הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף מח

סורחים דף מח אנחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם בהלכה ב' אחרי שראינו במשנה הקודמת שישנם דברים שהם דוחים את השבת שחיטתו זריקת דמו מחוי קרביו וכתר חלביו הם דוחים את השבת אבל ישנם דברים שלא דוחים את השבת רבי אליעזר אומר דוכין אז אומרת הגמרא, אומר רב לזר, מה עם שחיטה שהיא משום מלאכה? בכל אופן, כיוון שצריך לשחוט לצורך הקבת הפסח, דוחר את השבת. אלו שהם משום שבות, זאת אומרת הרכבתו והבעתו מחוץ לתחום לא יתחו את השבת. אז הרב למעלה איר שלמרות שהגמרא בדף הקודם טרה להעמיד שהדברים האלה הם גם כן דאורייתא. רבי לזר לא סבר ככה. אמר לו רבי יהושע, יום טוב יוכיח שהתיר בו משום מלאכה לצורך אוכל נפש וסר בו משום שבות דברים ששבות גם אם הם אוכל נפש לא עושים אותם אדם שיש לו אוכל בראש העילן הוא לא יכול לעלות על האילן להביא את זה אמר לו רבי אליעזר מה זה יהושע מה אתה מביא לי ראות ראיה רשות למצווה לאכול ביום טוב זה רשות אז הגמרא שואלת מה רשות לא כן תנינן המחלל את הקודשים והמבזה את המועדות זאת אומרת הוא לא מכבד אותם והמפר פאר בריתו של אברהם אבינו אומר הרב שהוא מושך באורלתו והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה מגלה פנים בתורה הכוונה שהוא עובר על דברי תורה בפרסיה אז כל הדברים האלה אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא אז מה אמרת לי במשנה שכבוד היום טוב זה רשות אמר רבי ירמיה מה התכוונו מה הוא רשות שרצה בישל רצה לא בישל הוא לא חייב לבשל יכול לאכול מעדנים טובים ולכבד את יום טוב גם בלי בישול. אמר רבי יוסע הכינה את רבי אליעזר צריך מת ולרבי יהושע הרי מה רבי אליעזר עונה לרבי יהושע אומר לו מר היה רשות למצווה לכאורה זה עוד לא מספיק כי רבי יהושע יכול להגיד לו על זה מה יגיד לו הרי חגיגת יום טוב חגיגה שמבין ביום טוב עצמו בטו או בשבועס כשיטתך תוכיח שהתירו בה משום מלאכה ואסרו בה משום שבות למרות שהיא מצווה ואז מה רב ליעזר היה עונה לו? ואב אמר בו לא אם אמרת בחגיגת יום טוב שאין עליה כרת לכן לא התירו את השבות תאמר בפסח שמי שלא מקריב פסח שחייבים עליו כרת אז נטיר גם את השבות אומרת הגמרא באמת ויתי ונה במתניתין למה באמת הוא לא עונה לו במשנה כמה לטענה של יום טוב ותוכיח שיענה לו לא אם אמרת ביום טוב שהן חייבים עליו כרת אתמר בפסח שחייבים עליו כרת אונה הגמרא כי דמ רבים ישירין היו בתשובות היה להם כמה תשובות לענות או יבוק כי דאמר רבי נסא כןשדית טרין תעמין והוא מטיב חד מנהון הוא עונה אחד מהם הלכה ג אומרת המשנה השיב רבי עקיבא אז היד תוכיח שהיא מצווה יש מצווה להזות על אדם שהוא טמא בטומת מת והוא צריך להתאר יא משום שבות מן התורה מותר לעשות בשבת למה רבנן אסרו כי זה נראה מו מתקן מונה מתקן כלי ובכל אופן אינה לוה את השבת אף אתה אל תתמללו שאף על פי שהם מצווה ואל משום שבות לא ידחו את השבת אמר לו רבי אליעזר ועליה נידן זה בעצמו ב נבוא ונלמד ונגיד מה עם שחיטה שאם שום מלאכה דוכה את השבת הזיה שאם שום שבות לא תתח את השבת למה אתה יוצא מתוך הנחה שברור שהזיה לא דוכה האמת היא שלמה רבי עקיבא יצא מהנחה כזאת כפי שהגמרא תגיד לן שרבי עקיבא בעצמו שמע מרב אליעזר שהזהה לא דוכה שבת למרות שהיא משום שבות אבל כאן רבי אליעזר נעקר לו תלמודו אז אמר לו רבי עקיבא או חילוף למה אתה רוצה ללמוד הזיה משחיטה אולי תמד שחיטה מהזיה תגיד מה עם הזה שהיא משום שבותנה דו חי את השבת אף שחיטה שהיא משום מלאכה לא תתחה את השבת אמר לו רבי ליעזר מה הפירוש עקיבא קרת מה שכתוב בתורה בין הארבים במועדו במועדו אנחנו לומדים בין בחול בין בשבת אז אמר לו אז רבי עקיבא עונה לו רגע איפה כתוב במועדו על השחיטה אבל מועד לאלו כמועד בשחיטה על הזיה אין מועד אז ממילא כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר להסות מערב שבת אינה דוחה את השבת אבל שחיטה שאי אפשר להסות מערב שבת כי הרי התורה אמרה לשחוט את הפסח ביום יד ממילא דוחה את השבת מספרת הגמרא 13 שנה עשה עשה רבי עקיבא נכנס אצל רבי אליעזר ולא היה יודע בו. רבי אליעזר לא היה יודע בו כי רבי עקיבא היה שותק. הוא לא היה מדבר לפניו. וזוהי תחילת תשובתו הראשונה לפני רבי אליעזר. הפעם הראשונה שהוא דיבר עם רבי אליעזר זה בסוגיה כאן. אמר לו רבי יהושע הוא קרא עליו את הפסוק הזה בספר שופטים אמר לו זה העם אשר מעסת בו. צאה וילחם בו כאילו תענה עכשיו לרבי עקיבא תמן תנינה איזו דרך רחוקה שמי שהיה שם ולא הביא פסח הוא לא חייב כרת מין המודיעית ולחוץ הוא כמידתה לכל רוח דברי רבי עקיבא רבי אליעזר אומר מסקופת אזרה ולחוץ אז לכאורה לגבי מה הוא נחשב דרך רחוקה לגבי זה שאם הוא לא הביא פסח אין לו כרת אבל אם הוא עומד שם והוא שלח פסח לשחוט לו את פסחו שנגיד לא הוא בדרך רחוקה הוא לא יכול להקריב אז אמר רבי יוחנן תדע לך לא אמר רבי אליעזר אלא לפוטרו מן היקרת אבל ודאי שהוא יכול להקריב פסח אמר רבי אלוזור מתניתא שלנו היא אמרה כן אפשר להוכיח את זה מהמשנה שלנו מה כתוב במשנה שלנו השיב רבי עקיבא אז היה תוכיח שהוא שהיא מצווה ככה הוא אומר למה זה מצווה? מה מצווה לעשות? מה קרה? למה זה מצווה? על כוחינו שמדובר כאן תיפתר שכל על יום השביעי שלו של טומתו להיות ב-14 שכל להיות בשבת. שאילו חול היה אם זה היה יום חול היה מזה עליו אבל עדיין הוא לא יכול להיכנס למקדש עד שתשכעיו החמה. הוא טבול יום. ואחר כך בא ושוחט לו את פסחו. מי שוחט לו? השליח. אבל הוא לא נכנס. והוא נכנס ואוכלו בערב. אז מה למדת מפורש? מכיוון שהיא שבת ואינו מזה עליו נמצא מתקה בני מצוות. לכן הרב לכן הוא אמר לו ש שהזיה היא מצווה כי ככה הוא יוכל להקריב פסח. אז מה אתה רואה מפורש? שלמרות שאדם הזה הוא כביכול מחוץ לסקופת האזרה. מסקופת העזרה ולחוץ בכל אופן הוא שולח פסח. מוכח של דעת רב ליעזר. זה שהוא בדרך רחוקה זה רק לפתור אותו מכרת זה לא שהוא לא יכול לשלוח פסח אונה הגמרא מי אמר זה לא ראיה אמר רבושה תיפתר שחל יום השביעי שלו להיות ב-13 שח להיות בשבת שאילו חול היה מזיע עליו ביום יג ואז הוא למחר ביום יד שהוא כבר טהור מכל וכול הוא בא בעצמו ושוחט לו את פסחו בפנים והוא נכנס ואוכלו לערב אבל מכיוון שהיא שבת יג ולא מזה עליו נמצא מתעקב בין המצוות. אז אם כן, אין לך ראיה שלדעת רב לזר, מי שנמצא מחוץ לזקופתה יכול לשחוט פסח. אומרת הגמרא, אשכחתני כדן קדמיה. מצאנו ברייתה מפורשת, הרב אומר שזה בספרי זטא פרשז בעלו יצחו. שמה מפורש כתוב כידן קדמיה כמו ההבנה הראשונה שמדובר שחל יום השביעי שלו להיות ביד. אז כן לכאורה נרצה להוכיח שלדעת רבי אליעזר מי שהוא טהור ביום יד אבל עוד לא טהור לגמרי רק בערב יכול לשלוח מישהו שישחט לו פסח אמר רבי יהודה ברפזי זה לא ראיה ממה שמצאת בברייטה למה כי אתה יכול להגיד שהבריתה סוברת היא תיפתר כמן דמר כמו מי שאומר בדעתו של רב ליעזר שמה זה מדרך רחוקה לא מסקופת אזרה ולחוץ אלא מסקופת ירושלים ולחוץ אז אם כן גם זה שצריך לטבול לערב שיהיה תור רק בערב לתוך ירושלים הוא ודאי נכנס אז מה אז ממשיך אביד בן פזי ואומר לך משיבין דבר שהיא לפי מנדמה מחוץ לירושלים על דבר ש בירושלים אתה לא יכול להבין אם שם ראיה עכשיו הגמה מתפלטת והבנה שאמר לרבי או חילוף איך הוא אומר לו דבר כזה עונה הגמרא לפי שהיה רב לזר מלמדו הלכה ובאה שאין הזה דוכה שבת רבי לזר עצמו בעבר לימד את רבי עקיבא שהזהה לא דוה השבת ועכשיו כפר בו. זאת אומרת עכשיו רב ליעזר שכח את זה כפר בו בשעת הדין. לפכן הוא אמר לו חילוף כדי להזכיר לו. אולי הוא יזכר שהוא בעצמו אמר שהזה לא דכה שבת. עד כאן דף מח.
לצפיה בתכנים נוספים: