הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף מא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף מא

[מוזיקה] יומ דף מאחנו מתחילים בסוף העמוד הקודם בהלכה ו פרק שישי הלכה ו' אומרת המשנה בא לו אצל הפר ואצל השעיר הנשרפים זאת אומרת אלו שהוא הזה מהדם שלהם לפני ולפנים שהוא צריך בסופו של דבר להוציא אותם ולשרוף אותם מחוץ למחנה קרען והוציא את אימוריהם לתנם במגס זה קערה ויקטירן על גבי המזבח ואחר כך קלאען במקלות הכוונה קלאן שהוא מצרף את הפר והשעיר ביחד הוא קולע אותם הם שלמים האור שלהם וה בשר ואפילו הפרש הכל ובמקלות הכוונה שלקחו אותם בשתי מקלות שנוסעים אותם ארבעה אנשים שניים מקדימה ושניים מאחורה והוציאן לבית הסריפה היו מוציאים אותם מחוץ ירושלים לבית השריפה מה200 מטמים בגדים אלה שמוציאים אותם לשריפה מ שיצאו חומת האזהרה רב שמעון אומר מי שיצא טאור ברובן רק שיתפ תיתפס בהם האש ברובן אבל לא העצם היציאה אומרת הגמרא בא לו אצל פרעה וכולי הננינן בא לו אצל הפר ואצל שעיר הנשרפים. זה היה הסדר של המשנה שלנו. ורק אחרי שהוא שולח אותם לבית השריפה הוא הולך לקרות את הפרשה בברייתא. משמע שסדר אחרת איתן תני בא לו כהן גדול לקרות. משמע שקודם כל הולך לקרות ורק אחר כך הוא שולח את הפר ושעיר הנשרפים. אמר רבי חנניה קרא מסייע למתניתין בסדר הפסוקים קודם כל כתוב שמה ואתחת קטיר המזבח אחר כך כתוב והמשלח את השעיר להזזל לכבש בגדיו מה כתיב בטרי ואת פר החטאת ואת צעיר החטאת אז יוציאל מחוץ למחנה משמע שזה תכף ומיד אחרי השילוח של הסעים אבל התנא של הברייתא הוא היה שורף אותם ביחד עם הקטרת האימורים שלהם אז היה צריך להיות כתוב את הקטרת היה צריך לכתוב את השריפה שלהם ביחד עם הקטרת האימורים אמר רבי מנה ואפילו כהן דתנינן יכול להיות כמו שאנחנו למדנו במשנה שלנו תניה בריה את יהיהי גם התנא של הברייתא גם סובר כמו המשנה שלנו אז למה הוא קודם כל מדבר על זה שהכהן הולך לקרוא בגלל שהרי הכהן בעצמו לא מוציא את הפר והשעיר הנשרפים, הוא משלח אותם ביד אנשים שיקחו אותם. הוא עצמו נשאר שם. ולמה הוא ממתין? הוא ממתין כדי ללכת לקרות. שיגידו לו שהשעיר הגיע למדבר, הוא ילך לקרות. אז אם כן, התנא שלנו, התנא של הברייתא, תנאט יהיה כמו בן אדם כאנשדס מטבריה לציפורי. אז בראש שלו הוא כבר רואה את עצמו בציפורין עד הוא בטבריה למרות שהוא עדיין בטבריה אמרין בציפורין הוא יעטיב אומרים הוא הולך לציפורין אז כבר מדברים עליו עכשיו שהוא בציפורין אז כך גם התנא של הברייתא למרות שקודם כל הוא צריך לשלוח את הפער והשעיר אבל כיוון שהמגמה שלו הוא רואה כבר בעיניים שלו שהולך לקרות בתורה לכן התנא דיבר על זה אבל אין מחלוקת רב זריקן אמר רבי זעיר השאל פרים הנשרפים וסירים הנשרפים שנטמאו מהו שישרפו כמצוותן האם נגיד שכיוון שצריכים לשרוף אותם והמצווה לשרוף אותם זה מחוץ לירושלים אז גם אם הם נטמעו מה אכפת לי שהם נטמעו זה לא נפקמינה לפעולת השרפה או שנגיד שזה סוג של פסול וממילא לא ישרפו אותם כמצוותם אלא ישרפו אותם כמו פר וסר שנפסלו ששורפים אותם במקדש מה צריך עליי מתי הוא מסתפק בשנטמעו לפני מעי זריקה אבל אם נטמעו אחר זריקה אז זה ברור קורא אני עליו במועדו אף בשבת במועדו אף בטומ אמר רבי יוסי ועד קורבן העדה שלא כתוב בו במועדו אז לא תשמע מן כלום אז בעצם בקורבן העדה אפשר יהיה להסתפק גם אחרי זריקת הדם אמר רבי מנא מתמנה רבי יוסי רבי לא נמנע רבי יוסי הרב שלי שהוא היה רבו של רבי מנה קיים בפר משיח ועידה מה שהוא אמרה זה לא דווקא זה הכוונה גם כן פר משיח גם בפר משיח לא כתוב במועדו אז גם שם אפשר להסתפק אחרי מתן דמים רבי בו ברחיה אמר רבי אלעזר שאל פרים הנשרפים וסירים הנשרפים שיצא רוב העבר המשלים לרוב זאת אומרת מה קורה אם יצא חצי בהמה ומתוך החצי שיצא יצא רוב עבר שאם כולו יצא זה כבר נחשב שרוב הבהמה יצא האם נגיד המיעוט הזה שבפנים נגרר אחר האבר אחר רוב העבר שבחוץ אז אם כן יש לי כבר רוב בהמה בחוץ או שלא מילתא היא אמרה ברובו הדבר תלוי אומרת הגמרא פשיטה הדם מלטה זה פשיטה שאם יצא רובו ואחר כך העבר המשלים לרוב אז זה ברור מה הכוונה? אם רוב הבהמה יצא והחלק שהשלים לרוב זה מיעוט של עבר שהוא רובו בפנים. זה פשיטה שלא נגיד שהמיעוט שיצא נחשב כאילו בפנים ואז נגיד שהבהמה לא יצאה ברובה. זה לא אומרים. כיוון שרוב הבהמה יצא ודאי שיש כאן כבר טומאת בגדים למוצאים. מתי היה הספק? כשלא יצא הרוב. יצא רק חצי. לא צריכה דלוז. גדולות זה כאילו אלא לא צריכה אלא יצא עבר עבר ואחרי כן יצא רוב העבר המשלים לרוב האם נגרור את המיוט שלו בתר בחוץ ונגיד שאם כן רוב הבהמה בחוץ או לא רב חיא ברבא אמר רבי אלעזר שאל הספק שלו היה כזה פרים הנשרפים וסירים הנשרפים שיצאו וחזרו והגמרא מבארת פשיטה דרך חזירה מי שיחזיר בחזרה את הפרים זה ודאי אינו מטמא בגדים לא צריכה אלא מכיוון שהתחילו לצאת מקודם הם כבר יצאו מה הוא שיתמו בגדים האם נחשיב מי שעכשיו מוציא אותם מתעסק בלהוציא אותם גם אם הוא לא יצא מחוץ לחומה הוא מתעסק בפרים שכבר יצאו אז נגיד שהוא מטמא בגדים הייתי רבי בא מה אתה חושב שהדבר תלוי בפער ואותנינן היו סובלים אותו במותות שניים קדימה, שניים אחורה. יצאו הראשונים חוץ לחומת העזהרה והאחרונים לא יצאו. הראשונים מטמים בגדים. האחרונים אינם מתמים בגדים עד שיצאו. יצאו אלו ואלו מטמים בגדים. אז מה תלמד מפורש? שזה תלוי ב זה לא תלוי בפר, זה תלוי בבן אדם שיוצא. אז גם אם תגיד שיש לנו כאן פר שכבר יצא מקודם, כיוון שהבן אדם בפנים, איך אתה רוצה לחשוב שהוא מטמא בגדים? אמר רבי יהודה נבוא לרבי מתניה שניהי דכתי והוציא עד שיוציא רשות כל המוציא זה רק בדרך ההוצאה שכשמוציאים אומרת התורה עד שכל הבן אדם שמוציא יצא החוצה אבל בפר שכבר יצא החוצה וחזר פנימה יכול להיות שגם אלה שנוסעים אותו בפנים הם נחשבים שמתעסקים עם פר חיצוני וכאילו הם מוציאים אותו עכשיו ומטפלים בו בחוץ אז אולי הם יטמו בגדים זה היה הספק של רבי אלעזר. עד כאן דף מא.
לצפיה בתכנים נוספים: