הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כו

[מוזיקה] שבס דף חבוב רבי חלבו רב ענן בשם רב הוא אומר מה שלמדנו במשנה ש שקירה שמוסתר את או בעצים שהוא גרף את הגחלים או כתם אותם זאת אומרת ששם עליהם אפר מותר לשוט עליה את הגדרה גם מותר להחזיר אותה בשבת לא שנו עליה מעל הכירה ההה לתוכה לא יתירו אפילו בגופה וכתומה מה כוונה לתוכה לו עד היכן הוא לאמר עד גובע של שלושה פחים שמה זה מאוד חם אבל מעל זה כבר מותר אמר רבי מנד מקו שהוא עושה חריץ יש מפרשים עד מקום שכשאתה מניח את הגדרה היא עושה חריץ בגחלים מה יש במקום מעל זה אמר רבי יוסי ברבי בו מפני שהוא שליט במקום שהיד שולטת זאת אומרת שמה זה לא יכול להגיע למצב של בישול כי זה מקום שהיד שולטת הכוונה היד יכולה להחזיק שם מעמד ותה וזה יעבור כמו הדין ואמר רבי זהירה בשם רבי יהודה ש אדם יש לו מים צוננים רוצה קצת לחמם אותם על יד התנור אז מותר להפשיר מותר לחמם את זה קצת במקום שהיד שולטת שהיא לא נכת אבל ואסור להפשיר במקום שאין היד שולטת כי שמה זה יכול לבוא בסוף לידי בישול רבי יהושע בר גזורה ומשמש קומי רבי זירה ומאל קומו תבשילין רותחין בשבת אמר לה איך היי תודה איך זה נהייה כזה חם אמר לה גריף טיפה גרתי את הכירה ויהב בגבה ונתתי שם את הגדרה אמר לי לא תבת כן אלא גריף תיפה תגרוף את הקיה ויהב תלת תקיפין תביא תשים שלושה אבנים ורמי הלאון רק מעליהם תשים את הגדרה כי למטה זה מאוד חם רבב הור בוצרה הוא הורה בעיר בוצרה ממלא גצר רמך היינו לשים מעל הגחלים גצר רמך זה חופן של תית כדי שזה יהיה היקר לקימה של הגחלים ומת נתל תקיפין ולשים שלושה אבנים ומרמה עלי לשים עליהם את הגדרה דניאל בריד רב קטינה בשם רב אסי שזרית היינו של דקל יש להם דין כמו גפת ו קיצים אומרת עעל זה הגמרא עלה לתמה כשהיו לחין ויבשו אבל אם היו יבשן מתחילתן כשהוא קצץ אותם אז הם נשרפים מהמוד ויש להם דין של כקש וכ גבב הן שלא צריכים להיות גרופה וכתומה גללי בהמה הי תני תני גפת וכי עצים והי תנ תני כקש וכי גבבה מן דמה גפת וכי עצים הוא מדבר בגללים של בהמה דקה דמה כקש וכי קבבה מדבר בבהמה גסה הגורף אנחנו שואלים עד שיגרו כל צורכו צריך לגרוף את כל הגחלים אומרת הגמרא כן מנמה לתני הגורף צריך לטטה ביד הלשון לטטה מה שמע ניקוי גמור אדם הרת שיגרו כל צרכו והרב מסביר שיש אומרים שלא כוונה שצריך שלא ישאר גחלים בכירה אלא שהוא הזיז את כל הגחלים הצידה כדי שבמקום שהוא מניח את הגדרה לא יהיה תחתיה שום גחל והכותב זאת אומרת זה שמשים מעל הגחלים איזה אפר לסימן עד שיכתוב כל צרכו אז אנחנו עונים מלמד תני מלבה עליה נעורת של פשתן וזה מספיק בשביל קטימה זה מלמד אותנו אדם הרא אפילו לא קטם כל צרכו אלא העיקר שיהיה הקר איפה וידמר הדה לגבי איזה עניין נאמר הממרה שאמרנו מקודם יום טוב שכ להיות ערב שבת והוא לא יכול לשים ממש אפר כדי שזה לא יכב את הגחלים אמר רבי שין מלבה עליה הנאורת של פשתן ואז האפר של זה הוא הקימה שואלת עכשיו הגמרא השאלה קטמה בסוף הוא הניח שם את הגדרה נתלבט האש נתלתה מחדש מהוא אז רבי חיא רובה עלה לביתו והורה מותר אז התלבטנו בעון קו מי רבי זהירה ורב אש ורבי חנניה חברו דרבנן ליבה שרבי חוי רובה התיר זה דווקא לשעבר דווקא בדיעבד אבל לכתחילה אסור לשוות גדרה על הגחלים האלה עבר רבי עמי וידון חבריה החברים התפזרו בעון מחזיר עליה הוא רצה להחזיר אותם כדי שהם יכריעו ויסכימו שמותר אפילו להשאיר את הגדרה לכתחילה אמר לו רב חנניה חברון דרבנן מן דעה והובד וובה אחרי שהייתה שהמעשה כבר קרה שהם הכריעו להחמיר אז משאירים את זה ככה לא נבוא להקל להשאיר את הגדירה לכתחילה על האש הזאת שנתלתה אמר רב שמואל בר ססרטי לכן צריכה לבוא למקרה כזה של בדיעבד וכי בשביל מקרה זה היה צריך ללמד אותנו רבי חי רובה שזה מותר כפי שעוד מעט נראה שמקרה כזה זה פשיטה אמר רבי מננ קשת הקומי רבי בבר לרב פפי אם תאמר לשעבר אם תגיד שמדובר כאן בדיעבד אז לא צריכים לדבר על מקרה שהוא השאיר את הגדרה אפילו בישל עליה בתחילה גם אם מישהו בישל לכתחילה בשבת בשוגג זה מותר תלי המסר ומבשל בשבת אם הוא עשה את זה זה בשוגג יאכל ובשוגג לא יאכל דברי רב מ סליחה בשוגג יאכל ובמזיד לא יאכל אם זה במזיד אז הוא לא יאכל באותו יום אז מוצא שבת בכדי שיעשה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שוגג יאחל למוצאי שבת אפילו הוא במוצא שבת יוכל לאכול את זה מזיד לא יאכל הוא עצמו לא יכול לאכול את זה לעולם אבל אחרים כן יכולים לאכול את זה במוצאי שבת רבי יוחנן הסנדלר אומר שוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לא הוא לא יוכל לאכול גם במוצאי שבת מזיד לא לא ולא לאחרים א אפשר יותר לעולם לאכול את זה למה כי רבי יוחנן הסנדלר אומר שמי שמבשל בשבת מעשה שבת אסור בעצם באכילה אסור בעצם בהנעה שמואל פסק רבי יוחנן הסנדל רב קדב אמור בחבורת אצל תלמידים שלו בחבורה שלו ה ואמר כרב מאיר לכולה אבל כש היה אומר בציבור כדי שלא יבואו לזלזל המור כרבי יוחנן הסנדל אמר רבי שמעון בר קרסנה הוא החמיר עוד יותר כרבי שמעל רבי יוסי דרש לו שאפילו בשוגג זה אסור לעולם תנ רבי שמואל ברבי יוסי אמר משום אביו כל דבר שחייבים זדונו קרת ו שגגתו חטאת ושאו בשבת בין שוגג בין מזיד אסור בין לו בין לאחרים וכל דבר שאינן חייבים זדונו קרת ב שגגתו חטאת ס בשבת שוגג יאחל למוצאי שבת לאחרים ולא לא מזיד לא לא ולא לאחרים בעון קו רב יוחנן את מה אמר מה אתה פוסק אמר לו אני אין לי אלא משנה יש סתם משנה במסכת תרומות המסרב מבשל בשבת בשוגג יאכל מזיד לא יאכל היינו להקל כמו רב מאיר שמ רב חסדה ואמר הותרו ה שבתות עכשיו מה זה כל כך הקלת אז יבואו לילידי איסור שבת רב חונה בשם רב נ רב חיה כן בראשונה היו אומרים השוכח תבשיל על גבי קירה וקדשה עליו את השבת שוגג יוכל מזיד לא יוכל נחשדו להיות מניחין מזידים והם אומרים שוכחים היינו אז גזרו עליהם ואסרו להם את השוכח אז אם אתה רואה שגזרו על השוכח אז מקשה הגמרא על רב יוחנן ואת אמר אחה הכן ואתה רבי יוחנן אמרת להקל כמו המשנה בתרומות הרי המשנה היא לפני שגזרו אמר רבי אילא נחשדו להיות מניחים ולכן על זה צריכים לגזור ולא נחשדו להיות מבשלים מי שבישל בשבת בשוגג זה לא אין חשד ולכן נשאר הדין על מקומו שלדעת רב מאר בשוגג יאכל מה שגזרו זה על מי שמשא את הקיר הכי על זה הם נחשדו וממילא כנסו במניע ולא כנסו בומבשל ומילא גם השאלה שרבי מנה שאל למעלה שאם אתה אומר שרב חי רובה לימד תר רק על בד יוון על זה צריכים שרב חיה רובא יתיר הרי אפילו בשוגג אפילו מבשל בשוגג מותר לא כי אפשר היה לחשוב שבשי כן גזרו כמו שאמרנו שבאמת מי ששכח החמירו יותר מבשל לכן רב חיר רובה צריך לומר שאם הוא כתם אפר מעל הכירה ואחר כך הקיר התלבטה על זה בדיעבד לא גזרו אבל השאיר את הקדירה לכתחילה זה יכול להיות שבאמת עשור עד כאן דף חובו
לצפיה בתכנים נוספים: