הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סח

דף ס"ח אנחנו מתחילים בסיעתא דשמיה פרק שמיני האישה בזמן שהיא בבית בעלה שחט עליה אביה שחט עליה בעלה כל אחד עשה אותה מנויה עם הפסח שלו תאכל משל בעלה כי מן הסתם האישה רוצה לאכול עם הילדים שלה ועם בעלה הלכה הרגל הראשון לעשות בבית אביה כי ברגל הראשון היא עדיין מאוד רצה ללכת לבית אביה ואביה צריכה צריך להחזיר אותה אז אנחנו אומרים שחט לא אביה שחט עליה בעלה תאכל ממקום שהיא רוצה הרב כאן נכנס באריכות להגיד שהגמרא בבלי אומרת שמפורש מדובר כאן שהיא מגלה את רצונה לפני השחיטה היא לא יכולה להחליט אחרי השחיטה אבל הרב מאוד מסתפק איך הירושלמי לומד שיכול להיות שהירושלמי לומד ש יכולה להחליט גם אחרי השחיטה יתום ששחתו עליו אפוטרופים יתום קטן יאכל ממקום שהוא רוצה אז הרב אומר שבכלל קטן לא צריך להיות מנוי הוא יכול לאכול מקורבן פסח למרות שהוא לא היה מנוי עליו אז לכן הוא יכול לאכול מאיפה שהוא רוצה עבד של שני שותפים לא יאכל משל שניהם מכיוון שהחצי ששייך לרובן לא יכול להיות לאכול מהפסח של שמעון וכן הפוך אם כן שניהם יסכימו מראש שהוא יאכל מפסח של אחד מהם חצי אוהבת וחציו הבן חורין לא יאכל משל רבו כי חציו הבן חורין לא יכול הוא לא נהיה מנוי על של רבו אומרת הגמרא האישה בזמן שהיא בבית בעלה וכולי עכשיו הגמרא מביאה חלק מסוגיה שהגמרא דנה במסכת סותטה במסכת סותטה כתוב שהבעל צריך לשלם את הקורבן סותטה של אשתו אז יש שמה דיון האם הוא יכול להפריש את הקורבן הזה שלא מדעתה אומר רבי יוחנון, ארבעה מחוסרי כפרה הם מפרישים עליהם חוץ מדעתם. למשל, אדם יש לו איזה שכן זב, הוא יכול להביא בשבילו קורבן. ואילו הם הארבעה האלה, מי הם הארבעה? ז וזווה ויולדת ומצורע. למה? שכן אדם מפריש לבנו קטן והוא נתון באריסה. מה הילד הקטן הסכים? אז אם ראית ש שאפשר להפריש קורבן על ילד קטן אז אם כן אפשר גם להפריש על אדם גדול בלי שהוא יודע ניכה זב וזבה ומצורע יכול להיות ילד קטן שהוא זב זב או זבה או מצורע אבל יולדת אם מה ויש קטנה יולדת לא כן אמר אמר רבי רדיפא רבי יונה בשם רב חונה היא ברה וילדה שלא הביאה שתי שערות היא יו בנה מיתים ואם רק מי שהביאה שתי שערות היא הו בנה חיים אם היא היברה עד שלא הביאה שתי שערות וילדה מי שהביאה שתי היא חיה ובנה מת. אז מה קדון? איך אתה יודע שאפשר להפריש על יולדת שלא מדעתה? שכן אדם מפריש על בתוכ רשת שאין בה דת. אז כיוון שאפשר להפריש על אישה שאין בה דת, אז על כוכנו גם על ביתו הפיקחת. שוא הגמרא מהו? מכיוון שעשייה הרי יולדת, הוא חיתן אותה, לא כבר יצאת מרשות אביה. אלא ככה תסביר שכן אדם מפריש על אשתו חרשת. טוב אז זה אמרנו בארבעה מכוסרי כפרה וכאן סותטה קטנה אין את יכול אין מציאות לא ראית שאדם יכול להביא קורבן על אשתו הקטנה כשהיא הייתה סותטה כי אין כזה ציור למה דמר רבי זיורה רבי יוסף בשם רבי יוחנן קטנה שזינת אין לה רצון לייצר על בעלה זה לא נחשב ברצון היא נחשבת בלי דעת אז אין מציאות של סותטה קטנה וחרשת מה תגיד שהיא זינתה כשהיא פיקחת והתחרשה גם כן אין יכול דכתיב ואמרה האישה אמן אמן היא לא יכולה לומר אז אישה כזאתי לא בקורבן סותטה אמר רבי יבון התשובה היא שאדם יכול להביא קורבן סותטה על אשתו למה שני יידכתי ושמחת אתה וביתך וכיוון שזה מונע ממנו את שמחת החג כיוון שאשתו אסורה לו לכן הוא יכול להפריש עליה שלא מדעתה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן אדם קובע על חברו קורבן נזיר שלא מדעתו, אבל אינו מפרישו אלא מדעתו. זאת אומרת בזמן ההפרשה חייבים שהוא ידע כי כתוב לרצונו. רבי זורה בשם רבי יוחנן אדם קובע על חברו חטת חלב. חטת חלב זה סתם חטאת שלא מדעתו, אבל אינו מפרישו אלא מדעתו. רבי זעורה בשם רבי אלעזר, אדם שוחט פסחו של חברו שלו מדעתו, אבל אינו מפרישו אלא מדעתו. אז בהתחלה דיברנו על נזיר, אחר כך הוספנו חטאת ועכשיו רבי זהורה בשם רבי עוזר אומר גם פסח. אומר רבי אלעוזר, מתנית אמרה כן מה כתוב במשנה האישה בזמן שהיא בבית בעלה שחט עליה אביה שחט עליה בעלה איפה תאכל משל בעלה ולא אומרים שהיא תאכל מהראשון שנשחט עליה סימן שאי אפשר לשחוט עליה שלא ברצונה אומרת הגמרא רגע מה אנקיימן מתי רב לוזור אמר שאי אפשר לשחוט על אדם שלא מדעתו אם בממכין מדובר שהוא מוכה ואז אי אפשר לשחוט עליו אז אתה צודק יש ראיה מהמשנה כיוון שסתם אישה ממכלה לומר אצל בניי אני רוצה או אצל בעלה אני רוצה אבל אם רביזל דיבר בשאינן ממחי אז אין ראיה מהמשנה כי המשנה בעצם זה כאילו שהיא מוכה ואומרת אני לא רוצה לאכול עם של אבא שלי אתה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן מתנית בממכין אז מה המשמע לכאורה מרבי יוחנן שאם היא לא הייתה מוכה אז כן היה אפשר אפשר להפריש עליה פסח? זאת אומרת שאפשר להפריש פסח על אדם שלא מדעתו. לעתדה פליגל דרבי יוחנן ככה צריכים לגרוס. דרבי יוחנן אמר אדם שוחט חטאתו של חברו שלא מדעתו אבל לא מפרישו שלא מדעתו. למעלה הבאנו שרבי יוחנן סובר שחטת אפשר להפריש רק מהסכמתו של הבן אדם. אונה הגמרא לפי רבי יוחנן יהיה חילוק. שניה היא פסח שניה היא חטאת. יש חילוק עקרוני בקורבן פסח לקורבן חטוס. פסח לכשתגדיל ראוי הוא להתכפר בו. מה הכוונה פסח? אדם יכול לשים את הבן שלו הקטן מנוי על הפסח. תשאל מה נפקמינה? הרי קטן גם יכול לאכול בלי מנוי. נפקמינה שאם הקטן הזה יגדיל תכף הוא מיד אחרי פסח לפני פסח שני. כיוון שאביו עשה אותו מנוי הוא פטור מלעשות פסח שני. אז אתה מצאת בעצם בפסח שאפשר למנות את הדם בלי דעתו. אז אם כן כל אדם אפשר למנות אותו. אפשר לעשות עליו פסח שלא מדעתו אבל חטאת לא מצאת דבר כזה לכשתגדיל אינו ראוי להתכפר בה לא מצאת שאדם יכול לכפר על מישהו שלא מדעתו אז שמה רבי יוחנן מסכים שאי אפשר להפריש קורבן פסח קורבן חטאת על אדם שלא בהסכמתו עד כאן דף סח ‏Yes.
לצפיה בתכנים נוספים: