הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף סא

[מוזיקה] סורכים דף סא אנחנו מתחילים שבע שורות מסוף העמוד הקודם איזהו קבר תהום שאמרנו שאם עושה פסח או נזיר היו טמאים בטומת קבר התהום הציץ מרצה המת שנקבר בכעש ובתבן ובעפר ובצרורות זאת אומרת בכיסוי כזה שהוא בטל שם אבל אם נקבר במים שזה בעצם לא נחשב שהוא מכוסה הוא באפלה שהשמש תזריח שם שתאיר שמה באור יראו אותו הוא בנקיקי הסלעים אינו עושה קבר התהום כללו של דבר כל שאין את יכול לפנותו זאת אומרת שזה דבר שבטל שם עושה קבר תהום וכל שאת יכול לפנותו זאת אומרת זה דבר שלא יתבטל שם אינו עושה קבר תהום שואלת המרב וקש ותבן זה נחשב דבר שאין את יכול לפנותו מה זה בטל שם לכאורה מתנית דלא כרבי יוסי זה רבי יוסי במסכת אוהלות דרבי יוסי אמר תבן הוא ביטלו בטל רק אם הוא ביטל אותו אבל סתם תבן לא בטל וכל שכן שזה לא מתאים עם חכמים שם שהם סוברים שאפילו כשהוא ביטל את התבן הוא לא בטל עד כאן מה שהגמרא מקשה לסוגיה שלנו אבל היות והגמרא כאן מזכירה את דברי רבי יוסי והגמרא אומרת מתנית דלא כר רבי יוסי. אז הסוגיה כאן להלן נגררת מהסוגיה בעירובין. שם בעירובין מדברים על חצר שיש באמצע החצר חריץ והחריץ חולק את החצר לשתי חצרות. אז אם מילו את החריץ בעפר אז זה בטל וכל החצר נהית חצר אחת. אבל המשנה שם אומרת שאם מילו את החריץ בתבן זה לא בטל שם. אז הגמרא שמה שואלת מתנית זה לא כרבי יוסי. רבי יוסי אמר תבן ובטלו אין בטל. אז רבי יוסי ברבי בו בשם רב חיסדה הוא אומר דברי הקולים מה דאמר רבי יוסי שזה כן בטל בשבל אפר אז אני אומר הוא ביטל אותו זה כבר בטל שם למקום אבל כשזה תבלן נקית הוא לא מבטל את זה הוא יכיל את זה לבמתו ולכן החצר לא נחשבת כחצר אחת יש תבן שהוא כעפר ויש תבן יש עפר שהוא כתבן תבן שאין התיד לפנותו הרי הוא כעפר שבסתם הוא בטל עפר שהתתיד לפנותו הרי הוא כתבן שבסתם הוא לא בטל דבית רבי אמרה זה עדיין שם בעירובין חיפהו את החריץ הזה במחצלות בטל זה גם מקשה הייתה מי מילאה או מחצלות אתה אומר שהמחצלות לא בטלו אל החריץ חיפהו מחצלות בטל מילה אויות זה צריכה זה ספק רב זריקן רבמי בשם רבי שמעון בן לוקש אפילו רק אפילו אם ימלא את תחרית שם ברוק זה בטל שם טוב עד כאן מה שנגרע מהסוגיה בעירובין עכשיו אנחנו חוזרים לענייננו איזהו כב גבר התהום כל שאין אדם זכור זאת אומרת שאין אף אדם אחד בעולם שיודע שהוא קבור שם שתמר חשומר שמה אחד בסוף העולם יודע זה שקבר אותו והרי בחזקת החי כחי מן הסתם הוא עדיין חי הכובר הזה אונה הגמרא תיפתר שמצאו קמצוץ קמצוץ הכוונה מרוצץ שאז אני אומר לא שמישהו כבש קבר אותו כאן אלא נפלה עליו מפורת ולכן הוא מת. אף אחד בעולם לא יודע מזה. תני. אין לך עושה קבר תהום אלא המת בלבד. זאת אומרת רק בטומת מת. אז מה אתה בא למעט? הנבלה לא. אז קודם כל באיזה אופן יכול להיות טומת התאום בנבלה? הרי נבלה מטמה רק במגע, לא באוהל. שהוא הכניס את היד לאיזה חור ויתברר שהוא נגע שם בנבלה. הרי קל וחומר. מה עם המת שהוא חמור מאוד שמטמא באוהל? אתה אומר עושה קבר תהום נבלה שאינם מתמע באוה הרבה יותר קלה אינו דין שתעשה קבר תהום אז ודאי שבנבלה גם כן יש התר של קבר תהום אז לאיזה דבר נאמר אין לך דבר עושה קבר תום אלא המת בלבד זה להוציא משכב ומשב שזה טומת זב באיזה צורה שהיא תהיה שאף אחד לא יודע מזה אז אם מישהו נטמע בכזאת טומה והוא לא ידע לא נגיד לו שהוא טהור תמן תנינה למדנו במשנה בזבוכים כל הזבוחים שקיבל דמן זאת אומרת השחיטה כשרה בזר דין כהונה זה מי הקבלה אז קיבל דמן זר אונן שנפטר לומד באותו יום הוא טבול יום שהוא כבר טע רק הוא מחכה לערב שמש מחוסר בגדים זה גם סוג של זר מחוסר כיפורים הוא כבר טבל אתמול וכבר היה לו ערב שמש והוא רק צריך להביא את הקורבנות שלו היום ולהיטהר לגמרי ושלא רכוץ ידיים ורג רגליים הוא לא קידש דב רגליו בכיור ארל שהוא לא מהול טמא יושב עומד על גבי כלים על גבי בהמה על גבי רגלי חברו זאת אומרת שיש לו חציצה בין בינו לבין קרקע זרה פסל כך כתוב שם במשנה דרומי ריחמי הדרום באים ואומרים חידוש גדול מאוד מה שלמדנו כאן ברשימה שטמא שקיבל את אדם פסל תדע לך מדובר דווקא בטמא טומת זיבה ותומת צרת ענן קיימים אבל אם הוא היה טמא מת בדיעבד אינו מחלל למה מאחר שהותר מכלל טומן לרבים בפסח כמו שראינו בפסח שאנחנו יכולים לזרוק ולעשות את העבודות בטומת מת אז גם בדיעבד בקורבן של יחיד אם כהן תממת קיבל את אדם בדיעבד זה כשר מטיב רב שמעון בן וקיש לדורמאי הוא מקשה להם הוא בא עם כל וחומר מה עם הבעלים שהפיתה כוכן בשער כל הטומות שבשנה אדם שרוצה להקריב קורבן הוא יכול לשלח את זה עם שליח למרות שהוא טמא אנחנו נקבל את הקורבן ונקריב אותו זאת אומרת היא כאילו בבעלים שהפית הכוכן בשער כל הטומות שבשנה בכל אופן הורדת הכוכן בתממת בפסח שאם הבעלים כיחיד היה טמא הוא לא עושה פסח וגם אם שחטו עליו זה לא יצא הוא לא יצא ידי חובה הוא צריך לעשות פסח שני עובד היינו הכהן שהורה את הכוחו בשאר טומות של כל השנה אף פעם כהן לא יכול לעבוד בטומא אינו דין שתורה כוחו בתממת בפסח אז אם לא יהיה לך מקור שהעובד בתממת בפסח כשר כמובן בפסח של יחיד, לא של ציבור, אז אין לך מקור ללמוד לטמ יעבוד כל השנה בשאר הקורבנות שהוא כשר בדיעבד. זה קושיה אחת שהוא שואל מכל וחומר. ועוד ששנה רבי במשנה שלנו הציץ מרצה על טומת הדם. אין הציץ מרצה על טומאת הגוף. איזה טומת גוף? אין תאמר בטמא טומת זיבה וטומת שרה תנן קיימין ולא בתמאמת לתיכיל אתה לא יכול להמיד ככה דתנינן בהמשך מטמא טומת תהום הציץ מרצה ועל מה הציץ מרצה כבר אמרנו בעמוד הקודם רק על טומת מת לא על טומת זו טומת תהום שהציץ מרצה זה רק בטומאת מת אז כשאמרנו לפני כן מהמשנה שבטומת הגוף אין הציץ מרצה על כוחנו מדובר גם כן בטומת מת מה הבדין לדרמאי אם יגידו נכון נכון מדובר בטומת מת אבל פטרין לה בבעלים שהבעלים תמ טומת מת אז אמרתי שהציץ לא מרצה על טומת הגוף אבל אם הכהן תמת מת זה כן מרצה שאתה אמר מה אתה אומר שמדובר בבעלים ואותן נזיר אתה לא יכול להגיד שמדובר על הנזיר שעליו אתה אומר שאין הציץ מרצה על טומת הגוף ברור אם הנזיר תמד טומת גוף הוא בכלל לא מביא קורבנות קורבנות הוא יכול להביא רק כשהוא משלים את כל הנזירות שלו אתה צודק לגבי הנזיר פטרינלה בעובדין הכהן שעשה את הקורבן של הנזיר והוא היה תמ טומת הגוף שם זה לא יהיה כשר למה כי יצא לפ שלפי דרומאי נזיר הוא חריג מכל שער הכהן שעובד בקורבן של הנזיר הוא חריג מכל שאר הקורבנות כי אף פעם לא ראינו שבנזיר הותרה אטומ על דתד רב שמעון בן לוקיש שהוא שהוא חולק על דרומאי אז הוא יגיד שלגבי פסח לא שניה היא בעלים היא עובדים בשניהם הציץ לא מרצא עם בטומת הגוף בין אם הבעלים טמא בין אם הכהן טמא טוב אומר רבי ירמיה הוא בא לענות מה יענות דרומה היא על הכלומר שרשלוקיש עשה מה רשלוקיש אמר מהבעלים שהפית הכוכן בשער כל הטומות שבשנה הורת הכוכן מתממת בפסח עובד שכל השנה הורדת הכוכול כל שכן שטר כוחו מת בפסח אמר רבי ירמי הרי זה קל וחומר שיש עליו תשובה דינודרומה יחלין ממרלי לא אם אמרת בבעלים שהורדת כוכן בזקן ובחולה אם הבעלים של הפסח היו זקנים או חולים הפסח פסול כי הם לא בריא אכילת הפסח תאמר ועובד שהפיתא כוחו בזקן ובחולה כהן זקן חולה לא פוסל את העבודה וכל קל וחומר שיש עליו תשובה בטל קל וחומר רבי אמר רבי חנניה הוא גם מביא הרי זה קל וחומר שיש עליו תשובה דינון דרומאי יכל ממר לי לא אם אמרת בבעלים שמלעד זכריו ועבדיו מהקבין אותו כל יהודי שיש לו איזה בן או איזה עבד בבית לא מהול הוא לא יכול לעשות פסח לכן מאוד מחבירים בפסח שאם הוא טמא לא נשחוט עליו את הפסח תאמר בעובד היינו בכהן שאין מיל שכרה ועבדיו מעקבין אותו כל וחומר שיש עליו תשובה בטל כל וחומר אז מה בעצם יוצא לנו שתי דעות דרומאי אומרים חידוש עצום שטמא שעובד בכל ה כהן טמא בדיעבד שעבד בכל הקורבנות אבל אותו כשרה אבל אשלו כיש לא מקבל את זה ולומד את המשנה כפשוטה שגם תממת עבודתו פסולה עד כאן דף סא ข
לצפיה בתכנים נוספים: