הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף צא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף צא

[מוזיקה] שבס דף צא' הלכה ב אין עושין הילמי בשבת אבל עושה הוא מי מלח הילמי זה בעצם מי מלח רק שהילד זה בכמות גדולה יותר והם יותר עזים יש בהם יותר מלח ולמה לא עושים הילמי בשבת כי כיוון שהוא וצא את זה לצורך לכבוש בהם כבשים אז זה נראה כאילו שהוא מעב אוכל לכן לא עושים הלמי בשבת אבל עושה אומי מלח כמות קטנה הגמרא תבאר מה החילוק וטובל בהם פיטור ונותן נו לתוך התבשיל אמר רב יוסי הוא מחמיר ואומר ולא הי הלמי בין מרובה בין מרובה בין מועטת למה לחלק אז מתי יהיה מותר לפי רבי יוסי ואלו הן מי מלח המותרים נותן שמן בתחילה לתוך המים או לתוך המלח ואז השמן לא נותן למלח להיות כל כך חזק הוא קצת מרכך את המליחות של המלח ובאופן כזה מותר אין עושין הלמי בשבת מה בין הלמי ומה בין מי מלח הלמי צריכה אומן שיגיד בדיוק את הכמות המדוייקת מי מלח אין צריכה אומן אחונה אמר כל שנותנים לתוכה מלח והיא נשרת הכוונה שהמלח נעלם בפנים זו ימי מלח זה כמות קטנה ושאינה נשרת היינו שהמלח שו למטה וצריכים לערבב אותו זוי הלמי אמר אבבו כל שנוטים לתוכה ביצה והיא שוקעת סימן שאיין הרבה מלח זומי מלח שאינה שוקעת בגלל הכבדות של המלח במים זוי הלמי עושים ינו מילין בשבת מה זה ינו מילין רבי יסע בשם רבי יוחנן יין ודבש ופלפלים ומה הכוונה שעושים אז רבי יסע בשם רבי יוחנן הוא מבאר לנו שמותר לערב אבל אסור לשחוק את הפלפלים רבי יסע בשם רבי יוחנן את שהו תערובת מותר משום שחיקה אסור אז הרב אומר שאם צריך שחיקה זה נראה כמעבד אוכל זה הסיבה שאסור שואלת עכשיו הגמרא אם אמרנו שלרב מותר אז בוא נחזור למשנה מה שאמרנו שאן עושים הילמי בשבת ואכ לא משום תערובת ענן קמין זה לא שחיקה אז למה אסור רבי יהודה בן טיטס רבי יהודה בן פזי שמעון ברב בשם רבי יוחנן שנ היח שיגמר מלאכה בעצם כיוון שאתה מתכנן לעשות כבישה גדולה כמו שהסביר הרב במשנה אז הפעולה הזאת של ערבוב כמות כזאת גדולה במים זה נקרא גמה מלאכה לכן זה אסור רבב בשם רבי יוחנן מותר לשבר מותר לשבור פלפלים בתוך ה ימלין הזה אבל אסור לקבץ זאת אומרת לערבב חזק ביד כדי שזה זה ישחק והתערבבו זה אסור רב בואו בשם רב יוחנן שום ששחקו היו רגילים לשחוק את השום כדי להוציא את השמן שלו ולעשות ממנו ציר לטבל בו את הלחם באכילה בזמן הסעודה אז שום ששחקו לפני שבת אם היה מחוסר שחיקה אסור לגמור את השחיקה ואם לערב את שומו זה מותר לעשות בשבת תמנ תנין נשום בושר ומליות שריסקה מבעוד יום שיה רבי ישמעאל אומר יגמור משתחשך כיוון שעיקר הריסוק כבר קרה בלפני שבת רבי עקיבא אומר לא יגמור כי רבי עקיבא גוזר שמה הוא יבוא בסוף לשחוק אות לשחוק אותו לכתחילה בשבת רבי יעקב ברח רב שמן ברבא בשם רב חנינא לא נחנקו אלא בחולין האם יש לגזור או לא הכהנים נהגו בתרומה קרבי ישמעאל כיוון שכהנא הם או בגלל שלצורך אכילת את התרומה שלא תבוא לידי הפסד לא גזרו על סיום השחיקה בשבת הלכה ג הנושא של המשנה עכשיו זה שאסור לעשות פעולה שמוכחת שהיא משום רפואה בשבת גזרה משום שחיקת סמנים לכן אין אוכלים אזוב יון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים אזוביון זה סוג אזוב מסוים שהיו אוכלים אותו רק החולים לכן אסור לאכול אותו בשבת אבל אוכל הו את יועזר ושותה הבוב רואה כי זה דבר שבריאים רגילים לאכול אותו אז למרות שהוא רוצה לאכול אותו לרפואה זה לא ניכר שהוא עושה פה רפואה כל האוכלין אוכל אדם לרפואה כיוון שזה לא ניכר שזה רפואה וכל המשקים הוא שותה חוץ ממי דקרים בכוס העיקרים שאותם אסור לשתות בשבת מפני שאין לי רוקה מ מי שותה אותם רק אנשים שרוצים את הרפואה למחלת הירקון אבל שותה הו מי דקרים לצמאו אם הוא באמת רוצה לשתות רק בגלל שהוא צמא לא בגלל הרפואה מותר וסך שמן יקרים שלא לרפואה אומרת הגמרא חד ברנה שאל לרבי שמעון בר קרסנה מהו משת קירטון משובט קרטון זה רפואה לשיניים והוא מצנן את הגוף אז אמר לי אם הוא שותה אותו לצורך תענוג מותר אבל אם הוא שוטה אותו לרפואה אסור שואלת הגמרא למה לרפואה אסור לכאורה השיניים הא בתוך ולא מן השפה ולפנים הו ויש לנו כלל שכל דבר שהוא מן השפה ולפנים הרפואה שלו בשבת מותרת כי זה נחשב סכנה אומר הגמרא פתר לה בלבד דבר שהוא של סכנה אבל כאן בשיניים ידוע ברור שזה לא סכנה לכן זה אסור אבל אוכלו את יועזר מה זה יועזר אומרת הגמרא פולי טריכו ושוטה הוא אבוב רואה כי שמו גם בזמן הגמרא היה היו בכלים את העשב הזה בשם אבוב רואה רבי בא שא לרבי ירמיה מה ניתנה איך אנחנו נגרוס במשנה מי דכרין או מי דקלין אמר לו דכרין למה שהם דוקרן את המרא אמר רבי יונה לא מסתברא אלא דקרים דקלים עדיף לגרוס דקל למה כי זה מים כאלה שנובעים שהם יוצאי מבין שני דקלים זה המעיין ההוא הוא מסוגל לרפואה הזאת הרב פני משה אומר שכוס נקרא עיקרין על שם שמי ששותה ממנו נשאר עקר ולא יוליד שמעון ברבא בשם רבי חנינה זה שהוא לוחש עושה לחש לפעמים יש למישהו איזה מכה או איזה עניין הוא עושה לחש נותן שמן על גבי ראשו ולוחש בלבד שלא יתן לא ביד ולא בכלי זאת אומרת רבי חנינא סובר שלחש שנקר שהוא לחש הוא גם אסור בשבת משום רפואה ללכן הוא אומר שים לו שמן על הראש ואז זה נראה כמו שיחה זה לא ניכר שזה לצורך לחש אבל אל תיתן בכלי וביד שאז זה ודיי ניכר שזה לחש רבי יעקב בר אידי רבי יוחנן בשם רבי עני הוא אומר נותן בין ביד בין בכלי כי הוא סובר שלא גזרו על לחש משום רפואה מה בן ההון מעיסה מה אדמה נותן בין ביד בין בכלי אז בעצם כשהוא נותן את זה ככה על הראש מאוס הו אז אם כן זה לא שיחה אז הוא סובר שאפשר לתת את זה בצורה הרגילה של לחש לא גזרו על זה משום רפואה מנדה אמר נותן שמן על גבי ראשו אינו מאוס כי זה נראה שיחה לכן שייעשה באופן הזה שזה נראה השיחה רגילה אמר רבי יונה יש עוד נפק מינה מעשר שני בן ההון מהד אמר נותן בין ביד בין בכלי כי הוא סובר שלתת ישירות על הראש זה מאוס אז מעשר שני אסור כיוון שהוא גורם הפסד למעשר שני מה אמר נותן שמן על גבי ראשו ולוחש כי זה נראה שיחה מעשר שני גם כן מותר להשתמש בו לשיחה אמר רבי יוסי מה בכלל השוואה אמר רבי יוסה מה השוואה כאן וכי כל שמותר בשבת מותר במעשר שני וכל שאסור בשבת אסור במעשר שני וטני מדיחה הא אישה עצמה ואת הבן שלה ביום שבת ביין מפני הזעה מותר לשטוף את הגוף מפני הזעה ביין אבל בתרומה אם היין הזה זה יין של תרומ או זה אסור כי הוא גורם הפסד לתרומה ולכאורה ברור שהיא תרומה היא מסר שני גם אסור לגרום הפסד למסר שני אז מה אתה רואה כאן שיש כאן פעולה שהיא מותרת בשבת אבל מצד מסר שני הי אסורה אז מהי קדון איך אנחנו נבאר אז הפשט הוא כזה זה ברור החילוק בין מדיחה את עצמה ביין ש חולין ליליין שמס שני הוא ברור כי זה הפסד להביא את היין של המסר שני אבל ביין שחולי מותר בשבת מותר לבן אדם לשטוף את הזהה בשבת אבל אם נחזור אחורה מה יהיה הסרה לחלק בין איסור שבת ששמה יותר מקילים לבין איסור מהיצר שני הפשט הוא בלבד שלא יעשה בשבת כדרך שוא כדרך שהוא עושה בחול זאת אומרת לגבי איסור שבת מספיק לנו שינוי קל שזה לא יראה כשיחה שזה לא יראה כפעולה של רפואה שהוא משנה וזה קצת נראה משהו טבעי זה כבר מותר מצד איסור לכות שבת אבל מצד איס מסר שני זה ברור שאם זה לא ממש שיחה גמורה אז הוא מביא את המסר שני להפסד אז צריכים להחמיר יותר עד כאן דף צ א
לצפיה בתכנים נוספים: