הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף מג

[מוזיקה] רובין דף מג אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ד' אומרת המשנה מתי נותנים רשות אז הגמרא תב שנותנים הכוונה העניין הזה של ביטול רשות ממתי אפשר לבטל את הרשות בית שמאי אומרים היא בעוד יום זאת אומרת שה הם סוברים שביטול רשות זה הקנאה הקנעה אפשר לעשות רק מבעוד יום ובית הלל אומרים שאפשר גם מי שתכשך בית הלל אומרים מי שתכשך הכוונה אפילו מי שתכשך זאת אומרת שביטול רשות זה כמו סילוק מי שנתן רשותו ואחר כך הוא הוציא כלים לחצר בין בשוגג בין במזיד הרי זה עוסר עליהם דברי רב מאיר והגמרא תתקן על פי מה שמוכרח לאיל שצריכים לגרוס הרי זה אינו עוסר עליהם דברי רב מאיר מכיוון שהם כבר קנו וזכו בחצר הוא לא יכול להתחרט רבי יהודה אומר מזיד אוסר אבל אם הוא הוציא בשוגג אינו עוסר אז הגמרא מבארת ממתי נותנים כן אם מתנית ממתי מבטלים רשות זה הנושא שאנחנו אומרים בית שמאי אומרים מבוד יום בית הלל אומרים משתכשך וגם פה כן מתנית מה שכתוב בית הלל אומרים משתכשך לא הכוונה רק משתכשך אלא הכוונה בית הלל אומרים הכוונה אפילו משתכשך דלא כן אם לא תגיד כך אז מתנית מכולי בית שמאי ומחומרי בית הלל זה לא מנוי במסכת עדויות על כוחנו שבית הלל מקילים מי שנתן רשותו והוציא מה הכוונה בסיפה גם כן שנתן רשותו כני מתנית מי שביטל רשותו בין שוגג בין מזיד הרי זה עוסר כך כתוב בדברי רב מאיר אומרת על זה הגמרא כי מתניצה צריך לתקן את המשנה ולהגיד אינו עוסר תני שניים שהיו שותפים בחצר ומת אחד מהם ונפל הבית ירושה אחד מן השוק שהוא לא גר כאן. אז אם זה נפל ירושת שלו חשה הרי זה אינו עוסר. מכיוון שהוא היה זכאי בדירה והוא הרי אחד מן השוק הוא לא גר כאן בחצר. אדם שיש לו בעלות על בית בחצר והוא לא גר כאן הוא לא עוסר. אבל אם הסיפור הזה קרה הוא נפטר משכשא אז בכניסת השבת היו צריכים לעשות עירוב אז הרי זה עוסר רבחה בשם רב חינד מה שאמרנו כאן דבית שמאי היא שהם הסברו שאין לזה תיקון בשבת דבית שמאי אומרים אין מבטלים רשות משתכשך אבל ובית הלל אומרים מבטלים רשות משתכשך אז אם כן כיוון שבעל הבית מת אין לך ביטול רשות גדול מזה זה מה שאמר אמר רבי יוסא ברביון, מכיוון שמת אין ביטול רשות גדול מזה, זה סילוק הכי גדול שהוא יכול לסלק את עצמו מהחצר. הרי שהיה לאחד מן השוק ביתים האן בחצר ומת ונפל הבית ירושה לאחד מהן. אם זה קרה עד שלא חשה אז אחד מדיירי החצר נהיה פה בעלים עלות בית הרי זה עוסר הוא צריך להשתתף בעירוב. אבל אם זה קרה משכשך היינו שבכניסת השבת זה היה בבעלות של אותו אחד שלא גר כמן בחצר אינו עוסר גם כאן עוד לבית שמאי לבית שמי אומרים אין מבטלים רשות משתחשך אבל לפי דעתם של בית הלל ובית הלולל אומרים מבטלים רשות משתכשך הוא יוכל לבטל את רשותו מה הוא לזכור רשות משתחשך האם השכירות שסוכרים מהגוי זה כמו עירוב שזה אי אפשר לעשות רק לפני השבת או שזה כמו ביטול שאפשר גם לבטל אז אי אפשר לזכור מהגוי בשבת. רב חיא, רב יס, רב אימא, סל כול לחמתא לגדר שאלול לרב חמה בר יוסף ושרה הוא התיר להם לזכור בשבת. שמעון שמעין שמע את זה רבי יוחנן ואמר יפה עשיתם. שמע רבי שמעון בן לוקיש ואמר לא יפה עשיתם. אז הגמרא טמאה מה פליגין הם חולקים ביניהם. רבי זאיר אמר לא פליגים. ומה מנדמר יפה עשיתם הכוונה עצם פעולת השכירות ששכרתם לא עשיתם בזה עוון בשבת כי זה לא מקח וממכר גמור אבל לגבי התיקון של העירוב אי אפשר יהיה לטלטל כאן זה מנד אמר לא יפה עשיתם הכוונה שטלטלתם זאת אומרת שכולנו מסכימים שלגבי לטלטל וחצר זה לא יועיל אבל פעולת השכירות שהם עשו לא היה פה איסור ככה פירש רבי זעירא רבי בא חולק עליו ואמר פליגי רבי יוחנן ורשלוקיש כן חולקים מנד אמר יפה עשיתם גם ששכרתם וגם שטלטלתם שזה מועיל בשבת ועכשיו אפשר לטלטל בחצר מנד אמר לו יפי עשיתם לא ששכרתם כי זה פעולה של מקח וגם שזה לא מועיל ולא שטלטלתם כיוון שאי אפשר לזכור בשבת אז בעצם יוצא שזה מחלוקת לפי רביבה רבי אף לעניין מחיצות כן גם לגבי המחיצה נגיד שאפשר אפשר לשנות את זה בשבת? והגמרא מבארת את הדוגמה איך אבידה? זה מדבר במחיצות של שתי. מחיצות של שתי. אז לאדם אחד או שניים לא הקלו לטלטל רק עד גודל של בית סיעתיים, לא יותר מזה. אבל אם הם שלושה אנשים, יש להם כבר שם של שיירה, הם יכולים לטלטל בשטח יותר גדול על בית שש צעים. אז ככה היו שניים וירוו עירוב אחד והיה מותר להם לטלטל רק עד בית שעתיים ובא גוי והוסיף להם פה דייר שלישי בשבת עוד יהודי האם נגיד כבר נכנסה שבת באיסור ולא נתיר להם עכשיו לטלטל יותר או שלא אומרים כיוון שנכנסה באיסור זה נהיה אסור אלא אומרים שסוף כל סוף יש כאן יותר אנשים ואפשר לטלטל ביותר שטח וכן הפוך היו שלושה וירבו שני עירובים הכוונה שהם עשו שטח גדול יותר של שש צעים ובא הגוי ופיכט לקח מהם יהודי אחד האם נגיד כבר נכנסה שבת בהתרב או לא חילד הרבי בוא שהוא רצה לומר שגם לעניין מחיצות אומרים הועיל ונאסרה נאסרה מן הדע כל שבת שנכנסה בהיתר מותר באיסור אסור חוץ מן המבטל רשות והמנדה אמר שסופו שגם אפשר לזכור אז הוא יגיד חוץ מן המבטל ומן המזכיר אבל לעניין מחיצות לא אומרים ככה אלא כיוון שנכנסה באיסור אסור מה הוא לזכור רשות מן הפונדיק הכוונה יש בעל הבית שיש לו פונדק הוא מזכיר חדרים לכל מיני אנשים הוא הזכיר חדר אחד לגוי האם אפשר לזכור מבעל הפונדק את כל החדרים גם את מה שהוא כבר הזכיר וזה יועיל לעירוב או לא רבי חיננה ורבי יונתן סלקי לחמתא לגדר אמרי למטין עד שיבואו זקני הדרום לכאן אתה רבי אפס דרומה הוא היה מהדרום ושאלון לי ושרה הוא התיר אפשר לזכור ממנו הוא נחשב הבעל הבית הראשי אפשר לזכור ממנו שמע רבי שמעון בןקיש ואמר מאחר שהבוי שהגוי בא הוא מוציאני אם אני אזכור מבעל הפונדק ואחר כך יבוא הגוי ששכר ממנו הוא מוציא אותי מהחדר אז לא עשינו כלום כלום שמעון ברבא אמר רבי יוחנן שרבי יוחנן אמר רבי יוחנן בי אז מה מעתן בתינו שלנו כיוון שהממשלה יכולה לפעמים לפוש לנו לתוך הבית זאת אומרת בכל אופן זה שלנו אז גם פה נכון שבעל הפונדק הזכיר את זה לגוי אבל בכל אופן זה שייך לבעל הפונדק רבי יוסה ברבי שמעון משם רבי ביטות הוא מחלק ואומר אין בתינו שלנו לדור עמנו זאת אומרת אתה צודק בתמיעה שלך מה אין בתינו שלנו כיוון שהם יכולים רק לדור עמנו אז זה שלנו אבל הלצאת אין מוציאים אותנו אבל לעומת זה בפונדק אם אני אקח את אזכור את החדר מהבעל הבית של הפונדק יבוא הגוי ששכר ומוציאין אותנו לכן מה ששכרתי מבעל הבית זה לא כלום זה בעצם מחלוקת הלכה ה אומרת המשנה הבעל הבית שהיה שותף לשכנים לזה ביין ולזה ביין אינן צריכים להרב הם לא צריכים לעשות עירוב במבוי לחצר זה לא מועיל כי לחצר צריכים פת לזה ביין ולזה בשמן צריכים לערב. הגמרא תבאר שתי אפשרויות. רבי שמעון אומר, אחד זה ואחד זה אינן צריכים לערב. והגמרא תבאר שדרכם של אנשים לערב יין ושמן בשביל לעשות אני גגרון. בעל הבית שהיה שותף לשכנים רבי בא בשם רבי יהודה הוא מסביר את המשנה בדרך הארץ שנו בנורמלי. הכוונה לזה ביין ולזה ביין הועיל ובדרך כלל אינו מקפיל על תערובתו אין צריך לערב אבל אם באמת ידוע שהוא מקפיד יצטרכו להרב לזה ביין ולזה בשמן בדרך כלל אויל והוא מקפיד על תערובתו צריך לערב ואם ידוע שהוא לא מקפיד אז לא יצטרכו לערב זה היה הפירוש שרבי בא בשם רבי יהודה אבל רבי בא בר קהנה רב חיא בר אשי בשם רב הם אומרים פירוש אחר לא בנתון ונים בכלי אחד עם תניתה לזה ביין ולזה בים כיוון שהם בכלי אחד לא צריך לערב אבל לזה ביין ולזה בשמן בדרך כלל הם בשני כלים עוד פירוש מביא הרב שלזה ביין ולזה בשמן גם כשהם יהיו בכלי אחד כיוון שבדרך כלל מקפידים על זה לא נקרא שם שותפים טוב אמר רב זריקן טעמה דרבי שמעון טעמה דרבי שמעון מה הוא סובר שכן כן דרכן לשתותן הנגרון את התערובת של יין ושמן תני רבי אלעוזר בן תדאי אומר בין כך ובין כך אסורים הכוונה לטלטל בתוך החצר עד שהם יערבו עירוב חצרות מה שהם עשו כאן שהם שותפים זה יועיל לגבי לטלטל בהמבוי אבל לטלטל בחצר זה לא מועיל לעירוב חצרות זאת אומרת רבי אלעזר בן תדי סובר שלא אומרים שמי שעשה שיתוף במבוי זה כבר כולל גם עירוב חצרות רבי אחם רב הלכה כרבי לוזר בן תדי רבי יעקב ברחה בשם רבי זיר ההוא מסביר לנו אתדי רבי אלעזר בן תדי כמו רבי מאיר אידן רבי מאיר אמר רב מנה רב מאירדו אמר על ידי עירוב על ידי שיתוף היינו שכשיש לנו שיתוף במבוי זה כבר כולל בו גם עירוב לחצרות סליחה זה לא כולל עירוב לחצרות צריכים גם עירוב וגם שיתוף זה היה הפירוש לבוש של רבי מנה אבל אמר רבי יוסא ברבי בו לא שזה רבי מאיר אחר זה לא קשור לרבי מאיר הנל אלא רבי מאירדו אמר שאין מערבין לאדם אלא מדעתו ולכן כיוון שכאן הם סתם שותפים לזה ביין ולזה בשמ ואין פה דעת להשתתף לכן אלעזר בן תדאי אומר שהם אסורים עד שיערבו הכוונה עד שהם ירצו להשתתף אומרת הגמרא על דת דרבי מנק כשהוא הסביר כרבי זירא שהוא הסביר שזה הנושא האם שיתוף של המבוי לא כולל את העירוב בחצר יוצא שעל דת דרב שפסק כמו רבי אלעזר בן תדי שהוא סובר כרבי מא שצריכים למרות שעשו שיתוף במבוא צריכים לעשות תירוב בחצר רבי זעיר בשם רבי יוחנן בעירובין בתעני ציבור נהגו הכל כרבי מאיר נהגו הכוונה שזה הלכה אבל כאילו נהגו זה לא הלכה נהגו ככה אבל אם מישהו ישאל אותנו לא נפסוק ככה זאת אומרת כמו רבי מאיר שלא סומכים על שיתוף במקום עירוב אה סליחה שצריכים לעשות גם עירוב בחצר ומה שהוא אומר בתענית ציבור זה לגבי נשיאות כפיים שיש נשיאות כפיים במנחה ובנעילה בתעניות ובמעמדות רבי יוחנן א רבי יעקב ברח בשם רבי יוחנן הנאה ובגילת אסתר נהגו הכל הכל כרבי מאיר שרבי מאיר סובר שמתחילים לקרוא את המרגילת אסתר מחילת המגילה מי והיא במי אחשוורוש ולא כמו זהות אחרות שאומרות מי ש ודי או מי בלילה ההוא עד כאן דף מג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: