דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף ד
[מוזיקה] סוחים דף ד ואנחנו מתחילים הלכה ב' אומרת המשנה אין חוששים שמהגרה חולדה מבית לבית וממקום למקום אדם שבדק את הפינה הזאת בבית והוא כבר ראה שהיא נקיה מחמץ עכשיו הוא עובר לפינה השנייה אז אולי הוא היה צריך לחשוש אולי בינתיים חולדה העבירה בחזרה חמץ למקום שהוא כבר בדק לא אין חוששים אם כן לכאורה הפשט שטו כי אם אתה כבר בא לחשוש אז גם מחצר לחצר ומעיר לעיר ומילא אין לה דבר סוף אומרת הגמרא אין חוששים וכולי אמר רבי יונה לכאורה הסדר במשנה שהמשנה אמרה אם כן זאת אומרת מה הפשט אם כן שחוששים מבית לבית גם צריך לחשוש לחצר לחצר זה לא מדויק יכול להיות שמבית לבית שזה קרוב חוששים מחצר לחצר לא אמר רבי יונה אחי צורך מתני מעיר לעיר לא חוששים ולא רק מעיר לעיר ומחצר לחצר ממקום למקום ומבית לבית אם חוששת מעיר לעיר אז ודאי את חושש מחצר לחצר אם חוששת שאת מחצר לחצר חוששת שאת ממקום למקום אם חוששת שאת ממקום למקום את חושש מבית לבית זה הסדר שהיה צריך להיות אמר רבי יוסי אפילו כמתניתא אפילו כמו שכתוב במשנה אפשר להסביר את יי שם מה כוונת המשנה? אין חוששים שמהגררה חולדה מבית לבית וממקום למקום. אם כן, לפי מה שעכשיו אמרת לנו שאין חוששים אפילו מבית לבית אה אז מצוין שמחצר לחצר ומעיר לעיר לא חוששים כי אם אתה תבוא ותגיד שתמיד חוששים אין לדבר סוף. זאת אומרת שאם מבית לבית אמרת יהיה את חושש לא קושן ממקום למקום. אם ממקום למקום מיד חוש קוש מחצר לחצר אם מחצר לחצר ית חושיש לו קושקל מעיר לעיר וממילא זה מובן מה וכי יכולים אן כל ישראל לבדוק חמצן כאחת עד כאן הביאור של המשנה הזאת הלכה ג' רבי יהודה אומר בודקין אור ארבע סוד הכוונה בלילה 14 וב-14 בשחרית ובשעת הביור בפשטות הבנת הגמרא בהתחלה שלרבי יהודה צריכים לבדוק שלוש פעמים שלוש בדיקות למזכונה בזקנת הגמרא גם יש מפרשים שלומדים שעדיין לרבי צריך שלוש בדיקות ויש מפרשים שאומרים שלא שהגמרא אומרת שזה רק אם הוא לא בדק אור ל-1 יבדוק 14 לא בדק 14 יבדוק לא בדק בשחרית יבדוק בשעת הבי חכמים אומרים אם לא בדק אור ל-14 יבדוק ב-14 אם לא בדק ב-14 יבדוק בתוך המועד מה זה תוך המועד רש"י בגמרא מפרש בתוך המועד הכוונה בתוך זמן הביו שיגיע שעה שביעית בסוף שעה שישית אבל הרבה רישנים אחרים מפרשים בתוך המועד הכוונה בכל המועד בתוך החג לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד אחרי החג ומה שהוא משייר ינחנו בצינה כדי שלא יהיה צריך בדיקה אחריו אם הוא יבוא ויראה שזה נעלם הוא יהיה בבעיה לכן עדיף שניח כן ומצינה. רבי יהודה אומר וכולי. אמר רבי יוחנן טעמה לרבי יהודה שצריך לבדוק שלוש פעמים כנגד שלושה פעמים שכתוב בתורה לא יראה לך שעור. אז הרב מביא כתוב לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שעור בכל גבולך. זה שתיים. ועוד פעם כתוב לא יראה לך שעור בכל גבולך. אז מפה סמכו שצריך שלוש בדיקות. שתמר והכתיב תשביטו סאו מבתיכם. תגיד בדיקה רביעית. אונה הגמרא לא זה בעשהו. זה כבר לא באותו סדרה שלושת הלבים שותמרה והכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם גם את זה תספור נכון ששלוש פ כתוב לא אראה תספור גם אתה לא ימצא אמר רבי יוסה מכיוון שזה צריך לזה וזה צריך לזה הלא ימצא מלמד על הלא יראה והלא יראה מלמד על הלא ימצא אז כמי שכולן אחד אז לכן אנחנו נשארים רק בשלושה לאבים ולמה צריכים את שני שניהם לא יראה לך הייתי אומר דווקא אם זה שלך אבל אם הפקיד אצלו גוי הפקיד אצלי חמץ יהיה מותר כי זה לא לך תלמוד לומר לא ימצא בבתיכם שבכלל לא יהיה בבית מצד שני אם היה כתוב לא ימצא בבתיכם הייתי אומר יחד לו בית יהיה אסור אם אני היחלתי חדר בבית שלי לגוי לשים שמה את החמץ של הגוי הייתי אומר יהיה אסור כי כתוב לא ימצא בבתיכם תלמוד לומר לא יראה לך ופה זה לא שלי כיצד אם הגוי הפקיד אצלו אסור אבל יחד לו בית אז זה לא ממש לך זה לא ממש בבתיכם מותר שואלת הגמרא מהחלפה שיטתי דרב יהודה דתני רבי א אומר בודקין אור ל-14 הוא ב-14 בשחרית ובשעת הביו זאת אומרת שלוש בדיקות וחכמים אומרים אם לא בדק אור ל-14 ארבדוק ב-14 זאת אומרת שלפי רבי יהודה צריך לבדוק שלושה פעמים עכשיו מה אם בשעה שלא הגיע הגיע הזמן בעורו אתמר צריך לבדוק שלושה פעמים אז בשעה שהגיע זמן באורו לא כל שכן אז למה הוא לא מסכים עם מה שחכמים אומרים שצריך לבדוק בתוך המועד אונה הגמרא באמת הוא כן מסכים אז מה הוא כן חולק עלינו צורקת זה לא אם לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד זה חכמים אומרים ועל זה רבי יהודה לא חולק ורבי יהודה אומר לאחר שעבר המועד וזה כבר רק אסור מדרבונון אין צורך בבדיקה הפני לפני משה אומר שהתירוץ כאן של הגמרא שרבי יהודה גם כן לא מצריך שלוש בדיקות אלא הגמרא מוכיחה שהוא גם כן באופן כזה שאם הוא לא בדק בפעם הראשונה בשנייה וכן הלאה ומה שהוא משאר יניחנו בצינה כדי שלא צריך שלא יהיה צריך בדיקה אחריו כיצד הוא עושה קופע עליו כלי וזה עצם ככה זה שמור קפע עליו כלי ולא מצאו אחר כך הוא בא בבוקר הוא בודק אין חמץ אני אומר יד נטלטו זה לא נאבד לבד אז בוודאי בן אדם לקח את זה ואין מה לחשוש לא צריך לעשות בדיקה מחדש לא קפה עליו כלי ולא מצא אותו הבית צריך בדיקה זה ברור השאלה מה עם שאר הבתים שעל יד או שאר כל הבתים לא יהיו צריכים בדיקה או שאולי הם כן יצטרכו בדיקה נשמעינמדה זה ברייתא בטהרות עבד כזית מן המת בבית ביקשו ולא מצאו הביתה את האור כי לא מצאנו את הכזית לכשימצא הבית לכשימצא אם אחרי שבוע פתאום מצאים את הכזית הזה הבית המל מפריע אני לא אומר שזה חתיכה אחרת שבא עכשיו אל אני אומר זאת החתיכה שעבדה ולא מצאנו וכל מה שהיה בינתיים נטמע עכשיו היא אלפה מן ההי והיא אלפה מן הדה שתי המשניות בפסחים ובטהרות או באוות תלמדו אחד מהשני הדה הכוונה המשנה פה בטהרות היא ילפה מנאי בפסחים מה נלמד שהיא איבד היא הניח שאין הבדל אם חמץ עבד לו או שהוא הניח את זה ואז הוא בא והוא לא מוצא את זה הבית צריך בדיקה אז אותו דבר אומרים גם כן בכזית מן המת שכמו שכשעבד כזית מן המת והוא לא ביקש את האור אותו דבר גם כן אם הוא הניח ולא מצא הוא צריך לבקש ואם הוא לא מוצא אז הביתה וההיא של פסחים ילפה מנדה שאין לך צריך בדיקה אלא אותו הבית בלבד כי שם כתוב לכשימצא הבית המלמפריע לא אומרים בתים אחרים או כתוב שאותו הבית טהור לא אומרים שהבית הזה טהור אבל כנראה החתיכת כזית נמצאת בבית אחר ונטמא את הבתים הסמוכים לא הבית ההוא והוא הדין הבתים האחרים כך גם לעניין הבדיקה למרות שהבית הזה צריך בדיקה רק הבית הזה לא בתים אחרים אבל הוא כישית רבי יהודה שנראה עוד מעט אפילו אותו הבית לא יהיה צריך בדיקה איזה רבי יהודה לשמעינה מנדה שאמר רבי יהודה מעשה בשפחתו של מסיק אחד במקום שנקרא רימון שהשליחה נפל אחד לבור הוא בא כהן אחד והציץ לידה מה השליחה הוא בא לראות אם זה נפל או שאין לו שם טומו הוא לא היה ממש נפל מה שהוא בא לראות שם הוא בא המעשה לפני חכמים וטיערו לא אומרים שהוא העיל על המת למה שדרך חולדה וברדלס להיות גוררים אותו אז אם כן גם פה למרות שהחתיכה נעלמה מסתמדלס וחולדה גררו את זה ואכלו את זה אומרת המרה לא רצה יחר הבשר אבל זה לא ראיה אינה רצה אחר הפת ואפילו טמה רצה אחר הבשר ואחר הפת עדיין בשר גוררת ואוכלת פעת גוררת ומהנחת אז לכן צריכים לחפש את החמץ רבנן דכיסר בשם רבבו אין חוששים שם הגררה חולדה וכרבי יהודה שהוא אמר במעשה של מצייק של רימון אז הפוך חוששים שמגררה חולדה אז גם נגיד את זה לחומרה שאם אדם חילק בדק חלק חלק מהבית לפסח והוא עובר לחלק השני אני חושב שמגירר חולדה Ja.
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה