הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף סא

[מוזיקה] שבס דף סא אנחנו מתחילים בשורה החמישית מסוף העמוד הקודם תני אין בוררין לא תוכנן ולא מרקידים הבורר התוכן המרקיד בשבת נסקל ביום טוב סופג את ה-40 זאת אומרת הבריתה הזאת סוברת שביום טוב אסור לברור ולא לטחון ולא להרקיד זה גם סוג של ברירה ואותן הנן אנחנו למדנו במשנה ב הבורר כדרכו בחיקו תמחוי שביום טוב מותר לברור כמו שמותר לאפות ולבשל אמר רבי חנינה אנטוניה זאת הבריתה שמחמיר היא שיטת רבן גמליאל דרבן גמליאל רבן גמליאל אומר שם במסכת ביצה אף מדיח ושולה זאת אומרת רבן גמליאל סובר שבית הלל ובית שמיי לא נחלקו על בורר לכולל מבורר ביום טוב אסור ורק על ידי מים על ידי שהוא מדיח ו ש ושולה באופן כזה רק באופן כזה מותר ביום טוב אז הוא המחמיר הוא זה שאמר סופג את ה-40 אז על מה דיברנו על בורר תוכן מרקיד שת המרא ותנינן של בית רבן גמליאל היו שוחקים את הפלפלים ברכיים שלהם שהם כן התירו לטחון בבריתה פה ללמדנו שאתה העמדת אותה כרבן גמליאל אמרת הבורר התוכן ומרקיד ביום טוב סופג את ה-40 ועוד הגמרא שואלת איפה ההיגיון מותר לטחון ואסור לבור הרי ברירה ראינו שיש כל מיני אופנים שכן יקלו ביום טוב ותחינה יותר חמורה אז רב יוסה בשם רב ילה לא הותרה תחינה כדרכה מה שכתוב שהיו טוחנים את הפלפלים ברחיים שלהם דווקא בשינוי אבל לא כדרכה כדרכה באמת אסור ומנין שאין בוררים ולא טוחנים ולא מרקידים ביום טוב אז רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש הוא דורש ככה כל מלאכה לא יעשה בהם כך כתוב ביום טוב עד שכתוב בסוף ושמרתם את המצות אז אנחנו דורשים עד פעולה שיש לשמור במצות מה יש לשמור במצות מאז ששמים את המים בקמח צריך לשמור זאת אומרת משת לישה וילך עד לישה וילך כל מלאכה לא יעשה בהם רבי יוסי בי כלום למדו לתבשיל לא מכאן לפי דברך לא צריכים אחר כך את הפסוק אך אשר יכל לכול נפש הוא לבדו יעשה לכם כי אתה כבר אומר שכל האיסור נאמר רק אל ושמרתם את המצות אז לכן רבי יוסה לא אמר כן אלא רבי יוסה בשם רבי שמעון בן לוקי שהוא אמר הוא דורש את זה מסוף הפסוק אך אשר יכל לכל נפש הו לבדו יעשה לכם בא התורה והתירה לעשות מלאכת אוכל נפש ביום טוב מי איזה מלאכה ואילך מינו שמרתם את המצות היינו לישה אבל לפני לישה אסור תן חזקיה ופליג איך הוא דורש הוא לומד אך הוא לבדו אח אשר כל אח אשר יכל לכול נפש אח זה מיוט אחד הוא לבדו זה בא למיט עוד שניים יש לנו שלושה מיעוטים הרי אילו מוטים מה אנחנו ממטים שלא לקצור ושלא לטחון ושלא להרקיד ביום טוב ל ברירה הוא לא מעט הוא סובר שבריר מותרת לא כמו הדרשה הקודמת מה הסיבה שהמלאכה האלה נאסרו והתורה לא התירה אותם שת המלאכות האלה אפשר לעשות מערב יום טוב וגם שמה הוא יכין כמויות גדולות רבי זירא רב חיה ברשי בשם שמואל המשמר מי שמסנן את היין במסננת חייב משום בורר זה מלאכת בורר אמר רבי ז לא מסתבר שזה עניין של בורר אלא משום מרקד זה נושא של מרקד נפק מינה משום מה יתרו בו בוא תראה עוד נפק מינה רבי יונה ורבי יס טרון אמרין בקדמיתא בהתחלה הבינ אמרין יהומה רבי זהירה שרבי זירה צודק שהמשמעות הוא צריך להיות חייב משום מרקד למה אומה המרקד מה הצורה של המרקד הקמח מלמעלן וסולת המשובח ו מלמטן זה מתאים אף המשמר יין מלמטן החלק המשובח מלמטן והפסולת והשמרים מלמעלה אז מתאים להגיד שהמשמעות אבל ולא הבין אין אמרין כלום זה לא נכון מה שאמרנו למה שהותר מכלל בריירה והותר מכלל שימור אנחנו ראינו בהלכות יום טוב שבריר הותרה כמו שראינו למעלה שבית שמ שבית הלל אומרים שהוא בורר כדרכו גם ראינו במשמרת איפה ראינו אותר מכלל ברירה בורר כדרכו בחיקו בתמ חוי ואיפה ראינו אותר בכלל שימור שכתוב במשנה אבל נותנין לתלויה ביום טוב שמה כתוב שאסור לפרוס את הבד לצורך לסנן את היין אין תולין את המשמרת ביום טוב למה כי הוא כביכול בונה אוהל אבל אם היא כבר פרוסה ותלויה שם אפשר לתת נותנים לה תלוייה ביום טוב לא בשבת אז מה אנחנו רואים שבירה הותרה ביום טוב ולשמר את היין גם מותר ולעומת זה ולא הותר בכלל הרקדה הרקדה לא הותרה דאמר רב חנינא בן יקה בשם רבי יהודה אין שונן את הקמח אסור לחזור ולשנות ולברור אותו אבל מרקדין בשינוי כזה לאחורי הענפה זה מותר אז מה אתה רואה שרקדה ביום טוב לא התירו אז אם תאמר שמשמר זה משום מרקדו אז גם יהיה אסור אם בכל אופן התירו את המשמר סימן שמשמר זה משום בורר אומר רבי יוסה ברבי בון הו דלו רבי יהודה למה ד לדעת רבי יהודה דתני בשם רבי יהודה אף המכשירי אוכל נפש התירו להכין את השפות ולייצר דברים כאלה שודאי היה אפשר לעשות אותם ערב יום טוב רבי יהודה אומר שהתירו אז כל שכן את כל המלאכות האלה של הרקדה ותחינה וברירה שמותר ביום טוב בא ידם מלתה מה הוא לשנות את הקמח לאחורי הנפה קרבונן האם לפי רבנן יהיה מותר לנפות את הקמח פעם שנייה בצורה של שינוי או שנגיד שכיוון שזה לא כזה צורך לא התירו גם בשינוי והתוכן עוברים עכשיו ל לכת תוכן האן ד שחק מלח זה ששוחק מלח או חשף חרס מפורר אותו או פלפלין חייב משום תוכן ההן ד חשר מי שמפה את ה גריג בסין זה סוג של מוץ או מוץ חול עפר חייב בו משום מרקד הענ ד גבל שהוא שם מים ביחד עם ה גריג בסין עפר קילורין מלוגמא סממנים בכל אלה הוא חייב משום לש הלש ומטף מקף זה אחד שאחרי שעשו את העיסה הוא מחליק את פניה במים והעורך עושה לה דפוס כולהון משום לש רבי באבר ממל בי איך אתה אומר שלש מטש מכתף ואורך שלושתם זה מלאכת לש הרי טמון את אמר במסכת מנחות שמה יש איסור שאדם צריך להיזהר שכל המנחה אשר תקריבו לשם לא תעשה חמץ ואם הוא כן החמיץ אז אנחנו דורשים שהוא חייב עלי שתה ועל עריכתה ועל אפיית הוא חייב על כל פעולה ופעולה טמון התמ חייב על אישתה ועל עריכתה ועל אפיית מה שמה שריכה זה לא לישה ווכ התמר לעניין שבת אתה אומר שלישה ועריכה זה שניהם לישה אומרת הגמרא אל תשווה אלא תמן יש לו לחלוק כי יש פסוק מיוחד התורה מוציאה את האפיה ללמד אותנו שחייב על כל אחת ואחת אז גם על האריכה לבד וגם על הלישה לבד כל העשייה שהוא עושה במנחה הוא חייב ורע מוכ אילא חייב אלא אחת זה מלאכה אחת עד כמי יפיה תולדה לבישול והתמר הכן עכשיו השאלה שלנו על המשנה איך המשנה מביאה האופה הרי במלאכת המשכן לא היייתה אפיה היה לנו בישול אפייה זה תולדה של בישול אז איך אתה מונה את האפייה בסדר המלאכות אונה ה הגמרא ל בגין תנין סדר עיסה כיוון שאנחנו מדברים כל הזמן המלאכות לפי סדר העיסה לכן תנית מהן לכן כתובה איתם ביחד האן דזין מי שמחמם גיר קררי גיר ררין זה סיד או משיח קילוס זה סוגי שמן או שרי זיפו הוא מתיך את הזפת או שהוא שרי מוסרין הוא מתיח עוד משהו זה גם דבר קשה רב בוו בשם רבי יוסה אב חנינה ה מתיך עבר ה מתיך ופרת כל אלה חייב משום מבשל הצולב המתג השולף והמעש כולן משום מבשל שואלת עכשיו הגמרא בישל בחמי טבריה מה הדין הם לא תולדות האש אלא הם תולדות החמה חזקיה אמר אסור רבי יוחנן אמר מותר תולדות חמה לא גזרו עליהם אמר רבי מנא הזל הזלת לקיסרי אני הלכתי פעם אחת לקיסרי ושם התרב זרי קן בשם חזקיה שהוא יושב ואומר בשם רבו חזקיה של חזקיה צריך עלי שחזקה מסתפק פסח שנתבשל בך מתיה מהו זה לא כמו שאנחנו אמרנו בשמו שחזקה ודא וסר לא חזקיה הסתפק מה הדין לגבי פסח טרן המורים יכול להות שצריך לעשות פסיק שהוא שחזקה הרק צריך עכשיו נושא הבא פסח שנתבשל בחמ תבריה מה הוא טרן המורן אחל אמר אסור ואח חברו אמר מותר מד אמר מותר למה מותר כי כתוב אל תאכלו ממנו נה ובשל מבושל במים בישול זה באש לא בחמי טבריה מנדה אמר אסור למה כי הוא דורש את המשך הפסוק כי אם צלי אש ראשו על קרעו ועל קרבו רק צלי מותר כל שאר הדברים גם בישול בחמי טבריה יהיה אסור עד כאן דף סא ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: