הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פג

[מוזיקה] ב 14 דף פג השו מתחיל בעזרת השם 10 שורות בדף הקודם סוף השורה וכמו למדנו במשנה אדם מוכר לחברו שלוש אילנות ומכר לו גם את הקרקע כי זה נחשב כשדה הילון מבררת את הגמור וכמה יי ביניהם מה המרחק שיהיה בין אילן לאילן כדי שנחשב אותם כשדה אילון כי אם הם קורים יותר מדי אז זה כיער שעומד להתעלס וזה לא חשוב אם זה רחוק יותר מדי אז הם לא מצטרפים כל אילן נחשב כאילן בפני עצמו אז נראה כאן שתי שיטות ובסוף נראה שיטה שלישית ללוכה רב יוסף אומר רב יהוד אומר שמואל מ ארב אמוס לכל הפחות יהיה בין עץ לעץ ארבע אמוס כדי שתה מחרשה לחרוש ביניהם זאת אומרת לבד מהגזעים זאת אומרת בין גזע לגזע ועד שמנה לא ד בכלל אם יש כבר שמו נמוז בין אילן לאילן זה כבר נחשב כל אילן בפני עצמו רוב אומר רב נחמן אומר שמואל משנ ועד 16 המינימום הוא שנ אם יש פחות משמונה זה צפוף מדי אין איזה חשיבות שז אילון עד 16 ולא 16 בכלל אם יש כבר 16 אז כל אלן נחשב בפני עצמו יש לנו כשתי שיטות אומלי הב לרב יוסף רבו לא הטיף לגלי דרב נחמן שמ משמ 16 סס יש לנו משנה כדעתו אומר הרשב בת רב יוסף כידוע הרבה פעמים השס מוזכר חלית ושכחת שיש כזו משנה תנן המשנה הזו מדברת לגבי כליים אז הכלל הוא שהתיר אוסרת כילה הכרם אסור לזרוע זרעים ביחד עם כרם ברגע שיש לי כאן כרם שזה שורות שורות המינימום זה שתי שורות של שת נגד שתיים ואחת יוצאת זנב כנגד שתי השורות האלה אז זה נחשב כקרם שאסור לזרוע בכל השטח הזה אבל צריך שיהיה בין שורה לשורה כשיעור הראוי אם זה צפוף מדי או רחוק מדי אז לא למיס רשבם אומר שאנחנו לא סוברים זאת ללוח ק אנחנו פוסקים כרבי אשיה שהאיסור הוא דווקא לזרוע חיטו וסיירו וחרצן באותו חור אבל המשנה הזו הולכת כדס החול קם רבי ישה שאם יש זה שם קרב אז בכל כרם אסור לזרוע אם זה אילם בודד אז מספיק להרחיק ששטפו ים אמו אחת אז אומרת המשנה ת הזכר מוי 16 אמו על 16 אמו בין שורה לשורה יש מרחק של 16 אמו מותר לו זרע לשום כי זה לא נחשב לכרם אין קשר בין שורה אחת לשנייה זאת אומרת שאם זה פחות מ-16 אמו אז זה כן נחשב כקרם אומר רבי יהודה סית נקמה מיסה בצלמון שם מקום בח סקרמו 16 על 16 אמו בין שורה לשורה הוא הרחיק 16 אמו אז ביניהם הוא יכול לזרוע ופך שתי שורס לצד זניר אז הרשבא מסביר צריך שגם ענפים לא יהיו שיהיה ריק 16 אמו גם בלי ענפים לא רק שיהיה מגזע לגזע 16 אמו אז איך הוא עשה כדי שיוכל לזרוע ביניהם זרעים אז הוא הפך את כל השערות דהיינו את כל הענפים ד אז הרשבא מסביר למשל כל השורות היו ממזרח למירב ארוכות ועכשיו זה הולך מצוף לדור אם שורה ועוד שורה ועוד שורה אז הוא הפך זמורה של שורה דרומית לצד צפון ושל צפונית לצד דרום אז האוויר שבין שתי שורות האלו ריק לגמרי כך הוא עשה שורה כך שורה כך שורה כך שורה כך אז היה לו בין השורות היו לו 16 אמו ריקים גם בלי נוף שיוכל לזרוע שם לשון החרס ה אופ למקם הזרע למקום שהוא זרע שנה שעברה וזורה הסבור את החלק שהבור שנה שעברה זה הוא עשה כדי שכל הקרקע תזרה שנה כן שנה לא זה יותר טוב לקרקע ובו מעס לפני ח חומי ויתרו דווקא כ הוא יפך אם הוא לא היפך אז האוויר היה פחות מ-16 אמו אסור אז רואים מפורש כמו רב נחמן אומר לי אמר רב יוסף לאביה אנו לא ידעה אני לא יודע מה אתה אומר לי מהמשנה הזו אני לא סובר כמשנה זו עוד מעט נראה שיש לו שיטת תנו כמותו רב שימן ורב מו אני יודע אובד בדור דעבוס היה מעשה שהיה בעיר של רוים שאחד נחר לחברו שלושה אילנות ולא היה שמו נמס ביניהם וסו לקמ דרב יהודה ואמר למוכר זיב לקיח את הקרקע שבין האילנות אפילו שהה ביניהם רק כמל בוקר וכלוב ויד אומר רב יוסף כמו אבכ נשמ דתנן כיוון ששמעתי את הבריה ששיה על מה ששנינו דתנן במשנה בפרק חפו ת אודום אילון סומך לסוד אלא אם כן הרחק ממנו דמוס ונלו בברי זה שמעתי דמו שאמרו כבוס הקרם אם הוא תה בקצה שדה הוא סמוך לשדה חברו אז כשהוא ילך עם המחרשה הוא יכנס לשדה חברו לכן צריך להכניס את הלם פני ד דמוס אז שמעתי אמי שמ מנוקב קלו דעל דמוס ממילא אני יודע מיס שויו שהיה רק ארבע אמוס בן אלן לאילן והוא אמר שהוא קוו קרקע אז לא כמו שאתה אומר שאני צריך לפסוק כמו רב נחמן שהמינימום זה ש8 עד 16 למס טס מסבירים הרי הוא הביא מעשה שהמינימום זה ארבע הבה מקשה עליו שהמקסימום זה 16 אז אולי באמת שניהם ללוכ באמת כמו שרובי יאמר לאלון מסביר טופס עלפי הגימור לאלון שהבת רב יוסף הבינו שזה הולך תמיד שהמינימום זה ה חצי מהמקסימום אז הוא אומר אם אני יודע שהמינימום זה אבע אז שמנה זה המקסימום הבית טוען לי יש יסרב שמסה בצלמון ש1 זה כבר המקסימום זה כבר יותר אז המינימום זה שמונה כך היה מסע ומת מינם אומרת הגמורה כרב יוסף מי לא תנן למה הביה אומר לרב יוסף איך אתה יכול לחלוק על רב נחמן יש מישנה כמותו כדס רב יוסף אין משנה הרי באותה משנה שהבי הביא יש סיפה רמר ורב ש אומרים לא כמו תנק ורבי יהודה שעד 16 עדיין נחשב לקרם לא ש בין שורה לשורה מרחיק שמנ אמות זה כבר לא נחשב לכרם רק עד שמנ אם היה פחות משמונה אז זה קרם שמנה זה כבר לא קרם מות לאבי זרע לשום אז מפורש כמו רב נחמן אונה הגמור הב התכוון להקשות אפילו אחם מעודף איך אתה יכול לוק רב נחמ יש משנה מפורשת שמביאה מיס שו שכך פסקו בצלמון מסרב זה עדיף אז צריך לפסו כך ולא כרב שימן אומרת הגמורה עכשיו כך הרב יוסף ה חלק כי יש לו מיסה כדס רב שימן יש לו מיסה בכפר בעיר של הרואים בשלמה לרב יוסף הליב רב שימ שהוא סובר כרב שימן כמו שהסברנו שמעין לי מפוזרין ושמעי לי רצופין יש לו משנה מפורשת גם לקבי הפיזור דהיינו שהמקסימום זה עד שמונה אמוס וגם ל רצופין שהמינימום שאסור להיות רצוף שיהיה לפחות ארבע אמז בין לבין על שניהם יש לו משנה מפורשת מפוז דורון המשנה שהבנו שקמו ברגע של שמומו זה כבר לא כרם צופין גם שהמינימום זה שמונ דתנן כרם הנטוע על פחס מד דמוס הגפנים אין הבדל ביניהם של ד דמוס אינו כרם זה יר ומותר לזרוע שם מרחיק מכל אילן כמה צריך להרחיק מאילן בודד דברי רב שימן מחומרים זה קרם רונס המצוים כאילו הנו הרשב אומר שזה חומר לגבי כליים שאנחנו אומרים הרי ממילא הקרם הזה לא יכול לצמוח באופן כזה אלא צריך להוציא מבין ש מבין שתי שורות צריך לעקור שורה אחת אז אני רואה כאילו שכבר עקרו את השורה ויש כאן הבדל מספיק בין שורה לשורה וזה קרם אז יש לנו גם את המינימום שהוא פוסק כמו רב שימן שזה ארבע אמוס את המקסימום שרב שימעון אומר ששמונה זה כבר לא קרם אלו לרב נחמן לי בד הרבון נו סב כמו חומים ש1 אז מפוזרין ש1 כבר נשר מפוזר ולא קרם שמין לי כמו שנו את המשנה ומיס בצלמון אבל רצופין מי שמין אלי מאיפה אנחנו יודעים שלפי חומים המינימום זה שמונה אונה הגמור כמו שהזכרנו סבור מיד לרב שימן פלגה כמו שלרב שימן אומרים ששמונה זה כבר לא כמה המינימום חצי מזה ארבע לרבו מפלג ברגע שאנחנו שומעים שלפי חומים 16 כלו קרם אז אז מה המינימום שמונה שזה חצי מ-16 אבל רובה חולק על כך אומר רובה אלכסה הוא פוסק לא כמו רב נחמן ולא כמו רב יוסף אדם קונה שלוש אילנות מחברו מתי יש לו קרקע אם יש הבדל בין אילן לאילן 14 זה המינימום ועד 16 16 כבר לא למה ארבע ובד דרוסה את תזין ובד ד צלמים הוא פוסק לגמרי כחכמים רק הוא טוען לא מצינו שחומים חולקים רב שימן לגבי המינימום לגבי המקסימום מצינו רב שימון אומר שמנה הם אומרים 16 הלכה כמותם לגבי המינימום לא שמענו והוא לא סובר כמו שהבאנו שאם רשים זה חצי גם לפ חומים זה חצי לא חומים סוברים שמ אמוס ועד 16 וככה לוכ תנ קסד רוב אדם מוכר שלוש אילנות לחברו כמה יהו מקורבן ארבע מוס פחות מזה אם זה יותר מצומצם זה כבר לא וכמה מרוחק ועדיין יחשב כסוד ילון 16 זאת אומרת עד 16 ולא 16 בכלל ואם זה מבת כזה הבדל מ4 עד 16 הרי זה כונו קרקע וסלון שביניהם אז הרשב הוקשה לו מה זה אלונ שביניהם אם יש אילנות ביניהם אז זה רצופין אז זה צפוף מדי לכן הרשב מסביר את האילנות קטנים שביניהם יש לנות קטנים הם לא חשובים זה הוא גם קונה ביחד עם הקרקע לפי כו כיוון שהוא קנה את הקרקע יובשו אילון אוני קצץ משלושת הלנות שהוא קנה יש לו קרקע לנטוע אחר במקומו אבל אם זה פה חס מכאן זה צפוף יש פחות מדל דמס בין אילן לאילן או יר על כן יש יותר מ-16 אמו 16 גם ללא אוי שלא קום בוזח הזה הוא קנה אילן אחד אחר כך עוד אילן אחר כך אילן שלישי אז נכון שכעת יש לך שלוש אילנות אבל קנית כל לם ונפרד אז הוא לא מכר לך את הקרקע הרי זה לקו לא יסה קרקע ולא יסה לון שביניהם לפי כוח יוב ש לו נני קצץ אין לו קר כ אין לו זכות לנטוע אחרת במקומו רשבם מוסיף כאן שבדף ה למדנו לגבי אדם שהקדיש שונוס אז הוא הקדיש גם את הקרקע שזה אם יש כזה פיזו של ממט אסור לביו זה הרבה יותר מהשיעורים שלמדנו כאן אז הרשב אומר שכאן יש לנו כאן בריס דקס ואין הבדל בין מקדיש למכו טוס בדף לו כ מהירים שהרשם סותר את עצמו בדף הביז אומר הרשם שאין סתירה כאן מדובר לגבי מוחו שזה תלוי בדעתו אז הוא מוכר קרקע כמה שנצרכה לאילן לגבי מגדי תלוי בניקה לכן השיעור הוא אם זה פיזור שלמטה העשור או לב יסו ועד כעת הגימור כמה ספקות לגבי אדם שמוכר שלוש אילנות אז קודם כל אמרנו שצריך להיות מרבע עד 16 איפה מודדים את זה בוא רבי ירמיה כשהוא מודד ממוקם קוצר הוא מודד או ממוקם רוכב הוא מודד את הארבע עד 16 אז הרשבא מביא שיש מפרשים עם רוחב זה כל האחי כל הענפים זאת אומרת מענפים לענפים של אילן לאילן אבל רשבם לא מסכים עם זה שרוחב זה ענפים וקוצר זה הגזע אלא ברור שמודדים מהגזע אק השאלה היא האם מודדים מהגזע החלק הסמוך לקרקע שהוא עווה או מהחלק העליון שהוא צר או מלי רב בכוס אל רב שתו שמה שמה הבינוני הוא מודד דתנן הרחוב הוש בגפן יש גפן שהיא כבר זקנה שאפשר להרכיב בה גפן צעירה כדי לחדש אותה כשהוא בא למדוד אם יש ארבע אמוז בין גפן לגפן כדי שיהיה לזה שיעור קרם שתיים כנגד שתיים חצ זוב אינו מדד מעיקר השיני יש פקקים לגזע של הגפן יש את הפקק הראשון בליטה כזו קשר יש את הבליטה השנייה שת הבליטה העליונה אז לא מה בליטה העליונה שזה מקום צר שם לא תחתונה שזה רחב אלא מהפקק השני באמצע שזה בינוני אז הוא הדין לאילנות מודדים מהאמצע שזה בינוני מביאה הגימור כמה ספקות א רבי רמיה מולו שלשו בד אילון מהו אז הרשב מביא שיש מפרשים שהכוונה היא כך היו לו שלוש אילנות ומחר לחברו ענף אחד באילן זה ענף אחד באילן זה וענף אחד באילן השלישי האם כונו קרקה או לא אבל הרש בם לא מסכים כי אם הוא שייר לעצמו בכל אילן את רובו של האילן רק כנף אחד ומחר ודאי שגם את הקרקע הוא שייר לעצמו אלא מסביר הרשם שמדובר כמו שהזכרנו בדף הקודם היה אילן שיצאו ממנו בדים ענפים שהם התרחבו לאלם בפני עצמו ועל הקרקע אל תעם מעליהם ה כיסתה אותם והם השרישו אז בעצם שלושה שלושתם מחוברים מתחת לקרקע א אפשר להסתכל על זה קהיילן אחד מצד שני יש לנו לפנינו שלוש אילנות בדף פב ז הגמור נקטה בפשיטות שיש שלוש אילנות על פי משכון השג מורקן מסביר הרש בו אומ לי רב גבי מביוס לרב ש תושמע תנן אמרנו שם מינימום של קרם זה חמישה כפנים שתיים כנגד שתיים ח סזונוב לכן נקטו כאן ג' כפנים שיהיה כאן שש אז ה ראינו במשנה קר דתנן ה מבריך ג כפנים הברוכה זה שהוא לוקח ענף מגפן הוא כופף אותו מכניס אותו לקרקע הוא מכסה אותו בקרקע את האמצע של הענף ואת הקצה שלו הוא מוציא החוצה ולאט לאט הוא משריש והוא נעשה גפן חדש ואז קוצצים אותו ומנתקים אותו מהגפן המקורי אז כעת שהוא עשה אבר וח לג גפנים יש לנו כאן ממול כל גפן עוד גפן יש לנו כאן שישה גפנים יש לנו כאן שיעור קרם וקורי הנירים זאת אומרת שהם השרישו רב בלוז רב צודק ומ הוא סובר שהשיעור הוא כרב מר ורב שימן אז אם יש ביניהם מהשורה המקורית לשורה של החדשים מד דמס לפחות דלד שמונה מצטרפים אפילו שכל שתי כפנים יונקים משורש אחד לא חתכו אותם ואם לאו אם יש פחות או יותר מהשיעור הזה הם מצטרפים אז הוא הדין לשוש בע דילון שכון קרקע כי זה נחשב כשלוש אילנות נפרדים בואר פופה מה קורה אם אדם אחר לחברו שלוש אילנות אבל מוחר לו שניים בתוך סודיו וחוד השלישי על המיצר הוא צומח בגבול של השדה המיצר בדרך כל יותר גבוה או יותר נמוך מה הוא האם זה נחשב כשתי ועוד אחד שהוא מופלג הוא נפרד אז לא יקוו קרקע או לא זה כן נחשב כשליש אילנות וכן קוו קרקע אם תמצא לומר שכונו עוד ספק היו כאן שתי שכנים ראובן ושמעון ראובן היה לו בקצה שדהו שתי אילנות לשמעון היה אילן אחד שהוא מכר את האילן עם הקרקע שסביבו לראובן אז כעת יש לראובן שלוש אילנות שתיים בשדהו ואחד בשדה שכנו הלך ראובה ומכר את שלושת האילנות ללוי שניים בתוך שלו ואכ בתוך שכ מ האם זה נחשב כששי והוא מכר לו גם את הקרקע או לא כיוון ששתיים בשדה זו ואחד בשדה אחרת זה לא נחשב כשליש אפילו שיש הבדל ביניהם אמרנו מ4 עד 16 תיקו נשר בספק בוארשה וזה אם תמצא לא ימר ששניים בתך ש בתך שחב רוי אז זה כן כונו קרקע כן הפסק ממשי ביניהם מה קורה אם מחר לו שלוש אילנות ויש בור של מים מכונסים ביניהם מהו שת מפסיק אם תמצא למה שלא מפסיק כי לא רואים את המים מבחוץ אמס המים שעוברת בין שלושת האילנות מהו שתפסיק אם תמצא לאמר שלא מפסיקה המת המים רשו סורבי מהוא אז הרשב אומר בדרך כלל שו ורבים זה 16 אמו אבל 16 אמו אמרנו אין כבר קשר בין אלן לחברו אלא הכוונה לדרך הרבים מדד אמוס עד 16 פחות מ-16 ולא הד בכלל האם זה הפסק שיש כאן רבים שעוברים בין האילנות אז אין כאן שדו ילון או לא יש כאן שלושה עינות זה כן זד אילוון אם תמצא למה שלא מפסיק ריר בדביק למהו זה כבר ההפסקה הכי גדולה שיכולה להיות שבין שלושת האילנות יש הרכבת דקלים הרבה דקלים שמורכבים יחד האם זה מפסיק או לא תיק הוא נשאר בספק בואי מני הילל מרבי או לא ארז בינין מהו אז כעת מבינים שהכוונה אדם מכר לחברו שלוש אילנות ואחר כך צמך ארז ביניהם האם זה מפסיק ולא יכונו קרקע או שזה לא מפסיק וכן קרקע אבל טמא גמור או לא רשו דידי פק אם כשהוא קנה לא היה כאן ארז אז ודאי שהוא קנה את הקרקע אחר כך שבקרקע שלו צומח ארז אז יש איזשהו ספק שארז הזה אז מה יחזיר את הקרקע לבעלים המקורים ודאי של הארז גם שלו אלו הספק היה אוו ערז ביניהם הוא מכר לו שלושה אילנות ובין ש שלושת לנות יש ערז שצומח שם מה הוא האם זה נחשב כפסק או לא אומר לי קונו וכוונו הוא קנה את הקרקע ווא גם קנה את הארז כמו שהזכרנו לאס לונס שבינם ודריש שמעיר השמם אמר לאיל שרק אילנות קטנים שביניהם הוא קונה אז הוא מתרץ שמדובר כאן בארז קטן או כארז כיוון שההוא איילן שרק אז הוא נחשב כאדם כעץ שעומד לעקר כי אין לו פירות אז הוא כן בטל ולכן הוא לא נחשב כפסק וכוונו וכוונו כעת מברר את הגמורה כיצד אינו עמדים שלושת האילנות באיזה סדר מיו נטועים כשיש הבדל ביניהם מ 4 עד 16 שנאמר שהוא קונה את הקרקע שתי שיטות רב אומר כשורה אחד אחרי השני כמו שרש בן מצייר ושמואל אומר כ חצובה משולש כמו קנקן שיש לו שלוש רגליים אחד כנגד אוויר שבין שתי לנות שמולו אומרת הגמרה נדו הקשור לפי רב כל שקן כח צובו אם זה כח צובו שהין הקרקע ראוי לחרישה ביניהם ודאי שלא שיר לעצמו את הקרקע אבל לפי שמואל אמנו צובו דווקא כח צובו אבל כשור אולא תימה משום ד מזדר בנתיו כששלושת ענות מסודרות בשורה אז כשהבעל הקרקע רוצה לזרוע את שדהו הוא יכול לחרוש בקלות בין הלנות הוא ממשיך עם החרישה הם מסודרים הרי בשורה אז הוא שיער לעצמו את הקרקע רק ברגע שזה חצובה הוא לא יכול לזרוע בקלות ביניהם וזה שלישיה אז אנחנו אומרים שמוח לא י קרקע סקיף לו רב אמנונה ולמען נומה חצוב אז הסברנו דל מסדר בנתיו זה מה שקובע כון שהוא לא יכול לזרוע אז הוא מכר את הקרקע אלו מעטו תלס איגה שלוש שיחים רומיס שנאים או עתדים דלא מזדר בנתיו למה כי הם עשויים כ חצובה אומר הרשם לי נרה אפילו שם קשורה אבל כיוון שפוחד שקוץ ינעץ בגופו אז הורו לא רוצה לעבור ביניהם אז הוא לא זורע ביניהם אומד יש לו קרקע אדם אחר שלוש שיחים כאלה חברו אז הוא מר לו את הקרקע כי אי אפשר לזרע ביניהם הרי במשנה ראינו אילנות לא כאלה יחים אומר לי אנוך חשיבה ברגע שהם לא חשובים זה סתם סיחים של קוצים אז ודאי שלא מכר את הקרק איתם ביחד אנוך באילנות חשיבה זאת אומרת מסביר רשבם לשמואל לא לא מספיק זה שאי אפשר לזרוע ביניהם זה עדיין לא אומר שהוא מחר לו קרקע רק שיש את שתי הדברים גם קודם כל מחר לו שלוש אילנות שיש להם חשיבות וגם אי אפשר לזרוע בקלות ביניהם אז הוא מכר לו את הקרקע אבל אם זה שלוש אילנות חשובים אבל הם בשורה ישר ישר לזרע ביניהם בקלות הוא לא מכר לו את הקרקע או שהוא מכר לו שלוש שיכים שלא חשובים אז גם אם הוא לא יכול לזרע ביניהם הוא לא מכר לו את הקרקע אומרת המשנה והשבה מביא מהתוספת שכל מה שנראה כאן זה רק מקום שלא נהגו בסתם מקום שנהגו אחרת אז הכל כמנ גם מדינה מה שכלול במחר המוכר רוש ב מוגס לא וחר ביחד עם הראש א רגליים אם הוא לא דיבר על הרגליים בשונה בוד כו שנראה בספה מוחרס הרגליים לא י מוחרס הראש כמו כן מוחרס הקונה מחר את הריאות שמראות יוצא הקנה לא י מוחר כובת ביחד עם הריאות מוחרס הכוב למחר סקונה זה הכל בגסו אבל בדקו אם אין מנהג אחרת אז מוחרס ראש אז ביחד עם הראש החשוב מוחרש רגליים שאין להם חשיבות ככה היה המנהג בסתם מוחרס הרגליים לא מוחרס הראש מוחרס הקונ מוחרס הכובד הרות יותר חשובות והם בדרך כלל מי שקנה את הרות קנח זה הכבד אפו שלא דבר על הכבד מחרס הכובד חרס הקונ המשך המשנה בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן דפג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: