הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נט
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נט
סורכים דף נט אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בערך בשליש האחרון של העמוד אמר רב חיא ברבא כשם שהם חולקים כאן כמו שראינו את המחלוקת של רב מאיר שהוא סובר שלגבי פרלם דבר שציבור צריכים רוב ישראל ורבי יהודה שהוא אומר אפילו רוב שבט ושבט אחד גורר את כל השבטים אחריו ורב שמעון זה שיטה שלישית שאומר רוב שבט מביא אבל לא גורר כך הם חלוקים בטומאה לגבי לעשות פסח בטומא דתני היה הציבור חצים טהורים וחצים טמאים הטהורים עושים את הראשון והטמאים את השני דברי רב מאיר הגמרא תבאר איך רבי מאיר מגדיר האם הוא מגדיר חצי חצי כרוב או חצי קמיות. רבי שמעון אומר, רבי שמעון סובר שמחצה הם כרוב. אז אם כן, הטהורים עושים לעצמם, כי הם נחשבים כמו רוב והטמאים עושים לעצמם, כי יש כאן רוב ישראל טמאים בעצם אבל זה לא נחשב שכל ישראל יכולים לעשות בטומ אלא המחצה הוא מחצה. אלה לעצמם ואלה לעצמם. אמרו לא אין הפסח בחציין, אלא או כולם יעשו בטהרה או כולם יעשו בטומאה. מי זה? אמרו לו מה אני אמרו לו אומרת הגמרא זה כשיטת רבי יהודה לתנין אין תמ אחת מן החלות או אחד מן הסדרים של לחם הפונים רבי יהודה אומר שניהם יצאו לבית השריפה שאין קורבן ציבור חלוק וחכמים אומרים לא הטמא בטומתו והטהור יהיה אכן אמז רבי יוסי ורבי בו בשם רבי יוחנן מה נאמרו לו שהזכרנו פה מקודם שהם אמרו לרב רב שמעון זה לא רבי יהודה עצמו אלא זה חכמים שהם כשיטת רבי יהודה זאת אומרת אלה שסוברים כמו רבי יהודה שאין קורבן ציבור חלוק זה מה שהם אמרו לרב שמעון אבל רבי יהודה בעצמו הוא לא יכול לסבור ככה כגבי לגבי הוריה ראינו שרבי יהודה אומר שאפילו אם רוב שבט אחד חטא כל השבטים ניגרים אחריו אז כך גם פה אם רוב שבט אחד טמא כל ישראל עושים בטומ זה נקרא פסח הבא בטומא מבררת עכשיו הגמרא על דת דרב מ ההן מחצה על מחצה מה אתה עבד לי איך אתה מגדיר אותם כרוב או כמיות אם תמר כרוב הטמאין אינן נוסין את השני הגמרא מבינה שרוב לא יכולים להדחות לפסח שני רק יחידים אם תאמר שאתה מחשיב את המחצה כמיות אז תאורין אין עושים את הראשון כיוון שרוב ישראל טמאים איך איך מיוט יכולים לעשות את הראשון? רק ציבור יכולים לעשות את הראשון, לא יחידים. אמר רב יוסא, הנחש הנחת היא לא נכונה. לא אמר מיעוט תהורי אינן נוסין את הראשון. אין זה לא נכון. וגם לא אומרים שרוב טמאים אינן נוסין את השני. לא אמר, אלא רוב תמאים לא ידחו לפסח שני. בעיקרון גם רוב ישראל היו עושים פסח שני. אלא מה זה? אין כזה קשה למצוא כזה ציור כי ברגע שרוב ישראל טמאים בראשון אז הם כבר פסח הבא בטומ הם יכולים לעשות פסח ראשון אבל בעיקרון אם יש מחצה שהם לא דוחים את פסח ראשון אף על פי שאתה מחשיב אותם כרוב הם עושים את פסח שני והרב אומר שיותר נראה לו שלדעת רבי יוסלי בדרב מאיר מחצה על מחצה זה לא כרוב ולא כמיותט אלא זה ככה כמחצה כמו שזה זה על דעת דרבי יהודה אז יש כאן גורסים לא רבי יהודה על דעת ד אמרו לו למעלה האין מחצה על מחצה מהתבדלה רבי בא משם רב מה עושים מטמים אחד בשרץ ואז נהיה כאן רוב שמואל אמר משלחים אותו לדרך רחוקה אז נשאר כאן מיעוט של טהורים אז הטמאים נהים רוביה כמנדה אמר היחיד מכריע על הטומאה ברם כמנדה אמר אין היחיד מכריע על הטומאה אז מה שלחים שניים כדי שיהיה אחרי הגמור דרב כרבי אלעוזור כמו אמר רבי אלעוזור שאם היה הציבור מגעי נבלות וגם מגעי שרצים עושים בטומ לא דווקא טמאי מת למרות שהפוסק מדבר על טמאמת מת הוא אומר שגם מגע נבלות גם מגע שרץ אז עושים את הפסח בטומ אבל כמובן שאין שם מים לטבול אבל יש שמה מים לטבול אינם עושים בטומ אלא הם יתבלו ובערב כבר יכולים לאכול פסח בטהרה אז לכן רב אמר מטמים אותו בשרץ אומר רבי אלעוזו הוא מדבר עכשיו אם יש בעיות טכניות הבא בטומאת כלי שרט הבא בטומאת ידיים הבא בטומאת סכינים הוא בא הוא בא בטומ גם עם כל הכלי שרת או הסכינים או הידיים טמאים זה גם דוכה והפסח יבוא בטומא זה גם נחשב פסח שבא בטומא היה ציבור שליש זבים שליש טמאים שליש טהורים זה מסבך אותנו למה כי זו עם רוב הציבור זווין לא עושים פסח בטומא כל מה שדוכים פסח בטומא זה גם רק טומת מת או טומאה פחוטה מזה טומאת שרץ כמו שראינו למעלה טומת נבלה אבל טומת מת זו לא לא עושים בטומ גם פסח שבא בטומא הזווים לא יכולים לעשות פסח הם ניתחים לפסח שני אז פה איך תסתכל תסתכל ותגיד יש כאן רוב ישראל טהורים אין כאן יש כאן רוב טמאים יש כאן רוב טמאים אבל זה לא רוב טמאים שהם דוחים את הפסח אז מה עושים רבי מנה בשם חזקיה זווין טמאים הם מצטרפים רבין על הטהורים וזה נקרא פסח שבא בטומה ועושים בטומא כמובן הזווים לא יעשו אבל גם הטמאים יוכלו לעשות פסח וזווין אינן עושים לא את הראשון כי הם לא דחו אותו מצד שני הם גם לא עושים את השני כי פסח שבא בטומ אין עליו פסח שני זה היה שיטת רבי מנה בשם חזקיה אמר רבי זהורה הוא אומר הזהב עשו אותו כמשומד בהוריה כמו לגבי הלכות הוריה היינו כאשר אשר בדין הורו הוראה בטעות ועשו רוב הציבור אחריהם חטו את החטא הזה הסופרים אם יש רוב ציבור מביאים פרים דבר של ציבור אבל אם גם איזה משומד אחד עשה את החטא הוא לא עשה בגלל הבית דין הוא עשה בגלל שהוא משומן אז הוא לא הצרפו אותו לחשבון של הרוב כמו לתמר תמן המשומט בהוריה אינו לא מעלה ולא מוריד לגבי המספר הפך הזבים האלה אינו לא מעלה ולא מוריד אז מה נשאר לנו שליש ישראל טהורים ושליש שתמים זה כמו מחצה על מחצו מה הדמחצה על מחצה ראינו למעלה שלוש דעות בניך בוראה שנטמא אחד מהם ואין ידוע איזה הוא צריכים לעשות פסח שני ציבור שנטמע אחד מהם ואין ידוע איזה הוא רבי זעורה אמר יעשו בטומ תנה רבושיה יעשו בספקן לא כטומ גמורה אלא כספקטומה בצורה של ספקטומה למשל אם יש איזה אדם שהוא טמא ודאי הוא לא יוכל לעשות איתם את הפסח אבל ברבי זהירו המשמע שהוא למד שזה זה נחשב פסח הבא בטומאה גם טמא אדם שהוא טמא ודאי הוא יכול לעשות את הפסח אז שוב פעם תנ רבושיה יעשו בספיקן לא מסתברה דלא היינו אלא כנה לתנ רבושיה שלא לנוש ליחיד כרת אדם שהוא ודאי טמא הוא בכרת אם הוא יאכל פסח רבי מי בשם רבי שמעון בן לוקהוריה ילכו אחר ישיבת ארץ ארץ ישראל היינו סופרים את יושבי ארץ ישראל אם רובם הלכו אחר בית הדין אז יש כאן רוב לטומאה לגבי פסח בא בטומאה ילכו הרב הלכה רוב נכנסים לאזהרה אז הגמרא שואלת מה בכל כת וקת משערין או אין משערין אל הכת הראשונה בלבד איך עושים את זה אמר רבי יוסף ברביון עד שהן מבחוץ היינו כששלושת הכתות עוד לא נכנסו כשכולם עוד בחוץ הן משארין עצמם ואם יש שם רוב אז הפסח בא בטומ אומר רבי ישוע בן לוי להוריה שאמרנו שהולכים אחרי יושבי ארץ ישראל מה זה יושבי ארץ ישראל מי המקום שנקרא לבוא חמת עד נחל מצרים רבי תנחומה בשם רב חונה טעמה לרבי שע בן לוי כי כתוב בפסוק בספר מלכים כאשר עשו חנוכת בית המקדש ויעז שלמה בעת ההי את החג וכל ישראל אמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים למה היינו צריכים לפרט את זה סימן שכשסופרים את ישראל את המקום מקום הזה סופרים. עד כאן דף נט.
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







