הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קטז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קטז

[מוזיקה] ב 14 דף קטז השו מתחל בעזרת השם סוף שורה רביעית ויאמרו בשיעור הקודם למדנו הויכוח שהיה בן חך מ ישראל הצדוקים אדם מת והוא הניח נכדה בת בנו שבנו כבר מת ובת הצדוקים אמרו הנכדה והבת מתחלקים בירושה חכמי ישראל אומרים לא בת הבן עומדת במקום ורק היא ורשת כעת מביאה הגמורה שהיה זמן מסוים לשבט בנימין שתיקנו ירשו שהדין לא יהיה כך זה היה אחרי מיסה פילגש בגבו וכל השוטים נלחמו עם שבט בניומין נשארו משבט בניומין סך הכל 600 איש והם ירשו את כל הקרקעות של קרוביהם ואז לכל אחד -600 היה הרבה הרבה מנחל בניומין מה יקרה אם אחד מ600 האלה הוא ימות והוא יניח בנים אבל אחד הבנים מת והוא יניח אחריו רק בת אם ננהג כפי הלכה שהיא תירש את חלק אביה אז מה יקרה היא תיקח חלק ביחד עם הדודים שלה היא תתחתן עם אדם משבט אחר המשו מסביר שהיה קשה לתקן שתתחתן רק עם שבט בניומין כי לא היה מבחר נשארו סך הכל 600 איש אז מה יקרה אחר כך בעלה או בנה ירשו אות וחלק גדול מכלס בנימין יעבור לשבט אחר לכן תיקנו קרס שו אף קבז אבקר לזמן זה וכמובן אז להת החשה של הצדוקים זה הרבה זמן לפני הצדוקים אז כתוב בפסוק ויאמרו ירוש ספטו לבנימין וימו שבת מישראל אומר רבי יצחק ד רבי מה מלמד שאינו על שבט בנימין שלא התישב בן האחין אלא האחים הם יורשים את כל נכסי יהו דהיינו הבנים הם יורשים גם את החלק של אח שלהם שמת ולא נותנים זאת לבתו אומר הרש בם זה הכל אם יש באמת בנים אבל אם הוא לא הניח בנים בכלל הוא הניח רק בנות אז ברור שהבנות יורשות וגם אם אחת הבנות מתה והניחה בת אז הבת הזו גם נטלת חלק כי המת לא רוצה שתעקר נחלתו לגמרי לתת לאחים שלו וכדומה ממילא הוא הדין גם אם הוא הניח בנות היה לו גם בן הבן הזה נפטר והבן הזה הוא הניח אחריו בת אז הבת הזו היא תירש הכל כי מה נאמר ניתן להבנות זה אותו אותו חשש אז ניתן את הכל לפי עיקר הדין לבת הבן במקרים נדירים אילו באמת מסתו ם נזהרו אומר הרשב להתחתן רק עם אחד משבט בנימין וכך לא היה חשש ואיך מתפרש הפסוק מסביר הרש בם וימרו זאת אומרת בזן תקנו ירושה ספטו לבנימין את הירוש שנשארה לשבט בניום יתנו לשבט בניום לבנים שלהם שהם תמיד נקראים על שם השבט ולא לבס הבן שהיא עלולה לשב את הנחלה לשבט אחר וכך לא ימוך שבט מישראל לא תמוכה נחל שבט בניימין על ידי זה שבת תעביר מנחלת לשבט אחר עוברת כעת הגמורה לדברי ג אומר חי כל שנו מניח בן ורשוי רק הבת יורשת אותו או האחים הקדוש ברוך הוא מל אברו זאת אומרת הקדוש ברוך הוא כועס עליו הוא שונא אותו לכן הוא גרם שלא יניר בן מנין י כתוב איש תדין הגודל נו הוא כתוב בתהילים לוקים מי שאו ליפן אין לו ממלא מקום זה סימן שלא ירו אלוקים מי זה רבי חן ורביע בליי נחלקו חד אומר שהכוונה כל שאינו מניח בן סימן של י אלוקים לכן הקדוש ברוך הוא לא הניח לו בן ואחד אמר כל שינו מניח תלמיד שהוא ממלא מקומו אז מי אמר זאת מי אמר זאת נסה גמור לומר תסת יש לי סימן רבי חנון דומ תלמיד ומר רבי חנון ד גוירו אביר רבי חנון קבר את עשרת בניו והוא הגיע לנחם אבלים הוא היה מראה ם דגרו זה העצם זה השן של בני העשירי אז אלה שישבו שבעה על בנם שנפטר אמר הרבי יוח אמר על עצמו שנפטרו לו 10ה בנים בשן של מת כשהיא לא מחוברת למת היא לא מתמת לכן הוא כל ללכת עם השן וכיוון שרבי חנון לא יניח בן אם הוא סובר שמי שלא יניח בן יקרא לא ירד לו יקים אולי היה אומר כך לבריות כי אמרו בגימור וכס שאדם שמפרסם את חטו הוא חצוף כתוב הש נסוי פשע כסוי חטו אז אפילו נניח ש רבי יחנון סבר שלא יורא אלוקים אולי ה הולך לפרסם זאת אז תסתים רב יחנון דמר תלמיד המי שלא הניח בן זה לא אומר שלא יור אלוקים אומרת הגמור אם כך מיד רבי ח התלמיד רביש בן לוי אומר בן גם לא יתכן רבי ישע בן לוי לא יעוז לביתיה הוא לא רצה להתבטל מלימוד התירה אז הוא לא הלך לבית האבל נחם אבלים אלא לבי מן ד שוכי בלי בונה רק אם הוא שמע שאדם נפטר בלי להניח אחריו בנים אז הוא הלך לבית להתאבל עליו כסיף כתוב אל תבו למס ו תד מה כתוב בהמשך אבל מי כן תבכו בכו בוכו ולך מה הכוונה ואומר רב ולך ב בן זוכו ואם רבי ש בן לוי סובר שמי שלא מניח בן זוכו אז הוא לא יראי שמיים אז למה הוא הטבל עליו אלאו בהכרח הביש לביוד אומר שזה אמור על מי שלא הניח תלמיד עכשיו המיד רביש בלידר תלמיד רבי ן אמר בן אז שוב כ רבי רבי חן איך הוא אמר על עצמו שהוא לא יניר בנים זאת אומרת ש לא יראי שמיים אומרת הגמורה לא קשי באמת רבי יחן אמר בן אבל הודי די מה שהוא אמר די גרום סרו אביר זה הוא עצמו סבר הוא עצמו סבר קרבש בלוי שהפסוק מתכוון למי שלא יניח תלמיד ותלמידים הניח רבי חנון בשפע או דרבי מה שהוא אמר שהכוונה שזה שלא יניח בן הוא אמר בשם רבו והוא עצמו לא סובר כך הרמבן מסביר שהכוונה כמו הממרה הקודמת שהוא אומר בשם רב ש ב יוחי שכל מי שמני בן אז הקדוש ברוך הוא מלא עליו אברו אז גם את זה הוא אמר בשם בשם רבי ש ב יחי אבל הוא עצמו סבר כבישה בלוי מסביר הריף בעניין קב כ הוא ידע שהוא עצמו ייראה אלוקים והוא הרי ראה שבניו מתו אז הוא הבין שהפסוק לא מתכוון כמו רבו אלא כמו רבי שע בן לוי שהכוונה לתלמיד מביאים כת עוד דרשה שר פנחס בן חומה לגבי מי שלא יני ארבן ואגב זה עוד שתי דרשות שר פנחס וסימן לשלושת הדרשות הדד אוני וחום הדרשה הראשונה שזה הקשר לכאן דורש רבי פחוז בן חומה דסי דד שומה במצרים כי שוכב דוד עם אוסוב אז כתוב שדוד נפטר כתוב לו ש שוכב וכי מס יוב שר צובו נשאלת השאלה מפני מה בדוד נמרו בו שכי וביוב נמרו בו מיסה התירוץ הוא דוד שנר בן נמ ב שכי יוב שלא ניר בן נמ ב מיס שואלת לאחן סבני יב אבדו בן יכל אלא צריך כ לתקן את ד הפנס דו ש בן כסו שמ את מקומו שמלך ימו בידוש הגוד כותב כ שני בן ממלא מקומו אב כאילו לא מת אלא כשכ ישן בעלמה י שצב כמותו נד ס מחי מקוס אדם שיש לו ניות זה קשה יותר מ-50 מכות של ייסורים למ אקמנה צריך לבקש רח מים שלא יבוא לידי עניות היכן רואים זאת שנאמר אב אחרי כל האיסורים שבאו עליו אומר לחברים שלו חנוני חנוני תרחמו עליי אתמ ריוי כי יד אלוקה נוגו בי מה זה יד אלוקה 50 מכות כ הרי במצרים כתוב אצבע אלוקים הוא היו רה מכות אז אם באצבע ערה יש חמישה אצבעות ביד זאת אומרת 5 כפ 10 זה 50 ומר לי חברי מה עונים לו חברים שלו של איב שומר לפון אל תער אחרי מידת הדין יש כאלה שיש להם צרות יותר גדולות כי על זה בוחרת מאוני ה50 מכות עדיפות על אלה שעים אומר הרשב הרי יש לך כסף זור קרקוס אפילו שהוא ניזוק גם מ ממונו אבל נשאר לו כסף וזהב וקרקעות ועדיין הקדוש ברוך הוא מרחם עליך יותר מהרבה בני אדם שניים אז רים שניות קשה יותר מ50 מקות בדרשה השלישית ורש ר נחס ל שיש ו ברשב ראה שגורס צער אוי חולבת ביסו ילך אצל חוכם והחום מתפלל עלי קש חמים שנאמר חמס מלך זה צר שבא לו חימה מיס עמוק מיס הקדוש ברוך הוא או מלך ובס דינו שהוא חולה ותה למות יש חכם חפרנו הוא ילך לחכם והוא יקנח יוריד זאת ממנו על ידי תפילתו מה ראינו במשנה זה הכלל כל הקוד בחלו יצ קדמין ווב קודם לכל יצריו מביאה גמור ספק בו רום בחומה מה קורה אבי האב של המת ואחי האב של המת כגון אברהם ושמואל בן כסי יסוב שהוא לא הניר בנים וגם אביו יצחק כבר מת ומכוח יצחק אביו באים אברום הסבא ושמו אל הדוד לרשת איזה ם קודם רשבם מציין שנקטו יסו ולא יין כואב כי רצו לנקות מיסה בעי הראש לבי יעקב הצדק אומר רוב תושמע משנתנו האב קודם לכל יצ ריחו זאת אומרת שבמקרה שלנו שאיוב מת ועכשיו מי אמור לרשת אותו אם אלו ילדים אבא שלו יצחק יצחק כבר איננו אז אברום הוא יורש את יצחק ל לפני שמואל כיוון ששניהם באים מכוח יצחק אז כאילו יצחק יורש בקבר את יסוב ואז אברום חוזר לרשת את יצחק בנוי לפני שמואל אחיו כמו שראינו בתחילת הפרק שב קודם לאחים כי אומרים אין לו בן אנול רשבם אומר גם לגבי אבי המס דורשים אם איב ונס מנחוס לאכב אנו לוב אז באמת אין כזה לשון פסוק אם אין לו יאב אז זה כאילו שנכתב כך כרי כתוב ואם אין לו יחים נסעתם סחו לאחי אובי אז ברור שהאבא גם נכנס שם באמצע הקופונים שמיש ליצחוק שום ירש דר ורשוי יבוא במקומו אז אברם קודם לשמואל ורום ברחו מ איך הוא הסתפק מפורש במשנה אומרת הגמור אגב חה אגב חריפותו שהה טרוד בשאלה אחרת שעדיפה כמ נראה את השאלה לא אין ב הוא לא יין מספיק והוא לא שם לב שמפורש במשנה מה הייתה השאלה השנייה שלו השאלה היותר עדיפה בוא רום בחומה מה קורה אבי האב של המת הסבא ואחיו של המת עצמו מקודם דיברנו אוכי של האבא כם מדברים אחיו של המת עצמו כגון אברהם ויעקוב בנכס עוב עישוב מת יש כאן את אברהם סבא שלו ויש כאן את את יעקוב אחיו איזה מם קודם מה הם שני הצדדים מסביר רשבם מצד אחד כיוון שיצחק קודם ליעקב לרשת את עשו כי יהב קודם לך הרי זה כאילו ירשו יצחק לסוב ולכן יבוא יעקוב וירש את יצחק אביו אבל אברהם לא ירשנו כי הבן של המת הבן של יצחק קודם לאבי המת או שמה בני בונים הרי הם כבוים ואז עסו הוא כביכול בנו של אברון הוא יורש אותו ישירות אז הבן הוא קודם בן קודם לאב קודם לרשת את בנו משר האחים לכן אברו מירש ולא יעקב אחיו אומרו שממה משנה אוב קודם לכ צרוי אז אברם קודם ליעקוב ש צרחו שהוא נכד שלו אז אברם הוא יורש את עשב ורם בחו ימר לך לכן הסתפקתי כי יתכן שכוונת המשנה שהב קודם דווקא ליצ ריחו של בניו ולא יצריו של בנוי בניו של בנו יצחק אומרת הגמור באמת ככ לוכ אכנ מסתבר שיק הוא רש את נכס ו ולא אברם הסבא או לפני זה במשנה זה הכלל כל הקודם בנחל ווא כבר איננו קודמים לבאים אחר בסדר הנכס ממי במקרה שלנו שעיב נפטר בואו נתר לעצמנו לס ליצחק יצחק עדיין חי כש בנו מת וצחק וצ לרשת אותו ברם הסב ב לרשת אותו אז די צחק דם לאברם כי הרי הוא אבי המת הסבא אשת צחק יק קודם כרי אמרנו שכל הקודם נחלו יצרו קודמין אז יצ ריחו של יצחק קודמין באחרי בנחל דהיינו אברום אז לכן יעקב יורש ולא אברום שמ מינו ולמעשה כאן מסתיים השיעור על הדף רק נסיים למי שרוצה את דברי הרשב בפנים שהוא מסכם את סדר הנחל לפי מה שלמדנו בכל הסוגיות הקודמות אומר הרשב ואשת שמ מפרק שנחו הוא נוקט דוגמה של ראובן הגם שהדוגמה לא נכונה כ הרי דיברנו לאל שלא יתכן שכלה שבט שראובן לא יהיה לו שום זרע הוא נוקד כדוגמה באלמה ראובן שמת אז קודם כל חנו חופו חצר מחר מבניו יורשים אותו ומת אחד מן הבנים קודם רובן משל חנוך מת ויש כאן את פלו חצר חרמי אבל והוא בן חנוך הני בן אוי בת אוי בן ב בזד ארו בובן יחד עם דודיו ואם אין לרוב בונ ני בונים נו בונים בנו רובן רובן רובן בנות ובני בנות ולא בנות בנות אפילו בסוף הדורות אז יור שיק עולים לאבא ן יקב קים אז הולכים לאחים סב בניו שמו ול וד ימין וכולי כל שר האחים ואם אינו חים חב לבני שב וכולי ם אין בונ ני בונ רשש מסי בנוז בונים תנו לבניים של האחים של שמו ו וכולי אולבני בנו אנון ל מז ורש ור וני נו חים לראובן ני בונים לאחים שונ אז החו של ראובן מב צחק צחק שואי ש ב ניו וד ם אבי אבי ין אם קים יורדים בחזרה נסתם לשמואל איבי של ישמל נימ גוד אחור י אברום ן טרח יורדים חזרה תנו לנו ור בו של טרח אובני בניהם ןם כן לאלם עוש וכאן נלמד עלפי הגעת הבח האף של המס קודם לאולם לאחים של מס ואכין ואחות של המת קודמי לאביו ואביב הוא קודם לאח ואב חוסו ואח חי וסו י אביבו שראינו כעת וכן לאלם מסיים הרשב וגם למדנו שהבעל ירש סשו הוא היורש הראשוני ואם אין בעל קים בנה יורשה ואמן בנה בתה יורשת בכל הסדר הזה עד וד מישן עד כאן דף קטז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: