הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צ

[מוזיקה] בב בטר דף צדק מתחילים בעזרת השם שורה 15 מלמעלה במילים אמר שמואל הנה מיתתו של שלמה 60 גיבורים סביב לה כך אומר החכם מכל האדם שלמה המלך במגילה שהיא קודש קודשים מגילת שיר השירים כל אחד מבין שיחד עם הפירוש הפשוט של הפסוק שסביב מיתתו של שלמה המלך הוא העמיד 60 גיבורים אחוזי חרב מלומדי מלחמה שיגנו וישמרו עליו מפחד בלילות יש כאן גם כן רמזים תמירים ונעלמים שמגלה במדרש רבי תנחום פרשת נסו אות ט הנה מו מיתתו של שלמה זה בית המקדש שלשלמה של מלך שהשלום שלו הקדוש ברוך הוא שיש גיבורים סביב לה אלו 60 אותיות שבברכת כהנים בפסוק יברכך השם וישמרך אפשר לספור יש שמה 15 אותיות בפסוק השני יאר השם פניו אליך וחונק יש 20 אותיות יחד 35 אותיות ישא השם פניו אליך וישם לך שלום יש 25 אותיות ביחד 60 אותיות 60 גיבורים יש פסוק נוסף בנביא שמחלק באותו סדר 15 20 ו-25 בספר יחזקאל פרק מ אומר הנביא יחזקאל כמה שקלים יש במנה אחד הסך הכל 60 שקים מנה יש בו 60 שק אבל יחזקאל הנביא מחלק את זה 15 20 25 בסדר שונה אבל עם החילוק הזה וכך אומר הנביא 20 שק ועוד 220 שק ועוד 15 הינו 105 שק יחד זה יוצא 60 שק המנה יהיה לכם למה חילקו בצורה הזאת את השקלים ש במנה בפסוק מביא תוספות בדיבור המתחיל והשקל 20 גירה בסוף דבריו את דברי אחד מבעלי התוספות הרב רבי משולם שאומר כנגד ברכת כהנים נקת קרא חשבון זה יחזקל חילק את מניין השקלים 15 20 25 כדי שביחד זה יצא 60 כנגד ברכת כהנים והתוספות מבארים מה הטעם לפי שמתברר ישראל בנתינת שקל עשה יחזקאל חשבון זה בשקלים יש כאן איזשהי הקבלה בין נתינת שקלים לצדקה למחצית השקל לבין הברכה של ברכת כהנים אומר אומרים תוספות שיחזקאל בא לרמז כאן כשהוא מדבר על השקלים שמרמזים על הצדקה עעל נתינת צדקה את ברכת כהנים שגם על ידי צדקה מתברכים ישראל אבל יש כאן שאלה האם זה באמת נכון ש במנה יש 60 שקים זה קצת שאלה שאסור לשאול אותה כי זה כתוב מפורש בנביא אבל הגמרא שואלת את השאלה הזאת בתחילת העמוד הבא בצ עמוד ב הרי אנחנו יודעים שכל שקל יש בו ארבעה דינרים זה המציאות ואם מנה זה 60 שקים אז כמה דינרים יש בו ארבע פעמים 60 זה יוצא 240 אתה רוצה לומר ש במנה יש 240 דינרים הרי מנה הוא רק 100 דינרים במציאות מנה זה 100 דינרים אלא הפסוק הזה בא ללמד אותנו שלושה דברים דבר ראשון שהמנה של קודש שעליו דיבר הנביא יחזקל הוא כפול מנה של קודש כפול היה ואם המנה שהשתמשו התנאים והאמוראים היה 100 דינרים אז מנה של התורה זה 200 דינרים אבל עדיין יש כאן 240 דינרים איך יתווספו עוד 40 דינרים אלא לומדים מכאן אומר שמואל שמוסיפים על המידות ועל המטבע ובזמן יחזקאל הנביא הוסיפו על המטבע מטבע רגיל מנהו באמת היה 100 דינרים ומנה של קודש היה 200 דינרים אבל יש גזירת הכתוב כמו שאומר רשי שרואים כאן בפסוק שאפשר להוסיף על הדינרים אפשר להוסיף על המטבע וזה מה שעשו בזמן של יחזקאל הנביא הוסיפו על המנה וכמה אפשר להוסיף אין מוסיפים יותר משישית הם הוסיפו שישית אבל על איזה שישית לא שישית מהמנה שהייתה קיימת אלא שישית שאחרי שנוסיף את התוספת מה שהוספנו יהיה שישית כדי להבין את זה נחבר את זה למקרה שאנחנו מדברים עליו אם אתה מחלק 200 לחמש אז יש לך חמישה צות של 40 אז 40 זה כמו חמישיית אבל אחרי שאתה תוסיף ל200 את ה-40 שזה חמישיית בסך הכל זה יוצא 240 אבל עכשיו אם תחלק את ה 240 ל-40 זה יצא לך שש זאת אומרת זה שש מלבר אחרי שהוספתי את השישית אז מה שהוספתי נחשב שישית וזה מה שאפשר להוסיף אתה מחלק את הקיים חמישה חלקים וחלק מתוך החמישה אתה מוסיף ואז ביחד זה שישה חלקים ויוצא בעצם שאחרי שהוספת מה שהוספת זה שישית ממה שכעת יש כאן אחרי התוספת כמו לגבי מטבע אומר שמואל גם לגבי מידות יש כביצה יש לוג קו סיעה יש מידות נפח בני העיר שרוצים להוסיף על המידות רוצים להגדיל את כלי המידות שלהם רוצים לקבוע שאם עד היום היייתה מידה שהגודל שלה היה כמו חמישה ביצים רוצים להגדיל את זה לשישה ביצים שהגודל יהיה שישה כביצה מוסיפין על המידות יותר משטות זאת אומרת אם אתה רוצה להוסיף שישית אתה יכול להוסיף אבל לא יותר משישית וכן לא מוסיפים על המטבע יתר משטות אם היה לך מטבע שהיו לו חמישה חלקים אתה יכול להוסיף לו חלק שישי אבל לא יותר משישית ועוד הלכה אדם שהוא קונה בזול בשביל למכור ביוקר אם הוא מסתכל אל סכר יותר משטות שלא ימכור את זה ביותר משישית כדי ש לא לא לייקר את השער הוא מחשב את כל מה שהוא הוציא וירוויח הוא ירוויח הכי הרבה שישית ולא יותר מה הסיבה שאפשר להוסיף עד שישית אנחנו כבר הבאנו את המסקנה של הגמרא שזה גזרת הכתוב שאנחנו רואים בדברי הנביא יחזקל אבל בהתחלה הגמרא מנסה להסביר מה הסיבה שאין מוסיפין על המידות יותר משטות מה היתם אי לימה אם תרצה לומר משום הפקו היתר אה שמה יבקיעו את המחירים כשיראו שה מידות גדלו עד היום היה לנו כלי של חמישה כ ביצים עכשיו זה שישה כ ביצים הגדילו את הכלי הזה אז כבר אנשים יגדילו את המחירים יעלו את המחירים אז אם זה חשבון אז א אל תגדיל בכלל שתות נ מילא אל תוסיף אפילו עד שישית אלא אם תאמר שהסיבה שלא מגדלים יותר משישית משום שיכול להיות שהמוכר לא ידע שהגדילו את הכלים והוא ימכור הוא יודע שכלי בגודל הזה שעד היום זה היה כחמישה ביצים הוא מוכר ב דינר כמות של חיטים כמות של עדשים בגודל הזה של הכלי שעד היום היה כחמישה ביצים הוא היה מוכר כזה כלי של חיטים או עדשים בדינר עכשיו הגדיל לו את הכלי והוא לא יודע מי זה ובאמת יש כאן כשישה ביצים והוא ימכור את זה בדינר ונמצא אם כן שהייתה כאן הונאה עכשיו הקונה בעצם הפסיד את המוכר בשישית שזה נקרא אונאה כי המוכר נתן לו שישית יותר בלי שהוא ידע שהוא מוסיף את השישית הזאת הוא לא התכוון למכור עוד שישית במחיר שהיה פחות השישית הזו הוא לא התכוון למכור כשישה ביצים במחיר שהוא תמיד היה מוכר כחמישה ביצים ולכן דלא לאבי ביטול מכח כדי שהמח הרי תיקנו שאם בן אדם מרמה במשא ומתן והוא מרוויח מהשני ברמאות שישית אז לפי דעה אחת בפרק הזהב מתבטל המקח יותר משישית לפי כל הדעות מתבטל המקח ולכן לא רצו לעשות תקנה שיוסיפו על המידה השישית והמוכר אולי לא ידע מזה והוא ימכור את אותה כמות הוא ימכור כמות גדולה יותר בשישית על דעת זה שזה כמות פחותה ואם כן נמצא שהייתה כאן הונאה ואז המקח התבטל לא רצו לבטל את המקח אז אם כן למה למה עד שישית אפשר כן אם זה החשבון הרי אמר רבה כל דבר שהטעו אותו במידה הוא חשב שזה חמישה כ ביצים זה בסוף שישה או ש במשקל הוא חושב שזה שוקל ליטרה זה שוקל שתי ליטרה ו שבמניין הוא חשב שהוא מקבל כמות אחת מקבל כמות אחרת אפילו בפחות משישית שזה כדי עונה חוזר ומבטל את המקח אז אם כן למה עד שישית מותר להוסיף על המידות אם זה החשבון אלא תאמר שהסיבה היא דלו להבי פסיד לתגרה כדי שלא יהיה הפסד לסוחר שבא מעיר אחרת והוא לא יודע שהוסיפו כאן על המידות והוא ימכור במחיר הזול הוא לא יעלה את המחיר מכיוון שכל סוחר מרוויח שישית ואם הוא יפסיד עד שישית כי הוא לא ידע שהמידה כאן גדולה יותר אז הוא ימכור כמות גדולה יותר והוא יחשוב שהוא מכר את הכמות שהוא רגיל למכור אם כן הוא מכר יותר ממה שהוא התכוון במחיר זול י מדי ואם כן כיוון שאמרנו שסוחר יכול להרוויח עד שישית אז אם כן גם אם הוא טעה והוא נגיד שהוא טעה שהוא היה סבור שהוא מוכר כלי של חמישה קבצים של חיטים או עדשים מלא חיטים ועדשים הוא מכר את זה בסכום שהוא הוא היה סבור שזה כלי של חמישה כביצה ועל דעת זה הוא קבע סכום והוא הוסיף על הסכום שישית כי הרי אמרנו שאפשר להסתכל עד שישית ובסוף התברר שמה שהוא מכר בשישית יותר כי הגדילו את ה את הכלים אז בסדר אז הוא לא הפסיד כי הוא הרי מוסיף עד שישית והגדילו עד שישית אז אם כן הוא לא יפסיד זה הסיבה כי אם יהיה אפשר להגדיל את הכלים יותר משישית אז נמצא אם כן שנגיד ו מחר כשבעה כ ביצים במחיר של כחמישה כ ביצים ואם כן הוא נמצא שהייתה כאן הונאה של יותר משישית לכן תיקנו שיכלו להוסיף על הכלים רק עד שישית ואז העונה תהיה רק כמו המנית רווח שלו נמצא שהוא לא ירוויח הוא התכוון להרוויח שישית והוסיפו לו אולי בכמות שישית אז בעצם הוא לא הרוויח כלום אז אם כן זה הרי עדיין לא מספיק פסידו ד להבלי מספיק בזה שהוא לא מפסיד וכי רבך לא בי מה אתה לא צריך שהוא ירוויח גם מה אנחנו מועילים בזה שהבן אדם מתכוון למכור כמו הכמות הקודמת של כחמישה כ ביצים ולהרוויח שישית ובסוף הוא מוכר כמות בכלים של כאן שהכמות היא כשישה כ ביצים ובעצם הוא לא הרוויח כלום כמה שהוא התכוון להרוויח שישית יותר בעצם הוא מחר באמת בכמות של שישית יותר עדיין זה נקרא הפסד כי זון וזון תגר יקר מי שקונה ומוכר באותו מחיר הוא נקרא סוחר אז עדיין זה נחשב הפסד אז למה אנחנו אומרים שאפשר להגדיל עד שישית הרי גם אם אנחנו נגדיל שישית ויבוא סוחר וימכור וירצה להרוויח ו אנחנו גורמים שהוא לא ירוויח כלום כי בעצם הוא בא להרוויח עד שישית אנחנו הגדלנו את הכלי בשישית אז הוא לא הרוויח כלום אז אם כן זה גם כן נחשב הפסד אז אם כן למה בדיוק המידה של שישית זה המידה שאפשר להוסיף על המידות למה קבעו בדיוק את ה את הסכום הזה למה רב חיסדא את הדברים שאמרנו בפתיחה לשיעור הסיבה שאפשר להוסיף על המידות שישית שאמר שמואל כ קרא אשכך הוא מצא פסו ביחזקאל ודרש אותו שזה גזירת הכתוב הפסוק ביחזקאל קודם כל אומר מה זה שקל השקל הוא כמות של 20 גירה ואז הוא בא לחשב כמה שקלים יש במנה 20 שקלים ועוד ו20 שקל סך הכל 45 ועוד 15 105 שקל זה סך הכל 60 שק המנה יהיה לכם שמנה הוא 60 שק זה אומר הפסוק ביחזקאל אבל הקושיה היא לפי זה יוצא אם מנה זה 60 שק וכל שקל זה ארבעה דינרים אז כמה זה ארבע פעמים 60 240 עבו זה יוצא 240 והרי מנה זה בסך הכל 100 דינרים אלא הפסוק הזה מלמד אותנו שמ מינה שלושה דברים תלת דבר ראשון שמע מנה אתה שואל אותי למה זה 200 ולא 100 כי מנה של קודש כפול היה קודם כל המנה שדיבר עליו יחזקאל זה מנה של קודש שהוא כפול ממנה של חול ולכן מ-100 קודם כל אתה מכפיל ל-200 דינרים ושמ מינה אנחנו לומדים דבר שני מוסיפין על המידות וכמה אין מוסיפים יותר משישית יותר משטות ואם כן בימי חזקל הוסיפו על המנה של קודש שישית והוסיפו על ה-200 דינרים עוד 40 ואם תשאל הרי שית מ-200 זה לא יוצא 40 התשובה היא שמע מן הדבר שלישי שטוטה מלבר את התוספת שישית שהתירו להוסיף זה אחרי שמוסיפים את השישית זאת אומרת אחרי התוספת אתה מחשב כמה הוספנו ואתה מגלה שהוספנו שישית מהכמות שכעת יש בהכל אומרת אם אני רוצה לבדוק כמה זה שישית מכל ה-20 אחרי התוספת אז שישית מ-240 זה יוצא 40 ואם כן נמצא שהוספתי שישית על ה-2 אבל מבחוץ מלבר דהיינו אחרי שהוספתי את התוספת של השישית אחרי שהוספתי את התוספת בעצם נמצא ש מה שהוספתי זה שישית מהכמות שיש כעת מכל מקום שמואל אומר שאם אתה רוצה להוסיף על כלי המידה אתה יכול להוסיף עד שישית מספרת הגמרא על רב פפא בר שמואל שהוא הוסיף שליש שזה יותר משישית הוא תקין הוא תיקן מידה קילה ברטלט פיזי של שלושה פיזים אחד הפירושים ברש בם כל כפי זי הוא שלושה לוגין והוא תיקן כלי בגודל שלושה כפי זי של תשעה לוגין וזה בשליש יותר מחצי תרכב שהוא גם כלי מידה קיים תרכב מורכב משתי מילים טרי וקו שני קו ועוד קו היינו שלושה קבים חצי תר קו זה חצי משלושה קבים זה קו וחצי כל כו זה ארבעה לוגן קו וחצי זה שישה לוגן אם יש לך כאן כלי מידה של שישה לוגין איך אתה מוסיף שליש כלי של שלושה פיז של תשעה לוגין שזה בשליש יותר משישה לוגן וזה אמה ששאלו אותו אמרו לי כבוד הרב הרי אמר שמואל אין מוסיפין על המידות יותר משישית יותר משטות איך אתה מוסיף שליש אמר לו רב פפא בר שמואל כאן במקום הזה לא היה כלי מידה של חצי תרקו של שישה לוגין הנקי לאחד היתה תקני תיקנתי כאן כלי מידה חדש לא הוספתי על כלי מידה קיים שהיה כאן אבל בכל זאת נראה שלא רצו לקבל את זה באותו מקום אז הוא שלח את המידה שדר י לפוביה ושם גם לא קיבלו לא קיבלו ממנו את הכלי הזה אבל שדרי לפונה לפפו שהוא שלח את זה לעיר פוניה שם קיבלו את זה ממנו קיבלו וכר אולי קראו לזה העמידה הרוז של פפא של רב פפה הגמרא מביאה עכשיו רשימה של שבע ברייתות ומביאה סימן כדי שיוכלו לזכור את כ כל הסדר של השבע ברייתות אוצרי פרות זה סימן לבריתה הראשונה איין עוצרין זה סימן לבריתה השנייה ואין מוציאין זה סימן לבריתה השלישית ואין מסתקרן זה סימן לבריתה הרביעית פעמיים בביצים זה סימן לבריתה החמישית מתריעין זה סימן לבריתה השישית ולא יוצאין ככה מוסיפים המגיעים במקום ולא מוציאין זה בכל אופן הסימן לבריתה השביעית והאחרונה אנחנו נלך בריתה אחרי בריתה בעזרת השם הבריתה הראשונה תנו רבנן יש כאן רשימה של אנשים שעושים דברים לא גונים הראשונים שביניהם הם אוצרי פירות כשמתחיל העונה של הפירות פירות מסוימים המחיר הוא עדיין זול הם קונים הרבה פירות ואז חסר פירות בשוק אז הסוחרים מייקרים את המחיר ואז כשהמחיר יקר הם הולכים ומוכרים את הפירות שלהם ביוקר הם גורמים שהשער יתייקר זה לא בסדר אנשים צריכים שיהיה להם אפשרות בזול לקנות פירות וכן אלה שמלווים כסף בריבית שהתורה וסרת את זה בכמה וכמה מקומות לתת הלוואה על מנת לקבל יותר ממה שנתנו וכן אלה שהם מקטינים את מידות המשקולת את המידות והמשקולות את האיפה איפה זה מידת נפח הם רוצים לרמות במידה ואלה שמפקיר מוסיפים על השער מוסיפים על המחירים עליהם הכתוב אומר הנביא אמוס אומרים לאנשים האלה לאמור מתי יעבור החודש מתי תעבור עונת הגורן ונשביתי ומתי תגיע שנת השמיטה השבת ונפתחה בר אז כשיהיה חסר אנחנו נמכור את הטבועות שלנו מהשנים לפני השמיטה ואז נוכל להרוויח על זה יותר להקטין יפה אלה שמקטינים את המידות כדי לרמות במידות ולהגדיל שקל להלוות בריבית ולהוט מזני מרמ להוות את המאזניים של המשקל ומה כתיב מה נאמר על אלה אחר כך פסוק שתי פסוקים אחר כך אומר הנביא נשבע השם בגאון יעקב אם ישכח ל נצח כל מעשיהם השם ישמרנו מבארת הגמרא מה מגונה איזה אנשים שהם עוצרי פירות שהם מגונים כגון מן אמר רבי יוחנן כגון אדם שנקרא שבתי שהוא היה עוצר פירות בשביל למכור לעניים ביוקר אבל אם בן אדם עוצר שומר פירות קונה אותם כשהם זולים והוא ממתין עד שהשער ייעלה המחיר יעלה והוא מוכר את זה לעניים במחיר זול כמו שהוא קנה את זה זה לא אסור אף על פי שבזה שבן אדם קונה הרבה פירות הוא גורם שהשער התייקר מספרת הגמרא אביו של שמואל אבוא דשמואל היה מוכר מזין להו לפירי המוכר פירות בעונה של השער המוקדם בזול בתר ה חריפה כתר ה חריפה במחיר הזול הוא היה מוכר במחיר זול היה גורם שהמחיר יהיה זול כל השנה שמואל בנו ברי היה משהה את הפירות מש אי לפירי ואז זה גרם שהמחירים התייקרו בינתיים ומזין להו בתר האפלה הוא היה מוכר את זה בעונת השער המאוחר כשהמחירים כבר יקרים קטרי חרפה כמו המחיר הזול שלחו משם מתם מארץ ישראל ואמרו מעשה האביב טוב יותר מהמעשה של הבן מעשה האב טוב ממעשה הבן תבה דאבא מדברה למה כי אביב של שמואל כשהוא מכר בפעם אחת את כל האוצרות שלו בזמן הזול גרם שהמחירים ישארו זולים כי היה שפע בשווקים אבל בנו שמואל הוא התעכב מלמכור את הפירות בינתיים המחירים התייקרו אז נכון שהוא מכר במחיר הזול בזמן היוקר אבל הוא גרם במידה מסויימת שהשער התייקר כעת מביאה הגמרא את הברייתא השנייה שהיא כמו מה שאמר רב עושה אדם את קבו אוצר המעט מידת קו שיש לו שגדל בשדה שלו שהוא קנה את זה לעצמו מותר לו לשמור את זה אצלו אין בזה איסור אלא אם כן הוא קונה מהשוק כמות גדולה ושומר את זה אצלו כדי ליקר את השער ובזה באה הבריתה השנייה תניה נ מיחי בריתה שבאמת אומרת כמו דבר של רב אין עוצרין פירות דברים שיש בהן חיי נפש אתה לא יכול לקנות כמות גדולה של פירות כאלה שיש בהם חיי נפש אנשים זקוקים להם כדי לגרום שהמחיר התייקר ואז למכור את זה ביוקר איזה דברים הם שיש בהם חיי נפש כגון ינות שמנים וסלטות אבל דברים שהם לא חיי נפש כמו תבלין קמון ופלפל מותר לאצור בשביל להעלות את המחירים פמ דברים אמורים שאסור לאצור לשמור כמות גדולה של פירות דווקא בלוח מן השוק בזה אדם שקונה אבל ב מכניס משלו מה שגדל אצלו או שהוא קנה כמות מועטת מותר עוד אומרת הברייתא ומותר לאדם לאצור לשמור פירות בארץ ישראל שלוש שנים ערב שנת שביעית ושנת שביעית ומוצאי שביעית מותר לו לקנות פירות בשישית כדי למכור בשלוש השנים האלה כדי שאנשים לא ימותו ברעב כי אז בשנת שמיטה לא זורעים כל זה בשנה רגילה בשני בצורת שאין מה לאכול אפילו קו מועט של חרובין לא ישמור לא יעצור מפני שהוא מכניס כללה מהירה בשערים במחירים מפקיע את השער הראוי ומייקר כ מכיוון שחסר אז מייקרים מאוד מהר את המחיר אמר לי רבי יוסי ברבי חנינא לתלמיד שלו ששמו היה פוגה שהוא היה שמש שלו שמאי אמר לו כמו שראינו בבריתה שאפשר לאצור לשמור פירות לפני שבית ובשבת ושנה אחרי שביעית לכן הוא אמר לו פוק עצר לי פירי שלוש שנים לך תעצור תשמור לי פירות שלוש שנים ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית כעת מביאה הגמרא את הבריתה השלישית תנו רבנן אין מוציאין פירות מארץ ישראל לחוץ לארץ דברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות שמנים וסלטות כי הוא ממעט אותם בארץ ישראל והוא גורם שהמחיר תיקר רבי יהודה בן בתירא מתיר למכור לחוץ לארץ ביין מפני שעל ידי שלא יהיה הרבה יין בארץ ישראל המחיר שלהם מתייקר וזה גורם שממעט את התפלות וכשם שאין מוציאין מארץ ישראל לחוץ לארץ כך אין מוציאין מארץ ישראל לסוריה שזה מקום שדוד המלך כבש אבל זה לא הפך להיות חלק מארץ ישראל כי יש לזה שם כיבוש יחיד וזה לא נחשב שהוא כבש את זה להפוך את זה להיות חלק מארץ ישראל ורבי מתיר מפרחי לפרחה מהקרח האחרון של ארץ ישראל לקרח הראשון של סוריה כיוון שהם סמוכים אז אפשר בריתה רביעית תנו רבנן ככל שהסחורה עוברת מיד ליד מסוחר לסוחר וכל אחד הרי צריך להרוויח זה גורם שהסחורה תייקר לכן איין מסתקרן בארץ ישראל בדברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלטות אי אפשר לעשות בזה סחורה לקנות ולמכור אלא הבעל הבית בעצמו מוכר אותם כדי שהם ימכרו בזול אמרו עליו על רבי אלעזר בן עזריה שהיה מסתקרן ושמן אבל לא לא בסלטות בזה באמת הוא סבר שקונים ישר מבעל הבית למה יין ושמן כן ביין סבר לה כרבי יהודה בן בתירה שהלוואי שתייר ויקנו את זה פחות כדי שלא תרבה תפלות בארץ ישראל ומה הסיבה שבשמן הוא התיר גם כי באטרי דרבי אליעזר ב אליעזר בן עזריה היה מצוי הרבה שמן שכיח משחה ולא היה חשש שהמחיר התייקר בריתה חמישית תנו רבנן אין מסתקרן פעמיים במכירת ביצים מה פירוש פעמיים מביאה הגמרא על זה ה אמר מרי בר מרי פליג ברב ו שמואל יש בזה ויכוח בין רב לבין שמואל אחד מהם אמר שהפירוש שמותר להרוויח בביצים אפילו יותר משישית אבל לא כפול לא על חד טרי וחד אמר שהפירוש הסוחר עצמו ימכור זאת אומרת מותר שסוחר יקנה מה בעלי הכפרים את הביצים והוא ימכור לא כמו ביינות שמנים וסלטות שבעל הבית בעצמו מוכר בביצים מותר שיהיה בן אדם שני שקנה והוא עכשיו מוכר אבל לא ימכור תגר לתגרה לא שסוכר ימכור לסוכר אחר זאת אומרת שזה יבור רק יד אחת מה בעלי הכפרים שיש להם את הלולים של התרנגולים לסוחר אחד שהוא כבר מוכר את זה לבני העיר לא שימכור את זה לעוד סוכר בריתה שישית תנו רבנן ברגע שאנחנו רואים שהמחיר של הבגדים הטובים הוא זלו יותר מדי מטרין מתפללים בציבור על הפרגמטי ואפילו בשבת כי זה נחשב צרת מזונות וזה דומה לפיקוח נפש זה גורם שיהיה פה הפסד אנשים יפסידו הרבה כסף אמר רבי יוחנן כגון כלי פשתן בבבל וגם יין ושמן בארץ ישראל שהיו מאוד מתפרנסים מהיין ושמן בארץ ישראל ואם זה נהייה מידי זול אנשים הפסידו הרבה כסף אמר רב יוסף והוא זל שהמ המחירים יו כל כך זולים וקם עשרה בשיטה קונים עשרה בגדים במחיר של שישה בגדים שהמחיר ירד קרוב לחצי אז באמת צריך לעשות הכל כדי להחזיר חזרה את המחיר למחיר ה רגיל שלו שאנשים לא יפסידו מדי הרבה כסף הבריתה השביעית והאחרונה תנו רבנן יוצאין מארץ ישראל לחוץ לארץ אפילו אם יש רב בארץ ישראל כי הוא מבקע את עצמו ממצוות התלויות בארץ ישראל אלא אם כן הרעב הוא כל כך גדול השם יצילנו ושמרנו שהחתים התייקרו עד שעמדו שני סייעים שעתיים בסלע מוכרים שני שעה חיטים בסלע שזה נקרא מחיר מאוד יקר אז מותר אמר רבי שמעון עם מתי מותר לצאת מהארץ לחוץ לארץ שהמחירים כל כך יתייקרו בזמן שאינו מוצא ליקח שאין לו כסף לקנות במחיר היקר הזה אבל אם ברוך השם יש לו כסף בזמן שמוצא לי כך אפילו אם עמדה שעה בסלע סעה אחת נמכרת במטבע הגדול של סלה בכל זאת לא יצא כי יש לו את הכסף הזה וכן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר אלימלך מחלון וכיליון שמסופר עליהם במגילת רות שהם מתו גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו מפני מה נענשו שהם מתו הם נענשו מפני שיצאו מארץ מ ארץ ישראל לחוצה לארץ בזמן הרעב שנאמר ותהום כל העיר עליהם אחרי שנעמי חזרה חזרה לארץ ישראל ואלה מתו שם בגולה במואב אז כולם התפלאו ותאמר החזרה נאמי עם רות כלתה וכ שבני האי ראו אותה עם כלתה כולם היו עמומים ותאמרנה הזאת נאומי היא היייתה לפני כן כל כך חשובה ועשירה ונכבדה והיא חזרה בצורה כל כך דלה בכזה צורה לא לא מכובדת אזם תפלו הזאת נעמי מה הזאת נעמי הזאת מלשון חזות אמר רבי יצחק אמרו בני העיר חזית את נאמי ראיתם מה קרה לה שיצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ מה עלתה לה שנותרה בלי כלום בעלה אלימלך ושני בניה מחלון וכליון מתו שם במואב ואמר רבי יצחק אותו היום שבת רות המואביה לארץ ישראל מתה אשתו של בועז רואים מכאן שצריך לבטוח בקדוש ברוך הוא שמקדים רפואה למכה שביום שמתה אשת בועז הקדוש ברוך הוא זימן לבועז את תרות שבדיוק הגיע ואחר כך הוא התחתן איתה והיינו דאמר אינשי זה מה שאנשים רגילים אמר עד לא שכיב שכבה עוד לפני שהבן אדם שהוא בע הבית והכל לפני שהוא מת כבר קימה מנו ביתי כבר עומד ומזומן הממונה ועומד על ביתו במקומו עוד לפני שמתה אשתו של בועז כבר הקדוש ברוך הוא זימן את רות שהיא תתחתן ותהיה עקרת הבית אצל בועז ו מהם נולד דוד המלך ושושלת כל בית דוד ומשיח בן דוד שיבוא ויגל אותנו במרא בימינו עד כאן השיעור על דף צדיק
לצפיה בתכנים נוספים: