הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמז

[מוזיקה] בב בטרה דף קמז מתחילים בעזרת השם שורה תשיעית מלמעלה במילים אמר רבי זרא אמר בשם רב כולנו מכירים את המילים המחזקות שאמר חזקיהו המלך אפילו חרב חדה מונחת על צוו של האדם הוא מרגיש על האור של הצוואר שלו את החוד של החרב שלא יאבד תקווה שלא יאבד תקווה אל ימנע עצמו מן הרחמים שיעורר ויבקש רחמים מהקדוש ברוך הוא שיציל אותו חזקיהו המלך היה נאה דורש ונאה מקיים כש הפסוק מספר בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו מה הנביא אומר לחולה אנחנו הנו מחכים שהוא יאמר לו רפואה שלמה יחזק אותו אומר לו אבל את הדברים של הקדוש ברוך הוא בלי שום חנופה כה אמר השם כי מת אתה ולא תחייה כך אמר הקדוש ברוך הוא יש מה לערער על זה אומר חזקיהו המלך לישעיהו הנביא ישעיהו בן אמוץ סיימת דברי הנבואה כן אם ככה תצא מה תצא כך מקובלני מבית אבי אבא אומר לו חזקיהו המלך את המילים שהזכרנו אפילו חרב חדה מונחת על צוו של אדם על ימנה עצמו מן הרחמים ואני הולך לעשות את זה עכשיו ויסב חזקיהו פניו אל הקיר והתפלל התחנן ריבונו של עולם ימים על ימי מלך תוסיף חזקיהו המלך מתחנן אליך תציל אותי ממוות לחיים ואז מגיע הקדוש ברוך הוא לישעיהו הנביא פעם נוספת ואומר לו אל חזקיהו המלך ותאמר לו כה אמר השם שמעתי את תפילותיך ראיתי דמותך אנני יוסיף על חייך עוד 15 שנה הקדוש ברוך הוא זיכה אותו אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך והכל בזכות שהוא לא איבד את התקווה ולא מנה את עצמו מן הרחמים והתפלל וביקש אפילו שהנביא אומר לו מה מה יכול ות יותר מזה הקדוש ברוך הוא עכשיו שלח אותי אליך לומר לך את זה לא אל ימנע עצמו מן הרחמים אבל בפעם הראשונה שישעיהו הנביא מגיע אל חזקיהו המלך הוא אומר לו עוד שתי מילים ששתי המילים האלה מלמדות אותנו דרשה שהגמרא מביאה ארבע מקורות שמהם דורשים את הדרשה הזאת והפסוק הזה הוא אחד מהמקורות הנביא אומר כה אמר השם צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה מה לומדים מהמילים צו לביתך שמתנה שכיב מרה אפילו שזה בדיבור לבד צבאה שהוא מצווה למי הוא רוצה לתת את הנכסים שלו כשהוא חולה ונטה למות ולא הה שום קניין בכל זאת זה קונא זה לומדים מהמילים צו לביתך גמרא מביאה לזה עוד שלוש מקורות המקור הראשון אמר רבי זיר אמר בשם רב דרשה מהפסוק מנן למתנת שכיב מרא חולה נוטה למות שנותן את נכסיו במתנה בדיבור בלי קניין מנען שהיא קונה בלי קניין מן התורה שנאמר פסוק אומר איש כי ימות אז בנים יורשים אותותו ואם בן אין לו אז נחלתו לבתו למה כתוב ועברתם את נחלתו לבתו המילה המיותרת ועברתם בא ללמד שכמו בתו שלא צריכה לעשות קניין כדי לזכות בירושה יש לך גם מעברה אחרת שהיא כזו שאדם זוכה בנכסים בלי קניין וי זו זו מתנת שכיב מרה שחולה נוטה למות אמר שנכסיו לפלוני ההוא זכה בזה בלי קניין דרשה שנייה רב נחמן אמר בשם רב ברבוע מאחה אם אין בת אומרת התורה נחלתו לאחו אבל התורה מוסיפה הוא נתתם את נחלתו לאחיו מהמילה הוא נתתם המיותרת לומדים יש לך נתינה אחרת שהיא כזו ואיזו זו מתנת שכיב מרה שלא צריך קניין אלא דיבורו של החולה מקנה למקבל ואם תשאל למה רב נחמן מה התמה לא אמר את הדרשה כמו שאמר רבי זרה בשם רב מהמילה עברתם כי הוא סובר שהמילה היא ההוא והעברתם מבא אלי צריך אותה לכ דבריו של רבי נתניה רבי אומר בהמשך הפרשה נאמרו הסדרים של הירושות בכולן נאמרה בהם נתינה ורק כאן כשמביאים את הנחלה בת נאמרה לשון העברה ללמדך כשהבן יורש הוא בשבט של אביו אם אביו היה שבט ראובן הוא גם שבט ראובן אביו היה שבט שמעון הוא גם שבט שמעון כשהאח יורש גם כן האח הוא מאותו שבט של אחיו אם אחיו היה שבט ראובן האח גם כן שבט ראובן כשהאבא יורש גם כן הוא מאותו שבט כמובן של הבן שלו אבל כשהבת את יורשת גם אם אם היא מהשבת של אביה היא מעבירה את את הנחלה לשבט אחר למה כי כשהיא מתחתנת עם בעל היא לא חובת להתחתן דווקא עם בעל מהשבט של אביה עם אביה משבט ראובן ה יכולה להתחתן עם בעל משבט שמעון ואז בעלה יורש אותה ואז הנחלה של אביה שהיה משבט ראובן עוברת לבעלה שהוא משבט שמעון אין לך מעביר נחלה משבט לשבט אל הבת אול ובנה ובעלה יורשין אותה ולכן זה דורשים מהמילה ועברתם ורבי זירא שלמד כן מי ועברתם מהיית מה לא אמר כרב נחמן שהלימוד הו ונתתם את נחלתו לאחיו התשובה היא כי מהמילה ונתתם לא דורשים כלום כי אורכי דקרו ככ הדרך של הפסוק לכתוב אין כאן מילה מיותרת אם כן יש לנו שני פסוקים מהתור שמלמדים שאם שכיב מר אומר שהוא נותן את נכסיו לאחרים הם זוכים בלי שום קניין כעת מביאה הגמרא שתי דרשות מפסוקים בנביא רב מנשיא בר ירמיה אמר מהכ לומדים את זה מהפסוק שהזכרנו בפתיחה של השיעור הפסוק אומר בימים האם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנבי ויאמר אליו כה אמר השם תעשה צוואה צו לביתך כי מת אתה ולא תחייה ממילים צו לביתך לומדים שבצו בעלמה בפיו הוא מקנה את נכסיו רמי בר יחזקאל אמר מאחה לומדים את זה מפסוק אחר בנביא פסוק אומר על אחי תופל שהוא ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבוש את החמור ויקום ויילך אל ביתו אל עירו ויצב אל ביתו ויחנטו בעלמה בפיו הוא מקנה את נכסיו בלי קניין כיוון שדיברנו על אחיתופל מביאה הגמרא תנו רבנן שלושה דברים ציוה אחיתופל את בניו דבר ראשון אל תגרמו מחלוקת אל תהיו במחלוקת דבר שני ואל תמרדו במלכות בית דוד אני ניסיתי ולא הצלחתי דבר שלישי אני רוצה לתת לכם כלל אם אתם רואים שיום טוב של חג השבועות של הצרת הוא ואין בו עננים ברור זה אומר שהחתים באותה שנה שזרעו החיטים האלה יצו טובים ולכן תזרעו חיטים מר זוטרא אמר שהסימן הוא אם רואים שהעננים בלולים מתמר דווקא שזה כן מאונן המרי נרד חכמי נרדי אמרו בשם רבי יעקב ו שמיד רבי יעקב מה שאמרו שהשמיים צחים ברורים בחג השבועות סימן שהחתים יצליחו לא ברור ברור ממש ומה שאמר מר זוטרה בלול שזה מאונן לא בלול בלול ממש אלא זה סוג של דבר באמצע אפילו בלול בהתחלה היו עננים בחג השבועות והגיעה רוח צפונית ופיזרה את העננים מנ שבתו זהו ברור אמר לי רבי אבא לרב השי אנחנו על דבריו של רבי יצחק ברב דימי שנינו את הסימנים של התבואות יצליחו מתנין לה דמר רב צ רב יצחק ברב דימי מוצאי יום טוב האחרון של חג היינו מוצאי שמיני הצרת כל הציבור היו צופים ומסתכלים לעשן של המערכה שעל גבי המזבח בבית המקדש אם ראו שנושבת רוח דרומית ולכן העשן נתה כלפי צד צפון זה אומר שהולך להיות הרבה גשמים השנה זא ונים הי שמחים ובעלי בת הי עצבים מפני ששמי השנה היו מרובים והיו הרבה פירות ומקרו אותם בזול כי אחרת הם מרכיבים אם הייתה רוח צפונית והעשן של המערכה נתה כלפי דרום הי עניים עצבים עלי בתים היו שמחים מפני שזה גורם ששמי השנה יהיו מועטין כיוון שכך התברכו הפירות שזרעו ויישמרו באוצרות ולכן נמכרו אותם ביוקר הפירות משתמר וזה רווח לעשירים ויוקר לעניים ואם נשבה רוח מערבית ולכן העשן של המערכה נטה כלפי צד מזרח אז זה גורם ש יהיה מידה נכונה של הגשמים ולכן הכל שמכין יגדלו פירות במידה מדוייקת וטובה אם נשוה רוח מזרחית ולכן העשן נטה כלפי מערב זה מונע את הגשם ולכן הכל היו עצבן כי זה מביא בצורת ויוקר גדול שואלת הגמרא ורמין הי אני אקשה לך סתירה עם דברי ברייתא ששם כתוב הפוך רוח מזרחית לא שהיא קשה אלא הפוך לעולם יפה ורוח מערבית שאמרנו מקודם שהיא יפה כתוב כאן שהיא לעולם קשה ולגבי רוח צפונית כתוב שהיא יפה לחיטים בשעה שהביאו שליש שאז הם כבר לא צריכים מטר וקשה לזיתים בשעה שמתחילים לגדול שיני והרוח דרומית הפוך קשה לחיטים בשעה שבי השליש שהביאו שליש ויפה לזיתים בשעה שינצו ואמר רב יוסף ויש אומרים אי תימה שאמר את זה מר זוטרא ויש אומרים ואי תמה שאמר את זה רב נחמן בר יצחק הסימן לדעת איזה רוח יפה לחיטים ואיזה לזיתים סימני השולחן שהיה בהיכל בבית המקדש ששמה היו לחמים שעשויים מחטים הם היו בצד צפון זה אומר שרוח צפונית טובה לחיטים והמנורה שהייתה בהיכל שבית המקדש ששם היו מדליקים שמן מהזיתים זה היה בצד דרום זה אומר שצד דרום רוח דרומית טובה לזיתים היי הרוח הצפונית היא טובה לחיטים שהיו בשולחן בצד צפון מרבי דידי והיי הרוח הדרומית טובה לזיתים שהיו במנורה בצד דרום מרה בדידי מגדלת את שלו בכל אופן כאן בבריתה רואים שהרוח מזרחית טובה והרוח המערבית קשה וזה הפוך מה שראיינו קודם ששם כתוב שהרוח המזרחית רעה והרוח המערבית היא זו שטובה לא כך שזה לא סותר מה שאמרנו שרוח מערבית קשה ורוח מזרחית טובה הלנו לבני בבל שיש הרבה לחוט באדמה והיא לא זקוקה להרבה מטר אז כיוון שרוח מערבית מורידה הרבה מידי גשם זה לא טוב ל בבל מה שאמרנו שרוח מזרחית קשה ורוח מערבית טובה זה להם לבני ארץ ישראל שהארץ גבוהה והם זקוקים להרבה מטר תניה אבא שאול אומר אם רואים יום טוב של חג השבועות של הצרת שהוא צח בלי עננים ברור סימן יפה לכל השנה כולה אמר רב זביד יום טוב ראשון של ראש השנה יום הקמה דרי שתא אם מו חמים חם כול ה שת חמימה השנה הזאתי אמורה להיות חמה מדי והי קריר מוכר כולה שת הקרירה תהיה קרה מדי למה נפק מינה בשלמה אנחנו צריכים לדעת את הדבר הזה לתפילתו של הכהן גדול ביום הכיפורים שהמתפלל שתהיה השנה הזאת גשומה וחמה וכעת לפי העניין שייראה בראש השנה יתפלל ביום הכיפורים שאם חמה לא תהיה חמה יותר מדי ואם קרה לא תהיה קרה יותר מדי אם כן הבאנו ארבע מקורות שכש שחיו מרא אומר למי הוא נותן את נכסיו זה כאילו שהם עשו קניין והם קנו לומדים את המדרשות בפסוקים ורב אמר בשם רב נחמן זה שמתנה שכיב מרע דבריו קונים בלי קניין זה מדרבנן זה לא מהפסוקים מדרבנן בעלמה הי חכמים גזרו שהדברים שלו היו כמו כתובים כמו עם קניין שמה אם הוא ידע שדבריו לא מועילים עד שעשו קניין הולי תטר דעתו של החולה עליו מרוב צר שואלת הגמרא ומי אמר רב נחמן כ אחי שהמתנה הזאת הי רק מדרבנן והרי אמר רב נחמן אף על גב דאמר שמואל אדם שהלווה כסף ללוה והלווה הביא לו שטר וכעת הוא לוקח את השטר הזה ומוכר אותו לקונה מוכר שת הרחוב לחברו ואחר כך חזר במכו אחרי שהקונה קנה את השטר הולך המלווה ומוכל את החוב ללובה מחול אי אפשר יותר לגבות עם השטר הזה כמובן שהמלווה צריך לשלם את ההפסד לקונה אבל החוב מחול והלווה לא צריך לשלם ואפילו אם היורש של המלווה מוכל אחרי שהמלווה מכר את השטר למישהו אחר והיורש שלו כעת מוחל ללובש לקח את ההלוואה מחול בכל זאת אומר רב נחמן מודה שמואל שאם המלווה נתנו את השטר הזה במתנת שכיב מרעה היה יכול נטה למות ונתן את המתנה את השטר הזה למישהו במתנה של שחיו מרה ואחר כך הוא רוצה למחול ללובש שלא יצטרך להחזיר אינו יכול למוחו אם אמרת בשלם הזה מובן אם המתנה של מר מדאורייתא משום האחי מובן למה אינו יכול למחול כי המתנה של שכיב ומרה חזקה יותר ממכירה שהוא מוכר לקונה את השטר שאז הוא יכול למחול וכאן הוא לא יכול למחול אלא אם אמרת שכל המתנה הזאת היא רק מדרבנן היא המינו יכול למחול תרצת את הגמרה נכון שזה רק מדרבנן ואינה של תורה אבל חכמים סעוה כאילו היא של תורה כדי לחזק את רוחו של אותו חולה כדי שישאר צלול בדעתו עד כאן דף קמז ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: