דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מח
[מוזיקה] A רוב דף מח אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה י אומרת המשנה אנחנו מדברים במקרה שיש לנו שתי חצרות אחת חיצונה ואחת פנימית הפנימית כל המעבר שלה זה דרך החיצונה אין לה מעבר אחר שכח מן החיצונה ולא ערב הפנימית היא מותרת. למה? כי היא עשתה לעצמה עירוב. אין לי דריסת הרגל שוסרת אותה. והחיצונה היא אסורה. למה? כיוון שאחד מהם שכח ולא עשה עירוב. אז אין להם עירוב. אם שכחת מן הפנימית ולא ערב, שתיהם אסורות. למה? הפנימית אסורה כי אין לה עירוב. אחד שכח והחיצונה אסורה למרות שהיא עשתה עירוב לעצמה כיוון שדריסת הרגל שלה הפנימית שהיא אסורה במקומה עוברת עליה ועוסרת אותה זה עד כאן דיברנו שהם עשו שני עירובים נפרדים עכשיו נתנו את עירובן למקום אחד הם רצו לעשות עירוב משותף לפנימית ולחיצונה ושמו את העירוב במקום אחד שכח בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא ערב שתיהן אסורות והגמרא מיד תפרט ותבאר ואם היו של יחידים. החצר הפנימית של אדם אחד והחצר החיצונה של אדם אחד. במקרה כזה אינן צריכים בכלל להערב, הם לא צריכים לעשות עירוב. כל אחד בחצר שלו מותר לו לטלטל. והפנימי שעובר על החיצוני זה דריסת הרגל המותרת. הוא לא עוסר עליו. אומרת הגמרא, שכח לחיצונה וכולי. אז כאן הרב מוסיף כותרת על פי התוספתא. נוסיף כותרת. נתנו עירובן בחיצונה. אנחנו מתייחסים למקרה במשנה ששתי חצרות נתנו את עירובן למקום אחד. אז אם נתנו עירובן בחיצונה שכח מן החיצונה ולא ערב. החיצונה אסורה. ברור שלא ערבה. והפנימית אסורה. למה? שנתנו עירובן במקום אסור. הם שמו את העירוב שלהם בחיצונה ובעצם בסופו של דבר יצא שאין שם עירוב. אז אם כן אין להם עירוב. ואם הם הסתלקו אז הם ישארו בלי העירוב שלהם. לכן שתיהם אסורות. שכח מן הפנימית ולא ערב. הפנימית אסורה שלא ערבה. והחיצונה אסורה למה? שנתנו עירובן במקום אסור. למה זה אתה אומר שזה מקום אסור? שדריסת הרגל היינו של אנשי הפנימית עוסרת עליהם. לכן אלו ואלו אסורות. עד כאן דיברנו שנתנו ירובן בחיצונה. עכשיו גם נוסיף כותרת. נתנו עירובן בפנימית. אז אם שכח מן הפנימית, לא צריך לבר, כבר הסברנו מקודם, שכח מן החיצונה ולא ערב, אז ניחי החיצונה אסורה שלא ערבה. היא לא עשתה עירוב. אבל הפנימית למה? למה נעסור עליהם? הרי העירוב שלהם נמצא בפנימית והם כולם נתנו עירוב. מפני שנתנו עירובן במקום אסור. זה לא נכון. הרי הם לא נתנו עירובן במקום אסור. הם שמו את העירוב שלהם במקום שלהם. אלא מה תגיד שדריסת הרגל אוסרת? זה לא נכון. הרי אין כאן דריסת הרגל אוסרת. קיצור כל הטעמים שאמרת למעלה פה לא רלוונטיים. אז למה אנשי הפנימית אסורים לטלטל? אמר רבי עש וכיוון שנתנו במקום אחד גם בשביל הפנימית וגם בשביל החיצונה נעשו כולן רשות אחת. ואם כן, כיוון ששכח מאנשי החיצונה, אז גם אנשי הפנימית לא יוכלו לטלטל. רב חונה בשם רב, אין תורת חצר לגוי, אין תורת דקה לגוי. דקה הכוונה מחיצה של סילוק. והגמרא מיד מבארת, אין תורת דקה לגוי שאם היה שרוי בעליונה, את מורידו לאיסור. אם הגוי היה גר בעלייה אף על פי ששמו דקה היינו מחיצה כזאת בירידה שיורדים מעלייה לחצר אם הדייר הזה היה דייר ישראל היינו אומרים הנה המחיצה הזאת עושה אותו כאילו שהוא פרש מחצר סילק את רגליו מכאן אבל כיוון שזה גוי אצל גוי אין סילוק זה נקרא אין דוקה אין דקה מחיצה כזאת של סילוק לגוי אין תורת חצר לגוי מה הכוונה שאם היה שרוי בפנימית אם הגוי היה גר בחצר הפנימית לבד ובחצר החיצונה יש כמה יהודים, שני יהודים לפחות, את מוציא לאסום. אם הפנימי הזה היה ישראל, אז הישראל הזה הוא בעצם רגל מותרת לעצמו. כשהוא עובר על החיצונה הוא לא היה עוסר, אבל כיוון שהפנימי הזה הוא גוי, אנחנו אומרים שהוא עוסר. ולמה? מה הסיבה של זה? אז הגמרא בבלי אומרת שמי שלא יודע את ההלכה שרגל המותרת במקומה לא עוסרת, הוא יכול לבוא ולטעות ולחשוב שגוי אף פעם לא עוסר וזה הרי לא נכון. אז לכן אני אומר אין תורת חצר לגוי הוא כאילו כאן והוא עוסר רבי בשם רב לוזו אומר תראה אף על פי שאמרנו עכשיו מקודם משפט כזה בשם רב שאין תורת חצר לגוי זה לא מוחלט יש תורת חצר לגוי יש מקרים שכן איזה דוגמה שאם היו ישראל וגוי דרים בפנימית אחד ואחד ויש לנו כלל שכשישראל אחד גר עם גוי אחד בחצר, הגוי לא עוסר עליו. במקרה כזה חכמים לא גזרו. אז לעולם אינו עוסר עד שיהיו שניהם ישראלים. הישראל הפנימי, הרגל שלו היא רגל שמותרת במקומה. כשהוא עובר על החיצונים הוא לא עוסר עליהם. לא הוא ולא הגוי. אז בעניין הזה יש תורת חצר לגוי שנגיד הוא גר לבד עם הישראלי בחצר שלו והוא לא נחשב שהוא פה. רבי בא בשם רבי יהודה מי שיש לו דקה לפנים מביתו גבוה עשרה טפחים מחיצה שכאילו אומרת שהוא מסתלק מפה אם הדייר הזה הוא ישראל אז באמת אינו עוסר הוא מסולק מהחצר אבל הוא בגוי עוסר אצל גוי לא מועיל סילוק שואלת הגמרא ככה אמר רבי בא מחלפה שיטתי דרבי בא תמן אמר רבי בא רבי יהודה בשם שמואל כותל שהקיפו סולמות מכאן או מכאן. כותל שבין שתי חצרות ושמו סולם מכאן וגם סולם מכאן. האם זה נחשב כפתח בין החצרות? לא. מערבוין שניים ואין מערבוין אחד. זה לא נקרא כפתח. אז אם כאן הגוי הזה עשה דקה מול הפתח שלו, אז איך הוא יוצא לחצר? דרך סולם? אתה אומר שהגוי עוסף. זאת אומרת שהסולם נחשב כפתח. זה סתירה. אמר רבי יוסי ברבי בון, תמן על ידי סולמות הן נידונים. הכוונה אין תמן על ידי סולמות. זה לא עוזר. אין נידונים כפתחים. זה לא פתח. אבל כאן ברמהך מה אתה רוצה? הדייר הזה של הקומה העליונה, דרך העליונים לרד למטה. ואם יש לו קיר הוא חייב לעבור דרך הסולם. אז בוודאי זה נחשב פתח. אין דרך התחתונים לעלות למעלה. התחתונים בהחלט הם לא יעלו למעלה דרך הסולם. אז סתם סולם לא נחשב פתח אבל כשאין לה עליונים דרך ודאי זה לא נחשב שזה סגור אלא הסולם מאפשר לו לעבור הדרן הלך פרק הדר עם אנוכי בסיעתא דשמיא פרק שביעי חלון שבין שתי חצרות עם הגודל שלו ארבעה על ארבעה והוא נמצא בתוך גובה של 10ה טפחים מערבין שניים ונחשב שיש ביניהם פתח ואם רצו מערבין אחד לא צריך צריכים שכל הפתח יהיה בתוך השרה אלא מספיק שחלק משהו ממנו ככה הגמרא תגיד אבל אם זה פחות מארבע על ארבע או למעלה מעשרה מערבין שניים ואין מערבין אחד אין ביניהם פתח הם לא יכולים לעשות תירוב אחד לשניהם זאת אומרת שאי אפשר יהיה לטלטל מעל הקוותל או דרך הסדקים מחצר לחצר חלון שבין שתי חצרות הסריגים אם יש סורגים בתוך החלון ממעטים בעלי עניין שבת וממעטים את את הפתח וזה נחשב שאין כאן פתח כי הרעיון של הפתח לעניין שבת זה שזה יחשב כמקום מעבר אז אם יש צורגים שמצמים את הפתח אז זה כבר לא מעבר אבל לעניין חזקות למשל אדם החזיק על חברו שהוא פתח שמה חלון צורי או חלון מצרית שמה נושא לאור אין ממטין אין ממטים בה קש ותבן אין ממטים בה כי הם לא מתבטלים שם בדרך כלל אנשים יקחו את זה משם עפרו צרורות ממעטים בה כי מן הסתם הם בטלים בחלון אמר רבי יוסי ברביון עלו בעשבים אין ממטים בה ועון קומרבבה ה אחתמר מה שאתה אמרת שזה צריך להיות בתוך עשרה טפחים בחלון שבין שתי חצרות אותו הדין יהיה הוא דקה בחלון שבין שני בתים או שאולי נגיד שבתים כיוון שהבית כאילו הוא מלא אז אפילו אם החלון יותר גבוה זה וגם נחשב פתח אמר לו נעים גם בחלון של בין שני בתים צריך להיות בתוך הסרה זה פירוש אחד רק בסוף הסוגיה הרב מביא עוד פירוש הוא ניקב אסור בחלון שבין שני גנים גם שם תגיד שזה כמן דמליה לא רק בין ח זאת אומרת האם תגיד שרק בין חצרות צריך שהחלון יהיה בתוך השרה אבל בין שתי גינות לא נורא אמר לו הנה גם פה צריך שיהיה בתוך השרה. מה הוא לערב דרך לולים? אדם שיש לו חור בתקרה שהרובה שהיא הפתח להעלות לקומה שנייה זה נחשב פתח או כיוון שזה למעלה מעשרה זה לא נחשב פתח. אמר רבי אברהם אמר רבי אבמרי מחלוקת רבו שמואל תנין אנתן תמן כל גגות ההיא רשות אחת. רבי מאיר סובר שלמרות שלמטה בין הבתים אסור לטלטל מבית לבית בלי עירוב חצרות, אבל על הגגות, כל גגות ההי רשות אחת. כך סובר רב מאיר. נחלקו בדעתו, שמואל אמר, עד בית סעתיים כמו כרפא הוקף לדירה שמותר לטלטל בו עד שטח של בית סעתיים. רב לעומת זה אמר, מטלטלים בהם אפילו קור, אפילו קוריים. שמה שנכון שאנחנו לגבי חילוק הראשויות לא מחשיבים את זה כדיורים גמורים אבל לגבי גודל השטח לגבי זה זה כן עכשיו מקום שדרים בו ואפילו בית שער אפילו אפילו קור אפילו קוריים אפשר לטלטל שם אז אם כן הוא הדין קה לפי רב שמחשיב את זה כמגורים אז הפתח היינו הלול הוא נחשב כפתח כדי לצרף את זה לעירוב אחד. אבל לפי שמואל שאת הגג לא מחשיב כמקום מגורים, אם יש לנו פתח של לול, פתח כזה שהוא למעלה מעשרת תפחים, הוא לא יחשב כפתח לגבי לצרף אותם, לעשות עירוב אחד. עד כאן דף מח. H
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה