דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף כ
[מוזיקה] סורחים דף חוף אנחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם רבי סימעון בשם רבי יהושע בן לוי אותו כזית שאדם יוצא יוצא בו ידי חובתו בפסח צריך שלא יהיה בו משקים זאת אומרת שהוא ילוש אותו במים בלבד כי אחרת זה לא מצא עשירה ככה אמר רבי סימעון בשם רבי ישוע בן לוי עכשיו מה הוא התכוון רבי ירמיה אמר למצווה התמרת רק לכתחילה אבל בדיעבד אם הוא לקח מצה שירה כן יצא ידי חובה רבי יהודה בר פזי אמר לעיכוב את המרט גם בדיאבד לא יוצאים בה מילטד רבי בון ברחיה אמר לעיכוב את אמרת הייתי ורבי בון ברחיה איך אנחנו אומרים שלא יוצאים ידי חובה במצא שירה ואותנינן חלות תודה המשנה אמרה שחלות תודה הם לא יוצאים בהם בגלל הסיבה שלא יוצאים בהם אבל אם הוא עשה אותם למכור בשוק אין יצאים בהם יתחמהם החלות תודה שאין בהן משקין הרישים אותם בשמן או מושכים אותם בשמן אמר רבי יוסא תמן רביעיתי ורביעית מתחלקת לכמה מינים כשמביאים לחמי תודה מביאים אם זה חצי לוג שמן שחצי מן החצי עו רביעית הלוג לוקחים את זה לחלות ולהרכיקים זאת אומרת ש10 חלות מקבלים שמיני תלוג ו-10 רקיקים שמינית לוג אז זה בקושי ניכר זה לא עושה את זה למצע שירה לכן שם זה לא מבטל זה לא הופך את זה שזה לא לחם עוני אז אם כן והידה אמרדה אז מאיפה כן אנחנו נוכל להוכיח שכן יוצאים ממצה עשירה כי כתוב יכול יצא דורך ברוויחה רויחה שהיו עושים 10 חלות שחולטים אותם במים חמים ואחר כך קולה אותם בשמן בלפס וכאן כל הלות יש להם רביעית אחת אז פה כן ניכר השמן אז מה כתוב שם יכול יצא ידי חובתו ברבי תמוד לומר ושמרתם את המצות מצה שצריכה שימור שיש לה אופציה להחמיץ וזרזו והפו אותה שלא תחמיץ אבל יצאת זו שכ שכיוון שחלטו אותה במים רותחים היא כבר לא יכולה להחמיץ שאינה צריכה שימור לכן לא יוצאים בידי חובה מדייקת הגמרא אז מה אמרנו מפני שאינה צריכה שימור ה אם היא כן הייתה צריכה שימור יוצאים בה אף על פי שיש בה שמן זה קושיה על מן דמר שלא יוצאים במצה שירה עוד שואלת הגמרא ואותן יוצאים במצה מטובלת אף על פי שאין בה טעם דגן אבל והוא שרוב דגן סברין מימר מטובלת משקין אז רואים מכאן שיוצאים ומצאה שירה דוכה הגמרא ואומרת לא מטובלת שומשומן מטובלת אגוזין אבל היא נעשתה רק במים והידה אמרה ד יכול שאינו יוצא בפתח בפסח אלא בפת הדראה פת של סובין גסה מנין אפילו כמצת שלמה היינו בסולת נקיה כמו שלמה המלך תמוד לומר תאכלו מצות ריבה אז אם כן מה תמוד לומר לכם מולי פרט לסורסין זה שהוא הוא מתגן את זה בשמן וופה באלפס עושה באפס ופרט לחלת המשרט זה חלוטה בדבש ועושים אותה במחואת ואחר כך הופה אותם ולשישה השישה זה גלוסקה גדולה שבגלל החשיבות שלה לא יוצאים בה אומרת הגמרא יוצאים במצה אהבה עד טפח כמו לחם הפנים שעד טפח זה יכול להישמר היינו להאפות בלי להחמיץ יוצאים במצא נה שהיא לא אפויה לגמרי כדי שתיפרס ולא תעשה גידין גידים מצא הישנה שהוא הכין הרבה זמן לפני פסח תפלוקת לבית שמה היו בית הלל כמו שהם נחלקו לעניין סוכה אם זה נקרא לשמע או לא לכאורה כך גם נחלקו לעניין מצא אמר רבי יוס דברי הכלי מכיוון שלא עשה לשם הפסח דבר בריא שלא לא דקדק בה שלא תחמיץ אז אם כן גם כתוב כן להפך שאם הוא בוודאי עשה אותה לשם פסח אז בוודאי שהיא כשרה יוצאין בסרוקין סרוקין זה מצות מאוד דקות בין מצוירין בין שאינן מצוירים זאת אומרת שיש עליהם צועות אף על פי שאמרו אין עושים סרקין מצוירים בפסח אבל בכל אופן בדיעבד יוצא בזה ידי חובה ולמה באמת לא עושים אז תני אמר רבי יהודה שאל בייטוס בן זנין את רבן גמליאל וחכמים ביבנה מה הוא לעשות צריכים על מצוירים בפסח אמרו לו אסור למה מפני שהאישה משתהה בהם זה לוקח לה זמן להתעסק עם זה והם באים לידי חימוץ אמר להם אם כן יעשו אותו בדפוס יכינו דפוס שזה קורה מהר אמרו לא אי אפשר למרות שבעיקרון אתה צודק אבל יהיו אומרים כל הסריקין אסורים וסריקי בייטוס בן זונים מותרים אי אפשר לחלק לכן אמרנו לא לעשות רק מצוירים תני רבי רבי יוסא אומר עושים סריקין כרקיקין היינו עושים אותם את המצוירים דקים כמו רקיקין ואין עושים רקיקין כגלוסקאות לא עושים אותם אבים כמו גלוסקאות כי בגלל שהם אבים הם יכולים להחמיץ הלכה ה אומרת המשנה ואילו ירקות שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח כוונה בחובת מצוות מרור בחזרת ובאולשין ובתמך ובחרבינה ובמרו יוצאים בהם בין לכין בין כמושים הגמרא תגיד שהקלח כמוש אבל לא כבושים ולא שלוקים ולא מבושלים כי הם כבר אין להם את השם של המרור המקורי שלוק זה דבר שהוא מבושל הרבה מאוד במים יותר מבישול רגיל ומצטרפן בכזית הפני משה אומר שהמצטרפים בכזית הולך גם על מה שאמרנו עכשיו כל הירקות האלה של מרור וזה גם מתייחס לחמשת מיני דגן של פסח שלהמצה ויוצאין בקלח שלהם לא רק בעלים ובדמאי ווא במעשה ראשון שנטלה תרומתו שהוא כבר לא טבל הוא במעשר שני והקד שנבדו בחזרת אומרת הגמרא זה חסין חסין חסה אולשין טרוקסימון ובטמחה זה גן גידין חרחבינה רבי יוסי ברבי בון אמר זה הירק שקוראים לו יסי חלי במרור ירק קמר ופניו מחסיפין שהוא לא ממש ירוק כקרטי יש לו שרף כשחותכים אותו יוצא ממנו שרף הטיוון הרי חזרת מתוק הרי אינו קרוי חזרת אלא מתוק חסה זה דבר מתוק רבי חיא בשם רבושיה כל עצמן אנה דבר תלוי אלא בחזרת מה חזרת תחילתה מתוק בסוף אמר ואומר הרב בשם החזון איש שמתי יוצאים בה רק בסופה כשהיא כבר נהיה תמרה כך עשו המצרים לאבותינו במצרים בתחילה במיתה והארץ הושיבו את הושב את אביך ואת אחיך ואת אחיך ואחר כך וימררו את חיהם עבודה קשה בחומר ובלבנים בין כמושים איתנה אבל לא כמושים לא כמו שהגרסה שלנו אמר רב חיזדה מנדה אמר כמושים שיוצאים בהם זה מדובר בכללח מנדה אמר אבל לא כמושים הוא מדבר בעלים שהם כבר איבדו את השם מרור כאן הם כמו עפר רבי חיא ברב בא בשם רבי יוחנן ז כבוש אומר עליו בורא פרי העץ זאת אומרת למרות שהוא עבר כבישה הוא לא מאבד את ברכתו רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן ילק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו ולא בורא פרי אדמה אז הגמרא כרגע מבינה שהוא חולק על רבי חיא ברבא אמר רבי שמואל ברב יצחק לכאורה מתניתאה שלנו מסעיה לרבי בנימין בר יפת כי המשנה אומרת שלא יוצאים במרור לא כבושים ולא שלוקים ולא מבושלים אם בעינם הם יצא בהם ידי חובתו בפסח רואים שהבישול משנה לו את השם אמר רבי זיהורה אתה לא יכול להגיד שזה מחלוקת ולהביא ראיה לרבי בניין מביט למה כי מה אני ידע משמע מן רבי יוחנן יהות מי היה יודע מי היה תלמיד ששומע היטב מרבי יוחנן זה רבי חיא ברבא או רבי בנימין בריפת לא רבי חיא ברבבה ועוד מן הד מןמה דענן חמיין אנחנו רואים שרבנין עליין לברייתא הם נכנסים בסעודת הבראה ונזין טורמוסים הם לוקחים טורמוס למרות שטורמוס אי אפשר לאכול אותו עד ששולקים אותו שבע פעמים ומברכין עלהון בורא פרי אדרמה נו בתורמוסין לא שלוקינן אתה רואה שרוב הרבנים נוקטים להלכה שהבישול לא מאבד לאותה ברכה ואם תאמר מתניתין אז שאלנו ע על המשנה שלנו למה כבר לא יוצאים בזה ידי חובת מרור שניה היא שאמרה תורה מרורין מרורין כיוון ששלקן בטלה מרתן לכן לא יוצאים בהם אבל מצד הברכה היא תישאר בורא פרי האדמה אמר רבי יוסי ברביבון לא האמת היא שהם בכלל לא חולקים ולא פליגים זית שאין דרכו לאכוללך אי אפשר לקחת זית מעץ ולאכול אי אפשר לא ראוי לאכילה צריכים להעביר אותו כבישה אז לכן אפילו שהוא כבוש בעינו הוא עדיין נשאר בברכתו אבל ירק שאפשר לאכול אותו חי כיוון ששלכו נשתנה גם כן הברכה שלו לא עד כאן דף חוף
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה