הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף מב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף מב

[מוזיקה] ומ דף מב אנחנו בפרק שישי באמצע הלכה ו' אנחנו נתחיל קצת בעמוד הקודם רבי ירמיה אמר רבי אלעזר שאל פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שאנחנו אמורים להוציא אותם בסופו של דבר אחרי זריקת הדם שלהם ואחרי הקטרת האימורים מוציאים אותם אל חוץ לירושלים ושרפים אותם אותם שם מה קרה מהו שיפסלו משם יוצא מה הדין אם הם יצאו לפני זריקת דמים האם הם יפסלו בזה או לא מה צריך עלי מה הספק כרב שמעון בן לקיש ברבי יוחנן פשיט עלי מה איזה רב שמעון בן לקיש ואיזה רבי יוחנן דת התפלגון שבמשבשנה במנחות כתוב כך השוחט תודה בפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם אז אנחנו יודעים שקורבן תודה והלחם שלה הם קודשים קלים שהם צריכים להיות באזהרה זורקים את הדם של הקורבן ואז אפשר לאכול את הבשר ואת הלחם חוץ לאזהרה בכל ירושלים אז מה אמרת כאן שאם מראש הלחם היה חוץ לחומה הוא בכלל לא קדש רבי יוחנן פירש הכוונה רבי יוחנן אמר חוץ לחומת ירושלים אבל אם הלחם היה בתוך ירושלים למרות שהוא חוץ לאזרע הוא כן כן קדש והוא לא נפסל בזה למה הוא לא נפסל כי כיוון שהוא עתיד לצאת סופו לצאת אל ירושלים זה לא נפסל בזה שהוא שם רב שמעון בן לוקיש אמר שהכוונה של המשנה חוץ לחומת האזהרה כי אם הלחם יצא אחרי שהוא יתקדש חוץ לחומת האזהרה לפני זריקת אדם הוא יהיה פסול למרות שהוא עתיד להיות שם כרגע הוא לא צריך להיות שם כרגע הוא צריך להיות באזהרה רב שמעון בן לוקשקדתיד אמר רב באמי בשם רב שיבא בן לוקיש בשר שלמים שיצא ואחר כך נכנס ונזרק עליו מן אדם כבר נפסל משם יוצא אז אם כן גם הספק שלנו הוא עלבה דרשלוקיש עלי בדרבי יוחנן שהוא אומר כיוון שסופו לצאת לשם הוא לא נפסל אז כך גם פה הפרים הסעירים האלה שהם סופם לצאת חוץ לירושלים גם אם הם יצאו לפני זריקת דמים הם לא נפסלים אבל לפי רשלוקיש אולי יהיה חילוק למה יהיה חילוק אולי כל מה שרשלוק ישפוסל זה מי שמוציא אותם אל ירושלים. למה? למרות שסופם לצאת אין חובה להוציא אותם. אז לכן אם הוציא אותם לפני זריקת דמים הם נפסלו. אבל הפר והשעיר האלה שחובה בסוף להוציא אותם חוץ ירושלים אולי רשלוק שיודע שכאן גם אם הם יצאו לפני זריקתי דמים הם לא יפסלו. אמר רבי יוסא הוא בא ומוסי ואומר ואפילו רבי יוחנן צריך עליי. גם לפי רבי יוחנן אפשר להגיד שיש לנו ספק ירושלים אף על פי שאינה מחיצה לקודשי קודשים מחיצה היא לקודשים קלים אז יש להם עדיין שם שהם בתוך המחיצה אבל אולי הפרים והשעירים האלה שהם חוץ לחומת ירושלים אז אינה מחיצה לא לקודשי קודשים ולא לקודשים קלימוז אולי נחשיב להם שהם יצאו חוץ למחיצה אמר רבי מנה הוא מתפלל אומר מה אינם מחיצה להם סוף כלסוף כיוון שזה מקומם אז מבחינתם זה המחיצה שלהם אז לכן רבי רבי מן התוע שלדעת רבי יוחנן בוודאי שהם לא יפסלו. שאלה הבאה. רבי אלעזר שאל פרים הנשרפים וזירים הנשרפים מהו שיטמו אוכלים ומשקים בלא הכשר טומא מפני שסופן לטמות טומאה חמורה. זאת אומרת ככה זה ודאי שאדם שנוגע או נושא את הפרים ושעירים האלה הוא לא נטמע. מטמים רק את השורף או את מי שמוציא לא את הנוגע. אבל כיוון שסופם לטמא טומאה חמורה, האם נגיד שלפחות תוכלין ומשקין הם יתמו גם בלי הכשר? איפה יש לנו דוגמה לזה? בהמשך הגמרא תביא את נבלת העוף הטהור, שהיא מטמת טומ חמורה במי שיכניס אותה לבית הבלייה, אז הוא יטמא עם הבגדים שלו. אז כיוון שכך אם הנבלה הזאת תיגע בוכלנו משקן היא מטמא אותם היאטמא אותם גם אם היא לא הוכשרה טוב הייתי שמואל כפודקיה אם תגיד ככה שהם תמים אוכלין ומשקין אז מתי יטמו את אמורהם את אמוריהם איך תפריש מהם את האימורים הרי אתה צריך להפריש את האמורים ולהקריב על המזבח כיוון שהבהמה עצמה סופה לתמ טומה חמורה ואתה אומר שהיא כבר מתמה אוכלים ומשקים אז הם מתמות את האימורים וזה הרי לא יתכן אלא מה נגיד בשפירשו רק אחרי שהם פירשו יש לנו ספק אולי מעכשיו והלאה הם יתמוכלינו ומשקין ולמה לפני כן לא כי הם מחוסרים מעשה הם עוד לא נחשבים שהם עתידין לטבות טומה חמורה הם מחוסרים את ההפרשה של האימורים אפילו תמע לא פירשו גם אפשר להגיד כי יש דבר כזה אין מי חטאת מתמים דבר לחזור ולהתאמות ממנו. למרות שאדם שנוסא את המי חטת הוא נטמע מהם מזה שהוא נסע אותם אבל הוא לא חוזר ומטמא אותם. אז כך גם פה יכול להיות שלמרות ש הפר הזה, השעיר הזה מטמא את האוכלים ומשקים שנוגעים בו, אבל לא את האימורים שהם בעצמם מכשירים אותו. התרבי ירמיה הרי נבלת עוף הטהור הרי הוא מטמא טומת אוכלין בלא הכשר בלא טומא למה מפני שסופן לטמות טומא חמורה אז למה לא נגיד שברור שגם הפרים האלה מטמים אוכלים ומשקין אמר רבי יוסף זה לא דומה לגמרי נבלת העוף הטהור אין לה מחיצה לא צריכים להוציא אותם חוץ לאיזה מחיצה כך כמו שהם הם כבר מטמים תרומה חמורה למי שיאכל אותם אבל אלו יש להם מחיצה אז אולי כלות שהם לא יצאו הם לא מטמים אז מה שמע כאן בגמרא שאחרי שהם כבר יצאו פשיטה שם מתמו אכלין ומשקין אמר רבי מנה נבלאוף הטהוב יש לה מחיצה אדם הוא מחיצתה שזה נכנס אל הפה של הבן אדם דילו לוק הביא כלב והלבישו אותו בגדים והלבישו בגדים והכילו נבלת עוף הטהור שמה מטמא בגדים בבית הבלייה בוודאי שלא אז דווקא באדם אז כן יש להם גם כן מחיצה אמר רב לוזר דרומא זה לא דומה נבלת העוף הטעום מחיצתה בכל מקום אלו מחיצתם לגבי שריפה זה רק חוץ לירושלים טוב אז נשארנו בספק הדיון הבא אומר רב לוזו פרים הנשרפים וסירים הנשרפים ששחתן והמחשבה שלו הייתה לזרוק את דמן למחר פיגל זה נהיה פיגול זה נקרא חוץ מזמנו להקטיר אמורין למחר גם פיגל. זה נקרא שהוא חשב להכיל את המזבח דבר שראוי למזבח אז הוא פיגל. אבל אם הוא חשב לשרוף את בשרו למחר לא פיגל. כי בפעולת שריפת הבשר הוא לא חישב שלא חישב כאן לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח. ויש לנו כלל שאין מפגלים אלא או בדבר שהוא אכילת מזבח או באכילת אדם. רב שמאי באי עבדו האימורים מהוא לזרוק את הדם על הבשר לפי התנא שסובר שאם אין בשר אין דם צריכים שאדם יתיר איזה בשר אז האם בשר כזה שעומד לשריפה זה נחשב שיש בשר ולא אומרת הגמרא למה הוא מסתפק כי הוא לא שמיע דאמר רב לוזר מקודם שלא חישב לא לאכילת אדם ולא להכילת מזבח זאת אומרת ששריפת הבשר לא נחשבת אכילה. אז לפי רב לוזר הזה ברור שלא נזרוק דם על בשר שעומד לשריפה כי זה לא נאכל לא למזבח ולא לידם. תני רבי זכאי. זה ברור שזר ששרף מטמא בגדים זה לא דין דווקא בכהן. לא צורקה מה הספק שלנו דלא אלא מהו שיהיו כשירים לשרוף את הפרים והסירים האלה בלילה. אונה הגמרא קל וחומר. מה עם הקטר אמורים שאינם כשרים בזר? בכל אופן כשרים בלילה. אלו שהם כשרים בזר אין לו דין שהוא כשרים בלילה. לכן זה ודאי כשר בלילה. והשורף מי ששורף את הפר והשעיר מטמא בגדים דווקא השורף לא המצט את ההוא ולא המסדר את המערכה אז איזה הוא השורף? זה המסייע בשעת שריפה. אמר רבי יוסי עד אמרה מסייע בשעת שריפה מטמא בגדים. הבאמי בשם רב לוזור מהפך בכזית כדי לסייע את השרפה שלא מטמא בגדים. לא צורק מתי יש ספק אלא היה עומד בפנים בתוך ירושלים ובידו קורה ארוכה ומהפך בכזית בתוך שריפה את הפרים האלה האם הוא טמא או לא מצד אחד הוא שורף את הפרה מצד שני הוא נמצא בפנים אומרת הגמרא נשמעינמנדם כתוב בפר כהן משיח והוציא ושרף שמה אנחנו דורשים מה המוציא עד שיוציא לחוץ אף השורף עד שישרוף בחוץ זה בפר כהן משיח ותמון היינו בפרה אדומה אמר חזקיה וטמא עד הערב המילה ותמ הערב מיותרת מה היא מלמדת הרי ברגע שמעת שטמא בגדיו ברור שזה עד הערב אלא מה זה בא לרבות עוד מישהו לרבות השורף זה בא לרבות את השורף אפילו שהוא מסייע ועומד מרחוק גם הוא מטמא בגדים אז אם כן הופך כן גם ההוא שעומד בפנים בפרים וסירים הנשרפים נלמד את הדין של המדין פרה אדומה שכיוון שהוא מסייע בסעיפה הוא יטמא בגדים. עד כאן דף מב. เ
לצפיה בתכנים נוספים: