הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמט

[מוזיקה] בו בטרה דף קמט מתחילים בעזרת השם שורה שמינית מלמעלה במילים מביה להוא בנותיו של שמואל השם ישמרנו נפלו בשבי בתו רחל נפלה בשבי אצל שבאי בשם איסור היא התעברה ממנו ונולד בן רב מרי אחר כך אותו איסור התגייר הפך להיות יהודי יהודי כשר לפני שאותו איסור נפטר הוא מאוד רצה להוריש את מה שהיה לו היו לו 12 זוז מופקדים אצל רבה הוא רצה להעביר את זה לאותו רב מרי עכשיו בדרך של ירושה רגילה זה לא אמור לעבור לרב מרי כי איסור היה גוי שהתגייר והוא נחשב כמו תינוק שנולד וכשהוא מת נכסיו הבקר כל הקודם זוכה וכעת כשזה מופקד אצל רבא רבא אמור לזכות בזה בבית המדרש בעקבות שאיסור היה ממש חולה נוטה למות התעוררה שאלה בראשות רבה אם יש דרך שבה איסור יכול להעביר את ה1 זוז שלו לרב מרי המסקנה בסוף היייתה שיש רק דרך אחת על ידי זה שאותו איסור שהוא כעת חולה נטה למו שכיב מרע יקנה במה שנקרא קניין אודיתא בלי פלאים קניין אודיתא שהוא מודה שהנכסים האלה אינם שלו אלא של רב מרי הוא מודה ברגע שהוא בעצמו הודה אז זה מועיל עד כדי כך שה נודה ביהודה כותב שזה הקניין הגדול שבכל הקניינים קניין אודיתא הוא בעצמו מודה איסור שהנכסים שלו במקרה שלנו המאות שלו אותם 12 זוז הם של רב מרי ועל ידי זה רב מרי זוכה בזה אבל בהתחלה הגמרא מסתפקת מה הוא האם בכלל אפשר להקנות על ידי שהשיב מר השכיב מר מודה שהמותג מסוים מביאה הגמרא בודאי שכן תשמע בוא ותשמע דאיסור הגר גיורא הבלי רר אלפי זוז בירב היו לו 12 אל זוז מופקדים אצל רבה רב מרי בנו ברי שלא ממש היה בנו שלא בקדושה כמו שסיפרנו ולידתו בקדושה ו הלידה שלו כן הייתה בקדושה דהיינו שבאותו זמן כבר איסור היה גר אבל בכל זאת רב מרי לא היה מיוחס בן של אותו איסור באותו זמן שאיסור היה חולה נוטה למות רב מרי בירב הבה הוא היה בבית המדרש ברגע שאיסור ימות כל הכסף שלו הפקר מי שקודם זוכה רבא שהכסף מופקד אצלו הוא אמור לזכות אמר רבה איכי קנינו רב מרי לעני זוזי איך רב מרי יוכל לקנות את הממון הזה שמפקד אצלי של איסור אם הוא רוצה לקבל את זה מאביו בירושה הוא לא יכול כי הרי כיוון שאמון התעברה מאביו לפני שהוא התגייר אביו לאו ביר יושה הוא הוא לא נחשב היורש של אביו ואם הוא רוצה לקבל את זה מאביו בתורת מתנה הוא לא יכול כי הרי הזכיה במתנת שכיב מרה חולה נוטה למות זה כמו ירושה החשיבו אותה רבנן שויו רבנן כל מקום שמועילה ירושה כחד בירושה מועיל מתנה איתי במתנה אבל במקום שלא מועילה ירושה כמו כאן כלח דלית בירושה לית במתנה כאן אי אפשר להקנות מתנת שכיב מרה ואם הוא רוצה לעשות קניין בקניין משיכה הוא לא יכול כי הרי המאות מופקדות אצלי ליתנה וגבי הוא לא יכול לתת לרב מרי בנו שייעשה בזה משיכה ואם הוא רוצה לקנות בקניין חליפין היינו ש הוא יתן לרב מרי לקנות את ה-12 זוז בקניין חליפין מה פירוש קניין חליפין ש איסור יש לו את ה1 זוז ורב מרי הוא יש לו למשל איזה בגד איזה סודר ופשוט יחליפו הוא יתן לאיסור לעשות קניין בודר וחילופי הסודר הוא יזכה ב-1 הזוז אז זה לא יועיל למה כי אין מטבע נקנה בחליפין אי אפשר בקניין חליפין לקנות כסף לקנות את ה-12 זוז ואם הוא רוצה לקנות את זה בקניין הגב הגב הקרקע שבן אדם קונה קרקע ומטלטלין הוא עושה קניין בקרקע הוא זוכה גם במטלטלין כאן אי אפשר כי לאביב איסור לטלי ארה אין לו שום קרקע ואם הוא רוצה לקנות את זה במעמד שלושתן שחכמים קבעו שאם בעל המאות וזה שהמהות מופקדים אצלו וזה שבעל המאות רוצה להעביר את הכסף אליו שלושתם נמצאים אז בעל המאות יכול לומר לזה שהכסף אצלו תיתן את הכסף לזה שאני רוצה לתת לו במעמד שלושתן וזה בדרך כלל אמור להועיל כאן אומר רבא אני אמנע את זה ישלח לי אם הוא ישלח לקרוא לי לא אזיל נה אני לא יבוא למה שאני אפסיד עוד מעט המאות האלה יהיו הבקר ואני אזכה בהם מתקיף לרב יקה הקשה רב יקה בנו של רב עמי שם בבית המדרש קושייה ש זיקתה את רב מרי ב-1 זוז הוא שאל עמאי למה אתה אומר שאין לרב מרי פתרון לזכות בכסף ולא ד איסור שאיסור אביו שהוא לא אביו האמיתי כן אבל בכל אופן מי שמתייחס כאביו ורוצה לתת לו את ממונו שהוא יודע אותו איסור דלין זוז דרב מרי נינו שהוא יודע שהמאה הם של רב מרי וקנינו ועל ידי זה רב מרי יקנה את המאות האלה בהודית בהודעה הזאת הדבר הזה עשה כזה רעש אדהכי נפ ודיתה מבי איסור הדברים האלה הגיעו לאוזניו של איסור והוא באמת עשה את זה הוא הודע ש מאות האלה הם של רב מרי ואז רב מרי זוכה בכסף הזה הקפיד רבא ואמר כמה גמרת ענתה לאנשי אתם מלמדים טענות לאנשים ומפסידים לי הרי הוא לא היה מודה שהכסף של רב מרי אז אני הייתי זוכה בכסף כי ברגע שהגר מת בלי יורשים אז הכסף שלו הפקר וזה מופקד אצלי אז אני הייתי זוכה בזה ראינו במשנה שחולה נוטה למות שחילק את נכסיו במתנת שחיב מרע אם הוא נתן את כל נכסיו לאחרים ובסוף הוא קם ואמר ממיטת חוליו אנחנו עומדים דעתו ש כל המתנות שהוא נתן היה על דעת שהוא לא יקום מכל יו הוא לא היה משאיר את עצמו בלי כלום אבל אם הוא שאר קרקע כלשהו כתוב כאן שני דברים קרקע דווקא ואפילו כלשהו אז מתנתו קיימת שאר המתנות שהוא נתן אפילו אם הוא עמד מחוליו המקבלים זוכים בהם שואלת הגמרא וכמה כל שהו אמר רב יהודה אמר בשם רב שהוא השאיר לעצמו קרקע אבל הוא לא אומר כל שהוא אלא כדי פרנסתו שאם הוא יקום מכל יו יהיה לו מזה פרנסתו על מה לסמוך וביר מא ברבא אמר בכלל אחרת ממה שראינו במשנה גם לא חייב שזה קר כאלה אפילו מטלטלין זה טוב וגם לא מספיק כלשהו אלא צריך כדי פרנסתו ואמר על זה רבי זירא תראה כמה מכונן שמת את השמד עשו של הזקנים מה הסיבה שקרקע אם הוא שייר אז שאר הדברים שהוא נתן אפילו אם הוא עמד מחוליו טעם המים מה הטעם שזה נשאר אצל המקבלים ויק אם הוא יעמוד מכליו סמיך עלי הוא שומך על הקרקע הזאת אז גם אם הוא שאר מטלטל נמי גם כן יש את הסברה הזאת שאי קה אם הוא יעמוד מכוו סמחי לו הוא סומך עליהם לפרנסתו מתקיף להרב יוסף מכוונות השמועות ומה הכוונת מה אתה משבח את השמועות האלה שמכוונות זה בכלל לא מתאים ממה שכתוב במשנה מנדה אמר שאפשר גם מטלטלין זה לא מתאים ממה שכתוב במשנה הקרקע ולא מטלטלין זה מה שתנן ואפילו למנדה אמר שהשיעור הוא דווקא בקרקע הוא אומר אבל שצריך שזה קדי פרנסתו ובמשנה כל שהו תנן מתרצת הגמרא אמר להבי לרב יוסף גם מה שאמרת שכתוב קרקע וחולה חדת קרקע קרקע דווקא וכי לא מצאנו משנה שכתוב קרקע וזה הכוונה גם למטלת והרי שני נותנן הכותב בשטר את כל נכסיו במתנה לעבדו הכנעני זה כולל גם אותו בעצמו העבד עצמו יצא בן חורין אבל ם האדון שיר קרק כלשהוא שאותה הוא לא נותן לעבד לפי דעת חכמים לא יצא העבד בן חורין כי טולים שכוונתו היייתה אולי שהעבד זה הקרקע כלשהי כי הרי כתוב על העבדים הכנעניים והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם תורישו את הע הכנעניים לבניכם אחריכם אסור לשחרר עבד כנעני לרשת אחוזה יש הקש בין העבד הכנעני לבין קרקע לבין אחוזה אם כן כ שהאדון כתב אני נותן לך את כל נכסי חוץ מקרקע כל שהיא יכול להות שהוא התכוון דוקא חוץ ממך אותך אני לא מקנה לך ואם כן הבן אדם לא יצא לחירות העבד הזה וכל מה שקנה העבד קנה רבו אז בעצם הוא לא קנה כלום רבי שמעון אומר לעולם העבד הוא כין בין חורין במקרה כזה עד שהאדון יאמר כל נכסי נתונים לפלוני עבדי חוץ מאחד מ-10 אל שבהן חוץ מאחד מריבו שבהן שאז כיוון שהוא שייר סתם והוא לא אמר מה הוא משייר אומרים שכוונתו הייתה על העבד וכיוון שהוא לא הקנה את העבד לעצמו אז העבד נשאר משועבד ואם הוא נשאר משועבד כל מה שיש לו שייך לאדון ועל דברי המשנה האלה שלפי דעת חכמים אם שיער קרקע יכול להיות שהכוונה לעבד אמר על זה רב דימי בר יוסף אמר בשם רבי אלעזר זה לא חייב להיות דוקא קרקע גם מטלטלין חכמים עשו מטלטלין שיור אצל עבד עם הוא שייר אפילו מטלטלין כל שהם יכול להיות שהוא התכוון לעבד ואף על פי שעבד יש בינו לביין קרקעות הקש אז הוא אולי נחשב יותר כמו קרקע בכל זאת הוא אינו מחובר לקרקע ובני אדם רגילים לקרוא לו מטלטלין ולכן במקרה כזה אף על פי שכתוב במשנה שצריך שישיר קרקע גם אם הוא שייר מטלטלין זה נחשב שיעור וממשיך רב דימי בר יוסף בשם רבי אלעזר ואומר שלא עשו מטלטלין שיעור אצל כתובה הרי ההלכה היא שכשאדם מתחתן הוא מתחייב לשלם לאשתו בכתובה סכום שאם היא תתגרש או תלמן היא תקבל את זה מנכסיו עכשיו אם שהוא כותב לה את הכתובה הזאת את ההתחיבות הזאת כל נכסיו משועבדים לכתובה יכולה לגבו אם יש כסף יכולה לגבות כסף אם אין כסף היא גובה מהקרקעות אבל ההלכה היא שאם הוא כתב לבניו את נכסיו אותו אבא אותו בעל ולאשתו הוא כתב קרקע כלשהי והיא הסכימה הא איבדה את כתובתה זה דווקא אם הוא שיהר לה קרקע אבל אם הוא שייר לה מטלטלין היא לא עיבדה את כתובתה אנחנו לא אומרים כמו לגבי קרקע שאם הוא שיר לקרקע כל שהי זה מה שהיא תגבה את כתובתה בזה היא תגבה כי היא הסכימה במטלטלין לא אומרים את זה אלא היא יכולה לגרות את כל כתובתה בכל אופן רואים מכאן שאף על פי שבמשנה כתוב לגבי עבד שדווקא אם שירו קרקע כלשהי אז אומרים שהוא לא יקנה לעבד את עצמו זה לא בדווקא קרקע אלא גם אם הוא שיר מטלטלין כל שהם יכול להיות שהוא התכוון לעבד אז זה מה שטען הבא לרב יוסף מה אתה כל כך מתייחס לזה שהמשנה כותבת קרקע אתה רואה שיכול להיות שהכוונה ל מטלטלין אמר לו רב יוסף באמת בדרך כלל כשכתוב קרקע זה דווקא קרקע ושם התם לגבי מי שכותב את נכסיו לעבד הכנעני לא היה צריך לכתוב קרקה כלשהיא בדין ו דלא ליתני כי גם מטלטלין כלשהם דינם שווה והיידי דתן רשע כיוון שכתוב שם בתחילת המשנה דברים שנאמרו על קרקע כלשהי רבי עקיבא אומר ברגע שאדם יש לו קרקע כלשהו יש לזה דין כמו קרקע כמו קרקע גדולה והיא חייבת במצוות פאה שצריך לתת לעניים כשבאים לקצור את השדה להשאיר קצת מהתבואה שלא קוצרים ושרים אותם לעניים ובביקור אם יש לו שמה מפירות שבעת המינים אז הראשון שצמח צריך לתת את זה לכהנים בבית המקדש וכן בדרך כלל כשמגיעה שנה שביעית שנת השמיטה אז המלבים צריכים להפקיע את כל החובות לוותר על כל החובות שמיטת כספים אלא אם כן האדם קנה את כל חובותיו לבית דין המלווה אומר מקנה לבית דין על ידי פרוזבול את כל החובות שלו כותב שטר פרוזבול שתיקן הלל בשביל שיהיה אפשר לכתוב פרוזבול צריך שהלווה יהיה לו קרקע אם יש לו קרקע אפשר לכתוב פרוזבול שאז זה נחשב כאילו כבר יש ממה לגבות כאילו זה גבוי יש לזה כמה הסברים למה דוקא עם הלווה שלקח את ההלוואה יש לו קרקע אז אפשר לכתוב פרוזבול אפילו אם יש ללוה קרקע כלשהי זה כבר נחשב קרקע שיש לו ואפשר לכתוב פרוזבול וכן אפשר לקנות בקניין הגב שאם הקונה רוצה לקנות גם קרקע וגם מטלטלין הוא עושה קניין בקרקע ו לקנות עמה מהם נכסים שאין להם אחריות הוא יכול לקנות אם זה מטלטלין שהם מוגדרים כמו נכסים שאין להם אחריות ברגע שעושה קניין בקרקע קניין כסף או בקניין שטר או בקניין חזקה ואם כן כיוון ששם שנינו בהתחלה את הדבר הזה לגבי קרקעות משום מהחי קטנ לכן כתוב אחר כך לגבי ה כותב כל נכסיו לעבדו לשון קרקע אבל באמת שם הכוונה גם למטלת אבל אצלינו שכתוב שהחולה הנוטה למות שייר לעצמו ואז אנחנו אומים שכל השאר שהוא נתן זה מתנה דווקא אם הוא שייר קרקע כי כאן קרקע הכוונה בדווקא אין סיבה שהמשנה תכתוב כאן קרקע אם לא שא מתכוונת שזה בדווקא אמרנו שרב יוסף הקשה על דברי רבי זרה שתפעל כמה מכוונות שמועות הם של החכמים שאמרו על דברי המשנה שחולה נוטה למות חילק את נחסה ושיער לעצמו קרקע כלשהיא אז אפילו אם הוא עמד מכל יום מה שהו נתן הוא נתן כי הקרקע כל שהי שהשאיר אצלו ממנה הוא התפרנס בשארית ימיו אז אמרו החכמים זה לא בדווקא חייב להיות קרקע זה יכול להיות מטלטלין זה לא חייב להיות כלשהו אלא זה דווקא כדי פרנסתו אמר על זה רב זרע כמה מכוונות השמועות של החכמים ויקשה רב יוסף מכוונות מה מכוונות הרי כתוב קרקע ולא מטלטלין כתוב כלשהו ולא כדי פרנסתו אז בהתחלה הביה ניסה להוכיח שקרקע זה יכול גם להיות מטלטלין ורב יוסף דכה את דבריו כעת הוא רוצה לומר שכל שהו יכול להיות שיש שיעור וזה לא דווקא ממש כלשהו וחולה אחד תנ כלשהו לטלה שיעורה וכי תמיד שכתוב כלשהו זה חייב להיות ממש כלשהו לא יכול להיות שיש איזשהו שיעור והרי שני נותנן לגבי מצוות ראשית הגז שזה אחד מ-24 מתנות הכהונה שהקדוש ברוך הוא הקנה לכהנים שכשאדם גוזז את הצמר הוא צריך את תחילת הגיזה לתת לכהנים כמה צמר הוא צריך לגזוז כדי שהוא יתחייב בראשית הגז רבי דוסא בן הרכינס אומר חמש כוסות רכילות שתאונות צמר גוזז שיש לכל אחת מהם מנה וחצי מנה מנה ופרס הם חייבות בראשית הגז וחכמים אומרים לא בכל החמישה ביחד מנה וחצי חמש רחלות וזזות כל שהם עכשיו הם אומרים לשון כל שהם ואמרינן וכמה כל שן אמר רב שצריך שהה בכל החמישה ביחד מנה וחצי מלבד שיהיו מחומשות דהיינו שיהיה חמישיית מהסך הכולל של מנה וחצי אז רואים שאף על פי שכתוב בדברי חכמים כלשהו זה הכוונה שיעור של מנה וחצי רבי דוסא בן אר קינס אומר שצריך שכל אחד אחת מהכוסות יהיה במנה וחצי וחכמים אומרים שבכל החמישה צריך מנה וחצי אבל אתה רואה שמה שהם אמרו כלשהו זה לא בדווקא אלא יש כן שיעור מתרצת הגמרא באמת שכתוב כלשהו זה דווקא כלשהו והתם לגבי ראשית הגז בידין הו דלא לתנ כלשהו באמת חכמים לא ה צריכים לומר כל שאן וד דכ אמר תנם שיעור הרבא כיוון שרבי דוסא בן הרכינס אמר שיעור גדול שמנ וחצי לכל כבשה וכבשה אמר אונמי שיעור זותא אז חכמים גם כן אמרו כיוון שהם אמרו שיעור קטן של חמישית מזה שבכל החמישה ביחד מני וחצי קרלי לה כלשהו ללכן הם אומרים כלשהו כזה שיעור חמישית מהשיעור של רבי דסה בן הרכינס אבל באמת כשכתוב כלשהו זה כלשהו ולכן אומר רבי יוסף מה אתה אומר ששמותיהם של חכמים מכוונות במשנה כתוב קרקע וכתוב כלשהו והם באים ואומרים אפילו מטלטלים זה בסדר וכל שהו הכוונה כדי פרנסתו אני לא מוכן לקבל את דברי אותם החכמים עד כאן דף קמט [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: