הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף כט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף כט

[מוזיקה] אורלו דף חופ טס רבי יסא בשם רבי יוחנן שמזג מאיסור ומתר זאת אומרת יש לו פה גם יין אסור וגם יין מותר והוא מזג את היין במים שהמים כמובן הם מותרים את רואה את ההיתר כמי שאינו כאילו היין המותר לא נמצא כאן ואז אתה מסתכל איסור היין אסור אם יש בו בנותן טעם אם הוא נותן מספיק טעם במים אסור ואם לא ואם הוא לא נותן טעם במים מותר ומה החידוש של רב יסה שלא אומרים שכיוון שיש כאן יין אסור ויין מותר וויין הרי וסר יין בכל שהו אז כאילו כל היין הזה זה יין אסור וכולם הצטרפו נגד המים קומש מלון שלאו מסתכלים על ההיתר כאילו אינו ורק על היין אס לבד מתבוננים אם הוא נותן תעם במים הוא עוסר ואם לאו לו אמר רבו שיה הממרה הזאת ש רבי ס בשם רבי יוחנן זה בתנאי והוא שנפל ההיתר בסוף אז אני אומר שהאיסור שנפל בהתחלה במים כבר בטל שם אבל אם ההיתר היה ביחד עם המים אז ועכשיו נופל לתוכם יין אסור אז אני אומר אומר היין אסור שמוצא בתערובת את היין הוא עוסר אותו במשהו וכולם אסורים רבי איני בשם רבי יוחנן הוא חולק על רב אושייה ווא אומר לא שניה בין שנפל איסור בתחילה והיתר בסוף להיתר בתחילה ואיסור בסוף אפילו מן ויין אפילו נמזג כל סורקו מן ההיתר שהוא ממש היה יין כבר ממוזג עם מים שאפשר היה להגיד שהמים בטלים פה כי זה כבר יין מוכן לא לא אומרים ככה אלא אני אומר את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור שעכשיו ייפול אם יש בו ונותן טעם במים לבד אסור ואם לאב מותר זה החידוש שלרבי אמי בשם רבי יוחנן עכשיו רבי זעירה אמר חידוש יותר גדול אמר רבי רבי זעירא הד דעת המר שמסתכלים על ההיתר כמי שאינו זה בקול תינוי בכל האופנים שאתה תרצה להגיד דוגמה מה הדוגמה הכי חריפה איך אבידה רבי יוסי ברבי בון רביבו בשם רבי יוחנן צלוחית של יין נסך שנפלה לתוך חבית של יין והיא כבר סרה את כל החבית במשהו כי מין במינו וסר במשהו ואחרי זה במקרה הזה לפי רבי אמי זה כבר יהיה אסור אפילו אם זה ייפול במים אבל רבי זיר אומר אם אחרי זה חזרה נפלה לתוך הבור של מים את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו איסור הצלוחית המקורית אם יש בו בנותן טעם בכל הבור אסור ועם לאו מותר טוב עד כאן מה שדיברנו על ה יין נסך ומה הוא עושר עכשיו אנחנו חוזרים למשנה במשנה ראינו ששיעור של חולין ותרומה שנפלו לתוך יסה ולא לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ ואז הם הצטרפו ביחד וכיבו רבי אליעזר אומר אחר אחרון אני בא ככה אמר רבי אליעזר זאת אומרת שאם האחרון היה היתר זה יהיה מותר אם אחרון היה איסור זה יהיה אסור ומה הדין אם נפלו שניהם כאחת עד כדון נפלו זה אחר זה נפלו שניהם כאחד מה אמר בה רבי אליעזר אומרת הגמרא נשמעין מןד נוכיח את זה מהברית הזאת הבריתה הזאת עוסקת על הקוים הקוים היה להם שיבוש שהם חשבו שפסח חייב לחול ביום ראשון אז אם לפעמים פסח חל ביום שלישי והם הלכו והקדימו את הפסח ליום ראשון אז גם הם היו מסיימים את הפסח מוקדם ומיד אחר כך מתחילים לאפות חמץ וזה באמת פסח יוצא שאצל הקוים יש ופים חמץ בפסח אם מתי חמצן של קוים כבר מותר לאחר הפסח ש אומר זה כבר הרבה הרב זמן זה כבר לא מהחמץ של פסח של בעלי בתים שהם מופים קצת אחר שלוש שבתות של אפיה כל הרעיון כאן שבפעם הראשונה הם ופים בפסח והם משאירים מזה חתיכה לשעור לעיסה הבאה את העיסה הבאה שהם יעשו אחר כך זה כבר לא בפסח אבל הם ישימו בה מהשור שנעשה בפסח וגם מזה הם ישאירו שעור לעיסה השלישית שגם היא לא נעשית בפסח אבל יש בה שעור מעיסה ששמו בה שעור שנעשה בפסח אז עד שלוש סיבובים זה אסור מהפעם הרביעית זה כבר מותר אז אנחנו אומרים ככה של בעלי בתים אחר שלוש שבתות של אפיה ושל נחתמים בכרכים לאחר שלושה ימים שנחתמים בכפרים לאחר שלושה תנורים רבי שמעון בן אלעזר אומר אף כשאמרו שלבעלי בתים אחר שלוש שבתות של אפייה אבל בתנאי והוא שיהיה אדם גדול שהוא עושה הרבה לחם או שיהיה משיא את בנו ופה שלושה תנורים בשבת אחת זה אחר זה וזה אחר זה מותר ואף כשאמרו שנחתמים בכרכים לאחר שלושה ימים אם נדחק ואפה שלושה תנורים ביום אחד זה אחר זה וזה אחר זה זה יהיה מותר תני רב שמעון אומר ואף כשאמרו שנחתמים בכפרים לאחר שלושה תנורים עד שלושה ימים אסורים למה הוא אומר אם הם עושים שלושה תנור ורים ביום אחד אז זה לא בא בשרשרת אלא אני אומר שמשחררת הוא בודל לו שעור לכל אותו היום הוא השיר בבוקר כיוון שהוא כבר יודע שהוא יעשה היום שלושה תנורים בבוקר מהעיסה הראשונה הוא משאיר כמות גדולה של סעור והוא שם את זה בכל התנורים הבאים באותו יום נמצא שכולם הוחמצה מהעיסה המקורית אז הם לא ירדו בתם מעיסה לעיסה לכן רבי שימן אומר ביום אחד עד שזה לא שלושה ימים נפרדים זה יהיה אסור עכשיו לענייננו אותה עיסה השנייה למה היא וסרת לא מאיסור ומיתר ה מתחמצנת מצת גם מהעיסה עצמה שהיא נעשתה בהתר וגם מהשיעור שבא ונעשה בפסח אז למה היא אסורה זה זה וזה גורם ואמר רבי ירמיה בשם רבי שמעון בן לוקי שמנת נך מתן של קוים זה התן לרב ליעזר אז מה אנחנו שומעים מכאן מפורש כתוב לנו שלדעת התן רב אליזר אם נעשו היתר ואיסור ביחד שזה זה וזה גורם הוא עוסר רק אם היתר היה אחרון אז הוא מתיר ואמר רב יוסי לרב חנין אנטוניה נהירת אתה זוכר יתו אמרין את ורבי ירמיה בשם רבי שמעון בן לוקיש נתנך מתן של קוטין רב לזר אז הוא אומר ונן לינ אמרינן כן הוא לא מסכים עם זה אומר רבי יוסי למה אלא רבי הילא בשם רבי שמעון בן לוקי שאומר ירדו לחמצן של כותים כן רבי אליעזר כיוון שאיסור חמץ הוא כל כך חמור החמירו בחמץ כמו שיטת זר שזה וזה גורם אסור היינו שלפי הדעה זאת פה גם רבנן יודעו לרב לזר ועוד ראייה מן הדוד אמר רבי חנין רבב אבא הלי עובדה שלח שא לרב חיה א לרב יס לרבי מלי כרבי אליעזר אז מה כיחידה הורו כמו התנ היחיד רבי אליעזר שזה וזה גורם אסור לא אלא משום שירדו לחמצן של קוטין כרבי אליעזר טוב אמר רבי מנוק מרבי סא לכאורה איך מה תמן הלכה כרב לזר כמו שאתה אומר הלכה כרב ליזר בחמץ וכה הלכה כרב ליזר גם פה במשנה שלנו בשעור של תרומה גם תגיד הלכה כרב ליזר שזה וזה גורם אסור אמר לה מה הוא לכל דבר מה אתה חושב שאמרנו את זה בכל הדברים לא איפה שאמרנו אמרנו אבל בשאר כל הייסורים אין הלכה כרב לזה חכמים לא מודעים לו זה וזה גורם מותר עד כאן דף חופ טס
לצפיה בתכנים נוספים: