הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף לד

[מוזיקה] שבס דף לד אנחנו מתחילים שש שורות מסוף העמוד הקודם רבי בא בר חיה בשם רבי יוחנן תרכוס אסור לטלטלו תרכוס זה היה ארגז כבד שמכניסים בו דברים אבל נראה גם כן שהגז הזה היה בנוי בצורה כזאת שיש לו מדרגות כמו סולם קטן אז רבי באבר חיה בשם רבי יוחנן תרכוס אסור לטלטלו למה מכיוון שהוא כבד אז דבר כבד אסור לטלטל אותו בשבת כיוון שמסיים את הדעת ממנו הוא מייחד לו מקום הורי רב אמי מותר רב אמי כן התיר רבי ירמיה ח מילון מטלטלים לי הוא היה רואה ש מטלטלים את זה גוי סידר רובה בתוך הבית מדרש הגדול ולא ה ממחה בידון זאת אומרת שגם רבי ארמיה סו שזה מותר דבית רבינא י אמרין עד שלושה אם יש לו שלושה מדרגות אז הוא ככיסא ואפשר לטלטל אותו מכאן ולך הוא כבר נחשב גדול הוא נחשב כסולם הוא מייחד לו מקום ואסור לטלטל אותו אמר רבי יוסי ברבי בון מן דשרי למה הוא מתיר כמו רב שמעון אנחנו נראה שמוכרח שרבי שמעון מתיר דתני לא יגור אדם את המיטה לא יגרור את המיטה ואת הכיסא ואת הספסל ואת הקתדרה מפני שהוא עושה חריץ אז תנק באמת אומר שהטעם הוא משום חריץ הוא לא מזכיר את הטעם של א דבר כבד אבל בכל אופן ורבי שמעון מתיר כי הוא סובר שחרית זה דבר ש ל מסכב ומה עם זה שזה כבד רב שמעון לא מחלק אז במפורש ברב שמעון כתוב שהוא מתיר לקחת את הדבר הכבד רבי בא בשם רב חונא רב חגא בשם רב זירא רב יוסי בשם רב ילה מודיעים חכמים לרב שמעון בכיסא שרגליו משוקעות בתית שכיוון ש למרות שהוא יוציא את הכיסא החריץ לא יהיה ניכר בתית זה מיד יסתם שמותר לטלטלו כמו תמר מותר לטלטלו לכבותה גם מותר להחזירו זה לא נחשב גומה אמר רבי יוסי אפ הנן נמ תנינן במשנה בכלאים לגבי זה שטמן תחת הגפן את הלפת וצנוניות אז כתוב שם שאם היו מקצת עלים מגולים אז נטלים בשבת למה למה אתה לא חושש לגומה מי כיוון שכשהוא מוציא את הפרי את הצנון מיד הגומה נסגרת זה לא נחשב גומה אומר רבי יוס וסי ברבי שמעון זה לא רעיה יכול להיות שהמשנה שם במסכת כילה ם דרב שמעוני הגמרא כבר למעלה עשתה על זה דיוון אומר רבי יוסי ברבי בון מתניתא אמרה כן כאן משמע כתוב ככה כל הכלים אינם נגררים ולא כתוב דווקא במקום שחרץ ניכר מה שמע בכל מקום אפילו במקום כזה שזה חול שזה מיד נסגר חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת ולא עשה חריץ אז בפשטות אין חילוק רבי חונה בשם רבי כל מה שחילקנו למעלה שאמרנו שבית רביע מחלקים בין שלושה שבות לארבעה ככ דיברנו למעלה לגבי הרוס הזה אז הוא אומר שזה לעניין שבת התאמר שאם יש לו יותר משלושה אז זה כבר קבוע ואסור לטלטל אותו ושלושה אפשר לטלטל חזקיה בשם דבית רבינא לעניין חזקות תאמרת יש מושג במסכת בבא בטרה שנקרא חזקת תשמיש אם אדם כבר התרגל להניח את הסולם שלו בחצר של השכן לעלות לשם לגג אז הוא יכול לטעון מכרת לי את הרשות או מכלת לי ונתת לי רשות והוא מוחזק בזה אז כל זה דווקא אם זה סולם היינו יותר משלוש שליוות אבל בשלוש אין חזקה רבי יוסה משום מדב את רבי ינא לעניין תומת אמר שיש לנו כלל שכסא יכול להתמ בתומת מדרס אבל סולם זה לא נחשב כיסא כי לפעמים לוקחים אותותו בן אדם התיישב על זה אומרים לו תקום עמוד ונעשה מלאכתנו לא יהיה לזה תומת מדרס אז עד שלושה ככיסא מכאן ולך כסולם רב אח ברכינה רב יסע בשם רבי יוחנן מנורה קטנה מותר לטלטלה כא מובן לא מד אוים שזה דלק אבל עיקר מה שהוא מלמד שמנורה גדולה אסור למה כי כיוון שזה כבד אז הוא מייחד לזה מקום בכל אופן אבל הוא בא ואמר בניסוח של חידוש שמנורה קטנה מותר לטלטל אז הגמרא מתפללת מה בכלל החידוש כאן ולא כלי הוא ולא כל מה שבבית מן המוכן הוא סתם חפצים בבית הם לא מוקצה אמר רבי יוסי ברבי בון תיפטר במקרה כזה שלקחה אמו לסחורה שאז באופן הזה זה לא עמד לשימוש בתוך הבית או עוד מקרה או שבת ערב שבת עם חשכה אז אפשר היה לחשוב שרק מה שבבית שלו נחשב מוכן אבל מה שלא הגיע אלאם חשכה לא נחשב מוכן ולא שמט מן כלום לכן רבי יוחנן בא ולימד אותנו שגם במקרים האלו זה נקרא כלי וזה לא מוקצה הלכה חט נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ווזה לא נקרא שהוא מבטל כלי מהיכנו בשונה מהשמן שלמדנו למעלה שאסור לתת כלי לקבל את השמן ולא יתן לתוכו מים בתוך הצלוחית הזאת מפני שהוא מכבה אז בפשטות אנחנו מדברים בשבת אבל גם בערב שבת אסור לתת שמה צלוחית עם מים כי אם הוא התרגל להניח בערב שבת צלוחית עם מים שמה הוא יבוא לעשות את זה גם בשבת בעצמה ובעצם הוא גורם כיבוי וגרם כיבוי בשבת אסור הפני משה מסביר למה לתת באותו כוסית לתת מים ומעל זה שמן זה כן מותר בשבת אבל לשים צלוחית של מים מתחת לניצוצות שנופלים זה אסור כמובן בערב שבת מה ההבדל אז הוא אומר שכשאתה שם שמן מעל המים אז כשהפיל קוותה זה לא בגלל שהמים מכבים אותה א בגלל שהשמן נגמר גם אם לא היה שם מים כיוון שנגמר השמן הפתילה היייתה נכבת לכן מותר אבל כשאתה שם כלי עם מים שהוא מיועד רק לכבות את הניצוצות שנופלים זה אסור להניח גם ערב שבת בכל אופן שואלת הגמרא אחת אמר נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ולא יתן לתוך המים מפני שהוא מכבה ואכה התמר מה אמרת למעלה אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן כך גורס קורבן העדה מתרצת הגמרא כאן שיש לו צורך בשמן אז כשהשמן נכנס לתוך הצלוחית השמן הוא מוקצה אז הוא מבטל את הקלים היכנו לכן זה עשור אבל וכאן אין לו צורך בניצוצות אז זה לא מבטל את הכלי מכנו ולא יתן לתוך המ מפני שהוא מכבה רבי שמואל בשם רבי זהירה אומר לנו מה שהמשנה שלנו סוברת שגרם כיבוי אסור זה שיטת התנא רב יוסי דרב יוסי ה איזה רב יוסי שכתוב במשנה לכמן בפרק טז בהלכה ו' עושה מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדלקה רבי יוסי עושה ב קליך ארץ חדשים מלאים מים למה לפי שהן יכולים לקבל את ההור והן מתבקעים ו מכבן את הדלקה אז מה מוחר שרבי יוסי סובר שגם כיבוי אסור אז גם פה הוא המן דמר שומר גם כיבוי אסור כך חידש רבי שמואל בשם רבי זהירה אמר רבי יוסי אומר על זה אה רבי יוסי יש לנו כאן חידוש למה אנחנו הבין אן סברין ממר אנחנו בהתחלה חשבנו להגיד מה פליגן רבי יוסי ורבנן שם לגבי החביות שסביב האש ושעשה מחיצה של כלים שם רבנן יתירו כיוון שזה לא המים עצמם יכבו אלא קודם כל צריך שזה ישו החבית ואז המים יכבו אבל אם הצע מחיצה של מים סביב האש הם ישא מים סביב האש אולי אפילו רב נן יודעו שאסור זה לא רק רבי יוסי שאוסר אבל מנמד אמר רבי שמואל בשם רבי זהירה שהמשנה שלנו שמדברת על הניצוצות שנגבים ישר במים הוא אמר שזה רק רבי יוסי דרבי יוסי היא לרבנן מותר אז הדה אמר אז ילמד אותנו שאפילו עשה מחיצה של מים גם כן יהיה מחלוקת שרבנים יתירו אזרן הלך פרק ירה בסיעתא דשמיא פרק רביעי במ טומנין ובמן זאת אומרת העיקרון שאנחנו הולכים ללמוד שנכון שבערב שבת מותר לטמון את החמין אבל דווקא בדבר שהוא לא מוסיף הבל הוא רק שומר על החום אבל בדבר שהוא מוסיף חום אסור לטמון בו אפילו בערב שבת למה שמה הוא יבוא לטמון בו בשבת בעצמה אז זה עכשיו המשנה מפרטת אין טומנין לא בגפת שזה בצולות של זיתים ולא בזבל ולא במלח ולא בסיד ולא בכל בין לחין בין יבשן גם בכל יבש הוא מוסיף הבל ולא בתבן ולא במוחין מוכין זה חתיכות של צמר ולא בזגה הגרעינים של הענבים ולא בעשבים בזמן שהם לכים אבל טומנים בהם כשהם יבשים כי כשהם יבשים הם לא מוסיפים חום אז זה תשעה דברים שאין טומנים בהם טומנין בכסות ובפירות בכנפי ונה וב בנעורת של פשתן ו בנסורת של חרשים של הנגר למרות שהיא דקה רבי יהודה עוסר בדקה הוא מתיר ב גסה הדקה כן מוסיפה הבל אז אמרנו במ טומנין ובמ טומנין וכולי אז מבארת הגמרא לפי שהדברים הללו רותחים ומרתיחים הם גם מחממים והוא נטלן רגע וכ אם בשבת הוא יקח אותם הוא יוציא את הגדרה מתוך התמנה והן תשים לתוך ידו תשים לשון ישוט החום ירד ואחר כך הוא מחזירה והן מוסיפין רתיחה אז זה נראה כמו שהוא בא לטמון לכתחילה בשבת לפי כך אסרו לטמון בהם אז הרב שואל אבל הרי ההלכה היא שמותר לטמון בדבר שאינו מוסיף אב ואם הוא טמן בו ובשבת הוא הוציא מותר להחזיר עדיין כיוון שהוא מחזיר לדבר שאינו מוסיף הבל זה לא נראה כמו שהוא טומן לכתחילה בשבת אלא מבינים שההוא מחזיר את זה למצב הקודם אבל לטמון את הגדרה שהצטנן בדבר שמוסיף הבל זה נראה כמו טומן לכתחילה בשבת אומרת הגמרא הוא כרב לוזר בן עזריה רב לוזר בן עזריה אמר קופה מטל צידה ונופל ל זה משנה גם כן לקמן הוא אומר קופה שהיא מלאה בגיי צמר גיי צמר האלה הם מוקצה הוא טמן ב את הגדרה כשהוא בא לקחת את הגדרה החוצה אז רב לזר בן עזריה אומר אל תוציא אותה למה כי ברגע שהוא מוציא נופלים גיזי צמר פנימה ואז כשהוא רצה להחזיר הוא יזיז את הגזי צמר בידיים שלו אז ללכן אומר לו רב לוז בן עזר תטא את הקופה על צידה באופן כזה שגז צמר יתגלו ואז תוציא את הגדרה כן אנחנו מדברים על קופה כזאת יש כזה ארגז בתוך הרגז יש גיזי צמר ובתוכו הוא שם את הגדרה אבל הוא כרבנן דתמן דינון אמרין אם הייתה יורה יורד זה הגדרה הזאת מותר הוא יכול לתפוס את הגדרה ולהוציא ולא חוששים שמה הוא יבוא להחזיר אז אם כן בוא נחבור לדין שלנו למה אסור לתמו בדבר שהוא מוסיף הבל הסברת שמה הוא יוציא את זה בשבת ויבוא להחזיר מי זה המנדה אמר שחושש שמה יבוא להחזיר זה רב לוזר בן עזריה אבל רבנן לקמן ראינו שהם לא חוששים שהוא יבוא להחזיר אז לכאורה לדעתם גם פה אין צורך לחשוש שמה הוא יבוא להחזיר ואם כן היה צריך להיות מותר לטמון בדבר שמוסיף הבל לפני שבת עד כאן דף ד
לצפיה בתכנים נוספים: