דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף לח
[מוזיקה] סוכים דף לחילים אחרי אמצע עמוד במילים מה נפיק מן בניהון ראינו מחלוקת גדולה אדם ששוחט את הפסח ואת החטוס לשמע והוא חושב שאת אדם הוא יזרוק שלא לשמע רבי יוחנן אמר מחשבין מעבודה לעבודה וזה פסול רשקש אמר לא זה בכלל כשר עליב רבי יוחנן ראינו שתי טעמים בגמרא רבי יוסא הסביר שכיוון שהוא חשב שהוא יעשה את הזריקה שלא לשמע אז כאילו בשחיטה בעצמה יש פה משהו שלא לשמע ו פסח ששחטת אותו לשמע ושלא לשמע הוא פסול לעומת זה רב חנניה אמר שכיוון שהוא חשב עכשיו בשחיטה שהוא יזרוק שלא לשמע כאילו יש פה זריקה שלא לשמע ולכן זה פסול מה נפיק מבינו? מה נפקמינם בין שתי הטעמים? היינו בין הטעם שאמר רבי יוסא לטעם שאמר רב חנניה. אז אומרת הגמרא ככה, אמר רב שמואל ברבודמה חילופין בשאר ימות השנה. אנחנו יודעים שבשאר ימות השנה אם אדם יקח את הפסח, למשל לפני פסח הוא הקדיש פסח כבר בפורים הוא הקריב הקדיש קורבן לפסח. עכשיו הוא בא להקריב אותו, זה לא הזמן שלו. אם הוא מקריב אותו בסתם הוא יהיה פסול כי זה עכשיו לא הזמן של קורבן פסח אבל אם הוא עוקר אותו הוא חושב עכשיו שהוא יקריב אותו שלא לשמע היינו לשלמים אז יהיה כשר זה הכלל אז אם כן שחטו לשמו הוא שחט את הפסח שלו בזמן לשם פסח אבל הוא חושב לזרוק דמו שלא לשמו בשאר ימות השנה על דעת ידי רבי יוחנן שאנחנו מחשבים מעבוד עבודה לעבודה. כך גם פה יהיה כשר על דעת לרב שמון בן לוקיש שלא מחשבים מעבודה לעבודה יהיה פסול. אז לפי ריש לוקיש ודאי שזה יהיה פסול כי הוא שחט את הפסח הזה לשמו וזה לא זמנו פסול. אבל לפי רבי יוחנן זה תלוי מה הטעם. אם הטעם שרבי יוחנן הוא כמו רבי יוסא שאני אומר שכשהוא חושב שהוא יזרוק את האדם שלו לשמו זה כאילו שיש כאן בשחיטה מחשבת שלא לשמע אז כאן המחשבת שלא לשמע בשחיטה תכשיר את הפסח אבל לפי רב חנניה שכשהוא חשב בשחיטה על הזריקה זה כאילו עושה את הזריקה שלא לשמע רגע אבל השחיטה הייתה כל כולה לשמע וזה לא עכשיו זמן פסח אז גם לרבי יוחנן אני אהיה פסול אומר רבי ריחונון עלדה עליל אבא בר אבא על העניין הזה שהיה קשה לו אבא בר אבא עשה עליה לארץ לבוא לשאול את החכמים מי זה אבא בר אבא זה אבו ידי שמואל שהיה קשה לו דינון אמרין מנין שהפסח משתנה לשם שלמים כמובן פסח שלא בזמנו תלמוד לומר ואם מן הצון קורבנו לזבח שלמים כלשהו מן הצון בשלמים הלילו מה בא מן הצון פסח אז אם זה לא בזמן הוא שלמים אי טיוון הרי עולה גם כן היא באה מן הצאון לא קבענו לומר דבר שאינו בא אלא מן הצום זה פסח אבל יצאת עולה שהיא באה אפילו מן הבקר הטיבון הרי השם מביאים אותו רק עיל זכר זה צאום אמר רבי רבי בובר קנה מן הצום דבר הבא מכל הצום גם זכר גם נקבה יצא שם שאינו בא אלא מן העלים בלבד זכר בוגר שואלת עכשיו הגמרא בכל אתר התמר שכתוב את המילה מין זה בא למעט ואחה פתאום אתה אומר שהמין בא לרבות שהגמרא הבינה שהלימוד הוא מזה שכתוב מן הצון אז זה בא לרבות דבר שהוא בא מן הצון הוא יך לזבח שלמים אמר רבי מנה מיתו אמין שכתוב פה זה גם כן מיות מה מייתו אני קורא לפי הגרסה שהרב מביא שאינו בא בן שתי שנים מיתו שאינו ב נקבה היה לו צריך להיות זכר בן שנה אז למה אמרנו שזה בא שלמים זה לא מהריבוי של המין אלא מהמשמעות של הפסוק אותו הקורבן שהוא בא מן הצום הוא יהיה שלמים ה טיבון והכתיב ואם מן הצום קורבנו מן הכסבים או מן העיזים לעולה אז מתה תבוא ותדרוש גם כן שמותר הפסח בא עולה אמר רבי יבון משנינן אנחנו נתרץ אמר רביון משנין דבר שהוא לאכילה בדבר שהוא לאכילה ואין משנים דבר שהוא לאכילה בדבר שאינו לאכילה יותר מסתבר שהפסח שבא לאכילה ישתנה להיות שלמים שהוא גם נאכל ולא לעולה שהוא לא נאכל אמר רבי יוסי ברביון עוד תירוץ משנים קודשים קלים לשם קודשים קלים ואין משנים קודשים קלים של פסח לשם קודשי קודשים שזה עולה אומר רבי יוחנון על דו עליל רבי חנינא על השאלה דלהל רבי חנינא עלה לשאול בארץ ישראל דינון אמרין אין הפסח משתנה לשם שלמים הכוונה פסח בשאר ימות השנה הוא לא משתנה לשם שלמים אלא אם כן שחתו לשם שלמים אבל אם הוא שחט אותו לשם פסח בשאר ימות השנה הוא פסול ואני אומר אפילו לשם עולה גם שהוא שחט אותו לשם עולה אז בעצם הוא עקר מזה שם פסח אי הוא שחט שלמים לשם עולה לא נורא שלמים ששחטו אותם לשם עולה הם כשרים אמר רבי תמר רבי יוחנן כתוב בפסוק ואם מנצון שאמרנו אם זה פסח אם מנצון קורבנו לזבח שלמים מה זה לזבח? כל שהוא זבח, לכל זבח שהוא יחשוב אותו הוא בשלמים. שואלת עכשיו הגמרא, משתנה למחשבת פסול? כשהוא יקריב את הפסח הזה לשם אוילו זה ישנה. בוא נראה מה הנפקמינה. איך אבית ש צריכים להקדים לפני כן בכל הדין של פיגול. פיגול זה שהוא חשב ב בשחיטה או בקבלה או בהלכה או בזריקה שהוא יעשה משהו של ראוי לאכילת אדם או לאכילת מזבח חוץ לזמנו זה פיגול אבל כדי שדבר יהיה פיגול צריך שחוץ ממחשבת הפיגול הכל יהיה כשר למהדרין זה זה מה שנקרא בלשון המשנה שיוקרבע ומתיר כמצוותו אבל אם יש תערובת שלות פסול אז זה כבר לא פיגול, זה כבר נקרא פסול. נפקמינה שמי שיאכל את זה אחר כך לא חייב קורס. אז אומרת הגמרא ככה, שחטו לשם עולה. הוא לקח את הפסח הזה שלא בזמנו שחט אותו לשם עולה. על מנת לזרוק דמו למחר. זה מחשבה המפגלת. לזרוק דם למחר. מכל מקום פסולו. זה ודאי שהוא פסול. בפועל. השאלה רק ככה. אינטימה משתנה למחשבת פסול שכשהוא שינה את זה וחשב מחשבת עולה אז זה משתנה וזה כבר לא שם פסח אז אין כאן פסול אחר רק את פסול הפיגול אז אם כן זה יהיה לזה פיגול כי שאר העניינים היה כמצוותו אבל אם תאמר אינה משתנה למחשבת פסול אינו משתנה למחשבת פסול כשהפסח השתנה עם מחשבת תולה הוא נשאר פסח אז פסול הקורבן הזה לא יהיה פיגול כי חוץ ממחשבת חוץ מזמנו שיש כאן יש כאן עוד פסול שהוא שוחט פסח שלא בזמנו אז לא יהיה לו שם פיגול שאלה הבאה מה קורה אם הוא יקח פסח בשאר ימות השנה והוא ישחט אותו לשמו ושלא לשמו בשאר ימות השנה הוא גם חשב לשמו ובסוף הוא חשב שלא לשמור רבי בונברחיה בשם שמואל ברבא אני קורא את הגרסה איך שהרב גורס מכיוון שאמר שלא לשמו בסוף אז נעשה כשוחט בשתיקה ושלא לשמור והוא קשה זאת אומרת כרגע ברור לגמרא שאם כשהוא מתחיל לשחוט הוא שוחט הוא לא חושב שום דבר ובסוף הוא חושב שלא לשמוע אז זה יציל את הקורבן וזה יקבל שם שלמים אז כך גם אם הוא חשב בהתחלה מפורש לשם פסח אז זה כאילו שהוא שחט בשתיקה זה שבסוף הוא חשב לשם שלמים הוא עקר את זה והפך את זה לשלמים והוא כשר אמר לי ואם כן אם ככה אפילו שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו כל השחיטה הוא חשב לשם פסח אבל הוא חשב שהוא יזרוק את הדם שלו לשמו לפי רבי יוחנן שהוא אמר מחשבים מעבודה לעבודה ולפי איך שהסביר אותו רבי יוסף שכאילו יש כאן בשחיטה מחשבת שלא לשמור. אז אם כן שהמחשבה הזאת תבוא ותציל את הקורבן ויעשה מרשעה ראשונה כשוחתו לשמו ושלא לשמו היינו על ידי המחשבת זריקה שלא לשמו ויהיה כשר. טוב, אמר רבי אבא מרי, אתה בכלל את מה שהתחלתם מקודם ואמרתם שאם כשהוא מתחיל לשחוט בשתיקה ואחר כך הוא חושב שלא לשמוע זה כשר, מה נאמר שכשהוא התחיל בשתיקה זה כשר? או נאמר אולי נגיד שאם הוא מתחיל בשתיקה כבר הקורבן פסול? זאת אומרת שהוא לא מכריע בזה. עד כאן דף לח. เ
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה