הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מט

[מוזיקה] עירובים דף מט אנחנו מתחילים בשורה השלישית לא סוף דבר כל ארבעה על ארבעה בתוך השרה הגמרא מתלבטת האם לא צריך שכל הארבעה על הארבעה של החלון יהיו בגובה של עשרה טפחים אלא אפילו מקצת ארבעה בתוך עשרה כמי שכל ארבעה על ארבעה בתוך השרה כך הגמרא שואלת אז הגמרא עונה היה בהיקף 96 טפחים שזה בעצם חלון של ארבע אמות ארבע עמות זה שישה תפחים כל המס זה 24 תפחים נמצא שאם אתה עושה ארבע צלעות של 24 זה 96 טפחים אפילו כלשהו בתוך השרה כמי שכל ארבע על ארבע בתוך השרה שואלת הגמרא הייתה עגולה והיה בו היקף 96 גם כן מספיק שמקצת יהיה בתוך השרה והגמרא על זה לא עונה שואלת אומרת עכשיו הגמרא מה הוא למעט בכלים אם החלון היה באמת למעלה מהשרה והוא ימעט את הרצפה לידי עפר ודאי שזה מתמעט מה הדין על ידי כלים שהוא מניח שם רב חיא ברשי אמר ממעטים בכלים רב יונה ורבי יצחוק בר תבלאי אמר רבי יוחנן אין ממטים בכלים תמון אמרה בבבל אומרים מחלוקת רבחי רבא ורבי שמואל ברבי יוסי אחד אמר אסור ואחד אמר מותר למעט בכלים מהד אמר אסור למה שמה ישכח ויתלטלנו הוא יוציא את כל הכלים ואז התבטל לנו כל השם עירוב. אז אי אפשר לסמוך על הנמכה כזאת של הקיר. הורי רבי יוחנן בר מריה למכבוש על יקוף. היינו אם הוא רוצה למעט את גובה כיר הוא יכול לכבוש שמקורה שהיא כבדה שבזה אין חשש שהוא יבוא לטלטל אותה בשבת. תני בכל ממעטים באבנים ובלבונים ובסולם צורי ובסולם מצרי והוא שקבעו. אז לכאורה מה זה קבעו ומסמרים רבי בא בשם רבי יהודה אפילו לא קבעו אז אנחנו שואלים עליו תני והוא שקבעו אמר רבי בא מה שכתוב בברייטה שהוא שקבעו הכוונה והוא שיחדו לכך שהוא קבע אותו שיהיה מונח במקום הזה אבל לא עם מסמרים הורי רבי לקדין תניה שכתוב והוא שקבעו רבי יונה רבי סע טריון שניהם אמרו אחד אמר בשם מראוקן ואחד בשם רב נחמן ביעקב צריך שיהיה בין שליבה לשלבה פחות משלושה כי אחרת זה מיוט באמצע האוויר צריך שיהיה בו רוחב ארבעה טפחים באחת מן השלבות האלה של הסולם והעמודים של הסולם משלימים לרוחב של ארבעה כי כיוון שהוא נאחז בהם בשביל לעלות הם חלק מהסולם ישה אמר תקופת שהדריגו אם הוא שם קורה כמדרגה שהדרגו ממעט מכל מקום. הוא ממעט את הגובה של עשרה תפחים. אבל תדע לך שמכל מקום אין העמודים משלימים לעשרה בגובה. לומר לנו שנעשת כשלבה אהבה. לא אומרים את זה. כל מה שהעמודים יכולים להשלים רק לרוחב. כיוון שהם משמשים לאחיזה בסולם. אבל הגובה הם לא הצטרפו אל אם השלבות לא יגיעו לשרה והעמודים מגיעים לשרה זה לא יעזור לנו רביסע בשם רבי בר קהנה צריך שיהיה משוך מן הקותל ארבעה תפחים כדי מקום זאת אומרת לא מספיק שיהיה שמה איזה מדרגה צריכים שהיא תהיה רחבה ארבעתה תפחים מהכותל או אם אתה מעמיד שמה סולם צריכים שהשליבה התחתונה שלו תהיה רחבה ארבעה רחוקה מהכותל ארבעה טפחים רבי חזקיה ושם רבי בונבר קהנה אותה שליבה שהיא ממעטת את העשרה צריכה שתה משוכח מנקות על ארבעה תפחים כדי מקום אבל שאר השלבות שמעליה יכולות להיות יותר צמודות לכותל רבי יעקב דרומא ביי הביא דופן ששבעה תפחים ומחצה ויגבו מן הארץ פחות משלושה טפחים מותר למה כי אני אומר שזה לבוד תמן התמר כל הפחות משלושה כסתום וכל התמר כל הפחות מארבעה כסתום אתה פתאום מצריך את החלון להיות בפתח של ארבעה אחרת זה נחשב סתום אז הגמרא אומרת זה לא קשה זה ודאי לא קשה אין מה להקשות מלבוד לגבי שטח של חלון אבל אנחנו נגיד לרבי יעקב דרומיא הנה את בא עם מקשה אם אתה רוצה להקשות אחי קשה ככה תקשה למה הוא צריך להביא דופן של שבעה טפחים כדי בסופו של דבר ליצור ממנו מחיצה של 10 תפחים יביא דופן של ארבע תפחים וכלשהו ויגבעו מן הארץ שני תפחים חסר כלשהו וישים במרחק מעליו ששני תפחים סליחה צריך לכתוב יגביעו מן הארץ שלושה טפחים חסר כלשהו ואז יהיה לבוד ומעליו בגובה שלושה תפחים חסר כלשהו ימתח איזה חבל ואז יהיה לו מחיצה של 10ה טפחים אז מה נענה למה זה לא מועיל במקרה כזה יהי בעקידה אמר רבי רבי יוחנן העומד והחלל מצטרפים לארבעה אבל בתנאי והוא שיהיה העומד רבה על החלל שמה הוא מדבר על ה שט על ה דבר שמקיף את הבור אז אם ראש הבור העומת והחלל מצטרפים לארבעה יש שם זה נחשב עם העומק 10ה תפחים זה נחשב רשות היחיד אז צריכים שמה שהיה העומד רבה על החלל כך גם פה מה יש לו פה מריצה של ארבעה טפחים ועוד שלושה תפחים לבוד למטה, שלושה טפחים לבוד למעלה, אז החלל מרובה על העומד. לכן זה לא מחיצה טובה. עד כאן דף מטס.
לצפיה בתכנים נוספים: