הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ס

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ס

[מוזיקה] שבס דף סמח רב זאירה בשם רב יש כאן עכשיו כמה ממות של רב זירה בשם רב הונה כלב מבית האומן לבשן למרות שהוא לא בטוח שזה המידה שלו ואם תקרע תקרע לא אכפת לנו רב זירה בשם רבון הסתבכו בגדו בקוצים הרי זה מפשירה במקום צנה כי זה נראה כאילו שהוא מתקן את הבגד ובלבד שלא יקרא והרב מוסיף ואם נקרא אין בכך כלום אמר רבי זירא בשם רב הונא נפל תיט על בגדיו הרי זה ממרו בידו אחת ובלבד שלא קסקס את הבגד צד לצד רב זירה בשם רב הונא ההנה ננער לנער בגד שיתרת אז אם זה בחדא אם זה בבן אדם אחד שרי ובתלת שלושה אנשים הם כבר מנערים את זה לגמרי אז אסור כי אניור זה כמו כיבוס ובתר תי שני אנשים זה צריך זה ספק לנו עוד פירוש מביא הרב שהוא מנהר לפשוט את הקמטים לא להוריד את הטל או את המים בשלושה אנשים עשו זה נראה מתקן מונה באיש אחד מותר שזה לא כל כך מועיל ובשתיים זה ספק ההן ד סכי מי שהלך להתרחץ ורוצה להתנגב אחר כך רב הונה ורב יודח אמר החן שרי אם הוא מנגב את כל הגוף זה מותר הוא לא כל כך יבוא לידי חייתה ואכן אם הוא בא ומנגב בר בר בדקדוק הזה אסור וחרה אמר בין הכן וובין הכן אסור רב בר זמי נעל מסכי הוא נכנס להתרחץ יחד עם רבי זהירה ולא שב כי עבד דלא הכין ודלא אכין לא נתן לו בכלל להתנגב נפלו מים על בגדיו רבו נב רבי ירמיה אחד אמ מנערה לנער את הבגד שרי אבל הוא ממחה להוריד את המים ביד אסור כי זה כבר יותר מלבן וחרה מחלף להגיד שביד מותר אבל לנער את הבגד זה יותר מנקה אותו ואסור רביבה בשם רבחי ברשי זה שרוק מבלו כסותו ואינו חושש כיוון שזה כמות קטנה זה לא נקרא שהוא מכבש את הבגד בזה רבי בא בשם רב חיא ברשי התפלגו רב חיא רובה ורבי שמעון ן רבי אחד אמר וקק אדם על הרצפה ואחר כך הוא שף עם הרגל שלו על הרצפה לא חוששים למשו גומות חרנה אמר אינו רקק ושף למה הוא משווה גומות מה פגין בשאין שם על הרצפה פסיפס אבל יש שם סיפה זאת אומרת הוא וקק על קרקע מרוצפת רקק ושף אין בזה בוודאי משום השווי גומות רקק ופריחתו הרוח חייב משום זורה נוח לו שזה מתפזר לרוח וכל דבר שהוא מחוסר לרוח חייב משום זורה הרב מביא כאן את ה ביאור הלכה בסוף סימן שיט ששמה הוא מביא את הרב קיוגר שמקשה שלא מסתבר שזורה שזורה זה רק דבר שהוא פעולה כזאת שעל ידי שהוא מפריח את זה לרוח הוא מפריד בין הפסולת לאוכל אבל לא כאן שהכל פסולת אז לכן הבור הלוחם הביא שם פירוש שכאן הכוונה שההוא חיייב משום זורה הכוונה כי זה עבר ארבע עמות ברשות הרבים וזה נוח לו שזה יתרחק והביטו זורע זה רק בא ללמד שלמרות שזה נעשה על ידי הרוח זה מתייחס אליו והבורר אמר רבי יודן יש שהוא בורר צרורות כל היום ואינו מתחייב ויש שהוא נוטל כי גרוגרת ומיד מתחייב איך אבידע באיזה מקרה היה יושב על גבי כלי וברר צרורות כל היום הוא מוציא את הפסולת כל עוד שעדיין יש פסולת בכלי אז הוא לא גמר לברור אינו מתחייב כן כל זה דווקא כשהוא מוציא את הפסולת אבל אם הוא יוציא את האוכל מתוך הפסולת מה שהוא הוציא הרי מתוקן נתה לתוך ידו כי גוגר והיא כל הפסולת שיש שם ובירר חייו רבי יונ בי עשה כן בשבת על דת לבית שמאי מהוא שיהיה חייו רבי יונ קם מתייחס למשנה בפרק א' של ביצה שם כתוב ככה הרב מביא את המשנה הזאת נקרא אותה בית שמי אומרים בורר אוכל ואוכל אנחנו מדברים עלל יום טוב הוא יכול לקחת אוכל ולאכול ולא את הפסולת ובית צילן אומרים בורר כדרכו ולך ואוכל אז בית הלל מקילים ביום טוב בית שמאי לא כל כך מקילים הם אומרים בורר אוכל ואוכל שואל רבי יונה לפי בית שמאי שאמרו לברור אוכל ולאכול מה היה הדין אם הוא יעשה את זה בשבת הוא יהיה חייב במקרה כזה אז אמר לרבי יוסף ולמה לא בוא תבדוק לפי בית הלל מה ב הלל אמרו לברוח כדרכו איל הוא עשה כן בשבת על ד בית הלל שמה אינו חייב בוודאי שהוא חייב זה מלאכת בורל אז ואכה אותו דבר לבית שמאי גם כן אם הוא בורר את האוכל ואוכל בשבת הוא יהיה חייב למה אתה שואל אמר רבי מנא יאות אמר רבי יונה אבא רבי מנה הוא בנו של רבי יונה אז אומר אבא שלי צדק בשאלה שלו דווקא לבית שמאי לא את יהל עלד בית שמי הספק נכון שלבית הלל מי שיבור כדרכו בשבת בוודאי חייב אלא מה למה שהותר מכלל ברירה ביום טוב לא הותר מכלל ברירה בשבת מה הסברה שלבית שמאי האם בית שמאי אומרים תראה לברור אוכל מתוך אוכל לברור אוכל ולאכול כן את האוכל מתוך הפסולת לא מתוך אוכל לברור את האוכל ולאכול זה גם מעשה ברירה בשבת זה אסור אבל ביום טוב כיוון שביום טוב מותר אוכל נפש גם זה מותר אבל אנחנו לא מתירים כדרכו אלא לברור את האוכל ולאכול זה צד אחד אבל יכול להיות צד שני שבית שמיי אומרים שבכלל לא הותרה ברירה ביום טוב רק משת הלישה והלך זה לא כמו בישול ואפייה שהותרה ברירה לא הותרה אז לכן אומרים בית שמאי אתה יכול ביום טוב רק לברור לקחת את האוכל ולאכול כי זה לא מעשה ברירה אז אם כן זה גם יהיה מותר בשבת אז הגמרא לא פושטת אומרת עכשיו הגמרא בירר אוכלים מתוך אוכלים תערבבו לו שני מיני אוכל והוא בורר אותם חזקיה אמר חייב רבי יוחנן אמר פטור זה לא דרך ברירה מתניתא פליג על חזקיה מה כתוב בתוספתא ד אמר בוא אדם ש התערבבו לו שני מינים של אוכל אז כתוב שם בורר ואוכל בורר הוא מניח על השולחן והגמרא מבינה מה זה מניח על השולחן גם לאחר זמן אז האמת הייא שקשה גם על רבי יוחנן שפה כתוב מותר רבי יוחנן אמר אסור אבל על חזקיה עוד יותר קשה כי הוא אמר אומרת הגמרא רבי בון בר חיה בשים רב שמואל בר רב יצחק תיפטר שמדובר שם שהיו אורחים יושבים שם על השולחן והם אוכלים ראשונה ראשונה כל מה שהוא בורר מהרצפה ומגיש להם הם מיד אוכלים במקרה כזה זה דרך אכילה זה אפילו חזקיה מודה שזה מותר לכתחילה גם כאן הרב מביא את מה שהרמה אומר הרמו אומר ש כשאדם בורר לצורך הסעודה זה נקרא לאלטר זה לא נקרא ברירה ופה בירושלמי משמע שדווקא לא מספיק שהוא יברור לצורך הסעודה אלא דווקא הם הם אוכלים ראשונה ראשונה אומרת הגמרא ותני בהמשך הבריתה מה כתוב אחרי שאמרנו בורר ואוכל בורר ומניח על השולחן אז כתוב בלבד שלא יעבור את כל אותו אמין ומסיימת הבריתה ואומרת אם סה כן בשבת חייב מה פשד על דת אל חזקיה מובן שכן הבורר כדרכו בשבת חייב אם הוא יעשה פעולה לברור אוכל מתוך אוכל בשבת הוא חייב ז דת ד רבי יוחנן מה נסביר הרי הוא אומר שזה רק אסור הוא לא אומר שחייב אומר שכן הבורר כדרכו במקום אחר חייב מי שברור כדרכו הינו אוכל מתוך פסולת הוא חייב אז לכן גם אמרו אוכל מתוך אוכל לכתחילה אסור על דת חזקיה שהוא אמר שאוכל מתוך אוכל חייב אז אפילו עיגולים קטנים אם הוא רוצה לברור אותם מגו העיגולים הגדולים אפילו רימונים מן גוע רימונים עד כדי כך אומרת הגמרא או קיני אפילו בני נש מן גול בני נשה אם הוא יקרא על אזה אדם אחד מתוך האנשים זה גם נקרא בורר הגמרא לא עונה לזה מהי כדון אז הגמרא לא אומרת מה פוסקים אם כחזקה ו כרבי יוחנן מה היא כן אומרת כל העם המודה להד דרב אמי דרב עמי הלי אורחין הפיק קומון הוא הוציא לפניהם ורמוס ופסי את התורמוסים עם הקליפות אמר לון שאתם אוכלים את זה שימו לב אבו דע תכון דטון מכלו כניסה בסופה אתם גם תאכלו את הקליפות בסוף וכיוון ש בדעתכם לאכול גם את הקליפות אף חזקיה יודע שבמקרה כזה זה מותר כי כיוון שבדעתו לבוא ולאכול את הכל כשהוא מתחיל בטור מוסים זה לא נקרא בורר עד כאן דף נ
לצפיה בתכנים נוספים: