפסיק פסיג ביניהם כמזבח הוא צריך לעמוד כנגד פסח אויל מועיל בלי שום דבר שחוצץ ביניהם אז משתי הפסוקים יחד אתה למד שהקיור לא יכול לעמוד כפשוטו בין המזבח לא ילמוד אתד ממש כבר נראה את החשבון לכן איךנו סנוי בינו ולמזבח מושכימו כלפדורים שני הפסוקים יחד מלמדים אותך שאין הכוונה בפסוק הראשון ונוסעת סקיר בין לבין המזבח שיעמוד ממש בין למוד לבין המזבח אלא יעמוד בחלל הזה. זאת אומרת בקו הזה יש קו שבין המזבח לא ילמו מויד הקו הזה משני צדדי הזור זה אותו קו שם בצד הדרום של כלפי הדורם שם ימוד הקיר אבל לא ממש בין המזבח לא אל מויד למה בעצם מה שאנחנו צריכים זה רק להרחיק את הקיו שלא יעמוד בין המזבח לפסח אוהל מויד אבל בין המזבח לאווי מויד לא כנגד הפסח זה יכול לעמוד בכל זאת רבי יסגל סובר לא אין ברירה אלא למשוך אותו לדברום שיהיה רק בין האולם ולמזבח ולא בין אויל מועיל ולמזביח מייקוסובה למה הוא לא מקיים את הפסוק כפשוטוי שיעמוד בן אויל מיד בין המזבח הוא רק ימשוך אותו כמעה שלא יעמוד בין הפתח למזבח אלא בין קירו למוד שאחרי הפתח ובין המזבח אז נתחיל לחשב היא כוסוב כול מזבח בדורים כהן אם כך אז הרבה מן המזבח יש בדורם כנגד האכל כנגד הפתח נוקסול הדורם בינו למזבח מאז שמתחיל כותל ההיכל אחרי שמסתיים הפתח הכוטל מתחיל להיסתם דהיינו שם יש עדיין את פתח האולום כמו שראינו בשיעור הקודם האולום הרכב יותר הפתח שלו בחמש עמוס מכל צד אז בחמש האלה שהפתח של האולום שם והוא ילמו את כבר קיר שם זה יכול לעמוד בחמש אלו אז זה עומד בעצם בינו מויד ובין המזבח הקיר וזה לא עומד בין הפתח למזבח אז המזבח כנגד הפתח והקיור כפשוטו שתי הפסוקים מתפרשים כפשוטום אז זה לא ייתכן והנה מקוסוב גם אם תמשיך ותאמר שהוא סובר קדושס אילחול ואולומי וכיוון שהקדושה של האיחול והאולום חודה אז גם האולם יש לו קדושת היכול הפסח שלו כמו פסח שלו איכול ואתה צריך שהקיו לא יפסיק בין המזמח לפתחו של האולום עדיין נוקמקוס לאולום אחרי שמסתיים פתח האולום ומתחיל להיסתם הקיר של האולום ולדורים בבין אולום ולמזבח כיוון שהכותל של האולום ככותל איךול אז זה בינו מועד והמזבח הם מתקמים מהפסוקים הנמקוסובה גם אם נאמר שהוא סובר שהמזבח לא עמד כולו בדורם אלו חצא בצופו וחצי בדורם המזבח היה 32 אמויס 16 מתוכם בדורם אז תוריד מהם חמש אמויס של פסח הפתח של ה של האיכל חמש מהם בצופן חמש מהם בדורם תוריד מהם חמש עדיין מ-16 להוריד חמש יש 11 אמור שיש מזבח ויש כנגד זה את אויל מויד נוק מכוס הדור בנו לו על המזבח ונה מקוסובקדוש אסור לוכלי אז למשוך את זה גם שלא יעמוד כנגד פתח האולום אז תרחיק את זה עוד חמש אמוס נוקוס לאולום לדורים בינומזח עדיין ישארו לך שש אמוס מתוך ה-16 שבצד הזה אז מזה יורד 10 לפתח של האולם נשאר עוד שש אלו בהכרח משום דקוס רבי יסגל סובר כולי מזביר בצופן כל המזבח מד בצפון זורה והרי האחול יש לו 10 אמוס שחמש חמש עמות בחלק הצפוני, חמש אמות בחלק הדרומי. היכן יש מזבח כנגד פתח האיכל? רק החמש האמות האחרונות הדרומיות של המזבח הם כנגד חמש אמות צפוניות של פתח האיכל. ובחמש אמות האלו אי אפשר להעמיד את הקיור כאז הקיור יפסיק בין פסח או אלמו יהיד למזבח. יש רק חמש אמויס שמזבח שהם כנגד הפתח. במילה בהכרח להרחיק את הקירור לדרום וכאן מוסיף רש"י בגרסת הגימורה שהגמורה מקשה ונועיק בין המזבח ולאכל בצופן למה אי אפשר להעמיד את הקיר בין המזבח ולאיחול בקצה הצפוני של פסח האיכול אחרי שמתחיל הקיר של האיחול בצד הצפוני ושם נמי זאת נכון שכל המזבח בצופון אז אדרבה כל המזבח בצופן אחריו הקיו אחר כך הקיר שלא יכולה הגמור כוסובה גדושס איול והול חודם ממילא המזמח צריך לעמוד בלי שום חציצה בינו לבין כל פסח אומנו כולל הפסח של האולום ממילא כינמו מוקמס לו אז גם אם תעמיד מכוס לאכל ולצוף את הקיר אבל לבין אולום למזבח הוא יחצוץ בין פתח האולום למזבח שואל את הגמור אפשר להרחיק עוד ונוקמקוס לאולום ולצופון תרחיק את זה מעז שמתחיל הכותל של האולום דהיינו שמסתיים הפתח של האולום בין בבין הולום על המזבח הונה גמורה אומר קרו צופונו כתוב צריך לשחוט את האוילו על ירך המזבח צופונו היה אפשר לכתוב על ירך המזבח צופון מה זה הה המיותרת היא באה לדרוש שצופון פונה מקילים צפונה הזורה יהיה פנוי מכלים לכן אי אפשר להמיד את הקיר שהוא כלי בצפון הזורה היכן אפשר להמיד רק בחצי הדרומי בחצי הדרומי לא עמד המזבח המזבח כולו עמד בצופן אז נמצא שהקייר לא עמד ממש בין המזבח לאלמו כפשוטו של הפסוק אלא הוא עמד משוך לצד הרום בשטח שכנגד בין המזבח לא אלמו מויד הקופונים לפנינו הוכחה שרבי יוס גלילי סובר שכל המזבח עמד בצופון אפשר להעמיד את המשנה ומידס כדעתו ואין נוכחה מה שקיבל רבי יוחנן מרבסוב שסתם רבי יוסי דן רבי יסי מחלפט גם הוא סובר שכל המזבח חמד בצופון אומרת את הגיבורמן תענה דפולי גלדבי יסילי הוא סובר שכל המזבח עמד בדורים רב לזר בן יין קבי לתעני רב לזר בן ינקבו הוא דורש קצת אחרת צופינו הה מיותרת באה לומר שיצוף עם פונו מכלום לא רק מקילים ואפילו מן המזבח כל החלק הצפוני של האזורה היה צריך להיות ריק לא מזבח לא קיור לכן כל המזבח עמד בדורם וכעת נעבור לסוג י חדשה אומר רב המזבח צריך להיות שלם מזבח שנפגם כל הקודושים שנישחטושם באזורי פסולים ואפילו אם כעת תיקנו את המזבח אי אפשר לזרוק את הדם כי הוא כבר נדחה כי בשעה שהמזבח היה פגום הוא לא היה ראוי לזריקה ובקורבנות יש כלל שכל דבר שהיה דחוי אפילו שהוא חוזר ונראה הוא נשאר בתחייתו אומר הרב מקרו בודינו אנו מקור לכך מפסוק ושכחנו שכחנו את הפסוק מספר את הגמור כיסולק רב קהנה כשרב קהנע עלה מבו ולאץ ישראל אשכח לרבי שמעון ברבי דקמר משום רבי שמואל ברבי יוסי מנין למזבח שנפגם שכל הקודשים שנשחת פסולים שנאמר כתוב מזבח אדוםסלי וזבחתו אווב על המזבח סוילסכו ושלומךו נשאלת השאלה וכי אולבתוזבח השחיטה נעשית בראש המזבח אז טוס אומרים שבעצם בדף הקודם למדנו שהגמורה במדורשת מאולוף שאפשר לשחוט על המזבח עצמו גם אבל אומר טויספס הגמור הבינה שלא רק זה הפסוק בא לומר כי לשון הפסוק משמע שכך המצווה מזוכילוב ודאי שהמצווה לא מחייבת לשחוט על המזבח ודאי שאפשר גם לשחוט על קרקע הזור אפשר גם על המזבח אז למה כתוב אולוב אלו כשהוא שולם ואלו כשהוא חוסר ואולוב הכוונה בגינו ובשבילו וזובחתו אולוב כשיש מזבח אתה יכול לזבוח אבל כשאין מזבח שמזבח פגום אז ח פסולה כשרבקה הנשמה הזאת אומר היינו קרודשת לרב רב הרי אמר שהלו מקור מפסוק ושכח אותו זה הפסוק שרב שכח וזבחו לו זה המקור שאם שחטו כשהמזבח פגום אז הקורבנות פסולים ואומרת כעת הגמורה מה ראינו בדברי רב שדווקא קודשים שנישחטוש אבל קודשים שהוקדשו בשעה שהמזבח היה פגום והמתינו מלשחוט אותם עד אחרי שתיקנו את המזבח ואז שחטו אותם הקורבנות האלו קשר כשרים אבל ורבי יוחנן אמר איך עוד זה ואיך עוד זה פסולים בין שנשחטו בשעה שהמזבח היה פגום בין שהוקדשו ונשחטו אחרי שתיקנו זאת הם פסולים למה במליגה מה נחלקו רב רבי יוחנון רב סובר בעלי חיים אינו נידחין קורבן שהוא עדיין חי הוא לא נטחה ולכן אם אדם הקדיש קורבן והוא היה ראוי ואחר כך נפגם המזבח והוא הוא נדחם מהקרוב כעת אי אפשר לשחוט אותו אחר כך תיקנו את המזבח אז אפשר להקריב את הקורבן הזה הוא לא ניטחה לגמרי לכן רק הם נשחטו אז הם ניטחו כאדם ניטח מהקרובה אפילו שאחר כך תיקנו את המזבח אין חוז נראה אבל ורבי יוחננו סבבה גם בליחיים נתחין ולכן כל קורבן שהיה קדוש בשעה שהמזבח נפגם ניתח לעולם הקרובה בקשה הגימור הרל רב מיס ולמד בבריסה כל הקודושים שהויו עד שלו היא נבנה מזבח מהשמע דהיינו לפני שעלו ובנו את המזבח אדם הגדיש קורבן ואחר כך נבנה מזבח פסונים אז קודם כל צריך להבין מה אמרה בסמדברת נבנה אם הקדישו לפני שנבנה המזבח תחוין מעיקורנינו כר בשעה שהקדישו אותם הם לא היו ראויים אז אם נאמר כפשוטוי זאת אומרת שגם קורבן שהוקדש לכתחילה באופן שהוא היה דחוי דחוי מקורה אז זה נדחה וגם אחר כך אם בונים את המזבח הוא לא חוזר ונראה אז הרי מחלוקסמוירועים אז תהיה קושיה מהבריסה עלמוירסובר כך שזה לא נטחה אם זה לכתחילה דחוי אלו מה תגרוס כאלה קודשים שהיו עד שלא ננרס המזבח דהיינו אדם הקדיש קורבן בזמן בסרישן ואז הגענו חד נצר והחריב את הבית נרס המזבח ועל זה אומרת הבריסה שאחר כך נב נבנה המזבח בביל שיני הם פסולים כי הם היו ראויים וניטחו הם לא חוזרים ונראים נרס או יזכין להו הרי עברום 70 שנה בין בית ראשון לבית שני הבהמה חיה 70 שנה נניח שעדיין חיה הקורבן מאז אבל ודאי שהיא כבר זקנה וזו כן זה אחד הפסולים שנשנו בינמו בקורבם אלו בהכרח יש לגרוס קודשים שהיו עד שלא הניב גם המזבח ואחר כך ניף גם המזבח פסולים כיוון שהם היו ראויים וניתחו אז הם נשארים דחוויים כמו רבי יחנון אפילו שהם עדיין בעלי חיים אומרת הגימור ולא תרוצק מתרצס הרי בכל מקרה אתה צריך לתקן את הבריסה אז תתקן אחרת האם שנישחטו קודשים שנשחטו עד שניפגם המזבח ואחר כך נפגם המזבח הם פסולים כי המזבח נפגם בשעה שזה היה דם אז דם נדחם ואי אפשר לזרוק אותו אפלים תקנו את המזבח אבל אם נשחטו רק אחרי שתיקנו את המזבח מזבח אפילו שהמזבח נפגע באודם קדושים הם לא ניתחים כבעליכים אינם ניתחים עכשיו מקשה הגימורה סתירה בדברי רב מה רמ רב שאם המזבח פגום אז הקורבנות שנשחתו הם פסולים ואומר גיד לומרב מזבח הפנימי של הקטוירס שנקר נקר במקומו מקטירים קטורס במקומוי אפשר להקטיר קטוירס על רצפת הזורה במקום המזבח שם גם יש דושס מזבח לכאורה הוא די במזבח החיצו אז אז גם המזבח הכי צוען אם הוא נפגם גם אם הוא נאקר אפשר עדיין לזרוק את אדם במקומו אז למה הקודשים נפסלו אונהגמורה כדאומר ולעלום בדף הבא מוידו רבי יהודה בדומים מה הכוונה רבי יהודה אומר כמו שנראה בארוחה כבר שגם ריצפס האזור כולה קדושה בקדוש מזביח ואפשר להקטיר על האימורים אומר רוב רבי יהודה אומר זאת רק לגבי הקטרת אימורים הבדומים לגבי זריקת אדם הוא מודה שאפשר לזרוק רק על המזבח עצמו אונמ גם בדע רב צריך לומר מוידר בדומים מה שאמר רש לא צריך מזבח אל אפשר להשתמש במקום המזבח זה רק להקטרת הקטור של המזבח הפנימי אבל לגבי זריקת אדם על המזבח הכי צועים זה חייב שיהיה לי מזבח וזבחתו עולוב וקודשים שנשחטו המזבח היה פגום הם פסולים אז הזכרנו דברי רב יהודה כת עוברת הגמורה מה רבי יהודה החן אמר רבי יהודה שכל ריצפס זורה קדושה ורוב בפירש הכוונה רק לקור הסימורים אז נקרא לפי הגרסה הנכונה של הפסוק כמו שמובא כמצה דתה כתוב בפסוק בסעיף בלוחים חנוכת המזבח רביסמבון שלמו כדש המלך לפני השם כזבח לפני השם שלומים דבורים כסוב אומר הפסוק מתפרש כפשוטו ומזבח הנחושס הכוונה למזבח האבנים שהוא בנה שם בביסמקדוש וכמו שהגמור התבר בדף הבא כמו שרשם מביא מזבח הנחוש דהינו מזבח אבנים שבנו אותו במקום מזבח הנכוישס והפסוק אומר ששלמה המלך כיוון שהוא הקריב באותו יום הרבה קורבנות אומרת נראה 144,000 קורבנות אז מהמזבח שהוא בנה היה מדי קטן אז הוא היה צריך לקדש אסטויחוצר קידש את כל שטח האזורה שיהיה אפשר להקטיר אימורים גם על ריצפס האזורה מחוץ למזבח אומר לרבי יויס לא נכון לא ייתכן שהמזבח היה מדי קטן בשביל זה אבל כבר נאמר כתוב כמה שנים לפני שהוא בנד בסיס מקדוש אז מזבח עמד בגיבון ושם היה מזבח שעשה משה רבינו אז כתוב שם 1000 אוי לויסיה לשלוים על מזבח ההוא זאת אומרת שהמזבח הזה זה הכיל ביום אחד יכלו להקטיר עליו אלפוס ו בביסלו סמקדושמר כמה קורבנות היו באותו יום ויזבח של זבחשל זובח לשם בוקר 22,000 וכתוב בהמשך וצוען 120 אולף 22+ 120 זה 144 א000 וכשאתה מגיע לחשם אוילוס למניס תעשה את החשבון באופן יחסי בין השטח לחשבון העולות זה גודל מזה זה זה של שלומוי גדול משה ויכול להכיל יותר אוילוס למה אז רשי עושה את החשבון המזבח של מוישה כתוב בתויר שהיה חמש אמוסוירך חמש אמוס רוכב כמה מזה נשאר למרוכה רק אמו על אמו כי מכל צד יורד אמו של הקרונוס ועוד אמוג לכוינים שמולכים בין הקרונוס למרוכה אז נשאר סך הכל אמו על אמו חוץ מזה היה יסוד וסוייב אבל זה לא היה חלק מהחומש על חומש זה בלת החוצה במזמח שסו שלמה אז כמו ששנינו מסכס מידס מוקם המערוכה עצמו היה 20 על 20 כל המזבח מלמטה למדנו 32 על 32 מוקמרוכה 20 על 20 על 20 תעשה את זה לריבועים של אמו על אמו אז 400 אז זאת אומרת אם באמו על עמו יכלו להקטיר 1000 אוילוס ליוים כי אי של שמיים ממרת לאכול אז כמה אוילויס אפשר להקטיר על ארבעובוס 400,000 אז מה איך יתכן שלא נכנס לשם 144,000 על זה הפסוק אומר שהיה חייב לקדש את כל האזורה כך טוען רבי יויסי א לא מה הוא קון מאוכיל כאודו מועים עלי רואים אדם רוצה לומר לחברו על כוין שהוא פסול אז הוא לא רוצה לומר שהוא פסול למשל הוא חול אז אומר פלוויני ננוסו ובעצם האמת היא הוא פוס לאבוידה לא בגלל שהוא ננס רק הוא הוא לא רוצה להגיד שהוא פסול אז הוא אומר פליניננוסו פנס גמד ובלמום הוא לא יכול לעבוד קר גם הפשט בפסוק כאן מה שכתוב שקוטון זה אמת כפשוט על המזבח הנכוישס לא על המזבח עוונים וכוטון הכוונה אומר היה צריך להקרי 44,000 זה קטן בעצם לא זו הבעיה הבעיה הייתה שהוא נפסל באותו יום כי באותו יום סילקו אותו היו צריכים לבנות מזבח עוונים דווקא אז במקום לומר שהמזבח נכוישס היה פסול וצריכים לעשות מזבח אבונם אז הוא אומר קוטונויו אבל הוא לא קידש את ריצפס הזורה להקטר שמימורים מה איך הוא יפרש את הפסוק קידש נראה בעזרת השם בדף הבא שואלת הגמורה ורבי יהודה שהפרק קורא מרבי יויסי רבי יוסי צודק לפי החשבון היה ודאי מקום מספיק למה היה צריך לקדש את כל הרצפה אונה הגמור רבי יהודה לתמי כל החשבון היה לפי החשבון שהמזבח של משה רבינו היה חומי שמוס על חומי שמוס אבל רבי יהודה סובר שזה היה כפול דום המזבח שמוש גודליו דתניה כתוב בידות המזבח בפסוק חומ שמוסירך וחומשמוסחב דבורם כקסובון דבר רבי יוסי לכן הוא עשה חשבון שאם שם נכנס 1000 השם יכול להיכנס 400,000 אבל רבי יהודה אומר יש גזירושובה נאמר כאן במזבח רובוע ונאמר להעלון במזבח של נבואס יחזקאל רבועה מה לאלון כל המידות שאמרות שם ממצו מוידד כמו שכבר נראה אף כאן מאמצומוד מה שכתוב בתור חומשחומסיך זאת אומרת מהאמצע תמדוד כך לכל כיוון זאת אומרת שבעצם המזבח שעוסמו שרבינו היה 10 אמויס על 10 אמויס וכמה היה מוקם המארוכה אם אתה מוריד שתי אמוס בכל צד שש על שש שש אמוס על שש אמויס אז זה 36 אמוסיס מרוביס זה כמעט 1 חלקי 11 מהשטח של מקוק המערוכשמזבח שאוסו שלמש זה 400 אמרמוריס אז אם המזבח שאוסו מוישה היה אפשר להקטיר 1000 אוילויס אז המזבח של שלו אפשר להקטיר רק בערך 11,000 וזה לא מספיק ל-142,000 קורבנות שהקריב שלמה ביום חנוכה סמיס לכן אומר רבי יהודה שקוטווינויו ולכן היו צריכים לקדש את כל שטח האזור להקטרת אמורים אומרת הגמורה ורוסום במזבח שכתוב בנבוא סיחזקל מנוללון שהמידות הם מכל רוח כסיב וואו האריאל מקום המערוך במזבח 12 ונאמר על פי הגרסה השישית בקובצס אוירך ב-12 רויחב רובוע אל 14 רבוב ותניה בברייסב אריאל 12 מה הכוונה לכל רוח אתה עומד באמצע לכל רוח 12 אומרת שהמזמח היה 24 אמוסיס על 24 אמוסיס או יינו יהיה לו יבז על יבז מוקמם מרוךשל מזביח ולא 24 על 24 כשהוא מר 14וב מלמד שמאמצע הוא מידד לכל ארבע רוחות ולכן אומר רבי יהודה כתוב כאן שמודדים לכל רוח אז גם חומש על חומש במזבח שעוס מוישה מדדו לכל רוח אז היה 10 על 10 אומרת הגמרא ורב יויסי שהוא אומר דבורם כקסובון המזבח שסומיש היה חמש על חמש גם הוא סובר את הגזרושובה אבל כי גומגזרו שובה שרובע רבוע בגוי והוא דגומר בגובה המזבח והוא גם לא דורזות מרובע שכתוב ביחזקאל אלא מרבוע שכתוב במזבח הפנימי שעוס משה רבינו לתניה בריסה אחרת המזבח החיצו נאמר בשולשאמוס קומסוי דבורם כקסובון היה בגובה שלוש אמות דברי רבי יהודה רבי יויסמ נאמ כאן רובוע ונמה להלון במזבח הזו גם כתוב רבוע עם אורקוי אמורבוי רובוע ומוסו מה להלון במזבח הזוב גוי פשניים כאורקוי כי היה אורקו אורב ומוסו אף כם פניים כורקוי זה למדים מגזרושובה שהמזבח הכי צון הרי חמש על חמש לדעס רבי יוסי אז כמה היה הגובה 10 אמוס ועוד מעט נראה איך רבי יוסי מפרש ושולשמוס כמו שכתוב אומר לרבי יהודה איך אפשר לומר כך כבר נאמר ולשון הפסוק היא אוירך מיועמו וכמו חומשמוס היקף הקלוים שסביב החוצר היה בגובה חמש לפי דבריך המזבח היה גבוה 10 אז הוא בולט חומי שמוס יותר מגובה הקלוים אפשר כנוה בדג במזבח ואבוי ביוי כל לא רוסים מבחוץ לא ייתכן ברכי השם מזבח היה בגובה רק שלוש עמוס והקלו כיסו את כולו אומר לרבי יסי באמת הכים היו גבוהים יותר קבונאמר וסקל חוצר וסמוסח שער חוצר אשר על המשק על המזבח יש כאן הקש בין המזבח למישקון מה משקון 10 העמוס צריך קלויים שכסו את כל הקרושים הקרושים היו בגובה 10 אז גם הקלוים צריכים להיות בגובה 10 לפחות אף מזבח צריך היקב שיחסה 10 אמוס כל הגובה שלו באמת היה בגובה 10 אמוס ובאמת וימר קלוים 15 עמו לכוס יוסף ליד השער משני צידי השער 15 עמו הוא מפרש לא ברוחב אלא בגובה והוא מכל החצר הקלוים היו בגובה 15 עמו אז הם כיסו את כל הגובה של המזבח ועוד חומי שמויס אז לא ראו את הכהן מבחוץ ומה תמודלא בגובה של הקלוים חומי שמויס מספס מזבח ולמעלו כ המזבח היה 10 אמויס אז הפסוק אומר שהקלואים יהיו חומש אמויס מעל גובה המזביר ביחד 15 ומה תמוד לאמר אומר רבי יויסי במזבח ושולשמוס קומוסוי בעצם היה בגובה 10 אמוס הכוונה מספס סיבוב ולמ שש אמוסיס ושם היה סובב קרוקב המזבח ומשם עוד שולש אמוס השוד שלוש זה תשועוד הקרונוז עוד אמו ביחד זה 10 אמוס ורבי הודה שהוא אומר שגובה מזביר דבורם כקסובון היה גבוה רק שול שמויס כי גומק זה ראשו ורבוע רובע ברוךבודגומיר וממזבח שיחזקאל לגבי הרוחב האורך שמודדים מהאמצע ואולי החמש על חמש אלא ה10 על 10 שואלת הגיבור לרבי יהודה נכון שדבורם כקסובון והמזבח הגבוה רק שלוש עמויס אבל גם לשיטתו קשה מה שהוא הקשה ל רבי יוסי או כומסחה זה כהן כרמזבח היה בגובה שלוש הכהן עומד עליו אדם בינוני גבוה שלוש אז יש כאן שש אז זה גם בולט עמו מעל הקלוים והוא הרי סובר שהקלוואים היה בגובה רק שחומש עמו הונה גמורה נידקה מסך זה נכון שאת הכהן ראו את ראשו אבל אבוד ביודולי מסחזה מה שהוא עובד בידיים זה למטו מחומי שרמויס אז זה היה מוסתר המשך הסוגיה בשיעור הבא עד כאן דף נט [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: