הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קעב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קעב

[מוזיקה] בו בטרה דף קעב מתחילים בעזרת השם שורה שלישית מלמעלה אמר להו רב ברב שילה לסופרים הנו כת ושרה הקנית שכותבים למוכר שטר קניין שהוא נותן לקונה שקונה את הקרקע כי כתבתו שטרי הקנית כשאתם כותבים שטר קניין אדו יום הקניו ב אם אתם יודעים את היום שהיה בו הקניין כתבו תכתבו הזמן של השטר היום שבו היה הקניין ואם אתם לא זוכרים את היום שבו היה הקניין כתבו יום קמתו תכתבו את היום שתם כעת עומדים בו שאתם כעת כותבים את השטר כיד מתחזה כשקר זה לא ייראה כמו שקר אם אתם תכתבו זמן אחר אם אתם תנסו לשאר זה אולי יום שני או יום שלישי אז תכתבו כבר את הזמן המאוחר יותר נגיד יום שלישי אבל בפועל אתם עומדים עכשיו ביום חמישי נאמר ויהיו כאלה שיידעו מתי היה הקניין נאמר שהם ידעו שהקנייה היה ביום שני אתם לא זוכרים יום שני או יום שלישי אז תגידו טוב אז נעשה את זה על יום שלישי על הזמן המו ח יותר לא זה נראה כמו שקר כי אנשים יראו שאתם כותבים את הזמן הלא נכון זה לא היה זה לא הזמן שבו היה הקניין וזה לא הזמן שבו כתבו את השטר הוראה נוספת שחכם אמר לסופרים שכותבים שטרות אמר לורב לספרי לסופרים שלו וכן אמר לורב הונה לסופרים שלו לספרי כי ימיתו בשי כשאתם כותבים שטר בכפר שילי כתבו בשי תכתבו את השם המקום שבו אתם כותבים את השטר ואף על גב ד מסיר לכו מילי בהני אף על פי שמסרו לכם את הדברים לכתוב במקום שנקרא הני ואולי גם שם באמת היה ה המקרה מן הסתם באמת שמה היה המקרה בכל זאת תכתבו את המקום שבו אתם נמצאים בזמן שאתם כותבים את השטר וכן להפך כי קמתו בהנ כשאתם כותבים את השטר במקום שנקרא כתבו בהני תכתבו את המקום שבו אתם נמצאים ואף על גב ד מסיר לחו מילי בשי ואף על פי שציוו אותכם בכפר שילה אמר רבא מלווה שיש לו שטר שחייבים לו 100 זוז אמן דנקי שטר בר 100 זוזי ואמר להדים אני רוצה שתחלקו את זה לשני שטרות שוויי נעלי טרי בני חש חש שטר אחד של 50 ועוד שטר של 50 מה זה משנה ללובה בכל מקרה כשהוא ישלם 100 אז אני אקרא לו את שתי השטרות שלם 50 אני קרא אחד מהם לא משונן להו לא כותבים לו בלי רשות של הלווה מהי טעמה מה הטעם עבדו רבנן מילתא עשו חכמים דבר דח ל למלווה ונח ללוה לתקנה שטובה גם למלווה וגם ללווה זה שמשאירים את השטר כמו שהוא ולא משנים אותו ניח ל למלווה בדרך כלל זה טוב למלווה שנשאר אצלו שטר של 100 זוז ולא שני שטרות של 50 כדי שכש ה לובה ישלם חלק הוא כל הזמן יהיה תרוד להוסיף ולשלם את שאר החוב ועל ידי זה יכוף המלווה את הלווה לפרעו בשלמות כי אצל המלווה יש טר שהלווה חייב לו 100 זוז נאמר הלוה שלם 50 זוז והשטר נשאר אצל המלווה עד שהוא ישלם את שאר ה50 אז כיוון שהוא יחשוש כל הזמן אולי בסוף המלוה יבוא וייתן אתה חייב לקול למ הזוז הוא לא יוכל להוכיח אעם איזה שובר אם איזה שטר קבלה שהוא שילם חלק אולי זה יקרא לו יאבד לו לכן הוא יהיה זריז להשלים את שאר החוב אבל אם יחלקו את השטר 50 50 ברגע שהלווה יחזיר 50 יקראו את השטר של ה50 וישאר שטר רק של 50 ואז הלווה לא כל כך הזדרז להשלים כי הוא יודע שאין לו מה להפסיד ואם כן המלווה יש לו מזה איזשהו הפסד היה עדיף לו שהשטר יהיה של 100 ומצד שני נחלי ללובה גם לטובת הלוה עדיף שהשטר ישאר זוז כיכי ד נפגם שטרי כי כשהוא ישלם חלק השטר הזה יקרא שטר פגום יש הלכה מיוחדת שכש הלוה שילם חלק מהחוב למלווה אז אם המלווה ירצה לגבות את שאר החוב הוא יצטרך להשבה שהוא לא קיבל את שאר החוב כי השטר הזה נקרא פגום כי כבר לבו חלק ממנו וזה רווח ללוה שהמלווה לא יקווה ממנו בלי שבועה לכן עדיף לו שהשטר ישאר אצל המלווה 100 זוז ועל ידי שהוא ישלם 50 השטר של המ זוז יחשב פגום וכשה מלווה ירצה לגבות את שאר ה-50 הוא יצטרך לשבע ולא שיחלקו את השטר לשני שטרות של 50 שכשהוא ישלם 50 אז יקראו את השטר האחד של ה50 וישאר אצל המלווה שטר אחד של 50 וכש ירוצה לגבות ממנו הוא לא יצטרך להישבע כי את השטר הזה של ה50 עוד לא גבו בכלל וכן להפך אמר רבה הימן דנקי רשר בני 50 אם יש למלווה שני שטרות בני 50 זוז מאותו לובה ואומר להדים שונו נעלי חד בר 100 במקום שני שטרות כל אחד 50 תעשו לי שטר אחד של 100 לא משון לי לא כותבים לו את זה בלי רשות של הלוה גם כאן תקנו חכמים תקנה אבוד רבנן מילתא דחלי למלווה וחלי ללוה זה גם לטובת המלווה במקרים מסוימים וגם לטובת הלווה במקרים מסויימים נחלי למלווה טוב למלווה שישארו שני שטרות של 50 זוז כי היחי דלא נפגם שטרי שכ שישלמו לו 50 זוז אז השטר השני של ה50 זוז לא יהיה פגום והוא יוכל לגבות בו בלי שבועה ונחלי ללוה זה טוב מצד שני גם ללווה שישארו שני השטרות של 50 כדי שלא יכוף אותו המלווה לפ או בבת אחת הוא יכל לפרוח 50 50 בלי לחשוש שאחרי שהוא שלם 50 יבוא אליו המלווה ויתבע ממנו את כל ה1 כי יש בשטר 100 ברגע שיהיה לך פה שטר של שני 50 יקראו אחד מהם ואז ישאר רק שטר של 50 ואמר רב השי גם אם נראה לך שהמלווה כאן מחפש את טובתו של הלוה תדע לך שיכול להיות שתמו כאן הערמומיות מסויימת של רמאות ולכן הי מן דנקיט שטר ברמ זוזי מלווה שיש לו שטר שלובה חייב לו 100 זוז והוא אומר לעדים שבינו נעלי חד ברבר חמש תכתבו לי במקום השטר שהלווה חייב לי 100 תכתבו שהוא חייב לי רק 50 זה נראה כמו שהוא עושה כאן מעשה אצילי לטובת הלוה לא אל תעשו את זה לא משוי נן לי אל תכתבו לו בלי רשות של הלוה שתר שהלווה חייב לו 50 מה התמה למה אדרבה הוא טוב בשביל הלוה לחורה לא אמרינן אנחנו חוששים היי מפרא פראי אולי הלוה כבר שילם לו את כל החוב של ה50 ואמר לי והוא ביקש מהמלווה שילמתי לך אז תחזיר לי את השטר הב לי שטרי והוא שיקר ואמר לי הרכס לי זה נאבד לי וכתב לי תברה והמלווה כתב ללובה שובר שהוא קיבל ממנו את כל המא הזוז ועכשיו כשהוא מבקש שיכתבו לו שתר ש לוה חייב לו 50 אז הוא יוכל לבוא עם השטר הזה ולבקש לוה תשלם לי את החוב שאתה חייב לי הלוה אומר לו שילמתי לך כבר 100 נכון זה חוב אחר זה חוב של 100 עכשיו אני מדבר איתך על שטר של 50 הוא ירוצה לגבות ממנו שוב לכן לא כותבים לו לא כותבים לו עוד שטר כי הוא מפיק להיי ואמר לי היי אחרין הוא הוא יוציא את השטר של ה50 והוא יאמר מה ששילמת לי 100 זה על חוב אחר עכשיו אתה חייב לי 50 כמו שהסברנו משנה נוספת שני אחין אח אחד עני ואח אחד עשיר והניח להן אביהן בירושה בית המרחץ או בית הבד שמסכים שם זיתים לעשות שמן ו האח העני רוצה למכור את המרחץ ולהתחלק ב כסף או למכור את בית הבד תחלק בכסף אין לו מה לעשות עם הבית מרחץ או בית הבד אין לו מספיק כסף להפעיל את המקום אין לו זיתים מה למסוק עם הבית הבד הזה אז זה תלוי אם אהב בחייב אשען כדי לרחוץ ולמסקנות וירחיו במרחץ שישקיעו כסף לחמם את המרחץ ותתחלחל זיתים ובוא ועשה בבית הבד ואם אין לך זה ההפסד של שלך אני לא חייב למכור או להזכיר את המקום אני רוצה להשתמש בו כמו שאבא השתמש הגמרא מוסיפה בדף יג שהאני לא יכול לומר לעשיר גוד תקצוב סכום שאתה רוצה לשלם לי כדי לקנות ממני את החלק שלי או איגוד או שאני אקוב סכום ש אני אשלם לך כדי לקנות ממך את החלק שלך כיוון שני אין לו אך לשלם על החלק של העשיר במקרה כזה הוא לא יכול לקפוץ עליו את ה את הדרך הזו והעשיר יכול לומר לו תשמע אני ממשיך הלא את החזקה כמו שהיה בזמן האבא בחייו שהוא היה בעצמו משתמש מבית המרחץ הוא היה בעצמו מסק זיתי בבית הבת עוד אומרת המשנה שניים שהיו בעיר אחת ששניהם בעלי אותו שם גם שמם וגם שם אביהם הוא אותו שם שם אחד יוסף בן שמעון לדוגמה ושם האחר יוסף בן שמעון אין יכולים להוציא שטר רחוב זה על זה אי אפשר לכתוב שתר רחוב שאחד מהם חייב כסף לשני כי הלווה וכל לטעון השטר הזה שנמצא בידך זה היה שטר שאתה לוית ממני וכששמעתי לך את השטר ולא אחר יכול להוציא לין שת הרחוב אי אפשר שמישהו יתן להם הלוואה לאחד מהמהם ויכתוב שת רחוב כי אחר כך כשהוא יבוא לטבוע ממי שלבה ממנו כל אחד יאמר זה לא אני זה השני גם הוא יש לו את אותו שם נמצא לאחד שלקח כסף משניהם בהלוואה בין שטרותיו שטרות של יוסף בן שמעון פרוע קיבל שובר שהוא שילם חוב לאחד מהמהם שטרות שניהם פרועים הוא כבר לא חייב על פי דין תורה לשלם לאף אחד מהם כדי לצאת ידי שמיים הוא חייב להחזיר למי שהוא חייב לו אבל הוא יכול להשתמש ש השובר הזה על שניהם הוא לקח הלוואה משני מלוים ששמם יוסף בן שמעון והוא החזיר לאחד מהם וקיבל שובר שהוא כבר שילם את החוב לאותו יוסף בן שמעון הוא יכול להשתמש איתו גם בשביל יוסף בן שמעון השני בדין תורה כמובן שיצאת לי שמיים כבר אמרנו שיצטרך לשלם ואם הם רוצים ללוות אחד מהשני או מאחרים כיצד יעשו ישלשו את שמותם כתבו את השם שלהם שם אביהם ושם אבי אבי ואם היו שמות שניהם גם משולשים שלוש דורות אותם שמות יכתבו סימן את המשקל או את הגובה ואם היו מסומנים התיור של שניהם שווה אין איזה סימן מיוחד לאחד מהם יכתבו כהן או לוי או ישראל מספרת הגמרא הושטר דנפק לבי דינה דרב הונה אדם מגיע עם שתר לבית דינו של רב הונה דבקתי ב היה כתוב בשטר שהלווה כותב אני פלוני בר פלוני הלווה יודעים בדיוק מי הוא לוי תמנה ממך מי זה ממך אז טוען המחזיק שמחזיק את השטר שזה הכוונה אליו אל מי שמחזיק בשטר אמר רבונה השטר הזה פסול אי אפשר לגבות בו כי ממחה משמע כל אחד אפילו ראש עגולה רש גלוה ואפילו ממלך פרס שבור שבור מלכה ואם כן שמה ראש הגולה או המלך שבור או אדם אחר הלוו את החוב הזה וזה נפל מהם ו שאתה עכשיו מגיע עם השטר הזה לבית הדין מצאת את השר הזה אמר לרב חסדה לרב צוות העיין בדין הזה פוק עיין בה דורא בערב בא אלי רב הונא מנח רב הונה ישאל אותך את הדעה שלך מה אתה פוסק יצא הרבא נפק דק ושכח הוא מצא רעיה מברייתא גת שיש עליו עדים חתומים עליו ואין בו זמן לכתחילה אסור לגרש אישה עם גט ש לא כתוב בו זמן אבל בדיעבד אם אדם גירש אישה עם שטר כזה והא התחתנה ונולד להבן הבן הזה כשר הב שעול אומר אם כתוב בו גר שתיה היום כשר על מה רואים מכאן שכ שכתוב היום משמע שכתוב כאן זמן ההו יום הד נפיק בי משמע משמע אותו היום שהשטר יצא בו וכאילו כתוב בו זמן ה הנו הכוונה היום החנ מי אותו דבר גם כשכתוב ממך מאותו אחד שמחזיק את השטר מהו ג דנפק מתו הידי משמ וכאילו כתוב שם שם מלווה שואלת הגמרא אמר להבי לרבא ודיל מה אבא שאול כרבי אלעזר סביר עלי אולי סובר כמו דעתו של רבי אלעזר דאמר שלא צריכים לכתוב זמן בגט וכל מה שכותבים זה רק בשביל תיקון העולם יש בזה תועלת גדולה לדעת מתי בדיוק היה הגט מתי בדיוק גירשו אותה אבל הוא אומר ידי מסירה קרט הם עיקר ה ריטו של הגט והם יכולים להעיד מתי זה היה לא צריכים לכתוב זמן על גבי השטר עצמו אבל הכה כאן שמדובר על שטר חוב ולא על שטר גט ומדובר כאן שלא כתוב כאן מי המלווה לא שלא כתוב כאן זמן ליחוש לנפילה נחשוש אולי המלווה שקיבל את השטר הזה איבד את השטר נפל ממנו ומי שמגיע עכשיו לבית דין שלו רבונה מצא את זה והוא לא המלווה אמר לי רבא לנפילה לא חיישינן לא חוששים שזה נפל מאחד ומישהו אחר מחזיק בזה ומנה תמר דלא חיישינן לנפילה מניין רואים שלא חוששים שזה נפל מאחד ומישהו אחר מחזיק בזה אלא מי שמחזיק הוא בחזקת שזה השטר שלו דתנן ראינו במשנה שנין שהיו בעיר אחת ושם שניהם שווה שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחר יוסף בן שמעון אינן יכולין להוציא שתר רחוב זה על זה יכולים להבות אחד לשני ולא אחר יכול להוציא עליהן שתר רחוב הם לא יכולים ללוות ממישהו לקחת ממישהו הלוואה אבל תדייק ה הם על אחרים יכולים הם יכולים להלוות לאחרים אחד מהם יכול להוציא שטר על אדם אחד שכתוב בשטר פלוני בן פלוני חייב ליוסף בן שמעון וכשיגיע יוסף בן שמעון לתבוע אותו לובה לא יוכל לומר אולי אני חייב לחבר שלך יוסף בן שמעון השני כי אומרים שיוסף בן שמעון שהשטר בידו הוא המלווה לא חוששים שזה נפל ממנו וזה הגיע ליוסף בן שמעון השני והמ ליחוש לנפילה אם חוששים שזה נפל מאחד ומישהו אחר הרים את זה ומוחזק בזה גם כאן תחשוש לזה אל ליו שמ מינה לנפילה לא חיישינן חילון הוכיח מהמשנה שמי שמוחזק אז הוא באמת בחזקת שהוא ה במקרה שלנו המלווה ולא חוששים שזה נפל ממנו ומישהו אחר החזיק בזה והביה שסבר שחוששים לנפילה הוא יאמר שהראיה של רבא היא לא רעיה כי כשיש שניים ששמם שווה לנפילת ד אחד זה בדיוק נפל מאחד ששמו יוסף בן שמעון ובדיוק יוסף בן שמעון השני בעיר הזאת הרים את זה לזה לא חיישינן אבל נפילה דרבים שכתוב כאן לביתי ממך אני פלוני בן פלוני לביתי ממך שכל אחד שימצא את זה יכול היה אמור להיות שהוא יוכל להשתמש בזה יכול להיות שזה נפל ממישהו יכול זה בדיוק נפל מהמלווה וכל אחד שעכשיו ירים את זה יוכל להגיד אני המלווה במקרה כזה חיישינן חוששים שזה נפל זאת אומרת יכול נכון חוששים לנפילה אבל לא חוששים שזה נפל מאחד ובדיוק ה אותו שזה השם שלו בדיוק הוא ימצא את זה זה אומר הביי לזה לא חוששים ועד כאן דף גובי
לצפיה בתכנים נוספים: