הדף היומי מסכת זבחים דף נו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף נו

זבוכים דף נור מתחילים בסיעתא דשמיא שורה וחצי האחרונות של הדף הקודם אומר רבי יהודה כמו שהזכרנו בדף הקודם לטומאה אסור להיכנס לאזורה יש טמאים שאסור להם להיכנס לכל ירושלים יש כאלה למחנה לוי אבל חיוב קורס אם הוא נכנס במיזיד או חיוב חטוס אם הוא נכנס בשויג זה רק אם הוא נכנס לעזור זור בטומא על זה אומר רבי יהודה מר שמואל אין חיות משום טומאה אלו על אוירך 1087 על רויך משל וחומש דווקא מי נכנס לרבייס לתוך היקף חלל הזורה שאלו היו המידות שלה תונתקמר רב נחמן לפני רב נחמן שנה מירת המשנה במידס כל האזורה אוסו קפז על רוכמי אומר לי התבטה רב נחמן אוכי אומר לי בכך אמר לי אבי כגון זה בתוך שטח זה יש שלוש דינים כוינים נכנס למשום וכלשום קודשי קודשים יש זה קדושס חצר מויד להכילס קודשי קדושים אבל מחוץ לזה אין לזה קדושס הזורה במידות אלו זה חלל כל האזורה האכלו בסקודש הקודשים אחורה בסכפיר סתה ועוד 11 מועיר מאחוריו וכל מה שלפני האיכל ויש גם קדושס לזורה לעניין זה ושיכתשום קודשים קנים וגם במקום זה וחיו משום טומה הגמור לימות מים איזה מקום התכוונו שמואל ואביו שרב נחמן למט ששם אין חיוב דומה אימלמות חלונו אובי חלל החלונות שבחסורסביב מבפנים דלסויס החלל של השערים והיו החומו בראש החומו למעלו כי זה לא במידות האלו המידות האלו זה המידות הפנימיות זה לא נכון תנינה שנינו אכלונינוזב וכמו כלפנים אז אי אפשר למעד זאת יש זה ממש גדושה כמו פנימה זורה ואלו למעוטה לשוכוס שבצידי הזורה והיא בנוז בכול ופסוכוס לקודש ותנן למדנו במשנה הזכרנו בדף הקודם שתויכון קודש לכאורה עם טויכון קוידש אז חייבים ישומטו מי שנכנס לשם אומרת הגימור מדרבונון מה שלמדנו שתויכון קוידש זה רק מצוו חכומים שלא יקונסו להם בטומי אפילו כאלה טמי תמי שמותר להכנס למחנה לבי לשם אסור להיכנס אבל קורס קום בשגג אין למה כמו שרשמ בתחילת עמוד מקומות לשוכ בקדושזור לקדש את הזורי יש סדר שלם כמו שמבואה מסכת שבועס שיור מינחו ששב גויים מורים ותומים וכולי תמ גמור דיריסלוי זה לא קדוש מדוייסה לשוכסילו ואותניה לשוכז בנוז בחול זה בנוי בשטח שמחוץ לאזורה אבל פסוכס הפתח של הקודש לעזור מני שקוינים נכנס לשום והוריך לשום קודשי קודשים שצריך לאכול אותם באזור ושיור מינחו שצריך לאכול בזורי תמוד לאמה כתוב לגבי שיור מנחו בחצה אויל מוויכלו לפני זה כתוב במוקים קודש במוקום קודש בחצה רואל מועד מה זה בא לרבות הרי כתוב מוקדש הטריפס חצי אצל אכילה אחס שגם שם אפשר לאכול בהכרח שמדויריסה אי אפשר לומר שמדויריסה זה לא קדוש דושסזורה רק מןרבונו כמו שאמרנו והפסוק זה רק הסמכתה כי חכומים לא יכולים לעקור דבר ולהכשיר מקום שלא ראוי להכיל הסוודש קדוש אם להכשיר אותו בהכרס מדויסה אומר ולאכיל שינה לגבי להכיל קודש קודשים יש כאן פסוק מיוחד שמרבה שאפשר לאכול אבל לגבי דינים אחרים אין לזה קדוש סזור מדס רק מדרבוננו שוב הגימורה אבוטום אלוי אין את זה קדוש סזורה מי שנכנס לשם לא חייבות שור לחופס לקודש קינם נכנס שם קודש קודשים ואחת שום קודשים קלים אז רש"י מסביר זה לפי קושית הגימורה קצת קשה מה שרשי מסביר את זה כאן שלמדנו בדף הקודם שצריך דווקף נול מויד ולמט ציד אתדודם לכן אי אפשר לשחוט שם וחיובים משום טומאה מי שנכנס לשם בטומאה אז מפורש שגם לשוכס אילו יש חיוב אומרת הגמור אליו אמרס וכי לא אמרת שכתוב בברייסה אין שוכיחתים שם קודשים קלים זאת אומרת שאין את זה קדושה סזורה אז בהכרח תנינצריך לתקן את הבריסה ולגרוס אין חיו משום טומשם כי רק מדרבונון יש לזה קדוש סזורה אומרת הגיבור מי אומר בשלמ שוכת זה לא פני שאין לזה קדושה רק בהנה כנגד הפסר ולק זה הציד אתדוד כמו שלמד בדף הקודם אלוהי חיובן המים מי אומר לשבש את הברייסה הגרסה בבריסה זה חיוב משום טומאה אומרת הגמורה ולטימיך מה אתה אומר זו הסיבה שלא שוחטים אין שיכתי מילה דקשחיט כנגד הפ הפסח שהפתח של הלישקו מכוונת כנגד אחד הפתחים למשל שביסחליפויס ובכל זאת לא שוחטים שם דילכ אם באמת זה לא כנגד הפתח למה צטרך למה צריך לשנות זאת אלא אף אגב דקוש כנגד הפסח תוני איכתן למה משום ד קודש בקדושזור מדרייסה אז בהכרח תנינמין חיו משום טומה על כניסה ללשור חויס אלו הקשה כתגימורה מתוך המסע ומתן נמצא שלאכיל הסוהקודשים כשרות כל הלשו שפתוחות לעזור גם כאלו שהם לא כנגד פסח אויל מויד שואל את הגמור ולאכילו ביני כנגד הפסח ואותני הזכרנו בדף הקודמת הבריס רבי רבי יהודה שני פשפשים שני פתחים בביס חליפוזגן שמו כדי להכשר את כל האזרה גם כנגד אילו להכיל הסודי קודשים ולהשחיט אז קודשים קעלים זאת אומרת שגם חיל קודשי קודשים צריך כנגד הפתח אומרנס מי מכאן אכילה צריך למחוק מכאן החילס קודשי קודשים אלא המטרה של הפשפשן היה רק להכשיר לשחיטס קודש עם קלים בקשה הגמורה והוקסיב כתוב בשמיני למילואים בשלוסבוסו פסח אומלוס משמ דווקא כנגד הפתח אונה גמור קודשו שינה גזירסכוסוב הייתה בקודש שישו במילויים צריך לאכול אותם דווקא כנגד הפתח אבל קוד של דיריס כבר הבינו ליל מחצי רויס ארב שגם בלשורחו שפתוחות לעזורה אפשר לאכול קודשי קודשים וכ כעת עוברים לסוגיה חדשה. אומר רבי יצרוק בר אבודמי, מנין לדם של קורבנות שנפסל בשקיע שחמו, אז זה ברור שבלילה אי אפשר לזרוק דם. הקרשי אומר שאפילו אם ילינו את הדם בראש המזבח, שאז הוא לא נפסל בלינה כמו שאמור לגבי באימורים, מנין שאי אפשר לזרוק את הדם למחרת כ נפסל בשקיעו. שנה מה כתוב בקור בן שלומים ביוים הקריבוי זיבחי אוכל. אז כתוב כאן זיבחוי זה השחיטה הקריבוי זה הקרבה זה זריקת הדם ביושו זיוב התו ביושיתוזבחתו מקריב האקרוב והזביכ צריכה להיות באותו יום אומרת הגיבור מי אומר שזה הפסוק מלמד הב לגופי הפסוק נצרך לגופו ללמד אותי שאוכלים את בשר השלומים ביוקבוזבחי אוכל ובמוכרוס אומרת הגמור אם כן מקרו ביום זיבח אוכל הקריבו לאמולי שמנו עוד דבר ביום שאתה הזבח אתו מקריב יה שית הזבחי מקריב שואלת הגמור רבי דיל מאוחקומרחמונה התירה כתבה בכוונה הקריבוי כאכילה תלויה ביום העקרבה ביום הזריקה ולא ביום השחיטה ובאמת אפשר לעשות בשני ימים נפרדים וככה תיר אומרת אי קורב דם ההידנה אם היום נזרק הדם ניסח בו סור ההידנה ולמוכו אפשר לאכול את הבשר היום ומחר קורב דם למוכו שחטו היום אדם לאן בראש המזמע וזרקו את הדם למחרת חלב סו למוחו ולמו יכר כי תמיד מזריקה ביום מזריקה ומחרת אומרת הגמרא אם כן מקרו ביום הקריב יאכל כי רק העקרבה קובעת זיבחוי לא מולי כיוון שכתוב גם הקריבה וגם זיבחוי שמע מינו מלבד הפשטות של הפסוק שאפשר לאכול את הבשר ביום זה ולמחרת יש כאן עוד לימוד ביום שאתה הזבח אתה מקריבוי ביום שית הזויח את המקריבוי כאדם נפסל בשקי הסכמו עכשיו אומרת הגמורה כמו שנראה את המקורות בסוף הסוגיה שלומים נאכלים לשני ימים ולילה שביניהם בלילה של המחרת כבר אסור לאכול אבל למיסה זה עדיין לא נשרף כנויסו אלא ביום השלישי בבוקר מביא הגימור שתי מחלוקות לגבי גדר לילה זה תמחשב לאור שלישי מחשבס פיגול זה מחשבסחוץ תזמנו למשל אם הוא חשב בשחיטה או בשער הבוידס לאכול את הבשר מחוץ לזמן שמותר לאכול אותו אם הוא חשב לא זאת ביום השלישי. מה קורה אם הוא חשב לאכול זאת באור ליום שלישי בלילה השני? זאת אומרת שחטו את הקורבן ביום ראשון הוא מתכוון בשס השחיטה שהוא יאכל את הבשר ביום שני בלילה חזק יום הכושר זה לא פיגול זה לא חוץ לזמנו רבי יוחנן אמר פוסול וזה פיגול חזקי אומר קוש דולינטיק לסרייפה כיוון שזה לא תנתק לגמרי מזמנו כי זה עדיין לא הגיע זמן השריפה עד הבוקר כמו שנראה עוד מעט ממילא זה לא נקרא מחשבספיגל זה לא נקרא מחשבס חוץ הזמנוי נכון שאסור לאכול את זה אז אבל אם הוא חשב בשעס הבודס לאכול אז זה לא פיגול רבי יוחן אמר פהסול דויתחל מאכילה כיוון שלילה זה אסור באכילה אז זה נחשב מחשב בזכוזמנוי מחלוקס דומה מה קורה אם הוא שחט ועשה את כל האבודס בקשרות בלי מחשבה פסולה הקורבן כשר אבל הבשר נותר עד הלילה השני האוויכל את הבשר לאור שלישי מי שאוכל לאיסור חיב קורס בשג חיב חטוס חזקמר פוטור דלא תיק לסריף זה לא נחשב כןסור אמר חיב דוכלה הגמור תניה כבוס רבי יחנון אמרסה מפרטת את סוגי מחשבספיגל קודשים הנאכודים לא יחוד זה רוב הקורבנות מחשבים בדומון מחשב ספיגולז אם הוא חשב על הדם שלהם שהוא יזרוק זאת מטיש ככה חמו זה כבר אחרי הזמן אם הוא חישב בפסורן באימורין משיה עמוד השחר הוא חשב על אכילת הבשר או על הקטרת האימורים אז אם הוא חישב אמנת לאכול מהבשר או להקטיר מהאימורים משהיה למוד השח פיגל כי זה חוץ לזמנוים זה הכל בקודשים שנאכלים ליום אחד קודשים הנאכלים לשני יומי ולילחס למשל שלומים מחשפים בדומון משתיש כחמום עכשיו הספיקו זה חשב לזרוק את הדם אחרי השקיעה ובאמור ראיה משיעלשך על גבי דם ואימורים אין הבדל בין קודשי קדוש לקודשים קלים דם ואימורים תמיד קודשי קדושים ובבסורון מתי זה נחשב מחשב ספיגול אם הוא חשב לאכול את הבשר מי שתישכמו של שני יומים מפורש כרבי יוחנון כעת מביאים את המקורות תון רבונון יכול השלומים וכל הקורבנות שנחלים משני יומים לא שלישי גם בלילה השני ודינו זבוכים נאכלים לכו זה רוב הקורבנות ויש זבוכים נאכולים לשני יומים מה זבוכנאולים ליום לילחרים גם מותר באכילה כתוב בתוידו לא יניח ממנו עד בוקר אבל כל הלילה זה נאכל בקודשים הלילה הולך אחרי היום אב זבוכם הנאכלים לשני יום כתוב בתור שנאכל היום ולמחרת לילו אחריהם אז גם בשלום יהיה יום ולילה יום ולילה תעמוד לא ימר כתוב באכילת הקודשים בפרשת זדושים ביוים זבחכם יואוכל וממוכרוס והיסרד השליש בישורף אז דורשים והנויסו אדיוים אדיוים באומונכל ואינו נכלישי יכול ליסורף מיד מיד שהגיע הלילה ישרב כיוון שעבר זמן האכילה ודינו זבוכים רוב הקורבנות לאכולים לימי חוד וזבוכים יש קורבנות לאכול משני יומים מה הזבוכים הנאכולים לימחוד תיקף להכיל לסרייפה מיד שמסתיים זמן האכילה מגיע מצווה סרייפה כתוב במילוים ואם יבוסר מבשר המילואים וגוימר עד הבוקר מה כתוב ושורפתו מיד בבוקר מסתיים הזמן שאפשר לאכול ומיד אם נשאר שורפים אב זבוכם אני לאכול משני יומים תיקף להכילסריפה אז מיד שהגיע הלילה השני שכבר אסור לאכול ישרפו את הנויסו תמוד לאמה ביום השלישי בואישורף בפסוק הזה לא מדובר על אכילה רק על שריפה לכן אומר רש"י לא כתוב עד רק ביוים כתוב הנויסו מפסר הז ביומשלישי בו אישורף ביומת סורפוי ויתוסורפוי בלילו אומרת המשנה הבכור בכור בהמה תורה שנולד צריך לתת אותו לקיים והוא שוחט אותו לקורבן מייסר אדם צריך להפריש מיסר מבותיו שנולדו באותה שנה מקריבים אותו כקורבן והפסח שכל אחד מישראל צריך להביא ביהודה לדניסן שלושתילו קודשים קלים שחיטו סון בכל מוקזורו ודמו מוטון מתון אחס לא כתוב בהם סובב הכתוב זדום תיזר כמו שנראה בגמורה ובלבד שית כנגד היסוד המתון היחידה הזו צריכה להיות במקום במזבח שתחתיו יסוד ולא ברוב מזרח חוץ מאמחת רוב דרום חוץ מהמאה אחת שלמדנו לא שאין יסוד ונראה בגימור את המקור אפילו שלגבי זריקת אדם שלושתם שווים שינו בחילוסם לגבי אכילתם יש הבדל בין שלושת קורבנות אלו הבכור נכל רק לקוינים כתוב ובסורו מילוך והמיסו לכל אודום לא מצינ בתו רשנות מזת לכוין הבעלים אוכלים זאת ושתי יעילו פחו ומייסר ונאכלים בכל עיר כתוב שם וסם שומיסכם וזבחיכם מעשריכם מסרויסכם בשתי מיסקוס מדבר מסמ ומסד מסיני כתוב שם גם ובכז בקרחצכם ולא כתוב שם מחיצה מסוימת אלא כשעולים לירושלים אוכלים זאת בכל ירושלים וכל אלו פחו ומיסה נאכלים בכל מאכל לאו דווקא צלי כמו פסח לשני יומים ולילו איך עוד מה המקור אז רשי אומר שלגבי פכור נראה בגימור מקור לגבי מייסר לא ידע נמיכה שזה זמן אכילתו טוס מביאים שרשי הגיע בתשובה שנלמד בגזרושובה שכתוב בפכו ועברתו כל פתר רחם להשם וכתוב במיסבה מכל השיעבות תחס השובת אז למדים לדים אברו אברו כמו שלמדים עוד לימודים מזה שראינו גם לאיל אז למדים גם את זה ששני יומי ולילא חודאכל המיסר זה הכל בפכו במיסר הפסחנו נחלו בלילו כתוב בלילו הזה ואינו אינך ללט חצויס כמו שנראה בגמורי ואינוך אלו נמנויוב שנמנו וביחד קנוזות מכספם כמו שכתוב לפי אוכלית תוכוסו ואינו נכל אלו צולי כמו שמפורש בתויר אומרת הגמורה מה ראינו במשנה שרק לגבי אכילוסומינו לגבי מתנדומ אז פורמיסר או פסח שווים בפכו כתוב זדומם טיזרויק שזורקים מרחוק ולא שופכים בקרוב זאת אומרת שגם במיסר ופסח עושים כך מן תענה מי התענה של משנתינו אומר רב חיזדה רבי יסילי תענה רבי יסיליון כתוב בפכו שחלבוי תקטיר לא כתוב חלב בוולש יוחיד חלב בולו נאמר אלו חלבום למה כתוב לו שרב רבי מדובר רק בפכו כמו כן כתוב אז דומי תזרוק דומו לא נאמר לו דומתיזרוק מה הכוונה בלא של רבים לימד על פחור ומיסר ופסח שלא נתפרשו במקומם בתויר שצריך לזרוק ולהקטיר את האימורים זה מרומז כאן בפרשתור שתאונין גם מייסר ופסח מתן נדומים ואימורים לגבי מזבח אז כיוון שזה המקור כאן כתוב דומת זרויק אז צריך לזרוק גם את דם המיסר ודם הפסח על לפי רבי שמואל מביא רש"י ראינו לאל כיוון שהוא לומד שזריקס דם פסח המקור לכך מהפסוק ודם זבוכך אי שופך אז ממילא זה בשפיכה מקרוב ולא בזריק מרחוק מה ראינו כנגד היסוד ניתן המתנה אחת מנו לו מה המקור אומר רבי אליעזר או רב לוזו אסרושוב זריקה זריקה מאוילו ואילו גופו מנוולו שייך לתת את המתונס כנגד היסוד אומרת הגמרא עוד חסיב אל יסוד מזבח אוילו לימד על אוילו שתאוונו יסוד כך כתוב בחטוס אבל מזבחו אוילו למה מוזכר אוילו שאת מתונוס אוילו יתנו מעל יסוד רשי אומר קדינוס בזה קיצור דבורים כי סיכמנו בדף נבז שזה נמד מקלבכי מאוד שצריך לעשות את המתונס מעל יסוד אלא הכוונת הגמור שילולי כלב ראיתי למד את מהפסוק הזה בעצם יש לי כלבוכים אז הפסוק הזה בא לדרשה אחרת שראינו לאיל קשה גמורם אם יש גזרושובה מפחו לאוילו ולמדים משם כצריך כנגד היסוד אז תלמד גם משם אם הללון באוילו שתי מתונו שן ארבע אף כאן בפכו שתי מתונשן ארבע ולא רק מתונה אחת אומר הבעיה לא מול מכתב סובי באוילו סובי בחטו שסובי מלמד אותי שצריך על כל הארבע צדדים אז בואילו זה שתי מטונס שאין ארבע וזה על ארבע הקירות פחטוס ארבע מתונס על ארבע קרונס למה צריך להיות כתוב פעמיים אבו שני כסובבם קרחוד וכל שני כסו בואם ככודי מלמדים אז רשי אומר שיש כאן חידוש בדרך כלל אנחנו יודעים את הכלל הזה שאיש לימוד ממוצינו בדבר שנלמד שכתוב בתור פעמיים כי אם התרסתה שתלמד למקומות אחרים הייתה כותבת זאת רק בפרשה אחת והייתי למד גם את הפרשה השנייה אלא תראה כותבת רק בשני אלו ולא בשאר מקומות כאן לכאורה לא צריך ללמוד מה מוציאנו יש לי גזרושובה בין פכור לאו אז תלמד מגזרו שובהשבכור גם צריך סובב לא אומר הביה שני כסובים באים גם לומר שאל תלמד חלק זה מגזר שובה כי יש לי שני כסובים שאומרים שדווקא בזה ולא בשאר מקומות אומרת הגמורה זומח לוייקס אוניחלמנדומה ששני כסובים א מלמדים אלנדומה מלמדים קלמר אונה הגמורה ואושם שלוישו גם באושם כתוב סובב יש לי שלוישו אוילו חטוס וושום ושלושו ועדי אין מלמדים לכן לגבי זה לא למדים בכור מעוילו ובפכור מספיק מתונה אחת עד כאן דף נבוב
לצפיה בתכנים נוספים: