הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף מד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף מד

ף מד אנחנו בפרק שביעי מתחילים בהלכה ב' לפני שנתחיל לקרוא את המשנה כדאי לחזור על סדר הקורבנות הכתובים בתורה בשני מקומות במקום אחד זה בפרשת אחרי מות בספר ויקרא מקום שני זה איפה שכל פרשיות המוספים בפרשת פנחס בספר במדבר אז באחרי מות מה כתוב? בזאת יבוא אהרון אל הקודש בפר בין בקר לחטת ואי לא לעולה. הפר לחטת זה הפר הפנימי שנכנסים עם אדם שלו לפני ולפנים ומזים וכולי. ומעת הדת בני ישראל יקח שני שעירי עיזים לחטאת ואיל אחד לעולה. שני שעירי עיזים לחטת זה אותם שני הסעירים שעושים עליהם את הגורל. אחד עולה עליו הגורל להשם והוא מה שנקרא בן זוגו של הפר. הם שניהם נכנסים יחד, מזים מהדמים שלהם ביחד 43 זהות והשעיר השני זה השעיר להזזל וכתוב גם אייל לעולה זה מה שנקרא בראשון המשנה אלו ואל העם אחר כך כשאנחנו עוברים לפרשת פנחס שם פרשת המוספים מה יש שמה פר ואיל ושבעה כבסים כולם לעולה ועוד שעיר עיזים לחטת זה סעיר עיר חיצון שעושים אותו כרגיל כמו כל השעירים בכל הרגלים וראשי החודשים יש מחלוקת תנאים בין רבי לרב שמעון בן אולזור האם האיל שכתוב בפרשת פנחה זה אותו אל העם שכתוב בפרשת אחרי להביא אותו לעולם אז בוא נסכם אם אנחנו מסדרים ואומרים ככה יש לנו את השני תמידים תמיד של שחר תמיד של בן הארבים את כל העבודות היום מתחילים בתמיד של שחר ומסיימים בתמיד של בין הארבעים. אין קורבנות אחרי תמיד של בין הארבעים. אחר כך יש לנו את הפר והשעיר המיוחדים שהם נקראים עבודות היום שנכנסים איתם לפני ולפנים. הם עיקר עבודת היום שזה הזהת הדם שלהם. אחר כך צריכים להקריב את האימורים שלהם למזבח ואת הפר והשעיר עצמם שורפים מחוץ למחנה. אחרי זה יש לנו את החבילה של המוספים. מי הם המוספים? הפר לעולה ושבעת הכבצים ואלו ואל הם. או שיש גם איל וגם אלו ואל העם. השאלה מתי מקריבים אותם? זה עניין הקורבנות. עכשיו עוד דבר צריך לסדר. הכהן הגדול היה מחליף בגדים חמש פעמים ביום כיפור. פעם ראשונה הוא לובש בגדי זהב, בהם הוא עושה תמיד של שחר, אחר כך הוא לובש בגדי לבן, בהם הוא עושה את עבודות הפנים, היינו הקטרת הקטורת והפר והשעיר הפנימיים, כל העבודות בתוך לפני ולפנים ובהכל. אחרי זה הוא לובש שוב פעם בגדי זהב, בהם הוא עושה קורבן תמיד של בין הארבעים. אחרי זה שוב פעם הוא לובש בגדי לבן כדי להיכנס לפניי ולפנים לא לעשות שום עבודה אלא רק להוציא את הקו והמחתה וחוזר ולובש בגדי זהב זה מה שנקרא לבישה מספר חמש כדי להקטיר את הקטורת ולהדליק את הנרות של בין הארבעם העבודה היומיומית שיש במקדש אלה נתונים ברורים מה נשאר לנו להבין מתי מקריבים את המוספים המוספים מתפצלים שבעת הכבשים והפר לעולם ואלו ואל העם והשעיר לחטת מתי מקריבים אותם עם בגדי זהב הראשונים או עם בגדי זהב השניים או שחלק ככה וחלק ככה וזה הנושא העיקרי בדף שלפניהם אומרת המשנה ואם בבגדי בו קרה אז עכשיו כשהוא פושט אותם הוא צריך לעשות קידוש ידיים ורגליים קידש ידיו ורגליו הוא פשט ירד וטבל עליו ונסתפג הביאו לו בגדי זהב זה הלבישה השלישית הפעם השנייה שהוא לובש בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו יצא ועשה את אלו ואת אל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי רבי אליעזר זאת אומרת רבי אליעזר אומר לנו כאן מפורש את אלו ואלם בשבעת הכבסים עושים בלבישה השלישית, זאת אומרת באותה לבישה של תמיד של בן הארבעים. ומה עם הפר לעולה השעיר הנעשה בחוץ? לא כתוב כאן, אבל בתוספתא כתוב שזה רבי אליעזר אומר שהיו קרבים עם תמיד של שחר. רבי עקיבא אומר לא השבעת כבסים האלה אם תלמיד של שחר היו קרבים וגם את הפר לעולם אז בוא ננסח את המחלוקת לפי רבי אליעזר עבודת היום שהם קדושים יותר הם קודמים לכל המוספים ולכן המוספים יבואו בלבישה השלישית רבי עקיבא אמר לא המוספים שהם הם תדירים בכל חג מביאים מוספים בכל שבת מביאים מוספים הם יקדמו לעבודות המיוחדות הקדושות של יום הכיפורים ולכן ישו אותם בלבישה הראשונה עם תמיד של שחר ושעיר הנעשה בחוץ מה איתו אז קוראים את זה ככה רבי עקיבא אומר אם תמיד ששחר היו קרבים וגם פר העולם תמיד שש שחר ושעיר הנעשה בחוץ היו קרבים עם תמיד של בין הארבעים. זאת אומרת בלבישה השלישית. למה מפצלים את השעיר שהוא גם מוסף משאר המוספים? הגמרא תבאר. ממשיכה המשנה. גמר את כל העבודה בלבישה השלישית בבגדי זהב. קידש ידו ורגליו הוא פשט. ירד ותבל עליו ונסתפק. הביאו לו בגדי לבן. זה הלבישה הרביעית. פעם שנייה שהוא לובש בגדי לבן ולבש וכדאש ידיו ורגליו נכנס להוציא את הקו ואת המחתה וזהו. אין לו פה הקרבת משהו. כדי שאדם ורגליו הוא פשט. ירד וטבל עליו ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב. זה בעצם הלבישה חמישית ואחרונה. קידש אדם ורגליו נכנס והקטיר את הקטורת. זאת אומרת הקטורת הרגילה של בין הארבעים. מה שאנחנו יודעים מחציתה בבוקר מחציתה בערב והטיב את הנרות מדליק את הנרות כדי שאדם ורגליו הוא פשט הביאו לו בגדי עצמו הבגדים הפרטיים שלו ולבש מלווים אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה לכל אוהביו שיצא בשלום אומרת הגמרא אומר רבי יוחנן זו דברי רבי אליעזר ורבי עקיבא שהם נחלקו מתי מקריבים את המוספים עם תמיד של שחר או עם תמיד של בן הארבע אבל לגבי השעיר הנעשה בחוץ הם מסכימים שזה נעשה עם בין הארבים אבל דברי חכמים כולן היו קרבינים תמיד של בין הארבעים זאת אומרת גם שבעת הכבשים גם הפר והאיל וגם השעיר החיצון כולם כולם בלבישה השלישית זה חכמים רב חונה בשם רבי יוסף אומר אומר לך צד רבי אליעזר כבית שמאי כמו דבית שמאי אמרי לגבי קידוש שאנחנו יודעים שיש לנו לפנינו שתי ברכות קידוש היום והיין אז בית שמאי אמר תדיר ומקודש מי מי עדיף מקודש קודם בית הלל אומרים שקודם כל מברך על היין שהוא תדיר אבל בית שמאי שחולקים אומרים שקודם כל מברך ברכת היום סימן שהקדוש קודם לתדיר כך גם פה פעולות עבוד עבודות הלפניי ולפנים הם יותר קדושות, הם קודמים לתדיר. כן. רבי אליעזר אומר, תדיר מקודש, מקודש קודם. איך אבידה? איפה אתה רואה? שעבודות היום מקודשת, מוספי היום תדירים. אז רבי אליעזר סובר שעבודות היום קודמת למוספי היום. לכן הוא אומר שאת המוספים עושים עם תמיד של בן ארבעים בלבישה השלישית. ומה רבי עקיבא סובר? רבי עקיבא סובר צריך להגיד לפי זה כמו בית הלל שהתדיר שהתדיר היינו המוספים הם קודמים למקודש ולכן הם יהיו עם תמיד של שחר בברייתא כתוב ככה פרער ואי ואלו ואל העם אז זה הרע עצם זה שכתוב כאן פר ועיל ואלו ואל העם סימן שהביתה הזאת סוברת שהאיל של פרשת פנחס זה לא אל העם שכתוב כתוב בפרשת אחרי פר ואיל ואלו ואל העם ושבעת כבסים תמימים כל המוספים כולם היו קרבים עם תמיד של שחר והשער מה זה השאר זה השעיר לחטאת היו קריבים עם תמיד של בין הארבעים יוצא שיש כאן דעה חדשה בדעת רבי עקיבא לדעת רבי עקיבא במשנה אלו ואל העם הוא מסכים שזה עם תמיד של בין הארבעים לפי רבי עקיבא בברייתא גם אלו ואל הם קריבים עם תמיד של שחר רב שמעון בן לוקיש אמר תעמדהן תניה שמחלק בין כל הקורבנות לשעיר לחטאת כל הקורבנות כולם הוא אומר עושים אותם עם תמיד של שחר ואת השעיר לחטת עושים בלבישה השלישית עם תמיד של בן ארבעים. למה? כדי לסמוך חטת לחטת ועולה לעולה. כל המוספים כולם גם אלו ואל העם, גם הפר ועיל וגם שבעת הכבשים הם כולם עולה. אז אתה סומך אותם לקורבן העולה היינו לתמיד של שחר שהוא עולה. אתה עושה כבר את כולם. ומה זה כונה לסמוך חטת לחטאת? אחרי שעשינו את הפר ושעיר הפנימיים שהם חטאת עכשיו הזמן לבוא ולבישה שאחריהם לעשות את השעיר חטאת החיצון לסמוך חטת לחטאת ואדב מימר פר ואיל ושבעת כבסים תמימים היו קרבים עם תמיד של שחר חר והשאר לפי הגרסה הזאת מה זה השאר אלו ואל העם וגם השעיר לחטאת היו קרבים עם תמיד של בין הארבעים זאת אומרת חלק מהמוספים בבוקר וחלק מהמוספים בלבישה השלישית ועדין תניה חולק עבודות מה היא טעמה למה הוא מחלק כי כתוב לנו בפסוק ויצא ועשה את תולתו ואת ותולת העם כאמור בעניין מה הכוונה ויצא אחרי שהוא גמר את עבודות הפנים הוא יוצא ועושה את עולתו ותעולת העם מה זה עולתו ותעולת העם שכתובים שם בפרשת אחרי האמורים בעניין מה אמור בעניין אלו ואל העם לכן את האיל אלו ואל העם מאחרים זה תמיד של בן ארבעים וצריך חטאת בגלל של עצמי חטאת לחטת אומר רבי בון ברחיה ושעיר מה תעמה למה אתה שעיר מאחרים אה אם לא נגיד את הטעם להשמי חטת לחטאת אומר גם זה נשמע מהפסוק מה כתוב כתוב מדם חטא וחיפר אהרון על כנותיו מדם חטאת הכיפורים מה זאת אומרת כבר קדמה חטאת הכיפורים זאת אומרת שכשהוא בא עוד פעם אנחנו נשנה את הגרסה אנחנו גורסים ככה אמר רבי בון ברחיה וסעיר מה הייתמה בגלל שכתוב בפרשת פנחס אחרי כל המוספים מה כתוב מלבד חטאת הכיפורים מה זאת אומרת מלבד חטאת הכיפורים מה שמע שכבר את פר והשעיר הנצפים כבר עשית היינו שאת השעיר לחטאת החיצון עושים אותו בלבישה השלישית כבר קדמה חטאת הכיפורים הגמרא עכשיו מביאה את הפסוק שכתוב שם באמצע הפרשה הפרשה שם באחרי אמות אחרי שהתורה מתארת שהוא כבר עשה את כל ההזהות את הקטורת את ההזהעות של הפר והשעיר בפנים מה כתוב אחר כך ובא אהרון אלוהל מועד הוא בא לאל מועד וגם כתוב שהוא פשט את בגדי הבעל אשר לבש בבואל הקודש והיא נחם שם מה הכוונה בא מה? אחרי שהוא גמר את כל העבודות, הכוונה מקריאת הפרשה גמר לקרוא בתורה ולהיכן הוא הולך? למה הוא בא אלוה אל מועד? זאת אומרת שהוא נכנס פנימה פעם נוספת להוציא כף ומחתה. כתיב ויצאה ועשה את עולתו ואת עולת העם. זאת אומרת רק אחרי שהוא הוציא את הקו והמחתה שזה כבר היה הלבישה הרביעית אחרי זה כתוב ויצא את תולתו ותולת העם זה לא יכול להיות למה זה לא יכול להיות כי בלבישה השלישית הוא כבר עשה תמיד של בין הארבעים אחרי תמיד של בין הארבעים אין שום דבר ולא כן אמר רבי יוחנן הכל כל מודים בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד של בין הארבעים. אמר רבי יוסי בן חנינא, כל הפרשה כתובה על סדר חוץ מזו. זאת אומרת חייב להיות שאלו ואל העם קרב ודאי לפני התמיד של בין הארבעים. אז מה זה מה שאמרנו? הוא בארון זה לא כתוב בסדר הפסוקים נכון שזה כתוב לפני ויצא ועשה את תולתו ותולת העם אבל ודאי שזה לא לפי הסדר זאת אומרת קודם כל הוא עשה את תולתו ואת תולת העם גמר תמיד של בן הארבים ואז תביא את הפסוק שהוא בא אלוה למועד להוציא את הקו והמחתה אמר רבי יוסא הוא בא ואומר עוד היא אמורה על הסדר לא כמו שחשבת מקודם שכשכתוב הוא בא אהרון זה בא ללמד על הצועת כף ומחתה לא ובא אהרון אלוה אל מועד מהיכן בא מקידוש הראשון שהיה בידו הוא לאכן הוא הולך לקידוש האחרון הפסוק הזה שנכנס כאן באמצע שאומר הוא בא אהרון אלוהים מועד ופשט את בגדי הבדל אשר לבש בבואל הקודש הפסוק הזה בא ללמד שיש קידוש ידיים ורגליים בכל פשיטה של בגדים ובכל לבישה מהקידוש הראשון עד הקידוש האחרון זה לא בא להוצאת כף ומחתה אמר רבי מנקו מרבי יוסף אז הוא שואל אותו למה ענן אמרין חוץ מקידוש אחרון למה אתה לא מוציא את זה איפה כתוב שם בפסוק שגם בפשיטה צריך קידוש אמר שן יהיד הכתיב ויצא ופשט את בגדי הבד ומה כתוב הלאה אשר לבש מה שאין תלמוד לומר אשר לבש וכי עלת דעתנו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש ברור שהוא פושט את מה שהוא לבש אם כן למה נאמר אשר לבש יש כאן מסר הקיש פשיטה ללבישה מה לבישה בקידוש ידיים ורגליים הפשיטה בקידוש ידיים ורגליים אומר רבי אלעוזו הוא דורש את ההו בארון הכוונה להוצאת כף ומחת יש לך עבודה אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן אחרי שהוא גמר את כל העבודות בבגדי לבן בלבישת לבן הראשונה שזה בעצם הלבישה השנייה יש עוד פעם בגדי לבן ואיזו זו הוצאת כף ומחתה מה שנקרא הלבישה הרביעית אומר רבי יוחנן הכל מודיעים בוצאת כף ומחתה שהיא לאחר תמיד של בין הארבעים ולמה בבגדי לבן אמר הבחי ברבא כשירות של מעלן כמו שלמעלה בשמיים משרטים בבגדי לבן כך שירות מטלמה למעלה כתוב ואיש אחד בתוכם לבוש בדים אף למטן הכהן הגדול כתוב בו קטונת בת קודש אלב שזה בגדי לבן עד כאן דף מד ‏T
לצפיה בתכנים נוספים: