הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סד

[מוזיקה] סורך עם דף סד אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה י אומרת המשנה העצמות והגידין והנותר שנשארו מקורבן הפסח ישרפו ב-16 זאת אומרת לא שורפים אותם ביום טו בבוקר כי זה יום טוב ואין שורפים קודשים ביום טוב כפי שהגמרא תלמד אז מתי שורפים אותם ביום ראשון של חול המועד למה צריכים לשרוף את העצמות כי כיוון כן שיש בתוכם בשר מוח של עצם אז זה נחשב בשר וזה חייב שריפה זה נקרא נותם ואם חל 16 להיות בשבת אז דוחים את השריפה לעוד יום ישרפו ב-17 שאינן דוכין לא את השבת ולא את יום טוב אומרת הגמרא עצם שאין עליו בשר רבי יוחנן אמר אסור לשוברו רבי שמעון בן לוקיש אמר מותר לשוברו לכתחילה אומר הרב לגבי מלכות כולן ממודים שלא לוקים למה? כי בפסוק כתוב בבית אחד יהיה החל ועצם לא תשברו בו. למדנו שכל הדין של שבירת עצם שיש מלכות זה רק בעצם שיש עליו בשר שראוי להחל אבל אם אין עליו בשר אין מלכות רבי יוחנן אמר אין מלכות אבל אסור לשבור רש לוקיש אמר מותר לשבור מתי רבי יוחנן אומר רב שמעון בן לוקיש ואותנין במשנה שלנו עצמות וגדין ונותר ישרפו ב-16 למה כי אם יהיו נותר למה ישרפו לכאורה ויקוץ תשבור אותם כבר בליל פסח, בליל תטווה ותאכל את כל המוח שבפנים. עונה הגמרא מפני המוח שבכולית. מה שאנחנו מדברים במשנה שלנו, עצמות שצריכים לשרוף אותם ב-16, זה עצמות כאלה שיש בהם מוח שבקולית. העצם הכולית שיש בה מוח אומר הרב, יש בה מוח בשיעור אכילה. לכן את זה אסור לשבור כי זה נקרא עצם שיש בבשר. אז ממילא ב-16 זה נותר וצריכים לשרוף את זה ויחלוץ את הבשר מן העצם ויהנה מן העצם. השאלה היא אז למה ביום ביום 16 אתה אומר לשרוף את כל העצם? למה? עכשיו תחלוץ את הבשר מן העצם. כרגע שהבשר הזה שהמוח שבתוך העצם זה כבר פסול, זה נותר. אז עכשיו לכאורה מותר לשבור. אז בוא תחלוץ את כל המוח החוצה ולפחות תרוויח שתוכל להשתמש עם העצם. למה לשרוף את הכל? סברין מימר שלמה לא? כי אין חולצין את הפסול. גם בשר של פסח שנפסל גם הוא אסור לשבור אותו. האמת היא שבמשנה הבאה מיד כתוב שמי ששובר עצם של פסח שנטמע לא לוקח. זאת אומרת אין איסור. אמר רבי אלעוזר הוא אומר לו אתה לא חייב להגיד ככה ואפילו תאמר שקורבן פסח שנפסל כן חולצים וכן מותר לשבור את העצם. אז למה פה נשרוף את העצמות ביום 16 ולא נשבור את העצם ונחלוץ את המוח? פתר לה כרבי יעקב דרבי יעקב אמר אחה סליחה רבי יעקב אמר הבא בכושר משעה ראשונה ונטמע דבר שבהתחלה היה כשר ומה שקרה לו אחר כך הוא נטמע או אחר כך נעשה נותר הוא אסור בשבירת העצם זאת אומרת פסול שהוא פסול מתחילה אין בו איסור שבירת עצם רק למה פה זה אסור אסור לשבור את העצם כיוון שזה בהתחלה היה קשה ורק אחר כך זה נעשה נותר רבי אמי בשם רב לוז זו מתי אמרו עצמות והגדין והנותר ספו ב-16 שהשורף יש בו משום שובר לכאורה השאלה היא כזאת למה לא להביא גחלת בליל הסדר להניח אותה על העצם העצם קצת ישרף ונוציא את כל המוח ונאכל אלא התשובה היא כי השורף יש בו משום שובר ואם נשאל אז איך מותר לשרוף ב-16? זה נקרא לשבור את העצם. צריך להגיד שיש חילוק בין שובר שורף לעשות נקב, שזה נקרא שובר למי ששורף את הכל. בהמשך נראה אין שאין חילוק הזה. שמואל אמר נמנים על מוח שבראש. אם אחד מבני החבורה רוצה להיות מנוי איתם אומרים לו כבר לא נשאר בשר. אומר אני אוכל את המוח שבראש. הוא יכול להיות מנוי. ואין נמנין על מוח שבכולית. מה ההבדל? נמנים על מוח שבראש הוא יכול להוציא דרך האוזן ואין נמנים על מוח שביקולית שאינו יכול להוציא לא דרך שבירה ואסור לשבור רבי יוחנן אמר נמנים על מוח שביקולית לכתחילה רבי יעקב ברח בשם רבי יוחנן אומר תראה לא לכתחילה אין נמנין על מוח שביקולית לכתחילה אבל אם נמנה נמנה אז מבארת הגמרא רגע מה קרה על דת ידי רבי יוחנן חייב להיות שמותר להוציא את המוח כי אחרת למה בדיעבד אם הוא נמנה זה מנוי אז אם כן כן וישרו וימנה. למה לכתחילה לא? אומר מפני עובדן קודשים שאתה תניח את הגחלת מעל העצם לפעמים זה ישרוף את העצם לפעמים זה ישרוף גם כן את המוח של בפנים אז אנחנו לא רוצים לכתחילה שיהיה עובדן קודשים. שואל הרב אז למה ביום טז אתה שורף את כל העצמות? ביום טז תעשה שריפה קצת ותוציא את כל המוח ותוכל להשתמש בעצמות. הרי פה אין איבוד קודשים. אז צריכים להגיד שאין אונה מרק זה טיחה יותר מדי גדולה. ככה הרב מביא בשם התוספות. להתחיל לעשות באופן כזה זה יותר יותר נוח לו להכניס את הכל האש ולשרוף גם את העצמות. שואלת עכשיו הגמרא על דעת לשמואל. למה שמואל אמר שלא נמנים על מוח שבעצם ישרו וימנה? והגמרא מבינה שברור שלפי שמואל אפשר לשרוף. זה לא נקרא שבירה. כאחרת איך איך סופים ב-16? סבר שמואל כרבי יעקב. דרבי יעקב אמר הבא בכושר משעה ראשונה ונתמ אסור בשבירת העצב. אז ממילא אם אתה אומר שאי אפשר לשבור בוא נתחיל ככה. אם אתה אומר שאפשר לשים גחלת ולשבור זה ימצא שזה ראוי אז יש לו כאן מוח אבל הוא סובר כרבי יעקב שהוא סובר שבאמת להניח גחלת על העצם ולשרוף קצת שריפה זה כמו שבירה ולכן הוא לא יכול להניח את הגחלת על העצם ולהוציא את זה בזמן האכילה אז כיוון שהוא לא יכול אז מה מתברר שזה בכלל בשר שלא ראוי אז אם זה בכלל בשר שלא ראוי אז אם כן ביום טז אפשר לשרוף את הכל זה לא נקרא דבר שהיה ראוי מתחילה כי בפועל הוא לא היה ראוי מתחילה טוב עכשיו הגמרא עוברת לדין הזה העיקרי של המשנה שלא שורפים קודשים ביום טוב מה חמית מי מרקן מה המקור לזה אומרת הגמרא כתוב ולא תותירו ממנו עד בוקר הכוונה אל תשאירו מקורבן הפסח שאתם אוכלים עד יום טו בבוקר והנותר ממנו עד בוקר מי שכבר כן נשאר למה אמרת עוד פעם עד בוקר היה צריך כתוב והנותר ממנו באש תשרפו מה אתה אומר עוד פעם עד בוקר אה אחר שני בקרים אחר בוקרו של 15 ואחר בוקרו של 16 זאת אומרת זה בא ללמד שלא שורפים כלשים ביום טוב אבל לכאורה קשה אם כל הבעיה זה לשרוף כלשים ביום טוב למה צריכים לחכות עד הבוקר של ת"ז תגיד שבמוצא היום טוב כבר אפשר לשרוף לכאורה בוא נוכיח מכאן שזה לא דין מצד היום טוב אז אומר לך לא בלילה בן כך אי אפשר לשרוף למה הוא כתיב בקורבן שלמים והנותר מבשר הזבח ביום השלישי קורבן שלמים אוכלים אותו ביום הראשון וגם ביום השני ובשקיעה הוא נהיה נותר מתי שורפים אותו לא בשקיעה אלא ביום השלישי שישרף זאת אומרת שלמדנו שקודשים שם ששרפים ביום ולא בלילה אז אם כן כן, בוא נחזור לקורבן הפסח שלנו. ביום הראשון אסור לשרוף אותו כי זה יום טוב. מוציא היום טוב. ולמה לא שורפים? כי לא שורפים קודשים בלילה. לכן מחכים לבוקר השני. מה הוא להציט את ההוא במדורת חמץ? אם ערב פסח בשבת והוא רוצה לשים ביום שישי, שזה יום יג, לאכול את החמץ וכל מה שנשאר לו לעשות ולשים באש לפני שבת כדי שזה ימשיך וישרף תוך כדי השבת. מה דיא לפה הנותר? רבי יהודה שהוא למד למעלה שדין שריפת חמץ למדנו מדין נותר אסור כי כ כמו שאין שורפים את הקולשים ביום טוב כך גם אסור לשרוף חמץ ביום טוב בשבת מן דלא יאלף מינן נותר מותר אמר רבי בון ברחיה זה מתייחס למשנה שהמשנה אומרת אין מדליקין משמש ריפה ביום טוב בדרך כלל מתי הבן אדם רוצה להדליק נר בלילה שיהיה לו אור בלילה. למה אתה צריך להגיד שאי אפשר להדליק בשמן רפה הכוונה שמן של טרומ שנטמע ביום טוב? למה אתה צריך להגיע לדין הזה? תגיד מעצם הדין שלא שורפים כלשים בלילה. אמר רבי בונבריא ירדו אלי בשיטת רבי ישמעאל. כמו רבי ישמעאל אמר לגבי ברית מילה הוא אמר תמן תינוק ביום השמיני הוא צריך להיות נימול רק ביום ולא בלילה. אבל שעבר זמנו נימול בין ביום בין בלילה כבר הלילה לא דווקא יום יום לא מעכב. אותו דבר אחה. אם הוא שרף אותו מיד בזמן, צריך לחכות לבוקר. ליל תז לא ראוי לשרפה, אבל עבר זמנו, נשרף בין ביום, בין בלילה. לכן המשנה הייתה צריכה להגיד שאסור לשרוף, אסור להדליק שמשפה, כי הם בכלל שרופים קודשים ביום טוב. הלכה יא, כל הנאכל בשור הגדול הוא גם יאכל בגדי הרח. וראשי כנפיים, הרב אומר, מה זה ראשי כנפיים? הזכוס שבראשי הכתפיים והזכוסים כיוון שהם רכים בשור גדול אפשר לאכול אותם גם בגדיך השובר את העצם בפסח טהור בקורבן פסח שהוא כשר שהוא טהור הרי זה לוק 40 הוא עובר על הלו ועצם לא תשברו בו אבל המותיר בטהור שזה לו שאין בו מעשה לו שבמעשה לא לוקים עליו אור והשובר בטמא אז מי ששובר קורבן פסח טמא כמו שאמרנו למעלה שבכל קורבן פסול מעיקרו אין בו איסור שבירת עצם אינו לוקה את 40 גידים הרקים רבי יוחנן אמר נמנים עליהם אפשר להימנות עליהם לכאורה למה בגלל שהם נחשבים אוכל רבי שמעון בן לוקש אמר אין נמלים עליהם למה לא לכאורה לפי איך שהגמרא מבינה עכשיו כי כיוון שבסוף בסוף זה יכול להתקשות לא נמנים על זה זה לא כזה אוכל מזכנה הגמרא תגיד את העם אחר רבי יעקב הרכה בשם רבי זהורה מחלפה שיטתי דרבי יוחנן מחלפה שיטתי דרב שמעון בן לוקיש שם שמה דתפלגון תנין את המן יש לנו משנה במסכת חולין מה כתוב ככה אלו שעורותיהם נחשבים כמו בשרן שהאור גם טמא אור האדם ואור חזיר שלישוב רבי יוסף אומר רב אור חזיר של חזיר הבר אורך התותברת גמל הרקענו גמל שעוד אף פעם בחיים לא שמו עליו מסע אור הראש של עגל הרך אור בית הפרסות אור בית הבושת ואור השליל ואור שתחת העליה ואור של ארבע השרצים האלה של הענקה והכוח והלטאה והחומת דווקא אלה אבל שאר השרצים האחרים האור שלהם לא מטמד רבי יהודה אומר עלה כחולדה שהאור שלה לא מטמד וכולם שעיבדן אם הוא עיבד כבר את האורו שהילך בהן כדי עיבודה שהוא הלך עליהם כדי ארבע מיל טהורים חוץ מאור האדם שתמיד גזו עליו טומאה אומר הרב למה שזה גזירה מדרבונו שם אדם יעשה אורות אבי ואמו שטחים רבי יוחנן בן אורי חולק הוא אומר שמונה שרצים יש להם אורות זאת אומרת שהאור שלהם לא מטמא טוב עד כאן המשנה עכשיו לגבי מה דיברנו אמר רבי יוחנן לא שאלו אלא לאיסור למשל שאור הענקה אסור באכילה אור ה השרצים כן אסור באיסור שרץ או באיסור נבלה גם באיסור אכילה הוא לטומאה להגיד גיד שהאור מטמא כמו נבלה אבל ללקות אורו ואין לוקים עליו משום נבלה אומר רבי יוחנן זה לא אוכל אין מלכות רב שמעון בן לוקיש אמר משנה שלמה שנה רבי עכשיו קראנו פה משנה שלמה שאורותיהם כבשרם בוא נלמד את זה לגמרי בין לאיסור בין ללקות בין לטומא שואלת הגמרא מה קרה מתחילים עם רבי יוחנן מה אך לפה שיטתי דרבי יוחנן תמן הוא עבד לבשר אצלנו הוא אומר נמנים על גידים ערקים כמו בשר ופתאום כל לגבי העורות הוא לא עבד לבשר אמר רבי יהודה ברפזי בוא נתר אצלך שני תמן שהוא עור אור סופו להיקשות לכן הוא לא נחשב בשר גידים אין סופם להיות קשים נו אם ככה כל שכן מחלפה שיתת דרבי שמעון בן לוקיש עכשיו על רבי יוח על רצלוקיש הקושיה מתעצמת מהן תמן שסופו להקשות לגבי האור בכל אופן הוא עבד לי בשר בשר כאן בגידים שאין ספו להיכשות לו כל שכן שזה אמור היה להיות בשר אז למה אין נמנים על זה אמר רביון תמ לרבי שמעון בן לוקיש לא בגלל שזה עשוי להיכשות אלא כתוב לנו מצווה מיוחדת בקורבן הפסח מה כתוב ואכלו את הבשר לא גידים אז זה שמיעות אז לא קשור אין קשר בין הסוגיות רבנן דקיסרין אמרין רב חיה ורבי יסי שניהם ציטטיטטו את המחלוקת של רבי יוחנן ברשלוקיש אחד מכלף ואחד כהדין תניה אחד למד כמו שאנחנו למדנו שרבי יוחנן אמר נמנים עלי ראשקש אמר אין נמנים אבל אחד החליף הוא גר שרבי יוחנן אמר אין נמנים עליהם ורב שמעון בן לוקש אמר נמנים עליהם אז לפי מי שמחליף מה זה מחליף לה אז לטלי כאילין קושיה אין לו את כל הקושיה שאנחנו הקשנו אדרבה הוא יגיד רבי יוחנן ורשלוק שלשיטתם כמו שראינו לגבי עור עד כאן דף סד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: