הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סו

[מוזיקה] סורכים דף סמחבו ואנחנו מתחילים בעמוד הקודם בתחילת הגמרא רבי שמעון רבי וע בן לוי בשם בר פדיה פיגול והנותר מצטרפין לטמא את הידיים חכמים גזרו עליהם טומת ידיים בנותר זה כדי שהכהנים לא יתעצלו וישאירו אלא כי יזדרזו לגמור את זה ופיגול כדי שאדם לא ירצה להזיק ולפגל את הקורבן של חברו הוא יפחד שזה יטמן אותה הידיים עד כדי בכזית. זאת אומרת למרות שבדרך כלל טומת אוכלים זה בכביצה כאן גזרו על כזית שזה השיעור שמי שאוכל מהם לא כה שואלת הגמרא מהו שהפסלו בתרומה האם הפיגול והנותר יגו בתרומה הפסלו אותו והוא הדין קודשים קל וחומר אם מטמים את הידיים לפסול בתרומה מה זה אומר שידיים טמאות שהם פוסלים בתרומה הן עצמם לא כלוש שקן שפסלו את התרומה שאלה באה ההן יוצא גם גזרו עליו טומ התבדלי מטמא את הידיים או אינו מטמא את הידיים אומרת הגמרא שתי השאלות ששאלנו עכשיו הם תלויות אחת בשנייה אין תימר האין יוצא מטמא את הידיים עשו אותו כמו פיגול נותר ויוצא שלושתם אותו דין אז אנחנו נחזור ונגיד בשאלה הקודמת שפיגול ונותר אינן פוסלים בתרומה כפי שמיד נוכיח ואם תאמר פיגול ונותר פוסלים בתרומה אז אז חייב להיות שההן יוצא בכלל לא גזרו עליו כלום. למה? מהסוגיה שלנו. כי מה כתוב במשנה שלנו? שאם יש לך בשר קודשים שחלק יצא בחוץ אתה חותך אותו בקופיץ. מה זה עוזר דלא כן יטמא צד החיצון וצד הפנימי? אם אתה אומר שיוצא הוא גם מטמא את הידיים וכשהוא מטמא את הידיים הוא גם מטמא את התרומק את הקודשים אז חצי שבחוץ יטמת החצי שבפנים. אם המשנה אומרת שחותכים את זה והחצי הפנימי כשר אז אתה חייב להוכיח או שיוצא לא בכלל הגזירה והוא בכלל לא מטמא או שלמות שגזרו שזה מטמא את הידיים זה לא מטמא לא את התרומות ולא את הקודשים אומר רבי יבין אין לך ראיה למה מן הטלי דבר טמא מחמת עצמו זה לא רבי מאיר מי זה המן ד אמר שמגע בית הסתרים זה נקרא מגע בכלל זה רק רבי מאיר אבל רבנן חולקים עליו אז לכן כיוון שזה מגע בית הסתרים זה מחמת עצמו המגע בין החצי שבחוץ לחצי שבפנים לא נחשב מגע שמטמא שואלת אבל הגמרא לא כן אמר רבי יוחנן כל הדברים טהורים ברובן למשל אור שהפשטת את רובו אז הוא לא נחשב מחובר לבשר אם האור נגעה טומה באור היא לא מטמת את הבשר מכיוון שרובו כבר מנותק הוא נחשב מנותק. אז אם כן, גם פה, כיוון שחיתך רובן של החלק של הבשר שיצא לו כפרוש הוא זה נחשב כפרוש. אז אם כן בחלק שהם עדיין נוגעים אחד בשני ויהיה כמגיע בו ויהיה פסול. אמר רבי חנניה ומחתך כלשהו ומשליחנו חנמ הוא צריך להשליך קצת, לחתוך קצת ולהשליך כדי שלא יצטבר לו שיהיה כאן רוב מנותק. והמעט שמחובר עדיין מחובר ברוב שאז אני אגיד זה מנותק ובמיות תהיה מגע אלא נדאג שלא יהיה מצב שהרוב מנותק רבי בשם רבי יהודה לא קידשו תחת האגף שבירושלים תחת האיגוף היינו במקום של הדלת בעצמה לא קדוש לא רק מן האגף ולחוץ רבי ירמיה בשם רבי שמואל ברב יצחק מה הסיבה כדי שיהיה מצורעים שאמורים להיות מחוץ לעיר מגינים תחתיהם בחמה מפני החמה או בקשמים מפני הגשמים. שואלת הגמרא האם נגיד את אותו דבר ודקבותה לא קידשו תחת האיגוף של הרבית כדי שיהיו זווין מגינים תחתיהם בחמה מפני החמה או בגשמים מפני הגשמים? מחלקת הגמרא ואומרת לו מצורע אין לו היכן להגן הוא נמצא מחוץ לעיר אבל זווין זהב יש לו היכן להגן בכל ירושלים לא צריכים להתיר לו תחת האגף של הר הבית רבי יוחנן בר מדיה בשם רבי פנחס מנמן דענן חמי רבנן אנחנו רואים שהרבנים שלחין סנדלון תחת האיגוף של הר הבית הרי בהר הבית נכנסים בלי נעליים ולאיפה איפה הם מורידים כשהם נכנסים תחת הגוף שם הם מורידים אז זה מוכרחד המרה שלא קידשו תחת את האגוף של הרב בית רב שאל לרב חיא רבא גגות ירושלים מה הם האם אפשר לאכול עליהם פסחים היינו קודשים קלים יש להם קדושת ירושלים או לא אמר לי נלמד ממה דמתלין מתלה שאומרים משל מה מושלים משל פסחה בזיתא יכול להיות שיש הרבה אנשים מנויים על הפסח כל אחד קיבל בקושי כזית אבל הלילה אומרים הלילה כל כך חזק מטברגריה זה נראה כאילו שוברים את הגגות זאת אומרת שהיו אומרים את ההלל מעל הגג אדם אמרה שהיו אוכלים את הפסח מעל הגג סימן שגגות ירושלים קודש רבי ירמיה רבי מישה רבי שמואל ברביצר בשם רב הוא אומר לו גגות ירושלים חול ומה נעשה עם המשל אז הבבלי כבר מתרץ שהם היו אוכלים בתוך הבית ואז עולים לגג להגיד את ההלל שואלת הגמרא ואותנינה מן היגוף ולפנים כלפנים מניגוף ולחוץ כלחוץ לכאורה משמפנים כבפנים כולל הגגות פתר לה בג מבוצר להעביר חצר עם מתניתה בג שהוא עדיין בתוך הוא מוקף בחומה הוא עדיין לא ממש גג חשוף אבל גג שיהיה מעל ראש החומה באמת לא יתקדש שמר ותנין אן החלונות ואובי החומה כלפנים אז כתוב שמעל החומה זה כלפנים גם כאן אנחנו נגיד עוד היא בגג מבוצר להעביר חצר עם התניתה איך זה יכול להיות מדובר בחומה הפנימית שיש סביבה עוד חומה חיצונה שהיא עולה מעליה ואת יה כידה אמר רב ככה בשם רב חיננה ויעבל חל וחומה יחדיולו מה זה חל ומה זה חומה זה שורה ובר שורה היינו החומה היותר קטנה שלפניה אם עובי החומה קידשו כל שכן חלון אז למה אתה צריך לכתוב שקידשו את החלונות אמר הבחה בחלון שעל גבי האיגוב שמעל הדלת שמה נצרכה זה החידוש אף אגב דתמה לא קידשו תחת האיגוף של ירושלים חלון של גבי האיגוף כן קידשו תני בשם רבי יהודה מחילות שתחת ההיכל חול אומר הרב שהם פתוחות לחול וגגות היכל קודש למרות שגגות ירושלים לא נתקדשו גג ההיכל כן תקדש רבי בשם רב שמעון בן לוקש מתניתא אמרה כן מדורה הייתה שם הוא בית הכיסא של כבוד וזה היה כבודו איפה במחילה שיורדים משם מתח מתחת בית המוקד וזה היה כבודו למה אתה קורא לזה כבוד מצאון האול יודע שיש שם אדם פתוח ידוע שאין שם אדם אז זה שיש שם דלת זה כבוד איך עושים שם בית הכיסא כנראה שזה מקום לא מקודש. אמר רבי יוסף וחיצואה טומאה זה לא קשור לטומא אבל לא אין אלא נקיות לכן עושים את זה במחילה למרות שהמחילות קדושות אז ידע אמרדם מה יגיד לנו מה ילמד אותנו שהמכילות לא נתקדשו מה שכתוב שם בתמיד יוצא והולך לו במסיבה הולכת תחת הבירה זה שמצא קרי הוא יורד למסיבה הזאת ונרות דולקים מכאן ומכאן עד שהוא מגיע לבית התבילה אבל אם אתה אומר שקודש הוא למה אתה מאפשר לו לרדת שם ולהסתובב ילך לו בקצרה אפילו בחוץ משהו יותר מהר שיצא בחוץ מוכח שהמחילות הם חול. הלכה ג אומרת המשנה שתי חברות שהיו אוכלות בבית אחד אז אלו הופכים פניהם אילך ואלו ואוכלים ואלך הופכים פניהם אלך ואוכלים כל קבוצה צריכה להתמקד במקום שלה כדי שלא יראה שיש ערבוב ביניהם והמיחם באמצע מותר לשים מיחם באמצע אף על פי שהוא משמש לשתי החבורות וכשהשמ עומד למזוג כשהוא שייך לחבורה א' קופץ את פי והוא מחזיר פני את פניו לכיוון החבורה שלו עד שמגיע אצל חבורתו ואכול כדי שאף אחד לא יגיד שהוא נראה כאילו שייך לחבורה אחרת והקלה שהיא בכלל מתביישת לאכול כמו שכולם מסתכלים עליה אז היא תמיד מסובבת את הראש הופכת את פניה ואוכלת אנחנו לא חוששים זה לא נראה שהיא כאילו שייכת לחבורה אחרת כי כולם מבינים שהיא מסובבת את הפנים בגל בגלל הבושה שלה כתיב לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה אין לי אלא חוץ לבית חוץ לחבורה מיניים תמוד לומר לא תוציא חוצה זה מיותר מותר אמר רבי יהודה מכאן שהיא מוציא חוץ לחבורה שהוא מתחייב אמר רבי מנה אם ככה יאמר קריה לא תוציא חוצה ואנן אמר אם חוץ לחבורה שהוא מתחייב לקושק חוץ לבית רבי מי שואל שאלה הוציא מחבורה לחבורה בשני בתים חייב שתיים גם משום לא תוציא מן הבית וגם משום לא תוציא חוצה אז ממילא מתיישבת בזה הקושיה של רבי מנה שלכן התורה הייתה צריכה להגיד גם איסור לא להוציא מהבית וגם איסור לא להוציא מהחבורה כי יש לפעמים שהוא חייב שתיים. עד כאן דף סמחבוב.
לצפיה בתכנים נוספים: