הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף כח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ערלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ערלה דף כח

[מוזיקה] אורלו דף חכ רב בוו בשם רבי יוחנן כל נותני טעמים אין לוקים עליהם זאת אומרת הם לא אסורים מן התורה חוץ מנותני טעם של נזיר כך אמר אבבו בשם רבי יוחנן ומה הוא מתכוון נחלקו בזה רבי זעירה ורבי בבר ממל אמר רבי זיר ההוא פירש ככה כל נותני טעמים אין לו קין עליהן עד ש ום טעם ממשו של איסור זאת אומרת שיש לנו טעם של איסור שבלו כאן במאכל וטועמים את האיסור מן התורה טעם אינו כעיקר זה רק איסור דרבנן ו בנזיר שמה בלבד אפילו לא טעם טעם ממשו של איסור שם זה אסור למה כי בנזיר יש פסוק מיוחד שכתוב משרט היינו אפילו המים שהיו שרוים בהם נבים גם הם אסורים כיוון שיש בהם טעם הנבים ולמה לא לומדים מנזיר אז הגמרא אומרת שכיוון שנזי וחטאת כל אשר הגע בבשרה יקדש זה שני כתובים הבאים כחד ואן מלמדים ולכן בכל התורה כולה טעם אינו כעיקר מן התורה ורבנן עשו את זה לכן לא לוקים כך פירש רבי זירה אמר רבי בבר ממ ל הוא חולק ומחמיר אומר לא כל הוא אומר שבעצם מצד טעם כעיקר ודאי שבכל הייסורים טעם כעיקר לומדים את זה מנזיר לכולם אז מה אמר רב בואו בשם רב יוחנן אמר על דבר יותר חמור כל נותני טעמים אין איסור והיתר מצטרפים אני לא אגיד שההיתר יצטרף להשלים לשיעור כזית של האיסור ו בנזיר איסור והתר מצטרפים אם יהיה לו יין פחות מכשיעור והוא שרה את הפת שלו ביין והפתח ליין אז האיסור וההיתר הצטרפו זה חומרה יותר גדולה זה יש רק בנזיר ולא למדים לשאר האיסורים אומרת זה הגמרא מתנית מסייע לדין ויש מתניתא מסייע לדין מתנית מסייע לרבי זעירה כתוב כך כזית יין שנפל לגדרה והלך הנזיר אכל ממנה כזית פטור עד ש כולה למרות שטעם כעיקר בנזיר אבל עד שהוא לא אוכל את כל הגדרה שיש לו מהיין לבד כזית אז הוא לא יהיה חייב ההיתר לא מצטרף לאיסור אפילו בנזיר זה מתאים עם רבי זעירה אבל על דעת ד רבי בבר ממל שהוא אמר שההיתר מצטרף לאיסור כיוון שאכל ממנה כזית חייב אז זאת היייתה בריתה מסייעת לרבי זהירה ובריתה הבאה מתנית מסיע לרבי בבר ממל דתני ממש מה שנאמר וכל משרת הנבים לא ישתה מה התורה הוסיפה במשפט הזה כימה הניח הכתוב שלא המרו אלא לפי שנאמר מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל מיין ושחר יזהיר אז כבר אמרנו את הכל מה תלמוד לומר בכל משרת ענבים לא ישתה אלא זה מלמד אותנו שאם שרה ענבים מים ושר פתו ביין ויש בהם כדי לצרף בהן כזית חייב זאת אומרת שמה מיוחד בנזיר שה היתר מצטרף לאיסור אבל עצם הדין שטעם כעיקר זה אנחנו לומדים עכשיו מנזיר לכל הייסורים כולם מכאן אתה דן לכל ייסורים שבתורה ומהם ה יוצא מן הגפן שאין איסורו איסור עולם בסך הכל הוא נזיר 30 יום ו אין איסורו איסור הנאה הוא יכול לעשות עירוב תחומין עם יין עם ענבים ויש לו יתר אחר איסורו יכול ללכת לחכם להתיר את הנדר בכל אופן עשה בו טעם כעיקר שאר כל הייסורים שבתורה שיסור איסור עולם ואיסור סורן היה ויש להן תר אחר סורן אינו דין שנעשה בהם את התם כעיקר מכאן למדו חכמים כל נותני טעמים שיהו אסורין זאת אומרת תם עקר זה מן התורה זה כמו רבי בבא ממל וקשייה על דרבי זעירה בכל התר התמר עד שיטעום ככה הוא אמר צריכים לטום ממשו של איסור וכו התמר אפילו לא טעם אז באמת הבריתה הזאת היא כמו רבי בבר ממה הלכה ו אומרת המשנה שעור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך עישה לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ כל אחד לבד לא יכול לחמץ את העיסה הצטרפו וחמצון אומר אחר האחרון אני בא שאם האחרון היה איסור אז אני אומר שבעצם הוא נתן פה את הפוש ולמרות שגם החולים גרמו זה וזה גורם אסור חכמים אומרים לא משנה בין שנפל איסור בתחילה בין בסוף לעולם אינו עוסר עד שיהיה בו באיסור לבד כדי לחמץ כי זה וזה גורם מותר יועזר איש הבירה היה מתלמידי שמאי ואמר שאלתי את רבן גמליאל הזקן עומד בשער המזרח הוא היה עומד שם בשער המזרח ושאלתי אותו ואמר לעולם אינו עוסר עד שיהיה בו כדי לחמץ אומרת הגמרא תמנ [מוזיקה] תנינן למדנו בעבודה זרה יין נסך אסור ווסר בכל שהוא חזקי אמר שמזג מן האיסור ומן האתר את היין שלהם הם היו שותים היו מסדרים אותו עם מזיגה של מים הוא מזג את המים עם יין אסור ועם יין מותר ונפל איסור בסוף אז אסור זה נחשב איסור אבל אם היין ה אסור הוא היה הראשון מעורב במים ורק אחר כך הגיע היין המותר ואז זה נמזג וזה נהייה י ככה כמו שצריך זה נחשב שזה נעשה על ידי ההיתר היתר בסוף היתר כך אומר חזקיה התיקון של הדבר המזווג הזה נעשה על ידי הדבר האחרון אמר רבי שמואל ברב יצחו ש שיטה הזאת של חזקיה זה דרב לזרי רבי אליעזר אמר החר האחרון אני בא שהוא סובר זה וזה גורם אסור והוא מסתכל אחר הדבר האחרון אבל רבי ירמיה זה לא פה רק כמו שיטת רבי אליעזר כאן חומר הו ביין נסח שלכול העלמה זה חמור אז רבי יוסי בי על הספרה הזאת שלרבי ירמיה אם אתה אומר שזה חומרה מיוחדת ביין נסך אם חומר הוא ביין נסך אז מה זה משנה לא בגלל רב ליזר אלא בגלל שביין נסח אפילו כל שהוא עוסר אפילו נפל תר בסוף יהיה אסור כך רבי יוסי נשאר בשאלה עד כאן דף חכ
לצפיה בתכנים נוספים: