הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קנג

[מוזיקה] ב 12 דף קנג השום בעזרת השם סוף שורה חמישית מלמעלה הא מתנת סיכמנו שמתנה שימר במקס אם קניין אז קונה לדברי הכול בין ם עומד בין אם מת הוא לא יכול לחזור בו אבל כאן היה מעשה שנוסח השטר היה בו שינוי ונחלקו רב ושמואל האם מתנט היה שטר ושמת נשכר דוסו בו בחיים ומובס לשון השטר היה מתו זו אני מקנה לך בחיים ובמוות נחלקו רב ושמואל רב אומר הרי כמת שימרה שהחלה רק אחרי מיסה ואם הוא עברי הוא חוזר בו ושמואל אומר הרי כמט סבורי שקונה מיד כמו שאמרנו מדובר במקס ם קנין הוא לא יכול לחזור בו רבמ כמט נשכיר מדקס בו במו אחר מסמר לי דקסי בחיים סימן בעל מדחי במוז דווקא מחיים לאו דווקא אלא הוא כתב זאת לסימן טוב כיוון שהוא הזכיר את המוות שלו הוא לא רצה לפתוח פה לשטן הוא התכוון לומר המקום יצילני מכול זה ולא אמות אז ממילא זה מצו כמס מיסה שלמדנו לאל שעה במקס ואף עם קניין דינ מתנ שימר שאפשר לחזור בו ושמ אמר סבורים מיקסי בו בחיים מחיים קומה ממה שמע שמעתה הוא יתחיל לקנות זאת ודוס במוס כמן דומה מה טובה דולו כאילו לא כתב במוס ואפילו אם עומד לא חוזר וכאן שמואל לא יאמר מה שלמדנו לא שמר מהדו בו דח כתב מחיים שהקן כ יחול מהטה מה הוא אמר במוס כוון לומר מהוד גם אחרי שני אמות שלך אמרד ס דרב שדינה כמט נשיר הוא יכול לחזור בו אומר רובה וקסי בו מחיים ומובס כמובן קונו ווא לא יכול לחזור בו אומר הממ לס אלכס סרוב אומ לרב של ממר פשיט מותר מה שאתה אומר דרס דרב לגבי בחיים ומובס והוא הדין מי חיים ומובס השיב ל הממ כן היתי צריך ר ז כו מחיים מד רב מה שרב אמר זה רק בחיים כש מלון שאין הבדל בין בחיים למ חיים ובשני מתכוון רק לסימן טוב ולכן אין הקרוב לכה כמו רב מספרת הגמור הו וסרב נחמ לנערו שהוא כתב בשטר שהוא נותן את הנכסים בחיים ובמו רצה לחזור בו כשהוא יברי שרמר לשום תמ הוא שלח אותו לרבי ברבה שהוא היה במקום שקראו לו שום טמיה למה הוא שלח אותו לשם אומר אמר רב נחמן אוחק הרדו אשר דשמואל איך נבת כבס דרב נכון שהלכה כמו רב אבל זה לא דרך ארץ לפסוק במו קוים ששמואל הוא מור דר דלא כבוס לכן תלך לרב רמיה והוא פסק לך כמו רב שאתה יכול לחזור בך עוד מעשה שהיה היד אוסוי לקמי דרוב אישה ש הייתה שימרה והיא כתבה ש מתו ו כתבה מיחים ומובס היא הבריה ורצתה לחזור בה ובד ל רשמית שהוא פסק שהיא לא יכולה לחזור בה ובעל השטר קנ האישה הפסידה ארדלי אז הא הטרידה את רוה אמרה לו לא יפה דתני אומר לי לרב פופה רב חונו ספרי אמר ובל הסופר של רב פופה זיל סוב לו שהדין המה אבל ס בסוף השטר נוסח של המשנה באומני מטון שם מדובר בפולים שנזכרו לדובר עובד והם חוזרים בהם אז הוא רצה לתת סימן בתוך השטר שמטען הוא התכוון לדחות את האישה וטעה כדי להתפטר ממנה אבל בעצם הדין לא אמה אבל היא הבינה מה שהוא כותב אז היא קללה אותו אומרו לידב רבי שספינתו של רוב תדב הוי קוטס לי אתה מטעה אותי התלמידים ראו שכך היא קיללה הם לא רצו שהקללה תתקיים אז המשי למונה דרוב במ לקחו את בגדי רובה ושרו אותם במים שהקללה תתקיים בזה ולא תצטרך ספינתו באמת טב ואפילו אוכל לאיף רק בטבע הוא לא נפטר מזה אלא באמת ספינתו טבעה אומר הרשב דלתי כיו בני תבו כותב מסבר משום דדלו שקדן כי פסק לכה כמו דסו ש דקדק ויתכן שזו כמנת הרשב שהוא מסיים אמהו שינן דב בחייים ב מחיים סימון לחיים ולא כמו רובה ונעבור למשנה הבאה במשנה בדף קמו למדנו ששכב מרה שנתן את כל לחוסר מתונה והוא עברי המתונה בטלה מה קורה אם יש ויכוח האם הוא היה שכי מרה או שהיה בורי אומרת המשנה לא יקוס בו שכיב מרע לא כתוב בשטר נוסח של שר שריב מר שכותבים כדי קוצר ורומה בארסה כשהוא חולה ומוטל בעריסתו הוא נתן את המתונה מידך גם לא של מתנס בורי לא נכתב בה בדרך כלל שכתבו שטר של מתנס בורי כתבו קדמה הלך על רגלו בשוק הוא בריא הוא הולך על רגליו בשוק לא זה ולא זה היה כתוב עכשיו נהיה יקו ביניהם הוא הר שכיב מרו איסי ואני חוזר במתנת ונו אמרים בורי איסו אתה לא יכול לחזור בך זה הה מתנס בורי קניין צוריך הנוסן לאר שי מרוו באותה שעה וכל זמן שלא יביא רה זכה מקבל מתונה דבר רמים ז בוס כל זמן שהוא לא מביא ראיה הוא לא יוכל לקבל את הנכסים מה הכוונה ראיה מציין הרשם ש בעזרת השם בשיעור הבא בגימור שתי דרכים מספרת הגמור הו צ ורומה בארס הוא נתן את המתו שהיה חולה ומוטל בעריסתו אבל וקוס בו מגוי מרעה פטר לבילו היו רגילים לכתוב בשת מתנכר שכתבו אחרי המיסה וגוי מרה מתוך חולי זה הוא נפטר לבית עולמו כדי להודיע שהנחו ים הללו נתונים למקבל בצבת שכי מרה כי מתוך אותו חולי נפטר הוא לא הבריא ולא חזר בו אומר רבי הרי מס ריק מחח אנחנו רואים כעת שהוא מת הולכים בסך זוק ד השתה אך מעמידים אותו על חסקס מיסה ואנחנו אומרים אפילו שלא כתוב בשטר המפורש מתוך אותו חולי הוא מת וקנה מקבל מתונה אומ לאביה מי אומר שמאותו חולי הוא נפטר אולי הוא עברי ומתון התבטלה אשתה ומה ספינו שטבע בים שרובו לבד רוב אנשים שטובעים בים הם מתים ובכל זאת למדנו משנה בגיטין נוסים עליהם על כאלו שבאו ועידו שנטרף ספינוס בים חומרי חיים וחומרי מיסים חוששים אולי הם חיים אולי הם מתים נף כמנה לגבי נשותיהם לאכילה רומה שאם הוא היה כוהן והוא התחתן עם ישראליס אז נויס לו חום ר מיסים היא צריכה להפסיק לאכול טרומה אם אין לה זרע ממנו כי אולי היא כבר התאלמנה מצד שני אם הי בס כוהן שנישאת לישראל נויס נמחו ריחיים שיתכן שהוא עדיין חי ולא חוזרת לבית אביה לכל תרומה אומר הבי אם כך בסינו חולין שרוב חולין לחיים כמו ששנינו שם בגיטין שאדם שהייה שליח לתת גט אפילו שהבעל חולה יכול לשמור בסקס שהוא חי ולתת את הגט לא יקול שקין שצריך לחשוש שאפילו כעת הוא מת השכיב מרה יתכן שמותו חולי הוא עברי הוא חזר באוס אומרים שאוטומטית המתון בבת אפלו שלא חוזר בו אחר כך חלה שוב ומת המתון אבל בטלה רב לא זר בו מכוח ושתו של הביה אומר הרשב קמבוס הלכה כמו רבי כ כמו שגמור אומר עוד מעט שרבי סובר כמו רב נוסן והכלל הוא שרב נוסן דינו היה דיין ונוס לעומק דינדי ממנס פוסקים כמו רב נוסן ולמעשה רבי נ מקשה ליזר בן נ מה הייתה קושית הבי הרי הר בפרש תמו מפני שקבר מכ חולוב דהינו שהולכים בו רשתי ואם כעת הוא מת כנראה שזה מאותו חול הימת הוא לא יבריא באמצע אז מה הקושיה מסינו שם יש להם חז כס חיים אין חזוק דשת לא יודעים בכלל אם ה מתו או לא מתרץ רבין יונג הביה הבין על ידי חזוק דשת לחוד אי אפשר להוציא מומו ממוזג אלא יש כאן שתי חזוס חזוק ד מעיקור שהיה שכי מר המסו זה לא השתנה וגם חזוק דשת שמת לפנינו בשתי חזוק מוציאים מומן אז זה מקשה הבי אין זקור שכיר כוב חוים לחיים זוק דשת לחוד אי אפשר להוציא מומן ומה מה רב לא חשש לזה כי הוא סבר שבזו דשת לחוד אפשר להוציא מומן אומר ונ בריר בישועה כמ זו שמת רב כדעת מי אמר רבי שמית שלו כרב נוסן נתניה מתונה שלא הה כתוב ב לא לא שמת סבורי ולא לא שמנ שימר כמו משנתנו נעשה יקוח ביניהם המקבל אומר בריא היית אתה לא יכול לחזור בך הוא אומר הייתי שכיר אני חוזר בי מי מוצי מיד מי הוא הנוסן מוצי מידם של המקבלים בלא רה אמד נחוס מל זקוסון ובעל השת שבא להוציא יודל תחתנו תביא ראייה שהייתי בורי אז תקבל את זה והין מקבלה מתונה אין מוצ מוד אל בעדים שהיה בורי בשמונה טמים אם אמרנו שהוא מוצים דם בלא רה אז מה הסיום ואין אי מוצים ודו אלא בראה ברור מה הכפלות הזו אומר טופס שבאים לומר שאם כן יביאו רעיה שהוא היה בורי אז הם כן יקבלו את החוסים ולא יאמרו כיוון שאין נוסח של שתר מתנס בורי אז אולי כומת לתת רק אחרי מיסה לא בראייה הם כן יוציאו דברי רבי עקב ואפילו שכעת הוא בורי הוא לומר ש אז הוא היה שכיב מרע אומר הרשם רבי ןקב הוא סובר כמית לא זלי בושת כדב דרוב חולים לחיים ק לממ דוד הרבי דהיינו כלומר כמו שהבא סובר שכיוון שרוב חולים לחיים לכן אפילו שעכשיו אתה רואה שמת לפנינו לא הולכים בו שרשת אלא מעמידים את המומו בחזק הנוסן כ גם סבר רבי קב שאפילו שעכשיו הוא בורי לא אומרים ש המתון החל כיוון שמסתו מ גמז היה בורי ונלך בסך חזוק דשת לא מעמידים את המומ בחז קס נוסן ומסביר הרשש מה ש הרשבא מסיים דיקל מדוד רבי זה לא המקרה שלנו שלרבי עקב המקרה שלנו זה לא ספק אולי חזר בו ודאי הוא כעת עומד והוא צועק שהוא חוזר בו אלא הכוונה במקרה של הבאה ייתכן שהוא הבריא באמצע והוא חזר בו כך סובר רבי עקב רב נוס אמר לא תלוי במצבו העכשווי אם בוריו בשעה שבאים לטבוע אותו אוביר ש יוש מר וכ זמן שלא יביא רה המקבלים זקו במתוק הולכים בו שרשת אם כעת הוא בורי כנראה שגם זו היה בורי אם שכי מרו עליהם לא ור שבורי ויו ואם לא אנחנו אומרים כעת הוא שכי מרה המסת גז היה שכירה הוא יכול לחזור בו דהיינו נחלקו רבי יינק ורב נוסן ממש במחליק של הביי ורובי רבי נקב סובר שאפילו שלפנינו בורי אנחנו אומרים זה לא אומר שגם אז הוא היה בורי אולי הוא היה שכיב מרה והוא מור זג בנחוס אם הוא נאמן לומר שהיה שכי מרה רב נוסן סובר כמו שהוא עכשיו כך טולים שהוא היה אז וממילא גם במקרה של הבי ורובה אם כעת הוא מת לפנינו ואנחנו יודעים שאז היה שכי מרה אז אנחנו אומרים שהוא מת מאותו חולי ווא לא עברי באמצע אומר רבי אלזו הו לתומה כמחלק אותה מלקס שרבי עקב רב נוסן יש בנפ קמינה גם לגבי סופק טומ הכלל הוא למדים זאת מסויט שאם יש לפנינו מקרה של סופק טומה אז אם המקרה חיה ברושו יוחד סופקו שיוחד טומה אם המקרה קרשו ורבים ספיק איתו כמו בסו סטיר שנסתרה עם הבול מקום כמו שוס יוחד ושם התר מחמירה בספק אז יש אופן שהה תלוי במחלוקת של רבי ק ורב נוסן מה הכוונה תנ למדנו במשנה ביקו בקעה שיש סביבה גדר ולגבי שבס רשו היחיד אפילו שזה קרפף אומר הרשב דיינו שזה לא הוקף לדירה והוא יותר מבית שעתיים אז מד רבון אסור לטלטל בו המדו היוד ומי שזורק משר בתוכו חייב אזי שהיא מגודרת במוס חמו רשו היחד לשבס כי היא מגודרת יש לה את הכללים של רשו היחד אבל רשו ורבים לתומה אם יש שם ספק טומה אז נטהר כי זה לא מוקם סטירה כי בקיץ אנשים מסתובבים בשדות במוס קומים שיש שם זרעים אז אנשים לא נכנסים כדי לא לקלקל את הזריעה רוס יוכי לכאן או לכאן גם לין שבז וגם לין טומה אם ייש שם סופק טומה נטמא ממילא טוען רבי לזור אדם שבא לבזן ווא אומר לפני תקופה נכנסתי לביקו וכעת התברר לי שביק הזו יש קבר אני לא יודע אם כן נגעתי בקבר לא נגעתי בקבר העלתי עליו לא העלתי עליו סופק טומה אבל אני גם לא זוכר אם נכנסתי בקיץ ואז אני טהור כי אביקו בקיץ יש לדין שרשו ורבים שסוף קטו מתואר או שמה נכנסתי בחורף ואז אני טמא אז לפי רב נוסן ומר כך אם כעת זה קיץ אז הוא טהור הולכים בו שרה שת מסתו גם שנכנסת היה בקיץ אם כעת זה חורף המסתמך שנכנסת גם היה חורף והוא טמא אלפי רבי נקב לא הולכים חזוק דש על הבוסר חזק מומ אז כך גם כאן ילך הבוסר חזק הגוף א מורר על חזוס וכל זמן שלא יבואו עדים ויעידו שהוא נכנס לשם בחורף הוא יהיה טהור מביאה הגמור אומר וב ורשב שרובה לא בא לחלוק על רב לוזו הוא בא לומר כיוון שהזכרנו את המשנה הוא אומר הלכה באותה משנה רשב מצם בסוף לרבינו חננ אבל הוא לא נכנס לפירושו של רבנו חננ תוסס מאריכים כאן אומר רוב לא ישונו במשנה הזו שביו במות החמו יש לדין ששוב לתו אלו ש וברו אולא צריך לתקן יוסק שומים לא עבר על זה חורף אחד מז שגדר אותה היה חורף קיץ לא הייתה גדר אז הביק הזו יש לדין שרשו סרבים לתומה במות החמו אבל אובר ושומים אבל אם כבר עבר חורף אחת שהייתה מגודרת ואז היה לה הדין שרשו שיוכית גם לתומה אז גם כשמגיע הקיץ רשו יוכי לכאן ולכאן בין לשבס בין לתומה וגם מי שיכנס לשם בקייץ ויש שם ספק טומה נטמא אותו כי ברגע שכבר חל על זה די שם רשו יוחד זה לא פק גם כשמגיע הקיץ מה שאמרנו במשנה שבמו חמו יש דין של רשו ורבים עניין תומה זה דווקא כשלא עבר עדיין חורף מאז שדרו את זה הרז בם אומר יתכן שזה דרסה זה מסורי ייתכן שזה רק חומרה דרבון עד כאן דף קנג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: