הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לח

[מוזיקה] שבש דף לכ אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בתחילת הפרק פרק במה בהמה יוצא ובמה הנה יוצא אדם מצווה על שמיטת בהמתו בשבת אסור לו לשים ליה מסעות ולצאת איתה אבל דברים שהם שמירה שלה זה לצורך הבהמה זה בעצם לבוש שלה זה כמו תכשיט שלה זה מותר אבל שמירה יתרה זה חוזר להיות וי יוצא הגמל באסר והנקה זאת הנקבה של הגמל היא יותר בורחת יותר משתוללת היא צריכה שמירה יותר חזקה הא יכולה לצאת בחתם ששמים לה זמם של ברזל בתוך החותם נוקבים חור בחוטם שלה ומשחילים את זה שם אבל הגמל אסור לא לצאת בחתם ואלוף ד כיס הגמרא ת מה זה לובד כיס הוא יכול לצאת בפומיה פומבה זה רסן של ברזן והסוס בשר שר זה מן כמו שרשרת שתולים על צוואר הסוס ועל זה קבועה טבעת וכל פעם שרוצים לחבר לו חבל משכינת זה בטבעת זה נקרא שר וכל בעלי השר יוצאים בשר יכולים לצאת עם זה בשבת וגם נמשכים בשר מצד הדין אפשר למשוך אותם גם כן בשר ויש אופנים שאנחנו רואה בגמרא ללן איך אי אפשר למשוך חבל אז לכן פה אומרים קודם כל בשר אפשר למשוך למשוך שם את הבהמה ומזין עליהן אם הם נטמאו בצורה כזאת שהם צריכים הזהה אפשר להזות על השר וגם לטבול את השר במקומם לא צריכים להסיר את זה מצוואר הבהמה אפשר לטבול אותה עם השר אומרת הגמרא במא בהמה יוצא במנה יוצת רבי שמעל ברבי יוסי משום אביו ארבע בהמות נמשכות באסר ואלו ם הסוס והפרד הגמל והחמור זאת אומרת שהוא סובר שגם סוס שאנחנו אמרנו במשנה שוא יכול לצאת רק בשר הוא יכול לצאת גם באפס זה לא נחשב בשבילו לתירות התרתה לא כמו שמשמע במשנה שלנו אמר רבי חזקיה וסימנה נשתמש כסימן בפסוק בזכריה וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור רב אמר הלכה רבי שמואל ברבי יוסי להקל אמרנו במשנה לדקס מה זה תתנ תני לג דקס מןד אמר ליב ד קיס מה זה זה על שם הפסוק לובים וחושים במצעדי כך כתוב בפסוק בספר דניאל שזה חמור לובי על שם שהוא בא מלוב קוראים לו לוב ד כיס מן דאמר לג דקס הוא סובר שזה הבהמה שנקראת אמבטים מה הוא אמבטים זה חמור הרב מפרש זה חמור שבא ממקום שנקרא סילק סלק זו אשו רבי ינה אמר רבוש בי גרים הבאים מלובי מלוב מה הוא להמתין להם שלושה דורות זה גם נקרא מצרים אמר רבי יונה בן צרויה מנ ענן חמי אנחנו רואים שהן פולל מצרי כדון רטוב כשהוא רטוב הנוצ לובי הם צועקים לו וקוראים לו פול לובי וכדו כשהוא יבש הנו צו חילי פול מצרי אז מה אתה לומד שלאותו פול קוראים גם מצרי וגם לובי אדם הרק גר מלובי צריך להמתין שלושה דורות זאת אומרת הדע המרא הוא לובי הוא מצרי רב נחמן בר יצחק בשם רב אושייה הלכה כדברי התלמיד זה מתייחס למשנה בכלאים שם במשנה בכלאים מבואר שרבי יהודה סובר שלא חוששים לזרע האב ולכן פרד או פרדה הולכים בהם אחר האם אם האמא של הפרד וחמור אפשר לזווג אותו גם כן עם פרידה שהאמא של החמור וזה לא נקרא כיניים ולא מתייחסים בכלל לזרע הב לעומת זה רבנן חולקים ומרים שגם מתייחסים לזרע אב ולכן כל פרץ שבא מן הסוס וחמור לא משנה באיזה סדר אפשר לזווג אותו עם פרידה אפילו שהוא אביו סוס ואמו חמור והיא להפך חוששים לזה רעב אז אם כן הם נחשבים אטומים אז הוא אומר לנו כאן הלכה כדברי התלמיד אבל דברי חכמים הם חולקים הם אומרים כל מין פרידות אחד רב שמואל בשם רבי זהירה כמו תאמר לעניין איסור במשנה בדף הבא בהלכה ג' כתוב לא יצא הגמל במטוטלת וכן שר כל הבהמה אמרת גמל התכוונת לכל הבהמות אז אותו דבר גם כן כמו תמר לעניין איסור וכן כל שאר ה באימה אותו דבר מה שאמרנו במשנה שלנו שהגמל יוצא באפשר אז גם לעניין התר כל הבהמות גם כן כמוהו גם כן יכולים לצאת באפשר כמובן חוץ מאלה שאמרנו במשנה שהסוס הוא דווקא בשר ולא באפס וכן הסוס בשר שואלת הגמרא ולא חנ תני כל תכשיטי אדם טמאים תכשיטי בהמה תאורים הם בכלל לא נחשבים קלי לא מקבלים טומא אז למה כאן אשר הזה מקבל טומא אונה הגמרא תיפתר עשויין להנאתן אם הם עשויים רק לנוי לה נותן ליפות את הבהמה זה באמת לא נחשב כלי אבל כאן שהם כשמירה אז זה כן נחשב ולכן זה כן מקבל טומא ואינו עושה חריץ עכשיו הגמרא טמאה איך אפשר למשוך את ה בהמה בשר הרי לפעמים אתה עושה חריץ אתה מותח את זה ע צו הבהמה אתה יכול לעשות לך בלה אומרת הגמרא אלה חייבים להגיד כרב שמעון שדבר שנו מתכוון מותר דתני לא יגור אדם את המיטה ואת הכיסא ואת הספסל ואת הקתדרה מפני שהוא עושה חריץ רבי שמעון מתיר אמר הבחינה קדו תני כמו שלמדנו דלת גוררת או מחצלת גוררת קנקלון גורר קנקלון הוא אומר זה כלי ש ים בו מאחורי המחרשה כשחור שים לפעמים מעמידים אותו כפתח לסגור את הדלת כדלת לסגור את הפתח אז קנקלון גורר פותח ונוהל בשבת ואין צריך לומר ביום טוב ואף על פי שהוא גורם חריץ כיוון שהוא לא מתכוון לזה והוא לא צריך את זה אז זה מותר הרב מביא שהגמרא בעירובין במידה שמדובר שיש פה ציר ותני כן מחצלת שהיא קשורה ותלויה בעמוד פותח ונועל בשבת וא צריך לומר ביום טוב אבל אם לא קשורה ותלויה אי אפשר לפתוח ולנעול בה זה נראה כמו בונה אמרנו במשנה הו מזים וטובלים במקומם תמן תנינ לא תטבול בהם עד שתרפא בפרק של האישה בבמ אישה שמה כתוב שאישה שיש עליה כל מיני תכשיטים לא תטבול בהם עד שהיא תשחרר אותם קצת וכה הוא אומר אכן שאפשר להטביל את הסוס עם השר אמר רב מנה כאן רפים בד דך כלל השר שתלוי על הבהמה הוא רפוי וכאן אצל האישה באפו ים הם לח הם קשורים בצורה מתוחה על הגוף לכן צריכים לרפות אותה הלכה ב' חמור יוצא במרד לרשות הרבים כמובן בזמן שהיא קשורה לו החמור צריך מרדת כדי לחמם אותו תמיד קר לו אז לכן מותר אבל דווקא בזמן שהיא קשורה אבל אם הא לא קשורה יש לנו חשש שמה המרדה תיפול והוא יבוא וטלטל אותה ברשות ה הזכרים יוצאים לבובי היו שמים להם כנגד הלב אור מעובד וקשה כדי שהזאב שמתנפלים עליהם הדרך של הזאבים היא להוציא להם את הלב היא לא יוכלו להרוג אותם רחלות יוצאות שחוזק הכוונה שעליה שלהם למעלה כדי שיעלה עליהם הזכר כבולות זה להפך שקושרים את העלייה למטה שלא יהיה עליה זכר ו כבולות ש מטופות בבגד כדי לשמור על הצמר שישאר לבן והעזים צרורות כדי שלא יברח להם חלב רבי יוסי סר בכולם חוץ מן הרחלים הכוונות שזה ממש נחשב תכשיט בשבילהם זה הוא מתיר רבי יהודה אומר הוא בא ומפרש את דברי תנ קמה מה שאמרנו שייזים צרורות דווקא העיזים יוצאים צרורות ליבש רק אם הוא רוצה ליבש אותם שהם יכנסו להריון ולא יהיה להם חלב אבל לא אם הוא רוצה לשמור את החלב למה כי מי ש דק בשביל לייבש הוא מהדק חזק אין חשש שזה יפול אבל מי שמדקדק החלב זה לא כזה הידוק חזק אז יש חשש שם הזה יפול אומרת הגמרא חמור צב אמר דעת שמואל אמר קשורה לו מערב שבת אבל בשבת עצמה אי אפשר לקשור את זה עליו למה כי כשהוא בא לקשור הוא נשען על הבהמה אז הוא משתמש בצידי הבהמה בשבת אסור להשתמש בבהמה בשבת חנין מגופת אמר קומי שמואל הוא אומר לפניו רבחי בשי לא נהי כן הוא כן היה נוהג לקשור אמר לי את יודע מה הוא היה נוהג לקשור לא את המרד נהיג בקל סטירין שזה מן סל כזה ששמים להם על הגוף כדי שהם יוכלו לאכול ממנו את התבואה דתני זכרים יוצאים בכלי סטירין שמה לא צריכים לקשור לכן הוא היה מניח את זה בשבת הית פופקו מרבי זיר ני חבל שהוא קשור בפרה אפשר לקחת את הקצה השני בשבת ולקשור אותו בייבוס וכן להפך חבל שהוא קשור באבוס קושרין אותו בפרה אבל חבל שלא קשור בכלל אי אפשר לקשור אותו גם בפרה וגם באבוס שמה זה יהיה קשר של קיומו אז הוא שואל ניכה בפרה קושרים אותו באבוס אבל באבוס איך קושרים אותו בפרה ולא נמצא משתמש בצילי בהמה בשבת עכשיו אמרת שאסור לקשור על מה את החפץ את אותו דבר את החבל הזה אומר רבי תיפטר בקשרים שאינן של כיום אז מיד הגמרא טמאה אומר רבי יוסי מה ההבדל מהשניה צדדי בהמה בין קשר שהוא של קיימה בין קשר שאנו של קיימה כיוון שהוא נשען ומשתמש בצידי הבהמה אסור לעשות את הקשר אמר רבי שמאי תיפטר כמו דעתו של רבי שמעון בן אלזור דתני רבי שמעון ב אלזור אומר מותר להשתמש לצדדי בהמה בשבת משנה הזאת הולכת כרבי שמבן אלזור והגמרא אומרת שאותו דבר היא צדדי בהמה היא צדדי אילן שעל צידי הבהמה וצידי האילן לא הייתה הגזרה אמר רבי מנה הוא מתרץ אחרת אומר באמת המשנה שלנו המשנה הזאתי הולכת לכולנו כי מתיה ומספק חבל על חבל מה שאמרנו שחבל שקשור ביבוס אפשר אותו בפרה שבפרק יש לה כבר חבל קשור לה על הגוף שלה ורק הוא רוצה לקחת את החבל שקשור ביבוס ולתפוס אותו בחבל שכבר קשור בפרה אז פה הוא לא משתמש בצידי הבהמה זה מותר זכרים יוצאים לבוב שהוא נותן אור מקורסי שהוא מאוד הוא מעובד מאוד טוב כנגד ליבו של העז והוא מתריס כנגד חיה שתבוא נגדו רכ יוצאות שחוות אי תתנ שוז ואי תתנ שוות מן ואמר שוות מעט דן הם מיועדות לזה שיבוא עליהם זכר כמו ד תימה כמו שכתוב בפסוק במשלי שית זונן צורת לב מן דאמר שכו זות כמו לתמר אין משחיזן את הסכין שמשחזר של הזמנה וההכנה של הסכין כוונות למילת הינו שוטפים את ה צמר שלהם כדי שלא יתלכלך כבולות שלא יעלה עליהן הזכר רבי אבון בשם רב חיה מביא את הפסוק ויקרא להם ארץ כבול היינו ארץ שאינה עושה פירות רבי יודה אומר איזים יוצאות צורות ליבש אבל לא לחלב תני רבי יהודה בן בתרא אומר בין ליבש בין לחלב אסור למה כי אדם שרואה שזה קשור הוא לא הוא לא יודע למה קשור אותם אז הוא לא יודע לחלק אומרת הגמרא יהו אמר רבי יהודה בן בתרה אומן תמוד דרבנן שמתירים אם זה קשור ליבש רב יוסי בשם רב יוסי ורבי בא בשם רב יהודה רב יוחנן מתי בא בשם רב הלכה כדברי מי שהוא אומר בין ליבש בין לחלב אסור כמו רבי יהודה בן בתירה למה משום מי מפיס כאילו מי עושה גורל להגיד האם זה קשור לזה או לזה לכן בשניהם אסור עד כאן דף לח
לצפיה בתכנים נוספים: