הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנ

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנ

[מוזיקה] ב 14 דף קנ השור מתחיל בעזרת השם אמצע עמוד שתי שורות האחרונות של השורות הצרות פשיטה פשיטה זה פשוט לנו אומר שכי מר שמר מטלטל לפניה אני נותן את כל המטלטלים שלי לפלוני הוא עדין אדם בריא שהוא הקנה את כל המטלטלים ש לפלוני כל מנ תשמיש קונה כל כלי תשמיש הוא קונה כ דבר שנקרא מטלטלים מה נקרא מטלטלים דבר שמשתמשים בו כל הכילים לבר מחיטה ושער חיטים שעורים כל דברי מאכל הם לא נקראים בלא שם בנד מטלטלים הוא הדין בהמות אומר הרש בם אבל אם הוא אומר כל מטלטל פלני אז הוסיף קול אפילו חיטה ושערי ואפילו ריחיים אוליו קונו ריחיים שטוחנים בהם חיתים יש את האבן התחתונה יש את האבן העליונה האבן העליונה רגילים יטול את המ כדי לתקן אותה אז זה נכלל בכל מטלטל לב מרחים מתחתנו כי אותה בדרך כלל מתקנים במקומה לא מטלטלים אותה אבל אם הוא אמר כל ד מטלטל כל דבר שאפשר לטלטלו שלא מחובר לקרקע ממש אפילו שלא רגילים טלטלו ממי אם ה אמר כל ד מטלטל אפילו רכ התחתונ אז זה פשיט אבד קרק לדו אז ודאי שלכל דד לין שבו לין ניון אז יש לו דין של קרקע למדים כתוב נחלתכם זה כמו נחלה אבל לא שם בני ודם האם זה נחשב כקרקע עבד כנעני או כ מטלטל אדם אומר כל קרקעות אז העבד נכלל או אמר כל מטלטלי לפלוני העבד בכלל אמ לרר תוש למדנו ליל בפרק רביעי המסיר לחברו סתם מחבטים שיש בעיר שורס ב ש במים אמצד שוחים זים ולש ש שתי פרושים אבל לא לטים שנמצאים בעיר אבל בזמן שומה אני מוכר לך הי וכל מה שבתוכו אז גם מתלט שבתו קרן אפילו ה בודים הרי כול מכורים טן רלד משהוא מריר סתם כ רק דברים שהם נחשים קרקעות בור שב קדומה המ מזד כשהוא מכר סתר אז הוא נ לו ו כמדומה מ אפילו כתוב בספ שאם הוא אמר כל מה שבתוכו אז ה מכר גם את המטלטלים ואפילו אבודים למה צריך לומר אפילו אבודים ת אומרת שזה לא בדיוק מטלטלים אלא מה ישלך לממר ש מטלטל ניד עבד הוא מטלטל שהוא נייד מעצמו מ מטלטל דנו צריך לומר אפילו גם זה כלול בכלל העיר אפילו שיכול להתנייד ולצאת מהו אז גם רי אפילו ת שבשום בודום עבד כמרק דומה אבל ש לודו מקרק דד מקרק דד ולכן כשהוא מוכר עיר שזה קרקע שלא ניידת אז הוא לא חושב למכור רק קרקעות שלא ניידות שדומות לעיר לא עבד אבל כשהוא אומר סתם כל כרכרות לפלוני יתכן שעבודים בכלל וכשאומר סתם כל מטלטלי לפלוני אז יתכן שעבודים לא בכלל אז אי אפשר לפש רב לרב שתומה משנה בפ שהזכרנו לאל הוסב לבדוק לחוס נתן לו שטר אני נותן לך מתנה את כל נכסי יוצ בן חירין כר הוא גם חלק מהנכסים אבל שיר קרקר כלשהו הוא כותב אני נותן לך את כל הנכסים חוץ מקרקע כלשהו ולא פירט איזה קרקע לא יוצא בן חירין כ אנחנו אומרים שייתכן שהוא התכוון לשייר אותו כיוון שהוא נשאר עבדו אז כל המתון לו חלה רב שימנו לעולמו בן חרין גם ה שר קרקע כלשהו עד שם הכל נחוס סונים לפלוני עבדי חוץ מאחד מריבו שבון הוא לא פירט מה אז יתכן שהוא מתכוון לעבד ואומר רב דיוסף אמב לוזו על דברי תנק אוסו מתלת שיור אצל עבד כמו שמשיר קרקע כל שוא לא צ לרוס כמו כןשר מטלטלים כלשהו אנחנו אומרים שהוא התכוון לעבד ווסו מטלטל שיעור אצל כסו שהזכרנו לאל שאדם שחילק את כל נכסיו ונתן לאשתו קרקע כלשהו אז הם החלה והיא לא גובה את הקסו ום המתנות שוא נתן לבניו אז זה דווקא אם הוא נתן לה קרקע כלשהו והיא שתקה אז היא מחלה אבל אם היא קיבלה ממנו מטלטלים כלשהו אז היא ללא מחלה ואומ לרוב לרב נחמן מהת מה ההבדל והשיב לו רב נחמן אבד מטלטל הו הוא מטלטל לטלטלה ושיו כיוון שהוא שייר מטלטלים אז יתכן לומר שאת עבדו הוא שיר כרי הוא מטלטל לכן לא יצו יירוס וכסו ישו מקרהו כסו ישו תיקנו חזל שגובים דווקא מקרקעות לא מטלטלים ממילא הו מטלטל מקרקל ושיו אז כשהוא נותן למתנה מטלטל זה לא קשור לסוב אז היא לא מחלה אז מה רואים שאבד כ מטלת לדומה למיסה יש כאן קושי כי הרי גם משייר קרקע כלשהו גם להיות צו לך היירוס אז יש ראייה שהוא גם כקרקע וגם כ מטלטל אז בדבר היין ק מתרץ שאם הוא שייר קרקע כלשהו אז ייתכן כיוון שבדין דריסה אבד כקרקע אז אומרים שעוד מתכוון אליו כשהוא שר מטלטלים אז אין דינו כ מטלטלים אז בהכרח משום שבלא שם בניוד ומת כ מטלטלים אומלי אמר לו רב השה יתכן באמת שעבד יש לו דין של קרקע גם בלא שם בנ אודם ומה שאמרנו שוסו מטת משיעור אצל עבד זה לא מטעמו של רב נחמן שהוא אמר אבד מטלטל לא אנ משום דלו קרגי מסלו אנחנו שנינו שכיוון ששטר שיחו של עבד למדים הלכותיו מגת כריסו של אישה למדים רשו וול לא אז כשם שאישה צריך גת קריטו כתוב בתר קריסו צריך לכרות לגמרי שלא ישאר איזה דבר איזשהו קשר ביניהם כר גם כאן כשהוא נותן שטר שיחו אז אי אפשר לשחרר עם שטר שיחו כזה שמוזכר שם איזה זכות לאדון אז אם בשטר מוזכר איזה זכות לאדון שהוא שיהר לעצמו מטלטל כלשהו אז חסר בשטר שיחו אז מה מביא עוד פירוש שכיוון שנכון שבלא שם בדוד בדרך כלל אבד קרק א לא כ מטלטל אבל זה לא קריסוס כי בכל זאת ייתכן שהוא התכוון לשייר אותו אז זה לא קרות זה לא לגמרי קרות אז למיסה נשאר בספק האם אבד כמט טלים או כקרקע אומר וב אומר רב נחמן חמיו חמישה נותני מתונה עד שיכתבו כל נכסיהם בהם יש הבדל בין אם הוא נתן קצת או שהוא נתן הכל ואז אם הוא שאיר כלשהו זה כמו שהוא נתן קצת בעיקר מה שרוצים להביא את הרשימה הזו אבנ רוצה לסיים לגבי האם מטלטל גם נחשב כשיעור או דווקא קרקע שזה נראה הבדל בין ארבע לאחד מהחמישה ואילו אין החמישה שכי מר אבדו אישתו ובו מכס אז הרשבא מיד אומר שאת ארבעת הראשונים הזכרנו בפרק הקודם חלקם בפרקנו מוכס זה דבר שלא שנינו ואת זה נבאר שכי מרנן למדנו ל שכי מר שכוס וסב לאחרים ושיר קר כלשהו אז גם כשהוא בריא מתנוס קימס אפילו שהוא ברי כ אנחנו אומרים הרי שר קק כלשהו אז לא תכוון לתת רק אם הוא ימות לאשר קרקע כלשהו אי מתנוס קימס אבד הזכרנו הוס חס לבדו יוצ בן חרין שיר קרקע כלשהו לא יוצא בן חרן אשתו שהזכרנו לאל דומ רב יהוד אמר שמואל חוס לאשתו הוא לא השאיר כלום לבנים שלו אנחנו אומרים לא יתכן שהוא תכוון באמת לתת למתנה לאו אטרופה רוצה שיכבדו הייתי אפוטרופוס שת חלק לקטנים את האוכל אז זה דווקא אם הוא כתב לה את כל חוסו אם הוא שיר מקצת שזה יהיה לירושה אז זאת אומרת שהוא באמת התכוון לתת לה את החלק הזה בונו דתנן גם הזכרנו הכוסף קוחוס לבוב קוסב לאשתו קרק כל שהוא עשה אותה שותפה שגם לה הוא נתן מתונה הבדוק סווסו אבל דווקא אם הוא כתב כוסו את כל נחוס לבנים אבל אם מקצת מהנכסים הוא לא קלה במתן הזה הוא השאיר לירושה כמו שלמדנו לא בדקל אנחנו אומרים מה שהיא שתקה זה לא אומר שהיא מוכלת לגבות כתובתה מהנכסים שנתן לבניו אלא היא אומרת קודם כל בזן יישומו את משהו שיר ייתכן שזה יספיק לסום זה לא יספיק אחר כך אני אלך לבנים מברכה זה דבר חדש לאומר מר למדנו מסכת כסוס מברכ סריו שתכתוב כל נכסו אז זה למס אומר הרשמ זה לא מפורש בגימור זה נלמד מלולה ממעשה שהיה שרב זהיר פסק מה מה מה כתוב שם אישה שהיא רוצה להתחתן למוני רוצה להתחתן פעם שנייה ויש לה נכסים היא לא רוצה שבעלה הוא יאכל את הפירות של הנכסים הוא יירש אותה אם היא תמות אז היא רוצה להבריח את הנכסים היא הלכה ונתנה את כל הנכסים במתנה לאדם אחר אז אומר שם רבי חדי שאפילו שהיא לא אמרה מפורש שהיא נותנת את זה רק כדי להבריח בכל זאת אוד דיתה שכך כוונתה ואם בעלה באמת גירש אותה או שהתאלמנה יכולה להוציא בחזרה את כל הנחוש עם שנתנה גמור מקשה שם מברייס שם כתוב שרק אם אמרה לכתחילה שרק על תניא זהי מוכרת יכולה להוציא אז רב זיר מתרץ שתלוי אם באמת כמו שכתוב כאן שהיא כתבה את כל נכסיה אז הו מדנ דיתה שהא התכוונה רק כדי להבריח אבל אם היא לא נתנה את הכל האשי רק קצת אז אם לא כתבה תנאי אז היא לא יכולה להוציא זאת גם אם התגרשה או התאלמנה אז שגמור אומרת כ שמברך צריך שו כל נכסו מסיים רב נחמן בכולו כל החמישה מטלת ושיעור גם אם הוא שיר מטלטל ולא קרקע זה גם נחשב כשיעור לבר מקסו ד מקרק תקינו רבון מ מטלטל תיקון רבון ולכן אם הוא נתן את כל נכסיו לבניו ונתן גם לאישה את כל הקרקעות הוא נתן הוא השאיר מטלטלים שזה הוא השאיר לירושה אז זה גם נחשב שהוא נתן את הכל כר האישה לא יכולה לגבות את כובו מטלטלים רק מקרקעות זאת אומרת שהיא מחלה כרי היא לא יכולה לגבות טלטלים רק מהקרקעות והקרקעות הסכימה על המתו שוא נתן לבניו הממ אומר מטלטל דסי בסו שהוא כתב בסו ש תקלט סני בני ומדים בען השיור כ מזה היא גובה את סווסו אז אם הוא שיער את המטלטלים האלו אז אפשר לומר שתיקתה אינה מורה על מחילה ויש כאן מחלק גדולה בראשונים למדנו מה שראינו במשנה לאל כי מר שהשאיר לעצמו קרקע כלשהו מתנוס מתונה אז אמרנו שכל שהו לב דווקא אלא דווקא אם השאיר קרקע כדי פרנסוס אבל טוען הריף עוד רישונים הגונים כבר שרב נחמן חולק על זה כרי הוא אומר שההבדל היחיד בחמישה זה רק לי מטלטלים אבל לעניין זה אין חילוק שבכולם כלשהוא כפשוטו אבל לראש חולק רב נחמן לא מתכוון שחמשת הנוס מטונה דינם שווה ממש באמת בש מרה כלשהו זה לאף כלשהו ממש אלא הכוונה קרקע כדי פסוס אז דיברנו מה כלול בלשון מטלטלים כעת עוברים לדון מה כלול בלשון כוסים בין שימרה שנתן כל נכוו בין בורי שהקנה ביסוד כל נכוו הרשבא מוסיף הוא הדין בלשון לז בשר לשונות לשון קודי כוסים לשון לז אויר או בלשון שמכנים הממון אז אותו דין אז עכשיו כך קודם כל נביא כל הדברים הפשוטים ובסוף יהיה ספק אחד אומר נחוס פלני אב דקר כס הנכסים כוללים גם את העבוד עם כנענים כמו כסף וזהב וגם העבוד עם נתונים היכן רואים זא תנן הזכרנו ליס כ וס דו יוצ אח נכסים הר קרקעות קר ניכס נתנ במסכת קידושין נכסים שיש להם החו נו קרקעות שד למשל מלווה לחברו על מה הוא סומך על הקרקע שאי אפשר להעלים אותה היא לא נשרפת ניקים בכסף בחזקה אז רואים שקרקע נקראים נכסים גלימה בגד שר כלים קר ניכסה דתנן ושאין להם מחס הניק ממשיכ זה הסיפה המשנה אומרת כוסים שיש להם היוס כך וכך ושלם הכיס דהיינו כוסים שאין להם מחס מטלטלים שלא סומכים עליהם אז הם נקנים במשיכה אז שוב רואים שמטלטל נקראים כוסים זוזה כספים אקר כס תנן שם המשנה מסיימת בשאין להם הוס קנים חוסים שיש להם מחז בכסף ו בשט בחזק כין אגב אדם מוכר או נותן לחברו מטלטלים וקרקעות ברגע שהוא עשה קניין בקרקע הוא קונה אגב זה את המטלטלים אבל זה כולל גם כספים מנן לנו אולי כספים אי אפשר לקנות בקין אגב כמו שכספים לא נקנים בקין חליפים בקין סודר מעשה שיה כי הוד רב פופה אבו לטריס אלפ זוזה בוזו היה לו פיקדון בעי רחוקה אחוזו של 12 אל זוז הוא שמע שרב שמואל מתעתד ליסוע ל אחוזו אז הוא רצה שיביא עבורו את הכסף אבל הוא לא ידע אם הם יסכימו לתת לו כי הם יאמרו לו ניתן לך את הכסף זה יאבד בדרך האחיות עלינו לכן קנינו נעלה אז הוא קנה זאת את הכסף לרב שמואל ברכה אגב הסיפ דביס איך הוא הקנה לו הוא נתן לו מתנה את מפתן ביתו ואת המפתן הוא קנה בקין סודר או בקין חזוקה ואגב זה הוא קנה לו גם את הכסף אז רואים שכסף הוא בכלל כוסים שהם מוזכרים במשנה כנכון שאין למכס שנקנים אגב נחושים שיש ל מכיס ממשיכים את המעשה שהיה כי עוסק שהוא הגיע עם הכסף נופה כלפי עד טובך אז רב פופ יצא לקראתו עד המקום שנקרא טובך מורף שמחה שמביא לו את הכסף אז מה מביא יש מפרשים שתוך זה תוך באמצע חצי הדרך וגם מפרשים שלמה הוא יצא לקראתו ש להחזיק את הכסף לעצמו אבל רשבם אומר שהוא לייה צריך לחשוש כך כ הוא לא יקנה לו במטו הוא רק קנה לו באר שוי ממשיכה הגמור שטורה קר ניכסה כשאדם אומר שהוא נותן את כל נכסיו לפלוני אז גם את השטרות שיש לו למשל שטרות חוב הוא גם נותן מנים דומ רב ברי צחוק שני שטורס יש שני דינים בשורו שנכתבו לתת שדה ועדיין לא ניתנו מה שני הדינים דין ראשון אומר זכו בסוד הזה לפלוני אדה אמר לשני אדים תעשו כעניין סודה תביאו לי סעודה ועל ידי זה תזכו לפלוני במתנה בשדה זו זוכי דשלי בפונו הוא הוסיף ואמר להם וכיסו לשטר תכתבו לו שטר תמסרו זאת בידו כדי שיהיה לו שטר רעיה עשו את הקניין ועדיין לא כתבו את השטר או שכתבו ולא מסרו חוזר בשטר הוא יכול לחזור בו מזה שהוא מינה אותם לכתוב שטר כל זמן שלא נמסר השתה ל אותו פלוני והנו חוזה בסוד כ השדה כבר נקנתה לפלוני על ידי הקניין טו ספס בדף עז שם מובא גם הלכה זו שואל איך הוא יכול לחזור מהשעה זאת אומרת שהוא רוצה להעלים את המתונה הזו אז מסיים בידו לשקר אומר תוסס לא רק הוא לא רוצה שיהיה פרסום זה יכול להזיק לו למשל שלא ירצו להלוות לו כספים אבל אם הוא אמר לשון אחרת הוא אמר להם זכו בסוד הזה לפלוני על מנה שתכתבו לס השטר אז הוא טלה את הזכיה בכתיבת השטר אז כל זמן של מסרו לו את השטר חוזר בין בשטר בין בס יכול לחזור בו בכלל תונ זה שני דינים ורב חיב אמר אבונה שור הוא לא חולק הוא בא להוסיף דין שלישי רשד מורון דוך אם קוד מוכר וקוס ושטר דהיינו אדם יש לו קרקע שרוצה למכור אותה הוא שמע שפלוני מתעניין בקר קזו אז הוא אמר בוא נכין שטר מכירה שאם הוא רוצה לקנות זאת אז לא יצטרך להתעכב לכוב שו מיד יוכל לקחת ממני את השטר ולהביא לי את הכסף ואפשר לכתוב כזה שטר קוסו ששנינו קס מ שט ואף על פי שאין לו יקח אמוי מוכ ש מבקש תכתבו שטר שמכרתי זה וזה מי יכול להינזק מזה רק הוא עצמו אם זה יאבד לו לפני ישועים קור באמת אז אם הוא מסכים מסכים אזל זה אומר רבונה כ שיר זזה בקרקע קנ שטר כל מוקם שהוא אם הלך המוכר והוא מכר לו את השדה אז כיוון שלוק עשה קניין בשדה נקנה לו השטר בכל מקום אומר הרשב דת כן מכר לו את השדה שיזכה לוקר בשטר שכבר נכתב לשמו שהחזיק בשדה נקנה לו השטר באיזה קניין הוא קנה את השטר וזו ששנינו נחושים שאיין להם החס כמו שטר נקנים בקניין אגב אם נחוס שיש להם חיס בכסף בשטר בחזקה אז רואים ששטר נכלל בכלל כוסים שאין להם חיס ממשיכה גמור בהמה קר נכסה נ מסכ שקולי המקדיש נחוס הוא מקדיש את כל נכסיו וס בם חלק מהנכסים שלו זה בהמה ראוי לגע במזבח אז נכון שהוא הקדיש לבדק הביס אבל כיון שזה ראוי למזבח אז צריך להקריב זאת לפי רב לזר שם לא ניכנס לשיטות הזכורים שהם רועים וילו אולו המכו לאנשים שצריכים להביא אולו ונקיו סימו לצורך זיב חי שלומים כקו לא רוא לולו ואת הכסף ניתן לבדק הביס כמו שאר הנכסים הרואים הקופונים שאדם מקדיש את נכסיו אז גם בבהמות בכלל ממשיכה הגמור אופסקס תנ שם בשקו המקדיש נכס בם דבור לג במזבח נו שמנים ואיפוס אז מבואר שדין הקופים רואים שופות זה בכלל וסים תפיל קרס אפילו שזה חפץ של מצווה קדיש סוא הקדיש את כל נכס לבדק הביס אז גם התפילין בכלל ולכן מה תפילין הרי צריך את התפילין כדי להניח אותם אז אומרים לו שמים את התפילין כמה משבות ותשא כסף בהלוואה ותד אותם ככה התפי נשארו אצלך אז רואים שקדש חל ג על התפי כזה בכלל כוסים כל אלה פשוט לנו מים אז הרשב לא גור את הנימוק שנכתב כא כמו שהב מוחק והוא מסביר שהשאלה היא האם זה כמו תפילין שזה גם חפץ של מצווה בכל זאת רואים במשנה שזה בכלל נחוס מזגם ספת אושם התפי זה מלבוש אבל ספר שזה רק מצה ולא מלבוש אפילו שיכול למכור זאת למקרים מסויימים זה לא נקרא נכס ולפנינו מודפס כמו שוס מסבירים בדרך כ אסור למכור ספ ס רות אלו ללמוד תורה או לשת אישה מותר למכור ספת ר כסו וכשאדם נותן את כל נכסיו גם השפת ר בכלל טקו נשאר בספק עד כאן דף קנ
לצפיה בתכנים נוספים: