הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לה

[מוזיקה] שבס דף לה אנחנו למדנו במשנה בתחילת הפרק שאסור לטמון בדבר שמוסיף הבל אבל בדבר שלא מוסיף הבל הוא רק משמר את החום מותר לטמון בו או עכשיו שואלת הגמרא ותמן תנינן אנחנו למדנו למעלה בפרק שני ספק חשכה ספק לא חשך אז מה עושים אפשר לטמון את הגדרה טומנים את החמין מה אתה שומע דווקא בגלל שזה ספק מפני שעוד לא חשכה ודאי ה אם חשכה ודאי אסור לטמון בהם אסור לטמון את החמין ולכאורה במה אסור לטמון את החמין אפילו בדבר שאינו מוסיף אבן למה הרי זה לא מוסיף הבל אז נקרא קודם כל את התירוץ של רבי בא אמר רבי בא מפני החשד אנשים רואים בן אדם בא להטמין בשבת מה הם יגידו אה בטח עכשיו הוא הרתיח את זה הוא הרתיח את זה בשבת והוא בא לטמון אז זה החשד לכן אמרו אל תטמון מהתחלה בדבר אפילו בדבר שלא מוסיף הבן תמן אמרי בבל אמרו הסבר אחר מפני ביטול בית המדרש הם היו רגילים בכניסת השבת לבוא לבית המדרש ללמוד דברי תורה עכשיו אם הוא ילך והתעסק בתמנע של החמין הוא יבטל את הלימוד שאם אומר עט ללא שהוא מותר לטמון בשבת אף הוא אינו עושה אותם כל צרכו מבעוד יום הוא לא יגמור לטמון א מתוך שאתה אומר לו שהוא עשור אף הוא עושה אותו כל צרכו מבעוד יום מה נפק מן בינו מה נפק מין לבין שני הטעמים לטמון שלג וצונן אם אדם רוצה לטמון את השלג או את הדבר הצונן כדי שהוא ישאר קר על דעת דרבי ב זה לא שייך לחשד מותר אבל דעתון דרבנן דתמן שהוא התעסק והוא התבטל מבית המדרש אז גם זה אסור עכשיו הגמרא שואלת האם סדר התקנה יש לנו פה שתי תקנות יש לנו תקנה אחת שאסור לשאות על קיירה שאינה גרופה ואינה כתומה אסור להשות עליה תבשיל ויש לנו פה גזרה שאסור לטמון בשבת מה גרם למה אסרו תמינה מפני קירה האם עיקר החשש היה התקנה הראשונה הייתה בכירה לא לשות עליה שמה יבוא לחתות בשבת ובעקבות זה גם אסרו לטמון בשבת או שתגיד שהסדר היה הפוך עיקר הגזירה היייתה התמנה ואסרו קיירה מפני תמינה ככה הגמרא שואלת אומרת הגמרא אסרו קירה שבלה מועט מפני קירה שבלה מרובה אזה קורבן העדה והרב מסבירים קירה שבלה מרובה הכוונה תנור שהתנור הוא מאוד חם אז לכן גם היו צריכים לגזור גם על הכירה אסרו תבשיל שנתבשל כל צורכו מפני תבשיל שלא נתבשל כל צורכו אסרו חמין מפני תבשיל שנתבשל כל צורכו חמין זה דבר שמסתמך ורע לו אבל על זה אומר את הגמרא חזרו והתירו חמין האיסור של החמין לא נשאר והרב קורבן הדה אומר מה התירו בין לטמון בין לשות תני אין טומנים ברמץ רמץ זה גחלים שהם עדיין חמים אמר רבי זייר הדה אמרה אפר שצנ מותר לטמון בו ולא נגיד שאפר זה נחשב דבר המוסיף הבל עד כאן בעניין הזה עכשיו אנחנו מתייחסים למה שאמרנו במשנה אמרנו במשנה לא טומנים בגפת אז הגמרא מספרת כדה ברת דרבני הבת של רבי עני הבת משמשה קומוי אבוי ה היייתה משמשת לפני אביה והבת מעלה קומוי ה הייתה מכניסה לפניו תבשילין רותחין בשבת אמר לה איך היא תודה איך התבשיל ככה חם אמרה לי קמר וגבתה אני תמנתי את זה בתוך גפת היינו פסולת של זיתים אמר לה לא ת עבדה כן לא עושים ככה אלא קמרגו קופתה את יכולה לטנון את זה בתוך הקופה ואז יהבה קופת על גיפת זה אפשר אם את לא טומנת ישיר בגפת זה מותר אמר רבי זהירה לכאורה על ההקלה הזאת שרבי ענ מלמד שלמרות שאסור לטמון בגפת אבל אם הוא מניח את הקופה מעל הגפת זה מותר בהדה רבי חנינא פלי לכאורה רבי חנינא חולק על זה שמה שאמר לנו דרש רב אבא בשם רבי חנינא הגפת מלמטן ותבן מכאן ומכאן אסור הם מגפת נמצאת מתחתית קדרה והטבון מהצדדים למרות שהתבלו דבר שמותר לטמון בו אבל כיוון שהגבת נמצא מלמטה אסור לטמון באופן כזה אז לכאורה רב יניא ורב חנינא חולקים אומרת הגמרא לא מודה ברב יניא באופן כזה שהוא מניח את זה על הג אז גם רבי הנ מסכים שזה אסור מתי רבי הנא התיר שהוא הניח את זה בתוך קופה ואת הקופה הוא מניח על הגפת אז הקופה חוצצת רק באופן הזה רבי נא התיר אבין בי החכם אבין שאל בלל מהם אם הוא בלל חומרים היינו דברים שיש שם מוסיפים הבל בחומר שהוא לא מוסיף הבל מותר לטמון בצורה כזאת בדבר כזה אז נשמעין מןד תמנים בכסות ובפירות וכנפי נ כיוון שהם לא מוסיפים אבל אבל פירות שהרכיבו הם כבר מוסיפים אבל אז אם כן רב יוסה רבי יוסף בן פזי בשם רבי יוסי בר חנינא הדד תימר בשלו רבת הרכבו יתן שהפירות הרכובים לא נהיו רוב אבל אם רבת רכבו יתן אסור לטמון בהם אז מפורש מה כתוב כאן שמותר לבלול חומר שמוסיף הבל בחומר שלא מוסיף הבל אבל עד חצי ברגע שהחומר שמוסיף הבל נהיה רב כבר אסור לטמון בו ולא בחול אמרנו שאסור לטמון בחול כי הוא מוסיף הבל תמן תנינן במשנה לקמן מדברים על מת שהוא רוצה שהמת לא יסריח בשבת אז מה עושים מטילים אותו לחול בשביל שימתין שהוא ישמור עליו קר והוא לא ירכיב אומרת הגמרא האן חלה מרתח רתך ומ צצנה דבר חם אותו דבר צננו מקרר אותו האין תבן בעל פיקדון הוא כמו שומר כמו דת יעיב לה הוא יעיב לך הבאת לו דבר חם הוא שומר לך את זה חם הבאת לו דבר צונן הוא שומר לך אותו צונן טוב עכשיו למדנו במשנה במסכת בבא בטרה שיש כמה דברים שיש לאדם למשל אדם שיש לו גפת הוא לא יכול להעמיד את זה סמוך לכותל של חברו כי כיוון שזה מוציא חום אז זה מזיק לכותל אז יש לנו כלל כל דבר שמרחיקים אותו מן הכותל אז לכאורה למה מרחיקים כיוון שהוא מוסיף הבל אסור לטמון בו אמר רבי יוסי מנמד תמן טומנים בו אדם מרא אין מרחיקין אותו מן הכותל אז כאן מתייחסים לתבן מלמד לתנין את המן טומנים בתבן תבן הדה המרה אין מחיק אותו מן הכותל סיבך גאי ואני ומזכיר בית לחברו בשביל מגורים לא יעשנו אוצר של תבואה לכאורה עליי דמילה למה לא לאיזה עניין לא יעשה או אוצר של תבואה מחסן של תבואה לא מפני המוץ שלכאורה המוץ מוציא חום והוא ירוס את הכותל של חברו אתה רואה שתבן כן צריכים להרחיק אותו מן הכותל אמר רבי חנניה לא שמה זה הבעיה מפני העכברים לעשות את זה כמחסן תבואה זה מביא עכברים אמר פנחס ברבי חנינא אם מפני העכברים תני אפילו אוצר של כל דבר לא דווקא של תבואה אז אם כן מה שמה שהנושא שזה מוציא חום ה יעו קשי רב חגאי הוא שאל טוב הקושיה של רבי חגאי אי רב שמאי רב שמאי שואל עוד שאלה הרי סלים מרחיק אותן מן הכותל כפי שמבואר שם במשנה בבב בתרא אז מתה אסור לטמון בהם אמר רבי יוסי לא הסלעים הם לא מוציאים חום לא שהסלעים מרתיחים אלא יש סיבה אחרת שצריך להרחיק אותם מן הכותל אלא שהם עושים חלודה וממילא הם מלכים הם מקלקלים ראיתו של כותל טוב שת המר ותני אין טומנים בסלים שמה מדובר תיפטר בסלעים של כסף גושי כסף הם כן מוסיפים הבל התנת לי טומנים בסלעים וית נתני אין טומנים איך ניישב את הסתירה אמר רב חיז דמן ד אמר טומנים מדובר בשל זהב ושל נחושת שהם לא מוסיפים הבל מנד מרם טומנים בסלעים של כסף עד כאן דף לה
לצפיה בתכנים נוספים: