הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף עב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף עב

זוכים דף עב ד אומרת המשנה הממנה אחרים אמו על חלקו ניתן דוגמה היו חמישה אנשים שהיו מנויים על קורבן הפסח פתאום אחד מהחמישה חברים הביא והמנע לחלק שלו עוד כמה חברים אז אפשר היה לחשוב שהוא אומר להם כמו שאתם קיבלתם אותי איך שאני אפילו כאילו אם אני אוכל הרבה לא בררתם כמה אני אוכל אז גם אם הבאתי איתי עוד כמה חברים כולנו נחלוק את הפסח אז אומרת המשנה שזה לא כך אלא רשעין ליתן לו את שלו נותנים לו את החלק שלו היחסי בכל הקורבן והוא אוכל משלו עם החברים שהוא רצה להוסיף והין המנועים המקוריים אוכלים משלהם זאת אומרת זה שהוא הוסיף אחרים ממו על חלקו זה לא יהיה על חשבון כולם אומרת הגמרא בני חבורה שהיו ידיו של אחד מהם יפות ידיים יפות זה ביטוי לאחד שאוכל הרבה רשאים לומר לו טול חלקך ואכול לעצמך וזה לא רק בפסח לא סוף דבר פסח אלא אפילו עשו סימבול סימבול אומר הרב שזה סוג סעודה כזאת שכל אחד מביא אוכל וכולם אוכלים יחד רשאים לומר לו תוך טול חלקך ואכול לעצמך אם היו מכירים אותו והם ידעו מראש שהוא אחד כזה שאוכל הרבה היו אם היו מכירים אותו אז אנחנו אומרים לכך יתנו אמו משעה ראשונה והם לא יכולים לסלק אותו רב חונה אמר הפריש פסחו ואמר על מנת שלא ימנה אחר עמי כך הוא אמר ברגע שהוא הפריש את הפסח אז באמת אין אחר נמנע עמו הוא לא יוכל אחר כך לצרף ולמנות איתו עוד מישהו למה כיוון שבדרך כלל מי שהפריש סתם אז בכוונתו כל מה שיבוא הוא מינובם כביכול הוא כבר בשעת הקדשת הפסח הוא אומר כמה מינויים שאני בסוף אצרף עכשיו אני כבר מתכוון לצרף אותם זאת אומרת שלפי מה שאומר לנו רב חונה בשעה הראשונה בשעת ההקדש דעתו להוסיף מנועים ולכן אם הוא אומר מפורש שהוא לא ירצה מנועים אז הוא לא יוכל להוסיף אחר כך רב רבי יעקב ברח בשם רבי זירא הוא אומר הוא בא לחלוק על רב חונה ואומר מתניתאה לא אמרה כן במשנה שאנחנו נראה עכשיו יהיה מוכח לא ככה למה שכתוב ככה ואם ימעט הבית מלמד שהן מתמעתין והולכים הם יכולים למשוך את הידיים שלהם מהמינוי על השא ובלבד שיהיה שם אחד מבני החבורה הראשונה ואחד מבני חבורה השנייה דברי רבי יהודה רבי יהודה הוא המן דאמר שסובר במשנה לקמן שאין שוחטין את הפסח על היחיד. אי אפשר להשאיר פסח עם מנוי אחד בלבד, עם אדם אחד מנוי עליו. אז צריכים שניים. אבל מה? שאחד יהיה מבני החבורה הראשונה ואחד מבני החבורה השנייה. רבי יוסא אומר בין מן הראשונה בין מן השנייה בלבד שלא יניחו את הפסח כמו שהוא הכוונה בלי שום מנוי. אז שואל רבי זירה, אם תאמר כל מה שיבואו מנוי הן? אם אתה אומר שתמיד כשהוא מקדיש הוא כבר בדעתו שכל מי שיצטרף אחר כך הוא יהיה מנוי. אז הן בני חבורה הראשונה, הן בני חבורה השנייה. כולם כבר בעצם התברר שכולם הצטרפו מיד בהתחלה. אז מה רבי יהודה מקפיד ואומר שיש שמה אחד מבני החבורה הראשונה ואחד מבני החבורה השנייה? אחרי כולם אותו דבר מוכח מהבריתה הזאת שגם רבי יהודה וגם רבי יוסא מסכימים ש בעיקרון כשהוא הקדיש את הפסח הוא הקדיש רק יש גזירת הכתוב שאפשר אחר כך להוסיף מנועים אבל כל אחד מצטרף בשעה שהוא הצטרף לא משעה ראשונה אז בוא נחלקו רבי יהודה אומר שכשמשכים את ידיהם ממנו חייבים לדאוג שישאר אחד מבני החבורה הראשונה ואחד מבני השנייה רבי יוסא אומר אומר לו העיקר שישאר בו מתכפר אחד. טוב, אז יש לנו כאן שני הסברים. ההסבר של רב הונה שהוא אומר משעה ראשונה הוא ממנה את כולם. רק הוא עוד לא יודע מי הם יהיו. י ורבי זהירא אומר לו כל אחד מצטרף בשעה שהוא מצטרף. מה נפק מבניון? הגמרא תגיד שלוש נפקמינות. נפקמיר ראשונה הפריש פסחו ומשך ידו. ומה שנקרא כביכול שקורבן הפסח נשאר ריק ונמנע אחר אם הוא אחר כך מישהו אחר נמנע על הפסח הזה על דעת דרב חונה בדיעבד זה יהיה כשר למה כי זה שנמנע מתי הוא נהיה מנוי התברר למפריע שהוא כבר מנוי משעה ראשונה אז הפסח לא היה ריק הוא לא היה דחוי אבל על דלת דרבי זעירא כיוון שזמן אחד מסוים הפסח הזה היה דחוי אז ממילא זה פסח פסול מפקמינה השנייה על דעת דרב זאירה זה נחשב הקדש יחידו והקדש יחיד עושה תמורה. איך להסביר את זה? הקורבן העדה מסביר שכשהוא מפריש את זה לפני שהוא הוסיף עוד מנועים אז הוא יחיד. מה שאין כן לעל דעת דרב חונה זה לא הקדש יחיד. הקדשפינו כי כבר הוא מינה עליו את כל האנשים שעוד מעט התברר שהוא מינה. ואין הקדשפים עושה תמורה. אבל יש עוד פירוש שאפשר ללמוד כאן. שכיוון שהוא הבעלים הראשון הראשון והוא מוסיף את המנועים אז המנועים החלשים לא צריכים שיהיה להם חלק ממוני בקורבן אלא הם מצטרפים כמנועים אבל הבעלים המקורי הוא נחשב בעלין יחיד כל הזמן אז לכן אפשר יהיה לעשות מזה תמורה נפקמין השלישית נמנו עליו 100 בני אדם כאחת רב חונה אמר אם יש כזית לכל אחד ואחד כשר ואם לו פסול כי כיוון שהתברר שכולם מנויים מהתחלה ואין לאף אחד כזית הקורבן פסול לעומת זה לפי רבי זיראמר רבי זיר מקום שיש כזית לכל אחד ואחד מהם קשה ואם לא פסול הראשון השני השלישי בוא נגיד כל החמיש הראשונים יש להם כזית אז הם יצאו ידי חובה והפסח כשר המנוי ה-51 שכבר אין לו כזית הוא לא יצא ידי חובה ותני כן אפשר לדייק ככה נמנו עליו וחזרו ונמנו עליו עבד מקום שיש כזית לכל חד לכל אחד ואחד מהם כשר ואם לא פסול הכוונה מכאן ואי לכם יהיו פסולים הלכה ה אומרת המשנה זו שראה שתי ראיות שמצד הדין הוא צריך לספור שבעה נקיים אבל הוא לא צריך להביא קורבנות ביום השמיני שוחטים עליו בשביעי כיוון שביום השביעי בבוקר הוא כבר יכול לטבול ורק הוא בעצם נחשב טבול יום שחסר לו רק ערב שמש אז אפשר לשחוט עליו והוא יאכל לערב ראה שלוש שהוא כבר צריך צריך להביא קורבנות ביום השמיני אז אי אפשר לשחט עליו ביום השביעי כי בליל שמיני הוא עדיין מחוסר כיפורים אז לכן שוחטים עליו רק אם ערב פסח יהיה ביום השמיני שלו והרב מציין כאן שגם אם הוא עוד לא הביא את הקורבנות שלו היום השמיני שלו ישחטו עליו את הפסח ואחר כך הוא יקריב את הקורבנות שלו כמובן באותו היום בפני השקיעה וכן שומרת יום כנגד יום שוחטים עליה ביום השני של אבא שני שהיא יכולה לטבול ובערב היא תהיה טוב תורה ראת שני ימים שוחטים עליה בשלישי אבל אם היא כבר ראתה שלושה ימים רצופים אז היא נהית זבה גדולה היא צריכה לספור שבעה נקיים וביום השמיני להביא קורבן אז אם כן הזבה שוחטים עליה בשמיני אומרת הגמרא תנ רב חיא נידה שהיא לא מביאה קורבן אבל היא צריכה שבעה ימים היא כיוון שהיא טובלת במוצאי היום השביעי לא יכולה לטבול ביום שוחטים עליה בשמיני אי אפשר לשרוט עליה בשביעי כי בשביעי היא לא נקראת רק שהיא מחוסרת הערב שמש שהיא נקבר טבול יום כי עוד לא טבלה היא טמאה גמורה אז אפילו שבערב היא תוכל לטבול אבל היא לא תוכל לאכול קודשים כי למרות שהיא תטבול היא תצרך הערב שמש של מוצא היום השמיני לכן רק ביום השמיני שוחטים עליה בואל נידה שוחטים עליו בשביעי אף על פי שבפסוק כתוב ותהיי נידתה עליו הוא לא ממשכ כמו נידה. זאת אומרת אומר רבי יוסדה אמרה שבו אין ליד טהור ביום השביעי שלו הוא יכול כבר לטבול אז מילא במוצאי היום הזה הוא כבר יכול לאכול פסח עד כאן דף بت
לצפיה בתכנים נוספים: