הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לו

[מוזיקה] שבס דף לו אנחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם לא סוף דבר לחין אפילו יבשים שתלכו אנחנו אמרנו במשנה שבתב יבש מותר לטמון בו זה לא נחשב דבר המוסיף הבל אבל כשהוא לך אסור לטמון בו אל תחשוב דווקא כשהוא לך באופן טבעי אלא גם אם הוא היה יבש ולהתלכלך גם כן הוא נחשב כבר מוסיף הבל מה הראיה מן אילין מוכין שהמון של הצמר גם כן אם הם לכים אסור לטמון בהם הוא מוכין לא כבשים שנת לכלכו הם הם יבשים שאחר כך התרטבו רבי יוחנן בר שילה הוא אומר שיוצא לנו מכאן דבר שצריך לשים לב אליו הדמר הזה אומר לנו ההן דמר אידה מישהוא בא לטמון באילו ההי דך אמר זה שבא לטמון אידה באלו שכתוב עליהם במשנה אז צריך וחסרת צוך הוא צריך קצת לשפוך מהסיר שהסיר לא יהיה מלא עד למעלה בתבשיל רותח למה דהוי מעשו הוא יבוא לטמון והי שפחה ישפך לו קצת מהקדירה מעל המוחין אמרתך ואז הוא לא יוכל לטמון כי זה נקרא שהוא טומן בדבר המוסיף הבל לכן שרוקן קצת את הגדרה תמן תנינן למד במשנה במסכת כילים לגבי מי שמשיק בתנור חדש אז כתוב שם וכן בגפת חדשה מי שמשיג בגפת חדשה גפת זה הפסולת של הזיתים כיוון שנפלט ממנה משקים אז הם מכשירים את התנור לקבל טומ אבל בישנה זה כבר יבש אין בו משקים טהור אז אותו דבר לענייננו בגפת חדשה אסור לטמון כי היא מוסיפה הבל אבל ישנה לא מוסיפה הבל ואיזו היא חלשה ואיזו היא ישנה סיבר רבי בו רבי יוחנן חדשה בתוך 12 חודש ישנה לאחר 12 חודש כבר יצאו ממנה כל הלכלוכית טומנים בכסות ובפירות וכנפי יונה זה לא מוסיף הבל ר יודה ברפי בשם רבי ירמיה בר חנינא הדמר בשל רבת רכבות אבל רבת רכבו יתן אם רוב הפירות כבר הרכיבו אז הם מוסיפים הבל ואסור לטמון בהם ולמעלה הגמרא הוכיחה מכאן שדבר שמעורב דברים שמוסיפים הבל בדברים שאין מוסיפים הבל עד שזה לא רוב מותר לטמון בהם ו בנעורת של פשתן ו בנסורת של חרשים אחר כך כתוב שרבי יהודה אומר רבי יהודה וסר בדקה ומתיר בגה על מה למה רבי יהודה מתייחס אננ תנינן נסורת שעל זה רביו אומר נסורת של נסורת דקה הוא עוסר תנה דבית רבי נורת שבנ אורת של פשתן דקה הוא וסר ובאמת זה מלמד אותנו שדה אמרה היא הדה הי הדה וכך נפרשת המשנה רבי יהודה עוסר בדקה גם בנורת של פשתן וגם בנסורת של חרשים אם זה דקה רבי יהודה אוסר הלכה ב טומין בשלחן שלחין זה עורות שעוד לא עשו מהם משהו אז טומנים בשלחן ומטלטלים אותם כי הם ראויים להסב עליהם הם לא מוקצה בגזי צמר אפשר לטמון זה לא נקרא מוסיף הבל ואין מטלטלים אותם הם מוקצים למה רוצה הוא מקצה אותם לתביעה להריגה כייצד עושה כשהוא טמן בהם נוטל את הכסות את המכסה של הסיר והן נופלות זאת אומרת החידוש כאן שהמכסה של הסיר אף על פי שמעליו יש את גיזי צמר הוא לא נחשב בסיס הדברים שמעליו אלא הוא בעצם משמש את הסיר הוא מכסה לקדרה לכן הוא לא נחשב בסיס לדבר האסור רב לוזר בן עזריה אומר הוא אומר חומרה קופה שיש בה את ה גיזי צמר האלה מטה על צידה ואז הוא נותן את הגדרה למה שמה ייטול ואז יפלו בחזרה אל המקום של הגדרה גיזי צמר ואינו יכול להחזיר אז אסור לו להוציא את זה ככה שמה הוא יבוא להחזיר ואז להזיז את גיזי צמר חכמים אומרים לטלו מחזיר והם לא חוששים שהוא יבוא ויסדר את הגזי צמר האלה אומרת הגמרא טומנים בשלחן ומטלטלים אותם רבי יהודה בן פזי בשם רבי יונתן הדד לתמר בנתונים אצל בעל הבית לכן הם לא מוקצים כיוון שהוא יכול להשתמש בהם לשכב עליהם אבל בנתונים בפוטי י היינו שהם מיועדים לסחורה לא בדע הם מוקצים לא מטלטלים אותם ככה רבי יהודה בן פזי מעמיד את המשנה בשם רבי יונתן בגזי צמר ואין מטלטלים אותם אז כאן יש אמוראים רב יהודה ורב יוחנן אדד תמר בנתונים בפוטי שאז הם עומדים למסחר אבל בנתונים אצל בעל הבית לא בדע הם לא מוקצים אז אומר הרב שחייב להיות שהם חולקים כי אחרת אם הם לא חולקים אחד עם השני הם לא חולקים ם יהודה בן פזי למעלה אז מתי יש במשנה הבדל בין שלחין לבין גיזי צמר אז צריך להגיד ככה שרבי יהודה בן פזי בשם רב יונתן שהוא העמיד את הריש בנתונים אצל בעל הבית אז גיזי צמר גם כשהם נתונים אצל בעל הבית הוא יסבור שהם מוקצים לעומת זה רבי יהודה ורבי יוחנן שהם אמרו שהגז צמר מדובר שהם פוטיק אבל אם הם אצל בעל הבית הם לא מוקצים צריך להגיד שברשת הם סוברים ששלח אפילו בפוטי אפילו שהם באו אוצר גם כן מטלטלים אותם והם לא מוקצים רבי ירמיה בשם רב פורסין מחצלת על גבי שפות של לבנים בשבת החידוש כאן שלמרות שלבנים הם מוקצים מותר לקחת מחצלת ולפרוס אותה על הלבנים כדי להגן עליהם מפני הגשם בשבת זאת אומרת שמטלטל כלי לצורך דבר מוקצה בשבת אמר רבי שמעון ברבי יניא אני לא שמעתי מאבא אחותי אמרה לי משמו ביצה שנולדה ביום טוב סומכים לכלי בשביל שלא תתגלגל כי זה לא ממש ניכר שהוא מייעד את זה לשם הביצה אבל אין כופים עליה את הכלי למה כי הוא באמת סובר שאסור לטלטל כלי לצורך מוקצה ושמואל אמר קופים עליה הכלי כמו שיטת רב אמר רבי מנא הו בלבד שלא יהיה הכלי נוגע בגופה של ביצה שהוא לא יזיז את הביצה בעצמה תן יה נכיל של דבורים פורסים עליה סדין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים אז הגמרא טמאה מה כרב כי שמואל אז זה כבר כתוב בבריתה אז מה רב ושמואל חידשו אומרת הגמרא לא כאן מלמעלה כאן מלמטה רב ושמואל הם דיברו כשהוא מטלטל את צורך מוקצה הוא בא לכסות מלמעלה אבל הנושא של הבריתה שרבוש הזכ לו זה שמה מדובר בנחיל של דבורים שיש שמה גם דבש והוא שם איזה סדין מלמטה בין ה פים שם והחידוש הוא שזה לא נקרא מבטל כלי מחנו כי כיוון שיש שם גם דבש אז הנחיל הזה הוא לא מוקצה לגמרי רבי ביסנ בשם רבי וסי בב חנינה חפי הוא אומר ככה חפי לסות היינו החיפוי ששמים מעל הספינה אסור לטלטל זה מוקצה היה פעם סיפור שמצד את הו פריסה היו מצודות פרוסות והדין סטרפן גושים שם היו נשרפות בשמש הלכו להתקלקל אטון ושאלו לרב מה הוא מטלטלת אמר לן חשבון עליהן מתנן תותר שכון תחשבו עליהם שאתם תוכלו לשים את זה תחת לראש שלכם ולשכב על זה ושר לאכול מטלטלת למה כי אתם יכולים לטלטל את זה לצורך גופו רם זהר בשם רבי ירמיה ראשי כנסיות שחישב עליהם אתמול מותר לטלטלם רבי נ ורבי יוסי סדרה ברולה דה ורב המן היו שמה הרבה ציבור שמה והמן ראשי כלונסית הטון ושאלו למהו לטלטל אמר לו אם חשבתם עליהם מאתמול מותר לטלטל ואם לאו אין אתם מותרים לטלטל זה נשאר מוקצה אנחנו נעמוד כאן עד כאן דף לו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: