הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עז

[מוזיקה] ב 14 דף עז הש מתחל בעזרת השם תחילת הדף אומר הממ ראינו בשיעור הקודם מקס רבי וחומים פוסק הממ אוד מצור שחב לחברו ק במסיר חו כרבי לא צריך גם ש אמ לרב של גמור אסור אתה אומר זאת בבוו או אתה פוסק ך מסרה אומר אנלו הממ גמור אומר ור נו מחר השט חוב מנינו הוא מכר לו דברים לא מכר לו ממון ממשי משהו פיזי הוא מכר לו זכות גביעת חוב הו מילי במילי לא מיקן לא מתאים לקנות שטר עם שטר אחר אז מה קן הקניין ומסירת השטר אומרת הגמורה ולוי מילה במילה אי אפשר לקנות ואומר רברי צחוק אומ רב שני שטורס שני דינים חלוקים בשטר זה מזה זכו בסוד לפני כיסו לשטר אדם ניגש לשני אדים ואומר להם תעשו קין סודר ותקנו אבו פלוני מתנה את השדה הזו רוצה לתת לו מתנה זוכ ל שלי בפונו וגם תכתבו לו שטר ותסר לידו רשבם אומר אפילו שמר להם כיסו ותנו אז חוזר בשטר ונו חוזר בסודה אם הם כבר עשו קניין אז מעמון לא יכול לחזור בו הם כבר זכו זוכ לשל בפונו אבל יכול לחזור בו מהשטר כיוון ש עדיין לא נמסר השטר לידו של הזוכ יכול לומר אל תכתבו לו אל תתנו לו אומר הרשב אין אוסים שטר בלכ שסן ד פ כוחו מתו בעל פה נידה מתו בשט ואפילו שחזק הסבתם שנינו שקין בפני שניים הוא לא צריך לומר להם סובו כי סתם ק סמד זה הכל בסתם אבל אם הוא מוכה אני לא רוצה שיהיה לו שטר אז לא כותבים בעל כוחו וטויס מסבירים ש יכול לטעון שהוא לא רוצה שיהיה שטר כדי שלא יצא קול שהוא מכר או נתן ואז אנשים לא רצו להלוות לו כי אין לו קרקעות זה הכל אם הוא אמר זכו וכיסו אבל אם הוא אמר זכו בסוד אל פלוני על מנ שתכתבו לשטר אז הוא מתכוון לומר שהוא לא יזכה עד שיבוא השטר לידו ולכן כל זמן שלו הגיע השטר לידו אפילו שמשו עבורו קניין חוזר בין בשטר בין בסודה אלו שתי הדינים ובכי ברובי אמר ונה של שסן יש גם דין שלישי תר אוד מורון מה שאמרנו דוך מהו השטר השלישי עם קודה מוכר וכוס ושטר אדם שצריך כסף ורוצה למכור מנכסיו לחברו הוא יודע שחברו פלוני מעוניין לקנות מהנכסים שלו אז הוא אומר לפעמים הוא מוצא סויפר שמוכן אז הוא אומר בוא נכתוב כבר שתע מחירי כדי ש מזומן בידי שאני אפגוש את החבר שלי והוא ירצה לקנות ממני אז אני אוכל מיד לטלו את השטר ומותר לעשות כן קוסו ששנינו קוס מן שטר למוכר אף על פי שאין כחי מוי אפילו שזה נראה כשקר כותבים שתר על מחיר ה שעדיין לא חלה אומר הרש בם כיוון שאין כאן שום הפסד לשום אדם מלבד המוכר עצמו שהוא עלול להפסיד שאם הוא יאבד את השטר אל יקח ימצא את זה אז הוא יוכל לתון בשקר שהשדה נמ קרה לו זאת אומרת שיכול להזיק רק לו עצמו והוא לא חושש לכך הוא מבקש מאיתנו תכתבו אז קוסון מסיים רבונה אז אם היה כזה מעשה שאדם הכין שטר אחר כך הוא פוגש את החבר הוא אומר שו אתה רוצה לקנות ממנו שדה זו כן הוא רוצה לקנות כיוון שהיר זקז לוקיר בקרקע הוא עשה קניין חזוקה ניקנה שטר שנכתב קודם המחיר אלא לוקח בכל מקום שהוא כרי דעתו של המוך להקנות לו את השטר אז ברגע שהוא עושה קיניה חזוקה בקרקע הוא קונה גם את השטר אפילו לפני שהשטר נמסר לידו וזו ששונים ממסכת קידושין נכסים שאין להם אחוס נכסים שמי שמלווה כסף לחברו לא סומך עליהם דהיינו כל המטלטלים וביניהם גם שטר נקנים אם נחושים שיש להמחיז דינו קרקעות בכסף ושטר חזוק כין אגב דהיינו אם אדם מוכר לחברו קרקע ומטלטלים אז הוא יכול לקנות את שתיהם באותו קניין ברגע שהוא עושה קניין בקרקע על ידי כסף על ידי אשתר על ידי חזוקה אז הוא קונה גם את המטלטלים מסביר הרשב שגמור כעת הבינה שבעצם הלקח שהחזיק בקר ק הקונה את השטר במי ל בעלמה בכך שתרצה המוכל קנס לקח ואף על פי שלא בא השטר וח כל שכן לשר בשטר מקנה אפילו במ בש ל ש אז מה רבש אומר שזו ספה שמילה במילה לא נקנים אונ הגמור אגב שנ כא זה לא מילה אומר הרשב כיוון שהחזיק בקרקע גק מפסוקים בקדוש אגב נו גוד כשמו מעצמו כאילו שהוא משך את השטר בשעה שהוא עשה קניין חזוק בקרקע זה קניין אגב האמת מאוד קשה מהת אב מינה הרי מפורש זה מישהו משקין אגב הרי הרב הו אומר וזו ששונו נחוס שאין להם החי וכולי אז טוס מתרצים אזה עדיין לא מתרץ מספיק אב בדרכי דוד מבאר על פי קירס האחרונים מהו הגדר שקן אגב האם המלט נקנים ללא שום קניין אכין נעשים בטלים לקרקע נקנים לזה שקונה את הקרקע ללא שום מעשה קניין או שהמעשה קניין שבו קונה את הקרקע הוא מתייחס גם למלטים אז מבאר הדרק דוד גם המקש ידע שהוא קונה את השטר באגב אלא שהוא סבר שגד קינה גבו ש המטלטלים נקנים בלי שום מעשה קניין אלא על ידי אמירת המוכר שרוצה לקנותם עם הקרקע ואם כן כל שכשהיה לקנה על ידי אשתו ועל זה הגמור תרצה לא כין אגב זה כין חשוב זה נחשב שם הסקין נעשה גם בשביל מלטים וזה לשון הרשם מגשי ה מביא ריה לכך הגמ אגב ש מדב ק בליפ אדם רוצה לקנות לחברו מטבעות כסף הוא לא יכול להקנות לו את זה בק סודר כמו שמבואר בפרק הזו א בכל זאת גקנ אדם יכול להקנות אגב קרקע הוא כן יכול להקנות כסף לחברו וד הרב פופ הה לו 12 אל זוז מופקדים אצל אדם שגר בחוזי וזה היה רחוק ממנו והוא שמע שרב שמואל ברכי נוסע לשם אבל הוא ידע שאם הוא לא יקנה לו את זה באר שוא אז הוא יגיע לשם לנפקד הנפקד יאמר לו למה שאני אתן לך את זה הרי אחריות יהיה עליי עד שתגיע לרב פופה ותמסור לו את הכסף זה יאבד בדרך אני אפסיד אז לכן רב פופה קנה לו את זה באר שוי קנינו נעלי הוא הקנה לו את 12 אל זוז לרב שמואל ברכה אגב הסיפ דביס הוא הקנה ו את מפתן הבית שלו בקין סודר ואגב זה הוא הקנה לו גם את הכסף כי יוסה כשרב שמואל ברחי הגיע עם הכסף בידו אז רב פופה שמע שהכסף שלו הולך להגיע המרוב שמחה נוף הקלפה יצא לקראתו עד טובך שמקום מקום שנקרא טובך מה נצרך הסיום הזה כי וסה מסביר רשבם שרואים שזה עבד הקניין הוא קנה לו את זה בקניין אגב ובאמת הוא הגיע עם הכסף זאת אומרת שסמכו על זה ש ש המטבעות נקנים נקנים בקן אגב אפילו שבקי סוד לא אז כמו כן השטר נקנה אגב הסודה אבל לא במי ל בעלמה מה ראינו במשנה אדם שמוכר ספינה לחברו אבל למוך לא יס עבודים ששומרים ומנהיגים את הספינה ולא יס רצופים שקים גדולים שבהם מנחים את הסחורה ש בספינה ולא יס אנטיי וכולי מה הי אנטיי אומר פופה איסק בגבו הסחורה שמונחת בספינה ונעבור למשנה הבאה המשנה הבא הזו המשנה שאחריה אם בהם נעסוק במכירת בהמות עם הדברים שסביבם וכל דבר נקטו לפי הדרך אומר הרשב דרך פרידות לקרון דרך צמד לבקר ודרך כלים לחמור אז אומרת המשנה מכרס הקורן הגלה וכרס הפריוס שהם מושכות את הקרון ומדובר דווקא שהם לא קשורות כעת לקרון כמו שגמור מרס הפרוס רס הקורן אותו דבר מוחרס הצמד זה העול והכלים שמחברים את השברים יחד כדי לחרוש שניים ביחד למשל לא מוחרס בוקו לא מכר את השברים מוחרס בוקו לאי מוחרס הצמד שמחבר אותם רשבם מסביר כמו שסיום מסביר את הרשב שכעת נחלקו רבי יודה וחומים בדס תנק תנ קמה אמר שמחר סה צמד לאחר סה ה בוקור אז בזה נחלקו רב יוד אמר הדומים ודים לפעמים אפילו שדיברו רק על צמד ומחר גם את הבוקר כיצד אומר לו ם מכור לי צמ דכו במוס עם זוז צמד שעולה פרוטה הוא מכור לו מוסה עם זוז הדור ידוע שין הצן במסע עם זוז אז ודאי שהוא התכוון למכור לו גם את הבוק וחכו אומרים לו אין אדום רה אז מה הפשט המח צא מסים זוז אומר הרשם זה שתי דרכים למעשה בגימור או במתנה ביקש לתת לו את המותר או באמת זה מקח תאוס הוא יכול לתון נכון שהבוקר לא כלול אבל צמד סים זוז זה ס מטוס אז באמת הוא מחזיר לו את הצמד ווא מחזיר לו את המסע עם זוז אומרת הגמור טונ ר תחליפ בר מרובת מארץ ישראל הוא שנה י רביב מקורן מ גםס שמושכות את הקרון שואל אותו רביב נן במשנתנו חנן אומ שואל אותו רב תכלי סמ שני אמחק את הבריה כי בריסה מלפני משנה משנה יותר מדוקדקת אומר לו אל תמחק תתרגם אסוך תתרגם תפרש את הברס בדוק בו שמדובר שהפרות קשורות כעת לקורן בשמיר אז אני אומר שמתכוון למכור גם את הפרידות שהוא מדבר על הקרון השנ מדברת כשהם לא קשורות בו מה ראינו מוך ארס הצמד לא מוחרס ה בוקו וכולי ורבי יהודה אומר אדו מודים מבררת הגמורה איך דומה באיזה אופן מדובר שנחלקו רב יוד וחכמים אי דקור באותה עיר קוראים לצמד צמדה ולבוקר בוקור כשמדברים על צמד קוראים לזה צמד כשמדברים על בוקור אומרים בוקור לא קוראים להם צמד פשיט צז בוק ז אז למה רבי יהודה אומר שדודים הרי בקר לא בכלל צמד אז ך נפרש שהוא אמר לו צמד תכוון גם לבקר מסביר רשבם ואפילו שם הדוקים כעת בצמד בזה אין הבדל בין הדוקים שן דוקין הגימור חילקה רק בקורן ופרדס בזה אין הבדל אז ממילא לא ייתכן שמדובר באופן כזה ואלו מה נומר שמדובר בקור לינ מל בוקור צמדה כשמדברים על העול קוראים לו צמד וגם שמדברים על השברים שמחוברים בעול גם קוראים להם צמד אז ודאי שכול זוני למה חחים אומים אין דומים רה כיוון ש כולם קוראים גם לבוקר צמד וגם יש כאן דומי מועדים הוא שילם 200 זוז אז ודאי שהמוח צריך לגלות שהוא מתכוון למכור רק את העול בלי הבקר וכל זמן שהוא לא אמר זאת אנחנו אומרים שוודאי שהוא התכוון למכור את הכל הונה גימור לצריכה בגרסת הרשב מכך מ בעיר די דקור לצמד צמד ולבוקר בוקו וידקור נל בוקו צמד יש כאלה שקוראים גם לבוק הם קוראים לו צמד יש כאלה שלא כשמדברים על ה בוקור אומרים בוקו עכשיו אנחנו מסתפקים המוכר הזה איזה סוג אדם הוא האם כשהוא אמר צמד הוא התכוון לבוק או שהוא התכוון רק לעול רבי יהודה סובר כיוון שיש לנו ספק הדומי מועדים אנחנו אומרים הכסף הוא מגלה לנו שהוא מאלה שקוראים לבוקר צמד הוא התכוון למכור גם את הבוקר ורבו נוס אין אדומים רה כיוון שיש קוראים לבוקר וקור ולא קוראים לזה צמד לא אומרים אדומים מודים כי יד לא יקח על התחתנו אז הרשב מסביר שלפי הרשב מדובר שהוא כבר שילם את את ה-200 זוז וכעת יש לנו ספק האם הוא צריך לתת לו רק את הצמד או גם את הבוקר אומרים אז אם המוצ החבר לו וראה הם מעמידים את הממון בחזקתו והוא לא צריך לתת לו את הבוקר אב באמת רק באופן כזה אם כל בני העיר קוראים גם לבוקר צמד אז כיוון שפשוט לנו שגם אדם זה שהוא מהאנשים בעיר מתכוון באמת שהוא אומר צמד ייתכן שהוא תכוון לבוקר ויש לנו דומים מודים אז חכמים מעודים כל המחלוקת חכם לרב יהודה זה רק שיש כאלה שקוראים כר ו כאלה שקוראים כך שואלת הגמור על חומים והי אין דומרה להביט מכח אז בעצם כאן יש שתי פירושים אז קודם נפרש כרבו סוש הרשב אחר כך הרשב מפרש את פירושו דהיינו כך נכון שאין אדום ם ריה ומוכר אס הצמד לא חרס בוקור אבל משמע שאת הצמד הוא כן מחר לו זאת אומרת שאין כאן ביטל מקח אלא הוא נשאר עם המ זוז והוא נשאר עם הצמד למה הרי הכלל הוא בונו שבדה מחר יש כן אינוי אז אם זה פחות משטות פחות משישית יותר מהמחיר האמיתי אז זה מחילה אם זה בדיוק שטות בדיוק שישית אז קונו המק חל הוא צריך להחזיר לו את השטות את הנוי אם זה יותר מ שטו כמו בנידון שלנו זה מוסע עם זוז לצמד שעולה פרוטה אז ביטל מקח אז למה ה משמעות היא שבאמת המקח כלפי הצמד כן חל וכי ת ממה ומר ביטלו מכח לרבו לסלו אולי חחים לא סוברים את הכלל הזה ששומר זה ושו זה ביטל מקח לא הם אומרים נכון כתוב בת פנו אבל ביטל מקח אין דהיינו גם ב משו זה כמו בטוס שהמק חל ורק צריך להחזיר את הכסף אזכר גם כאן הוא יחזיר את הכסף אבל הצמד קנוי ול חחים לא סוברים את הדין של ביטל מקח מנן בפרק הז מסת מצי רבי יוד בגוס שלושת דברים אלו אז אנשים קונים אותם לפעמים ב אין להם נו גמור ש מבארת שזה את כפול מדמה מדובר ביס מטוס לא צריך אפילו להחזיר נו אומרו לי החכמים לא יאמרו אלוס אלו לא אמרו שנו רק באלה שנמנו שם במשנה אבודים שטורס וקרוס זה נלמד בפסוקים בכל שאר הדברים אפילו ספת מגוליס יש בזה דינו ודין בטל מקח אז חומים של רב יהודה כן סוברים דין בטל מקח כך פרשו רבוס של הרש בם אבל הרשב אומר ר נכון שרואים ם במשנה שהם סוברים את הדין שלו אנו המי אומר ביטל מקח אולי באמת יוסו מטו זה כמו שטו שרק מחזיר את הכסף ולא ביטל מקח לכן מפרש הרשב באופן אחר הגימור שת י ילדו ממרה לקנות את הבקר עם הצמד אז למה משמעות המשנה היא שהמחיר החלה כרגיל דהיינו הוא נשאר עם הצמד והוא נשאר עם ה-2 זוז לא ם מבו שהוא צריך להחזיר לו את ההפרש אלא אפילו ביטל מקח יש כאן כי יש כאן ס מטוס ז זה גמור אמרה וכי ת רבון אין להם בכלל דין שלנו דהיינו כתוב בתנו ם רצ סד שומים הוא צריך להחזיר אבל אין כפי הז בזן לא על שוס ולא על יסו מטוס ומה שנקטו ביטל מקח לסלה לאף דווקא הוא הדין שינו הלס ה רק נקטו מקודם נקטו בטל מקח אז גם המשיכו בטל מקח דהיינו שחומים בכלל לא סוברים את הדין שעל פי בז בזן קופים להחזיר את החפץ או להחזיר אנו בזן לא קופים לא מתערבים אם הוא רוצה לצאת ישומים הוא צריך להחזיר על זה הוכיחו לא כך כרי במשנה רואים שבכל שאר הדברים חוץ עבוד ם שור קרקו סוברים חומים שרבי יהודה שיש דינו וצריך להחזיר ממילא אז איך מתפרש את המשנה אונה הגמור בשתי דרכים דרך ראשונה אינ מ אין דומר נ דקונ דטל מקח אין הדו ממר לקנות גם את הבוק ומילא מה יש לנו כאן יש לנו מחירת צמד ומסים זוז אז אינו חנם יש כאן יס מטוס מקר בטל הוא צריך להחזיר לו את המסע זוז הוא מחזיר לו את הצמד יבס רשבם אומר שככה לאח כמ היבס כי זה יותר מסתבר התירוץ הקודם הוא דוחק כימ אנוביט מקח בדי שדס אומרים שייתכן שהוא טעה שככה מחיר למשל אדם קונה דבר ששווה חמ בשבע או דבר שעולה ש בשמ אז אומרים הוא טעה יכול ליטון ביטל מקח מקח טוס אבל בכד שאין הדס טוי שברור לנו שהוא לא טעה כמו כאן במשנתנו צמת ששווה פרוטה הוא קנה אותו ב-200 זוז לא בזה אין בכלל פרש סנו אמ הור מתו יבלי אנחנו אומרים שהוא התכון לתת לו מתנה באופן יפה לכן הוא קנה אצלו דבר ששווה פרוטה במסע עם זוז ולכן המשנה אומרת באמת שהמחיר החלה הוא נשאר עם הצמד והוא נשאר עם המסע עם זוז ואין כאן אינו כלל עד כאן דף הז
לצפיה בתכנים נוספים: