הדף היומי ירושלמי מסכת סוכה דף א

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת סוכה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת סוכה דף א

סוכו דף א' סוכה שהיא גבוהה למעלה מ-20 אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר בשאינה גבוהה 10ה תפחים זה נחשב דירה סרוחה ושאין לה שלוש דפנות ושחמתה מרובה מצילתה שלושת את המקרים האלה פסולה סוכה שהיא גבוהה הגמרא עכשיו מתייחסת למשנה שכתובה במסכת עירובין שם במסכת עירובין כתוב ככה מבואישו גבוה מ-20 אמה זאת אומרת שיש שמה קורה בראש פתח המבוי רחבה טפח אבל היא גבוהה למעלה מסיר המים העת ורבי יהודה אומר אינו צריך אומרת על זה הגמרא רבי יוסי אמר לה סתם רבי אחה הוא אמר את הממרה בשם רב שמה המחלוקת רבנן ילפינה מפתחו של היכל שכתוב שמה על ההיכל ושחתו פתח אוהל מועד אז רבנן סוברים שהעולם אין לו קדושה של היכל הוא כבר לא נקרא אוהל מועד אז אם כן אתה יודע שפתח הוא עד 20 אמה ורבי יהודה ליה לפלא מפתחו של אולם כי הוא סובר שגם לאולם יש דין של היכל זה כמו אוהל מועד. אז אם התורה מכנה את זה כפתח, אז עד 40 אמה. שואלת הגמרא, אם זה הסברה של רבי יהודה, אם מפתחו של עולם דיו 40 אמה, דתנין אין תמן שפתחו של אולם גובו 40 אמה ורכבו 20 אמה. ולעומת זה, תני רב חיה שכשרבי יהודה מכשיר את הקורה הגבוהה אפילו 40, 50 אמה, תניבר כפרה אפילו 100 אמה. אז לא יכול להיות שהטעם של רבי יהודה זה בגלל שהוא למד מפתחו של אולם אמר רבי רבי יהודה כדעתי ורבנן כדעתון דתנין אן תמן וכן גשרין מן מפולשין מטלטלים תחתיהם בשבת דברי רבי יהודה וחכמים מסרים מה הסברה של רבי יהודה שם הך מהדעת אמרת רואה את התקרה כאילו היא יורדת וסותמת זאת אומרת אומרים פי תקרא יורד וסותם כך אתמר רחה גם אצלנו לגבי הקורה במבוי את רואה את המלטירה את הקורה כאילו היא יורדת וסותמת אבל רבנן שלא אומרים פי תקרא יורד וסותם גם בקורה הם לא אומרים ככה עכשיו שלא נחשוב אומר הרב שלא נחשוב שרבנן לגמרי חולקים על פי תקרה הם גם מסכימים אבל מתי אומרים פי תקרא ויורד וסותם הם רק בקורה שרחבה ארבעה טפחים כדי מקום שמה הם יסכימו שאומרים פי תקרא אבל במבוי שהקורה היא סך הכל רחבה טפח לא אומרים פי תקרא יורד וסותם היא דעתי לרבי יהודה בסוכה היא דעתי במבואי כמו שבמב הוא מתיר למעלה מ-20 אמה כך גם בסוכה סוכה שהיא גבוהה למעלה מ-20 אמה הוא מתיר היא דעתאון דרבנן בסוכה שהם אומרים שבגלל שכתוב למען ידעו דורותיכם צריכים שעין תשלוט ועד 20 אמה עין שולטת וסוכה למעלה מזהן כבר לא רואה שהיא בסוכה והיא דעתון ומבוי שצריכים שזה בשביל שהעין תשלוט ויהיה ניכר שיש כאן קורה אבל בגלל שישבנו כאן אל תבוא ותחשוב עכשיו ולא דמיה הלכות מבוי ללכות סוכה יש דברים כשרים בסוכה ופסולים במבוי כשרים במבוי פסולים בסוכה למשל דוקרנים כוונה שאדם מעמיד דוקרנים מעל המחיצות ומעלה אותם לגובה ורק בגובה הוא שם את הסכך או את הקורה. כשרים בסוכה. אם יש לו טפנות של 10 טפחים והוא מעמיד עמודים ורק בגובה הוא שם את הסכך זה כשר כי אני אומר כאילו שהמחיצות אני אומר עליהם אסיק גודסיק את המחיצה אבל בסוכה זה בסוכה אבל במבוי פסולים במבוי במבוי הקורה צריכה לשבת על המבוי לא יועילו דוקרנים ותני כן הביא ארבעה דוקרנים וסיכך על גביהם בסוכה כשר במ ובמבואי פסול הדה דעת אמר דווקא בגבוהים שלושה למעלה מכותלי המבוי אבל אם אינם גבוהים שלושה למעלה מכותלי המבוי כשר למה כי אני אומר לבוד וזה כאילו מונח על המבוי ועוד דבר בשאין בהם רוחב ארבע אבל אם יש בהם רוחב ארבעה אפילו גבוהים כמה כשר כי אני אומר גם רבנן מודים שכשזה רחב ארבעה תפחים שזה שיעור מקום אומרים פי תקרא יורד וסותם עוד הבדל שתי דפנות כשרות בסוכה אבל הו פסולות במבוי המבואי צריך להיות ותניקן כפי שנראה בסוכה למדנו שתיים כהילכתם והשלישית אפילו טפח ועוד יותר הקלה רבי חיא בשם רבי יוחנן השתיים יכולים להיות של ארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח יהיה כשר מה הכוונה אם למשל הוא מאמין את הדופן המזרחי שהוא רחוק שלושה טפחים מהדופן הרביעי זאת אומרת שהוא רק ארבעה תפחים אז כאילו אני אומר לבות ויש פה כאילו מחיצה של שבע אחר כך הדופן הדרומי הוא ארבעה טפחים ועוד במרחק ממנו תרחיק ותעמיד את הדופן המערבי של טפח אחד גם יהיה כשר כי גם פה אני אומר עוד פעם לבוד ובמבוי צריך שעד שיהיה מגופף מארבע רוחותיו מה הכוונה ארבע רוחותיו שלוש דפנות מלאות והפתח הרביעי שמה הקורה נמצאת וכאילו היא סוגרת עוד הבדל אם הפתח הדופן הרביעי התרחב מ-10 עמות בסוכה כשר כי מספיק שלוש דפנות ובמבואי פסול כפי שכתוב שם המשנה שהוא צריך למעט אותו עוד הבדל דלה עליה את הגפן או הדלת ואת הכיסוס וסיכך על גב פסולה כי צריכים סכך שהוא לא מחובר לקרקע אבל במבוי אם מדלת תעלה ותסכך ותעמוד כמו קורה זה יהיה כשר שם כן הגפן הדלת כל הנף שיגדל שמה באופן טבעי אומרת על זה הגמרא הדעת שעץ שיגדל לבד כמבוי כקורה מעל המבואי יהיה כשר זה דווקא על בית סעתיים אבל אם זה שטח שהוא יותר מבית סעותיים אז צריכים שיקיפו את הקירות לדירה וכיוון שהעץ הזה גדל פה על פי המבוי לבד זה לא יחשב נעשת כמחיצה שהוקפס רעים שאין מותר לטלטל בא אלה בארבע אמות עוד הבדל חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה במבוי כשר סוכה מקורה שיש עליה נסרים של ארבעה טפחים פסולה מבוי מקורה כשר הבחה בשם רבוש היה לא סוף דבר מקורה מבוי לא צריך להיות מקורה לגמרי אלא אפילו נתן מלטירה היינו קורה ויש ברוחב ארבעה תפחים מטרת את המבוי כי אומרים פי תקרא יורד וסותם עד כאן דף א' ‏F
לצפיה בתכנים נוספים: